ועדיין, לב נשבר.

וואו זה יפה והיא מדהימה

נתנו לה קצת יחס שהיה חסר עד איבוד שפיות והיא פיתאום כבר לא הייתה סגורה...


לפי דבריה ה'החרמה' שלה היא ממש לא תוצר מכוון של מישהו... אלא ככה זה פשוט קרה...

במילים אחרות הבעיה היא בה.
היא משליכה את הבעיה על הדרך בה היא מתלבשת.

נשמע לי חרטה.

זה נוראי. 

אתה כנראה כ"כ מורם מעם עד שאתה אפילו לא יודע עד כמה זה נוראי... 

 

לפעמים צריך שיירו טילים על תל אביב כדי שירגישו קצת מה עוברים בבאר שבע... 

והמבין יבין.

אגב, נניח במוות ככול שאדם נחסף אליו בצורה יותר קרובה ככה הוא ירגיש יותר בנוח עם בדיחות שחורות ואנשים שעברו את זה...

איך זה קשור?

מה שכתבת לא היה נשמע כמו בדיחה שחורה, אלא כאדישות מעצבנת שמנפצת את כל הרגש של בן אדם שחווה דבר נורא ואיום.

יש אמבטיה.

אבל א לא היה שום דבר חדש/מיוחד
ב זה זועק דורשני רצח שהיא הוחרמה מעצמה בלי התערבות של גורם חיצוני

אתה לא מכיר אז אתה לא יודע איך זה. 

לא מאחל לך להכיר.

אבל אולי כדאי לך לנסות להבין.

אתה לא מדבר לענין.

ולכן אתה מדבר בקרות כמו שאתה מדבר. 

מאחל לך לא להכיר. 

אבל לגלות אמפתיה זה כדאי... עכשיו ובכללי בחיים.

כנראה שב"ה לא היית במציאות כזו ולכן אתה לא מבין.

כל המדע בנוי על זה שגם אם אני לא ריבוע/ציפור/כוח הכבידה אני מסוגל להבין אותו.

ובתוך זה גם ענף הפסיכולוגיה...


אתה נטו מדבר מהבטן. לא שזה רע זה פשוט לא מעניין.


ילד בן 5 היה נותן את אותם טיעונים טיפשיים

אבל אתה לא יכול להרגיש אותה.

אלא אם כן חווית אותה.

אתה דורך פה על נקודות כואבות. 

סבלתי מהשטויות האלה כ"כ הרבה.

 

אתה לא מבין, ואם אתה לא מבין אז פשוט תסתום. זה רק מוציא אותך מנותק יותר.

 

אנשים לא צריכים ללבוש מותגים כדי שלא ינדו אותם. 

די ההתממות חסרת הפשר וההגיון הזו!!!
 

רואים שאתה חלק ממסע ההסתה הזה כנראה, ולא אתפלא אם היית שותף לחרם כזה בכיתה שלך. 

בושה וחרפה לדעות שכאלה.

אדם קוצני

 

מחפה על הלב חמאה שלו עם מלא מלא מלא מלא קוצים. 

 

וכאילו כאילו, לא מבין את הזוועה.

אולי הייתה קצת מבין!

זה לא שהיא אמרה שם דבר חדש...

יופי. לא כולם כאלה.

ילדים זה אכזר. ואם לא סבלת - לא תדע מה הסבל הזה.

 

כל אחד סובל במידה אחרת - תלוי כמה התמזל מזלו.

 

אם אתה לאיודע, אל תגיד שזה חרטה כי אתה מסוג האנשים שאין להם מושג מה זה.

כשכולם חושבים אותו דבר בלי תיאום זה זועק דורשני...

זה סבל נוראי, אי אפשר לתאר אפילו... 

רק מי שחווה יודע את זה. 

ובתור אחד שהיו לו לא מעט צרות בכיתה- אני מאד מבין מה היא עברה. 

מאד מקווה שאתה לא אומר את הדברים האלה ברצינות. ואם כן- חבל מאד. וזה אומר דרשני.

נעים מאד- רגש. אמפתיה. יש מילים כאלה בעולם.

הוא יתחיל מזה שלילד א' יש יתרון על ילד ב'. זה לא אומר שהוא טוב ממנו, רק שיש לו יתרון מסוים. לילד א' יש שני חברים טובים, ויחד איתם הוא סוחף את כל הכיתה להחרים את ילד ב', משלל סיבות. ריב חד פעמי, סתם אכזריות, לא בא לו טוב בעין, חש מאוים או שהוא צריך לפרוק איפשהו מתחים.
תמיד יהיה ילד אחד או קבוצה קטנה של ילדים שתוביל את החרם. שאר הילדים לא מפעילים מחשבה, הם פשוט מוודאים שגם הם לא יוחרמו. או שהם לא יודעים מה זה עושה, או שהם יודעים אבל מעדיפים להמשיך.
ראיתי מעט מאוד מכל הכתבה הזו, אבל די ברור לי שלקחו את זה לכיוון לא ממש חיובי. אין לי ספק שהיא סבלה מאוד, אני עברתי חרם הרבה יותר קטן משלה וסבלתי מאוד עד כדי בכי יומיומי, אבל לקחת אותה ליום כיף של קניית בגדים ופגישות עם מפורסמים זה לא פיתרון.

