שבאמת מוסרות את עצמן בשביל שהבעל יהיה גדול בתורה.
זה נדיר, אבל קיים.

בעז''ה שתזכה

אבל לא להיפגש. בסדר?

 

הארי הקדוש כשהיה במצרים היה לומד לא בבית, והוא היה מגיע הביתה אם אשתו קוראת לו, שהייתה איזו מצווה מזדמנת (..), או בשבתות.

 

מה שאני בא לומר שלא להיפגש 24, או 13 שנה זה לא רגיל.

 

 

ברור שקיים.

שמעת פעם את אשתו של הרב אליהו זצ"ל? הרבנית צביה?

היא.. וואו. אני מעריץ אותה. שמעת אותה איך מדברת? אהבת עם ישראל כזאת. וואו.

מסירות למען תורה ומצוות. היא מדהימה אותי האשה הזאת.

 

וכן. היא גם דאגה לרב.

 

 

הרבנית מרגלית, אשתו של הרב עובדיה פשוט לא הסכימה לו לעזור בבית. אסרה עליו.

 

ויש עוד מיליוני סיפורים על נשים שמתאמצות ומוסרות נפש, כפשוטו למען זה.

וזה מדהים

ומחמם את הלב.

אני פשוט מאושר לשמוע על סיפורים כאלה. זה ככ משמח אותי.

 

לחשוב - היא לא מצווה על לימוד תורה, אבל בזכותה מישהו שכן מצווה מקיים את זה.

היא מחזיקה את התורה כפשוטו. בלעדיה הוא היה מתמוטט.

 

נכון שהיא אשה וחופרת וכו , אבל אין מה לעשות. היא מחזיקה אותו.

אני מניחה שמדברים על זה מראש.

אגב, בגלל זה לרבי עקיבא ולרחל לא היו ילדים. היא נפטרה זמן קצר אחרי סוף הסיפור המוכר לכולם, והוא התחתן עם אחרת שילדה לו ילדים.
זה סיפור עצוב מאד על הקרבה אינסופית של אישה לבעלה. (תחשוב שהיא עזבה חיי שפע מטורפים בשבילו- והוא עוזב... כמובן בהסכמה, אבל עדיין)

ולגבי האישה החופרת
אתה עוד תראה.

ויש שאלה עליו,

אם הוא כבר היה מחוץ לדלת - למה הוא לא נכנס רק לומר שלום.

מכירה?

 

זה לא משנה.

מי לא רוצה הרבה ילדים.

ילדים זה שמחה , במיוחד למי שהיא מגדלת ילדים לבד.

 

זה עצוב, אוקי. אבל למעלה - היא העמידה את כל התורה בעולם.

תחשבי על זה ככה:

 

היו לר עקיבא 24 אלף תלמידים. הם היו כל עולם התורה.

הם נפטרו.

הוא העמיד את התורה מ5 תלמידים אחרים והם כל התורה שלנו היום.

מכירה סתם משנה ר מאיר? וההמשך? יש שמה סתם ספרא ר יהודה וכו ובסוף - וכולהו אליבא דר' עקיבא.

הכל לפי שיטת ר עקיבא. שהוא העמיד את כל התורה שלנו היום.

 

ואם הוא אמר שלי ושלכם שלה.

כל התורה שלה.

הכל.

הכל.

 

ולעניין מה שכתבת בהתחלה שמדברים על זה מראש,

ברור שמדברים. וברור שהארי עשה מה שעשה רק באישורה ובהסכמתה.

ברור. אין שאלה. (ובואי נדבר על ההקרבה האדירה שלה..)

 

וזה לא רק הם. בכלל, מי שרוצה "להתחסד" בזה, חייב לבקש אישור מאשתו.

תמיד תמיד תמיד. הוא מחוייב לה.

לא רק מי שגר מחוץ לבית שלו צריך אישור.

לי זה מחמם את הלב.

 

אני חושב שלא סתם הש"ס מלא במאמרים בשבח נשים, לעומת חסרונות בהן.

כאילו, רק בראש, כרגע עולות לי 3. ואני לא בקיא מידי.

 

ממש משמח אותי לשמוע דברים כאלה.

בגלל זה סיפורים כמו "התורה שוביניסטית" מצחיקים אותי, כי תראה איך כל הגדולים הגיעו לשם בזכות הנשים שלהם.

אבל שוב, שנזכה.
יש טובות ויש שלא נדע. צריך המון מזל ליפול על האחת הנכונה

אבל גם לא לשכוח שזה לא מתאים לכל אחת, אז.. זה כבר מסנן הרבה..

וזה די לגיטימי שלא יתאים לכל אחת.

 

כמו שלא יתאים לכל אחד, גם לא יתאים לכל אחת.

 

 

מי שחושבת שהתורה שוביניסטית לא אומרת את זה כי התורה לא מעריכה נשים

היא מעריכה

פשוט לא בתור ייצור חכם מבין שיכול לתרום.

אלא כדמות רגישה ובכיינית שמתפללת על הילדים שלה שיהיו צדיקים (זהירות! הקצנה!)

אי אפשר להגיד שזה לא נכון, אבל התורה לא מתייחס אליהן כאל חכמות ומסוגלת לדאוג לעצמם כמו גברים.

 

כי רק גבר מעיד. כי גבר מקדש אשה ולא להפך. ועוד ועוד ועוד.

