יש ביוטיוב.. הוא מאוד עוזר להבין מה הסימנים האדומים.

בגדול זה מאפיינים שנגיד הוא משתלט עך כל הפגישות ולא משאיר לך מרחב או דעה, ומדבר הרבה מאוד על עצמו בלי לתת לך להגיב, חסר סבלנות כלפי איחורים וטעויות, דוחף מהר מדי את הקשר גם אם זה לא מתאים לך... לא נותן לך זמן ומחיה בתור בנאדם עצמאי.

אדם כזה וכל מה שצויין לעיל יושב עליו אחד לאחד....

כזה יפה לראות עזרה הדדית בפורום המדהים הזה!

זה סתם שהוא עסוק בעצמו ובמה שחשוב לו, זה לא אומר שהוא כופה את זה עליה.

אבל אני רוצה להוסיף

שהרבה פעמים האישה עצמה ,מחזקת ואפילו הייתי אומר מקיימת ,את האלימות .

בזה שהיא מכילה ,ובאיזה שהוא מקום מקבלת אותה.

ולא מתנגדת ומבהירה לו בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי צדדים שאלימות=סוף הקשר

לצומת ליבך זה נכון גם לאלימות של האישה לבעל

לרוב זה יהיה הסימן הראשון שאמור להדליק נורה אדומה!

ולנתק מהמשפחה והחברות זה יהיה הסימן השני.

(אבל לזה בד"כ לבחורה עצמה יהיה לה יותר קשה לשים-לב, אלא יותר המשפחה והחברות.

ובד"כ זה כבר יהיה בשלב שכבר לא יהיה להם כמעט השפעה עליה ויהיה להם מאד קשה לחלץ אותה)

דווקא לרוב בהתחלה הוא יהיה מאד אמפתי, קשוב וסבלן אליה ויתן לה את המקום שלה.

רק לאחר שהוא ירכוש את אמונה, אז הוא יתחיל "לחנוק" אותה.

הבעיה העיקרית בשאר הסימנים שהביאו לך כאן,

זה שהבחורה תוכל לראות אותם רק בשלב מתקדם שבו היא כבר תלותית בו,

ואז זה כבר יהיה קשה בשבילה ובשביל אחרים לחלץ אותה מזה..

לגבי הסימנים האחרים, אם הם מגיעים כבר בתחילת הקשר, לרוב זה פחות מעיד על אדם אלים:

משתלט על כל הפגישות ולא משאיר לך מרחב או דעה - זה כנראה סתם מישהו שאוהב לדבר וחושב שהוא תמיד צודק

חסר סבלנות כלפי איחורים וטעויות - זה כנראה סתם אדם יקה

דוחף מהר מדי את הקשר גם אם זה לא מתאים לך - זה כנראה סתם בל"ח

לא נותן לך זמן ומחיה בתור בנאדם עצמאי - זה כנראה סתם אדם תלותי

וגם רוב הדעתנים והשובניסטים אינם אלימים.

זו נבילה וזו טריפה.

הסברים מצויינים להתנהגויות מסויימות, אבל נראה לי שאם יש כמה סימנים ביחד זה כבר מחשיד!

בס"ד

הגוף שלך הוא שלך! בפרט בתחילת קשר אבל נראה לי גם בהמשך. הוא רק צריך לחשוב   ב י נ ו    לבין    ע צ מ ו  אם זה מתאים לו הרמה הדתית / צניעותית שהוא רואה.

עצם היותו פושע לא אומר שהוא לא טוב בניהול חשבונות. לא הבנתי בכלל את מסקנתך.

גם לי זה עזר לחדד את הדברים ולשים לב.. אני מתחילה בע"ה לצאת בקרוב אז...

בתור אחת שהיתה בזוגיות אלימה רגשית..

שזה משהו שקשה יותר לזהות ולקלוט

את מאשימה את עצמך בהתחלה

מנסה לשנות

משנה את עצמך.. מאבדת את עצמך

אני מבינה שלא סתם את באה ושואלת את זה

בחורה "רגילה" לא תחשוש מזה (כן גם אני חששתי ועדיין נפלתי שם)

היום אני מבינה שהיה לי גם חלק במערכת השלילית הזאת...

אני לא אשמה אבל עדיין הצורה שבה גדלתי והחינוך שקיבלתי תרמו לזה

הייתי ממליצה לך ממש ממש חשוב ללכת לטפל בעצמך אם היית אי פעם באיזה מעגל אלימות או חווית את זה אצל ההורים או מישהו קרוב

לא להאמין כמה זה משפיע!

