או שזה הרב שך?

לאזוכר

הרבה מאוד מהאדמו"רים לא נחשבים לת"חים גדולים. רק כמה מהם.

מראש לא זה לא מה שמצופה מהם

לא סתם הם נקראים ה'צדיק' ולא הרב.

הרב הוא הפוסק הת"ח

האדמור הוא הצדיק שעבודת ה שלו יותר עוצמתית וכו

בגדול.

זה לא נכון תמיד, ויש המון מפורסמים שזה לא נכון לגביהם.

אבל,

בכלל התופעה הזאת של להפריד את הרב מצדיק בעיני לא טובה.

זה הופך את הרב למקצוע מאוד.. יבש. למורה הלכות. זהו.

שלימוד התורה ועבודת ה הם 2 דברים נפרדים..

אחת מהן היא זאת. שיש הפרדה (לפעמים) בין הפוסק לאדמו"ר

לא אכחיש שהיו (ויש) הרבה אדמו"רים שהם באמת פוסקים ורבנים גדולים.

לפני שקמה החסידות התפקיד של הרב היה מאוד יבש, רק להורות הלכה ולהשמיס.

מה שהחסידות חידשה זה את הקשר המיוחד בין הרב לתלמידים שלו.

זה נכון שהאדמור הוא לא תמיד הת"ח הכי גדול.

אבל גם לא בוחרים עם הארץ בטלן..

כך שזה לא נכון שמפרידים בין תורה לעבודת ה'.

כן יש כאן אמירה שלימוד תורה זה לא הדבר היחיד שחשוב בעבודת ה',

אחד הדברים הרכזיים שהחסידות חידשה, או יותר נכון- הזכירה.

אבל אי אפשר להתכחש למה שאמרתי

הייתה פה הפרדת רשויות ולכן הכוח שלהן הצטמצם.

והערך של הרבנות פחת.

ומנגד, אתה צודק, שזה הכניס חיים יותר להלכה.

נכון.

אבל.. אי אפשר להתעלם ממה שאמרתי

לא רק "הכניס יותר חיים להלכה"

החסידות הכניסה חיים לכל עבודת ה'

ומה הכוונה שהערך של הרבנות פחת?

לפני החסידות לרוב העם לא היה קשר עם הרבנים.

בזכות החסידות הערך של הרבנים רק עלה.

אולי הקשר עם הרב גדל

אך מעמדו פחת