 

 

 

אני אומר,

זה נכון. שוביניזם זה טוב.

אבל לא השוביניזם שמוכר בעולם.

לא סתם בכל בית בריא אבא עושה קידוש למרות שאמא שעושה קידוש מוציאה את בעלה והכל בסדר.

ולא סתם "תבוא מארה למי שאשתו ובניו מברכין לו" (ברכות כא, למרות ששם זה בהקשר שהוא לא יודע לקרוא והם כן. אני לוקח את זה לעניין של בית נורמטיבי.). זה טוב שיש תפקידים לגבר ותפקידים לאשה.

 

יש תפקידים בעולם שאי אפשר להתווכח עליהם.

תפקיד של הגבר לסחוב דברים כבדים - כי לאשה זה לא בריא

תפקיד של אשה לגדל ילדים, כי הגבר עצלן  כי היא קשורה אליהם וכו.

גם בנשמה זה ככה.

רק את הדברים של הנשמה לא רואים, אז מעוותים.

 

זה לא קשור לכך שאשה צריכה לקבל פחות כסף על עבודה, או כל מה שכולם מכירים כשובינזם.

אבל יש הבדל. בחיאת.

 

ויש לי עוד משו לומר.

מתלבט.

יש לי מה לומר אבל אני עם התינוק וקשה לכתוב.
אז אני אלך לעשות את מה שהבורא ייעד לי

אני מכיר

אבל זו ההשקפה שלי

ושל התורה

 

ויש לי הוכחה שזה הדרך של התורה.

פשוט אני מתלבט אם לומר אותה.

זה מה שאני מתלבט.

מה האידיאל בזה?
למה זה טוב שאיש לא פוגש את אישתו 24 שנה?
היה עדיף כבר שהם לא יתחתנו אם הם גם ככה לא נפגשים, היא מסכנה ממש ככה.

אוקי, בואי נתאר מקרה שזה לא היה קורה.

רוצה לדמיין את העולם? אם יישאר ממנו משהו בלי התורה?

 

ותשאלי יותר - למה משה רבנו גירש את ציפורה?

למה? "הרי זה מצווה" יגיד החומולוג. אולי ילמד את משה רבנו תורה.

 

אז כמו שאמרתי קודם, משה רבנו שונה.

אבל הכל על אותו עניין. גם הם שונים.

 

רשב"י היה במערה 13 שנה ויצא רשב"י שכתב את הזוהר.

שהוא תלמיד של ר"ע.

ור"ע למד 24 שנים. לא 13.

ר"ע, עם כל הגדולה שלו שכל התורה יצאה ממנו - הוא לא כתב הזוהר

ואנחנו רואים כמה כבוד יש לרשבי בהילולא ולעומת ר"ע. כמו שבחים ושירים יש עליו לעומת ר עקיבא.

 

זה חלילה לא מזלזל בו אפילו לרגע.

אבל. זה המציאות.

 

אז אני אגיד לך מה התשובה (כמובן שזה לא תשובה שלי. שמעתי את זה מהרב מאיר אליהו, לאיודע מה המקור שלו. ווהוו. גאולה לעולם.)

ר' עקיבא למד 24 שנים ולא עשה מה שרשבי ב13.

והתשובה פשוטה. ר' עקיבא למד עם תלמידים. ר' שמעון היה במערה. הוא ובנו. החברותא שלו.

 

מה?! אבל לא מצווה להעמיד תלמידים?!

מצווה.

אבל זה לוקח זמן. כי כל תלמיד רוצה שהרב יברך את סבתא שלו ודודה שלו ושואל שאלות לא קשורות.

לרשבי זה לא היה.

 

הרב עובדיה מספר שהבן איש חי התגלה אליו בחלום. סיפור מוכר.

הוא שאל אותו מה לעשות - האם לעבוד על הספרים שלו או להעביר שיעורים ברחבי הארץ.

הבן איש חי ענה לו תמצא את האמצע. גם וגם.

או במילים שלי - מה שמתאים לך.

 

ר עקיבא לא ראה את אשתו 24 שנה כי היא והוא היו מסוגלים והוא היה צריך להעמיד את התורה. חובה לעולם.

אותו דבר רשבי

אותו דבר הארי (תראי את התשובה לסלט)

וכל הגדולים ככה.

אדם שהוא לומד תורה, הוא לא לומד רק בכולל. הוא תמיד לומד. זה לא כמו רופא. עובד בשעות העבודה. לא.

הוא חי את זה ואין מה לעשות - זה קצת גם על חשבון אשתו.

ושלא תביני לא נכון - מי שמחפש זמן ומשקיע מוצא אותו. אבל כולנו בני אדם וככה זה.

 

כל אחד והשיקולים הצרכים והכל.

 

גם לקחת משרה ציבורית זה ביטול תורה. ממש. כי אתה צריך להיות רשמי ולהיות נוכח בטקסים משעממים וכו'.

כל אחד לוקח מה שמתאים לו.

כי שוב, אם הרב עובדיה לא היה מקים את ש"ס, תורת הספרדים הייתה נמחקת.

מנגד - אם רבנים אחרים היו לוקחים משרה גדולה, ומבטלים תורה. אוי ואבוי.

 

 

אני חושב שהארכתי מספיק.

תודה רבה ממש.

ושיהיה בהצלחה.

אשכרה.