אז לא, הילדים בכיתה שלה לא חשבו אותו הדבר ולכן זה לא שיש בה בעיה. קבוצה קטנה של ילדים חשו כלפיה משהו שגרם להם להחרים אותה ולסחוף אחריהם את כל הכיתה.
יסודי, נעים להכיר.

היא טוענת שילדים מתעלמים מריומה בגלל האופנה שלה


את לא מסכימה שזה זועק דורשני?

קודם כל זה לא הסתכם בהתעלמות, היא סיפרה גם על מקרה אלים שאני מניחה שהוא לא היחיד
דבר שני אם ילדים מחליטים להחרים ילד כי הוא לא הולך עם מותגים, אז בהצלחה לעולם שלנו

אבל אם בנאדם מתנכר לחברה לא מפתיע שהיא תתנכר אליו וזה יגיע למקרי קצה


אני בטוח שבשום מקום בעולם לא מחרימים כי מישי לא לבושה לפי צו האפנה...


בטוח יש משו אחר שמסתירים

זה קורה וזה קורה הרבה.

מתי היא התנכרה לחברה?

או שהיא הייתה בסדר לכל אורך הדרך והחברה הוקיעה אותה. זה קורה בכל שלב

או שהיא לא הייתה בסדר *פעם*, כלומר בכיתה א' ומשם זה התגלגל, ואז הגיע הזמן להפסיק את זה

או שיש בה משהו לא נעים עכשיו. האם יש סיכוי שהיא משקרת לכולם ומשתמשת במניפולציות? לא סביר להניח אבל אפשרי. האם זה אומר שאנחנו צריכים קודם כל להטיל בה ספק? לא. קודם כל חיבוק ואהבה, כי אני בטוחה שהיא לא רצחה. אחכ אפשר להכניס לעניין צוות טיפולי שיחקור את הדבר ויראה מה קורה בשטח.
בפועל אני די בטוחה שיש יותר ילדים שעברו חרם מאשר ילדים שמשקרים לגבי זה.

בנקודות אלימות ספציפיות מי שאלים לא בסדר...

הם היו אלימים לאורך כל הדרך, החרימו, הרביצו ונידו.

למה? כי היא לא לבשה מותגים. וזה עוד אשמתה?

 

כל מי שיראה מה שכתבת פה יראה אי הגיון אחד גדול. בושה וחרפה. 

ממש להאשים את הנאנסת בזה שהיא הלכה ברחוב. 

 

תתבייש.

אתה כתבת:" עברה חרם... וזו אשמתה".

אני כתבתי:" וזו אשמתה?! חוצפה... ממש להאשים את הנאנסת שהלכה ברחוב".

 

נראה לי מאד קשור ומאד לעניין.

אתה עורך משפט שדה וחורץ דין של ילדה בת 13. אתה קורא לה שקרנית.
לא יודעת, נשמע לי שאתה לא איתנו. אין לי בעיה שתחשוב מה שאתה רוצה, אבל תפסיק לפגוע באחרים על הדרך. אל תתרץ תירוצים למה מותר להביע דעה ככה כי אני פשוט לא אקרא את זה וזה יהיה בזבוז זמן. תתחיל להבין שאתה לא נעים ואין בזה שום דבר חיובי, רק שלילי. אם משעמם לך, אני יכולה לתת לך רשימה של דברים שאתה יכול לעשות ולהועיל גם לעצמך וגם לעולם.

יופי.

 

אז בבקשה אל תגיד דברים לא נכונים.

 

תודה ויום טוב.

אז הבעיה בילד. נקודה.


ואם כל התלמידים קמו בבוקר והחליטו שהם לא רוצים איתה קשר ולא היה לפני כן תיאום ברור שיש כאן משו מסריח.


תפעילו תשכל...


אני מודע שזה מרגש וכו' וכו' וכו' אבל לא סתם יש לכם שכל

זה לא ילך...

ושוב... מאחל לך שלא תחווה את זה אף פעם. 

אבל לפעמים צריך טילים בתל אביב כדי שנבין מה שורה בבאר שבע.

דבר לענין.

בגלל שאני הייתי ילד רזה בלי שרירים זאת אחלה סיבה להרביץ לי - נכון?

 

בגלל שלא הייתי מדבר הרבה אז זאת אחלה סיבה להתעלם ממני, נכון?

