זה עניין של פסיקת הלכה.

יש לתינוקות שנשבו המון נ"מ הלכתיות.

צירוף למניין, פתיחת בקבוק יין וכו'.

לכן זה לא עניין של -"לפי דעתכם" זה לצאת ולברר מה ההלכה.

ויש לזה פסיקות מאוד ברורות...

דווקא הנימוק שהעלת לא נכון.

אני חושב שרוב הנוער החילוני לא יודע מה זה בכלל ובטח לא מה המשמעות של אירועים אלו.

זאת אומרת שאני לא יכול לבדוק מה האמת?

השאלה היא על ההיגיון הבריא

מה שאתה יודע זה לא עניין של היגיון. זה גם לא עניין רק של אמונה

נ.ב. מה זה כפירה בשבילך? לקחת את היהדות כהיפך מהכפירה. כפירה במה? בה' במעמד הר סיני? בתורה? 

למה לפי ההיגיון שלך לא? זה לא ענית לי

אתה קובע מה אני יודע ומה לא? 

לא היו אגדות שהעולם שטוח.  היו השערות שהעולם שטוח הם לא דמיינו שיכול להיות עולם עגול כי לא הייתה להם סיבה להאמין בזה. 

הם לא יכולים לבדוק?

ואתה הולך לבדוק כל סיפור ששמעת?  

אאל"ט החזו"א פסק שא"א לקבוע על הציבור החילוני, וצריך לבדוק כל אחד.

ביו"ד סי' א' הוא כותב: "ובאמת צריך לדון על כל איש ואיש בפרט"

איפה? מקור?

לא הבנתי.

מאוד תמוה.

הוא התיר את יינם? את שחיטתם?

אני חושב שמה שכתוב בספרו במפורש עדיף על שמועה.

אם הוא אינו מומר, מכח מה אתה אוסר את יינו?

אם הוא מומר - הרי הוא גוי ואסור להצילו.

אם הוא אינו כגוי, הרי שיינו מותר.

איפה ראית חילוק בין הדינים הללו במומר?

באמת אל תזרקו השערות סתם...

תבדקו לפני שאתם אומרים בכזאת וודאות.

יש בזה דעת תורה ברורה מאוד.

תגיד שמות של בני אדם.

ואותי זה פחות מעניין כרגע. ככה שאני לא יודע להגיד לך שמות

חוץ מזה שזה סוגייה ענפה ולא רוצה להגיד חצי דעה(בקטע הזה אני פרפקציוניסט.)

אבל שמעתי שיעור על זה, הבנתי שזה באמת סוגייה מסובכת עם נפקא מינה למעשה.

ואם "דעת תורה" צורם לך באוזן. אז אני יגיד לך- פסק הלכה. נשמע יותר טוב?

ובכל זאת,
נדמה שמרבית הפוסקים נטו מאוד לקולא בסוגיה הזו.

"תינוק שנשבה", במושג כפי שנוסד מראשיתו, נסוב על אדם ש*כפשוטו של מושג* אין לו שמץ ביהדות כי כלל לא גדל בחברה יהודית.
רבים כאלה יש גם כיום כמובן, אבל הרחיבו את הביטוי לכל מי שלא טעם טעם יהדות אמיתית, דהיינו לא רק לחילונים שקלט פה ושם יידישקייט וודאי מכיר מושגים וכו' בדת, אלא אפילו לדתל"שים שנחשבים ככאלה כיוון שכנראה *לא הכירו מספיק את היופי שביהדות*, אחרת ודאי לא היו מוותרים עליה.

לי קשה מאוד לבלוע את זה

מי פסק שדתל"שים הם תינוקות שנשבו?

מקור?

ולדעתי זה אמור להספיק בשביל שאם הוא אדם ישר עם עצמו הוא יבדוק את הדברים

שכחת את השרשור המחוק על הגיהנום? אז אמור להיות עניין

בגלל שההורים שלי חינכו אותי לשמור תורה ומצוות אז נדפקתי?