אני הייתי בטוחה שאלימות אצלי זה קו אדום.. אבל היה לי קשה לזהות אותה עדיין

אם הייתי מטפלת בעצמי כנראה שלא הייתי עוצמת עיניים כל כך הרבה זמן

צריך להבין שגבר סטנדרטי הוא יצור שתלטן וניתן לראות זאת בחיות בטבע.

כל חיה,  בפרט הזכרים קובעים טריטוריות ואוי למי שיכנס אליהם...

אצל האריות זה נגמר בפציעה קשה של אחד מהצדדים.

אצל אנשים יש נטיה לשליטה /שתלטנות .

השאיפה לשליטה אינה רעה לכשלעצמה. 

הבעיה מתחילה כזה נהיה על חשבון השני,

וששליטה נהפכת לשתלטנות זה השלב שזה נהיה רע, והשלב הטוב בזה כשהשליטה נהפכת לשליטה עצמית.

אם הוא מתקשר המון- זה לא בהכרח אומר אבל כדאי לשים לב

אם יש לו הרבה שאלות: מה עשית? לאן הלכת? עמי מי דיברת ובעיקר התקפי זעם/קנאה

כמובן שכל תמרור אזהרה יכול סתם להתפרש לא נכון וכדאי לדבר עם איש מקצוע.

צריך להבין למה "הבחורה שנפגשת" חוששת....

כי אם זה סתם, שהיא חושדת בכל בחור שנפגשת שמא הוא "אלים בפוטנציה" - גם זו קצת "אלימות"... לא חושב שהרבה בחורים היו מעוניינים להיפגש עם אחת כזו..

אם יש לה סיבה לחשוש, עדיף שתסביר מה הסיבה. אפשר יותר להתייחס. 

וזה עדיף לדעתי, על פני הפחדה של עוד כמה בנות מלהיפגש...

כתבת דברי טעם

על הנושא ויש מודעות, גם כי אחוז מסוים של גברים מתגלה כאלים. לכן לא מפתיע שהיא רוצה להיות זהירה. זה לא אומר שהיא תחשוד בכל אחד.

וגם ה"תיאטרון בובות".. ברגע שדבר הופך להיות מקור לתעסוקה ופרנסה, הוא עלול גם לתפוס נפח - וגם לייצר את עצמו.

ומה זה "אחוז מסויים של הגברים מתגלה כאלים"... הרי "אחוז מסויים" של נשים - ואולי אף גבוה יותר - "מתגלה" כאלים-מילולית. אז עושים מזה "תופעה"?.. החכם עיניו בראשו, ובודק את המידות של מי שמתחתן/ת איתו/ה.

בוודאי אפשר להבין מי שנבהלה ורוצה להיות זהירה. זה בדיוק מה שציינתי כנזק שעולה מהפרזה בנושא הזה.

בחורות "נבהלות", אח"כ "חושדות", אח"כ "מפרשות" (כבר מישהי כתבה כאן הרי רק כעת על "בעל אלים מילולית".. כשלכל היותר, לפי תיאורה, אינו מספיק מבין שהיא לחוצה רגשית בתוכה... זו תוצאה ישירה של תרבות-הדיבור הזו). בסופו של דבר, בעצמן מגלות יחס שיש בו "אלימות" בגלל המגדלים שבנו בתוכָן.

כמובן, שבצדק בחורה אינה רוצה להיות נשואה חלילה למישהו אלים. כמו שבחורים אינם רוצים להיות נשואים למישהי תוקפנית ומשפילה. זה בסדר גמור.

אבל אם מישהי מראש שואלת, על מישהו שנפגשת, "מתי לחשוש שמא הוא אלים בפוטנציה".. אז על זה אמרתי: אם יש לה סיבה ספציפית לשאלה הזו, שתסביר מה הסיבה, יהיה קל יותר להתייחס.

אם סתם שואלת על בחור כשר שנפגשת איתו, ושאינה רואה כל בעיה, את השאלה הזו - דומני שלא מעט בחורים שהיו יודעים שזה מה שהיא שואלת לגביהם, היו מנתקים על המקום. לדעתי - בצדק. גם אם אפשר ללמד עליה זכות, שאחרים הבהילו אותה, בדיוק כמו שהודעה כזו יכולה לעשות לעוד בנות...

