אני אגיד לכם.
זה בוקר סטנרדטי. לא כל בוקר הייתי משכים קום. אבל.. קם בשעה סבירה, שאני אוהב לקום.
5:50.
מתפלל ב6 ועשרים. כשיוצא שהנץ בדיוק על הזמן שאנחנו מתפללים
עכשיו חוץ מזה שזה משמח כי סוף סוף יש אפשרות להתפלל בנץ,
כשאני יוצא מבית הכנסת - כמות האור בחוץ, והעננים והמזג אוויר והכל פשוט מושלמים
קרירות נעימה עפה עלי ואני הולך ליד השיח הארוך ההוא שם..
רואה את השמים תכלת בהיר בהיר בהיר
וכל זה גם בתקופה שהיא יותר נעימה בחיי הפנימים והרגשיים.
ואז, באותם בקרים, נזכר בשיר,
"הבוקר יעלה, השמש תזרח..", מנסה לעשות סילסולים כמו ישי ריבו
עושה את זה בהצלחה (רק ב5 טונים מתחתיו 
).
שואף אוויר
ומאושר.
הוי. 
.