 

או כי מישהו לא אהב את התחפושת שלי לערס, והוא התחפש לחנון ואמר לי שאחרי פורים זה יתחלף?

 

ואתה רוצה עוד דוגמאות?

 

 

ילדים לא משתמשים בשכל, ובדיוק בגלל זה כל מה שכתבנו נכון.

 

 

בבקשה. שתיקה יפה לחכמים. אתה רק מוכיח כמה אתה לא.

 

שב בשקט, בצד, רחוק, ואל תדבר בנושא כי אתה מוכיח את טיפשותך.

והבעיה היא בו. אתה צודק.
והוא צריך להשתנות. ממש לא הסביבה.


אלימות זה יותר מסובך


המקרה שלפנינו לא עוסק במקרה שממנו הכל התחיל אלא ממציאות שהכל הנראה השתרשה הדרגתית...

או שאתה דביל, או שאתה רק אומר דברים דבילים.

 

 

שקט לא שווה לא לדבר איתו.

שקט זה לא מקלל, שקט זה לא מתעצבן

שקט זה רגוע וחמוד. חמוד.

 

 

אם יש לי כתם לידה שחור גדול, ואני בהיר, מישהו יקרא לי פרה.

די. תקשיב. די.

 

תהיה בשקט כבר, אתה אומר דברים שאין להם מושג.

תמשיך להתנשא מעל כולם, לשפוט את כולם כאילו אתה איזה חוכמולוג גדול.

לאמת, למציאות - לא תגיע ככה.

סליחה מהוד רוממותך, שמעולם לא חווית את זה. כנראה היית ילד עם חברים

או אולי מסוג הילדים שעשו רע, ואתה אולי מנסה להצדיק את עצמך. לאיודע.

 

ילדים פועלים בלי שכל, ולכן הם אכזרים.

עכשיו בבקשה, פשוט לך מפה ותחלוק את הגאונות שלך בתחום שאתה מבין בו.

 

יום טוב.

זה מצוין ואין בזה שום דבר רע.

ואם מי שגורם לאנשים להתרחק ממנו ירצה שזה ישתנה שלא יבכה שישנה את עצמו.


לגבי מוזרות פיזית שגורמת לאנשים להתרחק עוד אפשר לדבר עד כמה זה טוב/רע

אבל לא זה המקרה.

היא נראת נורמלי לגמרי.

משו שם לא נורמלי אחרת זה לא היה קורה.

וגם אם אחן לה מה לעשות בנידון כדי שזה יפתר זה בהחלט לא נחמד אבל זו המציאות.

סליחה אתה מבין שהייתי ילד בן 6? נכון?

 

מה זה היא?!?!? מה זה היא?!

כל הדוגמאות האלה זה אני!! אני!!!

 

לי קראו פרה!

אני חזרתי שבועות שלמים ברצף בוכה!

לי שברו תחפושת!

אותי ביישו וצחקו עלי!!

לי הרביצו!!

ממני התעלמו!!!

כאן יש באמת בעיה.


היא מדברת על זה שהיא לא לבושה במותגים...


ברור לך שבשום מקום לא מנדים על זה...

פשוט תסתום. לך. תעזוב את השרשור הזה.

עזוב שאתה טועה, וכולם חולקים עליך,

נמאסת. אתה לא באמת קורא מה שאני כותב.

אם היית קורא היית מבין שילדים לא משתמשים בשכל ולכן אי אפשר לשפוט אותם בשכל.

 

אז בבקשה,

תסתום. תלך.

 

יום טוב.

תתפלל לשכל. ולטאקט.