שאת מדברת על כאלה "שלא יודעות לבדוק"; על איזה מישהו שהצלת את חברתך, וכו'.

אבל הרי רוב הבחורים אינם כאלה. ובחור כשר נורמלי - מה פתאום "שהבחור יתמודד"... הוא לא אחראי לכל מיני סיפורים צדדיים שקיימים, ובצדק גמור יאמר לבחורה, שאם זה מה שחשדה בו - אינו רוצה אותה. הוא לא בעלה, לא מדובר שחטפה איזה מצב רוח והוא "צריך להתמודד"... שהבחורה תתמודד עם זה שבחורים נורמליים לא רוצים את המבחנים שלה.

וכמו שיש סימנים שמחשידים בחור, כפי שכתבת, יש גם סימנים שמחשידים בחורה.. ואעפ"י שאכן יתכן שמישהי רק בודקת "חד פעמית" ליתר ביטחון, ואח"כ משתחררת מחששותיה - יתכן גם שמישהי ש"חושדת", תמשיך להיות כזו, תפרש גם אחרי הנישואין כל דבר כאילו זה "מראה משהו", תתנהל כאילו נישואין זה מאבק כחות - גם זה סוג של אלימות.

בחור חכם, יזהר מזה. לא פחות מאשר ההיפך.

מאיזושהי סיבה סבירה, אז ראוי לבדוק. לא על זה דיברתי.

"לבדוק אף פעם לא מזיק" - כבר הסברתי שכן יכול להזיק. אם, כמו הדוגמה שנתת, הסיבה אינה בגלל משהו אצל הבחור, אלא דברים שחוותה/שמעה, אז הבחור הנורמלי בצדק גמור יכול לא לרצות בה. וגם לחשוב שזה לא ייגמר שם.

אם מישהי חושבת על סתם בחור נורמלי, שהברירה היא "להסתכן בפרידה או בגבר אלים", הייתי לגמרי מבין אותו אם היה מנתק איתה מיידית. הוא לא אשם ב"מחשבותיה".

ואכן השאלה היא מה "הסיבה" שעולה למישהי שאלה כזו. אם "הסיבה" היא למשל שרשורים כמו זה - אז בחור טוב וישר, יאמר לעצמו, שתעשה חקירות על אחרים...

ולגבי מה שכתבת בסוף, זה נכון. אבל לא מתוך ראש מעוקם, "לבדוק אם הוא אלים".. - כמו שגם בחור לא צריך לגשת כך - אלא מתוך ראש פשוט וישר, לבדוק מי האדם. מה מידותיו, מה התייחסותו. אכן, שני הצדדים צריכים לבחון, האם טוב להם עם הצד השני, האם הוא מתחשב, האם לא מרגישים רע עם עצמם, וכו' וכו'. כמו שאדם נורמלי אמור לבדוק לנושא חשוב כזה..

השאלה כמו שאמרתי, מה זה "אם מישהי תגיד שאין לה ברירה". אם זה כי יש לה סיבה ספיצית באדם - אכן בסדר.

אבל, אם "אין לה ברירה" כי זה מה שהיא  חושבת על "גברים" - הייתי ממליץ, במקביל לדברייך בכיוון השני, לא להתחתן איתה..

אני לא מקבל את האופנה של "כאשה דואגת לנשים"... כבן אדם, דואג הן לגברים והן לנשים. לבני אדם, שלא יסבלו, משום כיוון.

כמובן, אפשר להבין שאם את חוִית נסיון כזה, אז את מגלה יותר רגישות. לצערי, דומני ששמעתי על לא פחות מקרים שחוו אלימות מלולית רגשית מניפולטיבית, מהצד השני. שני הדברים, דומני, לשמחתי, שהם מיעוט אצל אנשים כשרים. חוששני שהתופעה השניה מצויה אולי יותר. וגם  היא מלווה באומנות של הטלת "רגשי אשמה"...

ואכן, רוב הסיכויים שגבר ירא שמיים וכו' אינו אדם "אלים". לא סותר שיש חריגים.

כמובן, כבר אמרתי, אי אפשר להאשים מישהי שיש לה בראש פחד כזה (אם כי כן אפשר לפעמים להאשים את מי שהכניסו לה את זה לראש בצורה מופרזת). השאלה של הסיכון מול הסיכוי בבדיקות מעין אלו - כשלא מדובר במי שמתעורר כלפיו חשד ספציפי - היא שאלה של הערכה.

