עוד מעט שבת. בשבת אפשר לתת להכל לנוח. גם לגוף. גם לרוח. בעיקר לרוח, זה חשוב יותר. ועושה יותר טוב. אבל כשאין בררה לפעמים צריכים לתת גם לגוף לנוח. אחרת הוא דורש את שלו וזה לא מצב אידיאלי.

הייתי בשאיפה לסיים לערוך היום. לא יקרה. אני בספק האם יש בי את הכוחות ללכת עד לשם ואת הריכוז לעבוד על זה בלי ליצור יותר נזק מתועלת. סביר להניח שלא.


נו. שלוש שעות ושבת. לשרוד רק עוד שלוש שעות. אפשרי. נכון?
נראה את הטוב תכף. הראיה ממש כאן, מעבר לפינה.
עוד פינה כזאת ואבדנו.
שבת שלום אנשים.