נעים להכיר. ליתר דיוק, לא נעים להכיר.
ביסודי קצת התעללו בי. כמה שנים. לא דיברו איתי (חוץ משנה אחת במהלך התקופה הזאת. וגם זה היה רק העלבות והשפלות. כבר היה עדיף שיתעלמו, למרות ששלוש שנים אח"כ הייתי מוכנה אפילו שיצחקו עלי בשביל לקבל איזשהו יחס) . איך זה התחיל? אף אחד לא יודע. בנות טוענות שלא תכננו כלום וסתם לא יצא להן. סתם ככה ביום אחד מילדה די-מקובלת הפכתי לפח האשפה של הכיתה. והכוונה היא לא רק באופן מילולי. בסדר? איימו עלי שאם אני אגיד מה הן עשו הן יעשו אותו דבר לאחותי. ולמרות שאחותי כ"כ שונה ממני ואנחנו לא כ"כ מסתדרות לא הייתי מוכנה שיקרה לה דבר כזה. לא התלוננתי? התלוננתי. להורים, להנהלה. ההנהלה אמרה שהיא בודקת את זה. אחר כך אמרה שהיא עושה שיחות עם הבנות. מה שלא עזר. אח"כ לקחו אותי לשיחה והכריחו אותי לרשום כל מילה שאומרים לי. אחרי חצי יום נשברתי, כי היו דברים מזעזעים שלא הייתי מוכנה לכתוב על עצמי. אחכ אמרו שוב שהן בודקים ובשלב כלשהו נמאס לי להתלונן. בסוף ו' אחרי שהבנות המקובלות בכיתה עזבו קראו לי לשיחה ואמרו לי לומר מי המובילה החברתית בכיתה שיקחו אותה לשיחת אזהרה. ובכיתה ז אמרו לי שאם הם היו שומעים על זה הם היו מעיפים את הבנות. ספרתי. בסדר? התלוננתי עשרות פעמים. וזה לא משהו שהיה בלתי נראה בכיתה. לא עשו עם זה כלום, אבל הבטיחו שיטפלו בזה.
עזרה גם העובדה שהייתי די מנותקת מהכיתה. היו לי פטור מכמה שיעורים וזה עצבן בנות. תמיד כששאלו אותי בכיתה שאלה ועניתי בנות התחילו לצעוק שזה לא נכון. גם כשזה היה נכון. וכשזה לא כתבו על פתק ש** ענתה לא נכון ותלו לי אותו על הכיסא. כשהורדתי אותו התעצבנו שנגעתי להן בדף. קרעו לי את הספרים. את המחברות. היו לי כמה מחברות לאורך השנים שכתבתי בהן חידושי תורה. אין לי כמעט אף אחת מהן כיום ולא בגלל שאיבדתי אותם. יש לי אחת חצי ריקה שהשארתי בבית. זהו.
עכשיו, תשאל מה היתה הבעיה? דיברתי עם מישהי משם אח"כ. בסוף ח. היא אמרה לי שהבעיה היתה המשפחה שלי ושהיו לי חצאיות בצבע אחיד ולא מקושטות. מבין מה אומר לילדות בכיתה ב' בראש?! בהמשך סתם המשיכו כי לא היה להם כח להפסיק. שאלתי אותה האם רק זה והיא התחמקה קצת ואח"כ אמרה שהן עשו התערבות אם הן לא ידברו האם השאר ימשיכו. השאר רק תירוץ שהן סיכמו לומר ואח"כ ראו שזה הולך אז שיתפו עוד בנות נשאר בית הספר. אתה מבין את הרשעות?! או שאתה טוען שבגלל שהן ילדות, זה לא היה מרוע? סתם סקרנות טהורה. בואו נראה. מה מקבלים אם לוקחים ילדה ומתעללים בה כשאתם יודעים שאין לה אפשרות לעזוב את בית הספר? ניסוי חברתי מעניין. תציע אותו למשרד החינוך. הם יאהבו אותו ממש.
וזה בבית ספר שנחשב יחסית דתי.
לשיטתך, מה עשיתי לא נכון?! מה?! למה בדיוק הגיע לי לסבול כל כך הרבה במשך שנים ארוכות?!
אה, הבעיה היא בי? טוב לדעת. בואו נעמיד פנים שמעולם לא ניסיתי לשנות את זה. כן כן בטח, הבעיה בי.

כל אחד עבר משהו כזה או אחר... 

מזעזע...

רק אני לא הבנתי למה בעצם היא לא עברה בית ספר אחרי שראו שזה ממשיך?

מהחשש שבמקום אחר יהיה יותר גרוע. 

לפעמים מעדיפים להתקע ברע ולדעת שישאר ככה, מאשר לעבור למקום אחר שאולי יהיה שם גרוע יותרץ

ממתי ילדה בכיתה א'/ב'/ג' מחליטה?!

למה ההורים לא התערבו והפעילו שיקול דעת של מבוגרים שבבית ספר אחר יהיה צוות חינוכי ותלמידים אחרים. שזה לא 100% שהרע ימשיך גם שם?

לא רוצה חלילה להתערב ולהכנס להם לעניינים, אבל זה שאלות מהותיות.

וההורים הבינו את זה.

הצוות הבטיח שיטפל ולא טיפל... הוא גם בתוך הבעיה.

זה המון זמן!

איך הצוות לא טיפלו?

אגב, אני מכירה כאלה שעברו כמה וכמה בתי ספר עד שמצאו את המקום המתאים להם.

חוץ מזה, בכל סיכון יש סיכוי.

תופעה מצערת שמתרחשת לא מעט... 

מכיר אותה מקרוב...

 

יש כאלה שיש להם את האומץ לעבור.

לא לכולם יש. 

מכל סיכון יש סיכוי. ולפעמים עדיף להשאר במצב מוכר מאשר לעבור ללא נודע שיהיה רע יותר.

אפשר בבקשה קישור?

הציף את הכל מחדש.

אשכרה.