את סבורה שעדיף להקצין וליפול לחשדנות יתר - ושהסיכון שבחור טוב יעזוב אותה בגלל זה שולי ביחס לסיכונים אחרים - 

ואני סבור, לאזן, שהסיכון לגבי בחור, שמדובר במישהי שהחשדנות הזו אינה "נקודתית לרגע", אלא היא תמשיך למרר לו את החיים עם הגישה שלה.. - גדול לעתים מהסיכוי שהיא לגמרי בסדר וזה רק היה משהו רגעי. אז, כלשונך, אם זה "לספוג את החשד הזה" או ליפול ברשתה של מישהי עם אלימות מוסווה של "חשדנות", אולי עדיף לו לוותר עליה...

ואני דווקא לא חושב שבחור כשר ונורמלי "יקבל בהבנה" בדיקה כזו. גם אין סיבה. "היא דואגת לחיים שלה" - גם הוא דואג לשלו...

אולי אם יראה בביטחון, שזה משהו לגמרי חד פעמי, והיא תסביר את המצוקה שגרמה ותתנצל, יתכן. לא ברור.

אבל דווקא לאלימות רגשית, נשים נוטות לא פחות ואפילו כנראה יותר.

(כנראה שאף מגדר לא מושלם, ולכל מגדר יש את הנטיות שלו.)

היום ישנן לא מעט נשים, שחוטפות קריזה לוקחות את הילדים,

ומשאירות את הגבר גרוש עם דמי-מזונות גבוהים ובלי לראות כמעט את הילדים,

וכבונוס חלקן גם תכנסנה אותו למעצר והליך פלילי,

ומהנתונים כיום יש יותר נשים שמפלילות את הבעלים שלהן על לא עוול בכפיהם מנשים שבאמת מוכות.

אז נכון שרוב הנשים הן הגונות (ובאחוז דומה לגברים),

אבל איך היה מרגיש לך אם היו חוקרים אותך על הצד האפל של הנשים?

מעמידים אותך במבחנים ובדיקות על-מנת לראות שאת באמת הגונה ושאין לך שום קריזות?

נ.ב.

האגדה מספרת שנשים יכולות לבצע הרבה מטלות ביחד, אז הסליחה שלך לא מתקבלת

אבל אם הבחור\ה חוששת .בגלל עניינים מסוימים שראתה ,הייתי אומר ללכת על זה.

נכון שזה יכול לברר במקרה כמו שתואר כאן - 

אבל גם יכול לגרום ההיפך.

בחור נורמלי, אינו בגדר "חשוד". אז סביר שאכן לא יתרגז במקרה כזה. ישאל מה קרה, יתעניין. אבל יתכן שאם אח"כ הבחורה תגיד שרק "בדקה" אותו - הוא פשוט ינתק. לדעתי, צודק לגמרי. וזה שהיא צאמר "הרב אבינר אמר".. לא יעניין אותו.

האם בטוח  שבחורה שהיו עושים לה כך, היתה מקבלת?  או שמא היתה רואה בכך (בהתאם לסימנים שהביאה למשל "סוסה אדומה - שאגב מתאימים ברובם גם לכיוון ההפוך, של בחורות) סימןמחשיד ל"בחור אלים" שאוהב רק את הפגישה ולא את הבחורה?...

שמעתי פעם, על מישהי שנסעה עם בחור ברכב, ופתאום אינו מוצא את המפתח. חיפש הרבה, בסבלנות, עד שהבחורה הושיטה לו אותו, לקח. אמרה לו: עמדת במבחן..

המשיך לנסוע, עצר באיזה מקום, אמר לה: תרדי בבקשה, את לא עמדת במבחן....

כשהוא לא מתחשב בה, לא מתעניין, לא מבין לרגשותיה, אין לו הכלה וסבלנות

בנוסף,אם בסיטואציות מסויימות (לאו דווקא שקשורות אל הבחורה) הוא מראה אופי של "פתיל קצר", שתלטנות וקוצר רוח קיצוניים.

איפה היא

ולא... זה לא מצב מופרך. זו מציאות יומיומית לנתח גדול מידי של גברים. 

באחוזים, יותר מאשר בעלים מכים, יש נשים אלימות או שמשתמשות בשיטות אחרות של סחטנות והפחדה.

