לישון בלי לדעת
לשקר בלי לחשוב
לאהוב בלי לגעת
הולכים לדבר
שיחה בלי לשמוע
ללחוש מרחוק
ללחוש ולברוח
מטוסים עוברים נמוך, מוניות טסות בלילה... מהצפון אל הדרום ואני תמיד למטה (למטה)
חלומות של אתמול הם
שלהבות נרעדות
לא יכול כל החושך לכבות.
שיר בדרך אליך
נרקם
בסבלנות אין קץ.
הן תיקח ותאמץ
אותו
אל לבבך.
אל תסתר את פניך
אתה
מלא דברים כמוסים.
אל תגיף את התריסים.
סופה בלב ים.
הלב בטלטלה גדולה.
המים סוגרים עליה
סתיו ברחובות עובר,
רוח ערב מפזר
שלכת.
ילדים באור שקיעה
מפרקים בחוף טירה,
הקיץ תם.
ובין כל מראות התום,
שם באופק הכתום,
סופה רועמת.
אין עוד יום,
אין עוד דקה.
ואין סימן לגשם.
תמיד ידעת
שכבר אין מקום לאהבה
ואת לא
זהו שיר ישן
על אניטה וחואן,
גבהו עשבי הזמן.
והשושן פרח עם החוחים.
הם שייכים עכשיו למלאכים.
אניטה לחואן חיכתה...
אך הוא איחר לקטוף את רימוני אהבתה.
גביעי שפתיה הוא עוד לא שתה.
פתאום הקיץ תם.
אך לא ייתם סיפור אהבתם.
(זהו סוף השיר.
הוא שייך לחלומות
שיש לאנשים
שאיחרו לפרוח באביב.
שלא למדו את שפת האוהבים.
ההם שלא נולדו בזמן...
אבל איזו אניטה מחייכת בלבבם.
אותו חואן, אותה האהבה.
פתאום הקיץ תם.
אך לא ייתם סיפור אהבתם)
הו ילדתי ארד אל ים.
אביא לך שי, בובה,
מן העולם הבא.
ובד קשמיר אביא לך גם.
רק דקה.
כן, עוד דקה.
מי יישבר ראשון?
זה כבר נמשך כל הלילה.
החלפת מילים בדמעות,
ועוד לא הבנתי מה היה שם.
נעלמת לארבעה לילות
והשארת אותי עם השיגעון.
לא יכולתי לעלות,
ורק סרטים רעים רצים בראש.
איפה היית, תגידי, איפה היית, אני חיכיתי בחלון
שתחזרי
ואת אפילו לא ענית.
וחשבתי זה הסוף.
הלילה
מצאו רסיסי כוכב נופל.
איך אתה לא מסתכל
מעבר לצד האפל?
הלילה
עטף את עיניך צל שחור.
פתי ביישן וטהור
רצית לעוף כמו ציפור.
הכול עומד במקום.
הזמן ממשיך ללכת.
היית כאן ופתאום
הכול נשרף כמו חלום.
הכול עומד במקום.
הזמן ממשיך ללכת.
הכול נטרק כמו חלון
אל פי התהום, כמו חלום.
את מוכרחה
שאני אמשיך לשיר לך
כי אוהב אותך.
איך השארת לי ילד קטן בוכה
וילדה קטנה עצובה?
השארת לי בית הרוס
ויונה לבנה בפינה.
זה דיזינגוף 25,
ליד המכולת הכי גדולה.
להיות האנשים הכי שמחים.
ליד הרגעים הכי יפים,
ליד הגורל.
את הרגע הזה
אתה לקחת ברצינות מדי.
עזבת בוקר אחד
ומאז לא חזרת אליי.
איך השארת לי לב שבור, כן.
נשמה פצועה.
היא אמרה לי- תראה,
החיים די קלים.
נשכור לנו חדר בדרום תל אביב
ונחיה כמו גדולים.
ונחיה מדקה לדקה.
נמצא עבודה זמנית לא רצינית וגם נחתום בלשכה.
אולי גם תמצא
איזה נושא לכתיבה.
לא משהו מתוק,
משהו עמוק,
סיפור אהבה.
בלי מטאפורות
ובלי דימויים.
הגיבור יהיה שיכור כמו שאתה בחיים.
שאתה בחיים.
שאתה בחיים.
יש כאב יפה
שעובר מהר
כשאני רוצה לא להיזכר.
הנה רחובות, סמטאות
של אספלט ואבן.
הנה שדרות רחבות נטועות.
לפעמים העיר היא כמוך,
יפה ולוטפת.
לפעמים היא כמוני-
מבוך סמטאות.
הנה ספסל, לב שבור ממתכת.
ים של פנים שחולפות חתומות.
בני אדם הם בסך הכול תקופה שנגמרת
והנה אורות, נוצצים כמו דמעות.
כל הפרידות כמו סיכות נעוצות על הלב
הסיבוב התארך כשהאוטו שלי התהפך
אז נשארתי מחוץ למירוץ
אין לי כוח לרוץ.
יש אנשים שעומדים בלחצים ואני מנסה.
גשם חזק.
קשה לי לראות,
אפילו שעיניי פקוחות.
נוסע הלילה לבד לצפון
כי בא לי לברוח.
אל תהיי במגננה, מישהו מרחוק קורא לך.
אל תמעיטי בערכך, תחייכי אל העולם.
תני לו להציף אותך אהבה לאור ירח.
עד הבוקר תתמכרי, תבחרי בו מכולם.
אהבה תמיד עושה רק טוב,
הנה מצאת לך מישהו לאהוב.
חבקי אותו בשתי ידייך,
עצמי עינייך,
ותחלמי...
איך שניכם עפים מאהבה,
פורשים כנף מעל העיר הלבנה.
כולם מנסים להיות כמוני.
להתלבש, להתנהג כמוני.
מנסים לזוז כמוני.
(ישראלי מצוי, לא כל כך שפוי, הצל הוא הכינוי)
שמה גז, הילוך ראשון.
- לקראת נישואין וזוגיות