אנא עארף, ניסית פעם חגב? לא יודע, לא נשמע להיט...

באמת לא חסר לי שרימפס בחיים וגם רוב השבתות שלי כיפיות.

אבל מה אכפת לך מה הרמב"ם אומר? מה האמת? ואם הרמב"ם היה אומר לך אחרי 120 אין שום דבר, הכל שחור, החיים פה הם חויה חד פעמית ותנצל אותם עד הסוף, מה אכפת לך מה הרמב"ם אומר? מה האמת?

ועכשיו לעניינך, אתה כל כך רוצה להשתחרר מעול מצוות אבל אתה מפחד לתת את הדין על כך, אז קום ותברר לעצמך מה האמת בעצמך, הטוב, המוסר והדרך הנכונה ללכת בה, הדרך הנכונה לעבוד את ה', עזוב כבר את הרמב"ם ומה הוא אומר, מה האמת? מה אתה אומר? מה האמת שבתוכך אומרת?

יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא - שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו וּלְמַה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. (מסילת ישרים פרק א)

לילה טוב. 

אתה גם מרוויח את זה שאין לך תאווה להתקדם בעבודת ה'.

אם האמת שלי אומרת שהכי טוב לספק את התענוגות שלי כל היום, זה בסדר מבחינתך?

מגיעים לרוויה מהר מאוד, בקושי שבוע של סופרלנד ואז מתחילים לחשוב שוב, מה עכשיו?

אגב דמוקריטוס הגיע למסקנה דומה, בסדר, זה כל מה שיש לך לעשות בחיים? להתענג? שיהיה בהצלחה.

זה לוקח כמה שנים טובות עד שמגיעים לרוויה. וזה אם באמת אתה מצליח להנות מהחיים בכל הדברים: חיי יוקרה, חופשות לחו"ל,בחורות, אוכל,סרטים, מוזיקה ועוד.

תסמוך עליי משבת נמאס הרבה יותר מהר.

נכון שזה נשמע טיפשי לרדוף אחרי התענוגות אבל מה יש לך כבר לעשות? לפחות תרדוף אחרי תענוגות שאתה רואה ולא אחרי סיפורים- גן עדן. תעבוד עם מזומן במקום עם צ'קים בלי כיסוי.

אתה תגיע לרוויה הרבה יותר מהר ממה שאתה חושב, השאלה היא כשתגיע לשם תרצה לחזור או להגיע לרוויה נוספת.

העניין שיצר הרע משלם במזומן ויצר הטוב בצ'קים נכון, רק אם נשארת עם אותם סיפורים מהגן והתעקשת שהם כפשוטם, למעשה, אין דבר יותר משמח לאדם בוגר מאשר להיות שלם עם עצמו, שלם עם מה שהוא עושה ושלם עם סביבתו ולכן יצר הטוב משלם במזומן ויצר הרע נותן לך הלוואה מהשוק האפור ואחר כך אוכל אותך בריביות של יסורים למה עשית זאת.

אז בוא תשב, קח נייר ועט ותכתוב טבלה:

טור אחד: מעשים

טור שני: טוב או רע?

טור שלישי: למה?

ובשורות:

חיי יוקרה

חופשות לחו"ל

בחורות

אוכל

סרטים

מוזיקה

שבת

וכו'

ועזוב אותך רמב"ם, גהנום ושטויות, תחשוב אמיתי, טוב או רע? וזה מה שקוראים לו חשבון נפש, ברצינות תעשה את זה, כדי להרגיש טוב, כדי להיות טוב.

למה אתה קורא לתענוגות יצר הרע?

אולי ללמוד תורה זה יצר הרע? זה נוגד את הטבע שלך

מה יש טוב בעולם הזה חוץ תענוגות? בסדר תוסיף גם לקרוא וללמוד דברים מעניינים

פעם אחת אדם מצא פתק.

בפתק היה כתוב שצריך לחפור כל יום בור.

האדם חפר כל יום בור.

בסוף מישהו נפל לבור.

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים