להבין, שפעולה קטנה שאני עושה לטובה בדור שלנו, שקולה כעבודות גדולות
שבדורות הקודמים, למדנו.
אבל עד היכן זה מגיע?
מכונית שמלוכלכת מאוד בבוץ ואבק דרכים, אם יפול עליה
גרגיר אבק ואפילו טיפת בוץ חדשה - זה לא ייחשב לה ירידה של ממש במצבה.
וכן מכונית חבוטה, שעברה כבר כמה תאונות מפה ומשם...
מכה קטנה לא תוריד את ערכה בשוק בהרבה.
(וככה משבים את הנזק, למעשה, הבנתי) ולעומת זאת, כל נקודה קטנה
על מכונית חדשה לגמרי - זה ממש אסון, או חבטה... בכלל מה יש לדבר.
כך בדור שלנו, לא סופרים את הלכלוך, אין מה להתעסק איתו.
רק לאסוף נקודות טובות.
כבר התלכלכנו כל כך הרבה בקיבוץ ובצבא ובטיול שמי מסתכל על טיפת בוץ?
נכון צריך לתת את תשומת הלב בהתבודדות, לעשות תשובה, אבל לא יותר מזה.
ולעומת זאת, כל נקודה טובה שלנו, כל כך יקרה.
במאבק היום יומי שלי להגיע לבית הכנסת בבוקר (או בערב)
כל ניצחון שקול כמו מאות תעניות ושעות של לימוד בדבקות ובמסירות נפש בדורות התנאים...
כשצדיק עושה טעות קטנה, חלילה, אפילו במחשבה, הוא עלול להחריב בכך עולמות שלמים
ואת הטעויות שלי, מי סופר? אין סיבה לספור ואין צורך.
אצלנו סופרים רק נקודות טובות...
מי שינסה בדור שלנו לספור טעויות, סביר להניח שיהיה בדיכאון עמוק די מהר
ולא יצא ממנו, עד שיחליט בקבלה חזקה, לראות רק את הטוב.
חיזקו ואימצו אחיי ורעיי!!!