והוא סיפר לי שלפני החתונה היא הייתה מאוד אכפתית ממנו, דאגה לו כל הזמן, קנתה לו מתנות - היא הייתה אובססיבית כלפיו. ואחרי החתונה היא התחילה להשתלט עליו מילולית ונפשית. הוא היה צריך לדווח לה על מה שהוא עושה, קונה וכדומה.

אולי גם אלו סמנים.

יש הרבה אנשים מרוכזים בעצמם שלא ינסו לכפות את הרצונות שלהם על אחרים. במקרה של ויכוח, הם פשוט לא יבינו מה השני רוצה, אבל ימשיכו הלאה.

אלה שגם מרוכזים בעצמם וגם מוכנים לכפות את הדעה או הרצון שלהם על השני, אלה המסוכנים.

הם ישתמשו באלימות פיזית, או בסחטנות, או במניפולציות, או בכל כלי אחר שיעמוד לרשותם.

עד שתקבעו טיפול רגיל בין בקופ"ח ובין בפרטי.

זה יכול להיות טיפול ראשוני עד שתתארגנו על עצמכם.

שירגיש שהוא לא לבד.

נשמע שאת מאוד תומכת בו, קשובה לו, הוא זכה.

גם את כנראה זקוקה לעצה מיקצועית איך להתמודד.

הוא עבר איזה משבר אישי לאחרונה? משהו שיכול לגרום לדיכאון?

דברו שניכם על חשיבות השליטה העצמית.

בלי הלקאה, בלי ייסורי אשם, בלי לשנוא את מה שהיה.

כי הנטייה להתפרצות היא חלק ממנו, ואם הוא ישנא את הנטייה הזאת ואת החלק הזה בעצמו, במצב דחק היא תתעורר וביתר עוצמה.

בעיניי חשוב שהוא יבטא גם מה המחשבה מאחורי ההתפרצות:

אולי היא "אני כל כך לבד בעולם הזה, בא לי לברוח מכל המחויבויות ותחומי האחריות שלי"

או שהיא אומרת "אני לחוץ כל כך, לא יכול לשאת עוד מיליגרם של לחץ"

או "אין לי כוח להשקיע בחיים ולכן מה שעולה בי מוציא החוצה"

חשוב שתדברו ביניכם לעומק. תנסו להבין את העולם הפנימי שלו.

וכמובן- ליצור לילד חוויה טובה עם אבא. חווייה בונה ביטחון.

אם הילד בר דעת ממש לדבר אתו על שליטה עצמית ולהגיד לו שהוא מבטיח לשלוט בעצמו.

לא רק לטייח, אלא גם לתת מרפא לשריטה שנוצרה.

הסיטואציה לא ברורה לגמרי.

קורה שיש לחצים ועצבים בחיים.

מה זה אומר זרק?

זרק כדור? זרק מלחיה? כדור שלג? זרק מילה?

את לא צריכה להשתלט על הסיטואציה..

את לא אשת מקצוע ואת לא צריכה לאבחן אותו לדכאון.

לדכאון יש תסמינים כללים ותסמינים אישיים.

אתן דוגמא:

אני אוהב מאוד ללמוד תורה.

אבל, יש אנשים שאומרים שכשאני לומד חומר מסויים זה אומר שאני לא בסדר.

בפועל, כשדיברתי עם רופא המשפחה על זה הוא אמר לי שזה לא סימן, להיפף זה סימן שאני בריא.

לכן מאוד חשוב להאציל במקרה הזה את הסמכות של ההכרעה והבדיקה וההתעייצות לאיש מקצוע.

למה לרוץ לטיפול? אולי רופא המשפחה יכול לתת כיוון?

הוא יודע מה הוא עובר בחיים ואת לא. את לא יודע מה העבר והווה משליכים על נשמתו...

ועם כל הדאגה, ער"ן זה לא הפתרון למקרים כאלו לדעתי.

הייתי מתחיל ברופא בהתייעצות משותפת על רופא המשפחה ואז לפי הגישה הכללית שלכם.

יש אנשים שבשבילהם "רב" הוא דמות שהם יכולים לסמוך עליה בנושא.

ויש אחרים שמדברים עם משפחה (אני ממש לא ממליץ) ויש שעם חברים.

אגב, תני לו קצת מרחב..

רק תקחי בחשבון שכנראה לי שאם הוא לחוץ, אולי זה לא הזמן לעוד ילדים במשפחה? (היספור על הרב עם זה שחסר מקום בבית..)

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

זכית בבן זוג נדיר

לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...

שבת שלום

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?

צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.

ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