בת שלוש, לא בכיוון להיגמל בכלל מטיטול...כבת שבעים

לפני כמה חודשים, הלכתי איתה ביחד לקנות תחתונים, הוצאתי את הסיר והכרזתי שמתחילים גמילה.

בהתחלה היה סבבה, אבל מהר מאוד היא התחילה לעצור את עצמה ולא לעשות בכלל בסיר, ואפילו פספוסים כמעט ולא היו.

לאחר שדיברנו איתה וניסינו לעודד אותה ולא עזר, החלטנו לעשות הפסקה.

לפני כמה ימים החלטתי לחזור. הלבשתי לה תחתונים, ושוב - לא עושה בסיר.

זה לא שהיא לא רוצה ללכת, היא פשוט מתאפקת חזק ולא מצליחה להוציא. היא יושבת בסיר ואומרת לי: "זה לא עובד!"

גם בשירותים הושבתי אותה והיא לא רצתה.

 

מתוסכלת ממש!!!!

 

מרגישה אמא גרועה

זה הילדה הראשונה שאת גומלת?בתי 123
בהצלחה .. הכי חשוב לא משנה איזובתי 123
שיטה מנסים להראות ביטחון ילד ראשון זה הכי קשה
לי היה הכי קל השיטה שבמשך שבוע שבועיים מורידים רק בבית וכדאי
בהתחלה רק חצי שעה וכל פעם מוסיפים ואז ביום אחד אומרים שמורידים וזהו... כדאי לעשות את זה בחופש אם יש חופש קרוב אם לא לפחות בסוף שבוע ... תני לה לפספס חופשי בזמן הזה ככה הם לומדים תכיני את הבית לזה
כל פעם שמתחיל לצאת תגידי לה יוצא לך פיפי פעם הבאה שאת מרגישה שמתחיל תלכי לשירותים או לסיר
הפעם שגמלתי זו פעם ראשונה שאמרתי אין לי כוח לרדוף וממש שחררתי לא רדפתי אחרי כל בריחה כדי להחליף הוא פשוט היה רטוב קצת בסוף הם לומדים... וזו הפעם שהלך הכי מהר והכי בקלות
אין לי עיצהבת 30
אבל מה שבטוח הוא שאת לא אמא גרועה..
איך הגעת למסקנה מצחיקה כזו?
יש לילדה קושי, אבל את עדיין יכולה להיות אמא נהדרת.
שהושבת אותה בשירותיםשירקי
זה היה עם המתקן? לדעתי עדיף מלכתחילה להרגיל בשירותים כדי לחסוך להם את המעבר מהסיר לשירותים...

הבנתי שכדאי לפני זה לעשות ממש הכנה לקורא לה ספר שקשור לגמילה יש כמה...
לקנות ביחד תחתונים- את זה עשית כבר...
לספר לה שגם אבא ואמא וילדים בגיל שלה הולכים לשירותים ...
והעיקר לא להלחיץ או לרוץ לשם בלחץ אפילו אם תפספס קצת ... לנסות ליצור לה חוויה חיובית מזה..
זה לוקח קצת זמן

אני גם התחלתי שהוא היה בערך בן 3 ותמיד שהייתי בלחץ איתו או שלא היה לי כוח הוא לא רצה לעשות שם....

האמת שעד עכשיו הוא גמול ביום ולא בלילה והוא כבר בן 3 וחצי🙈
מנסה לענותאמא ל6 מקסימים
א. בעיקרון ברגע שמחליטים ומתחילים בגמילה, אז לא חוזרים אחורה, ולא מתחרטים וחוזרים לטיטול. זו טעות, אבל לא נורא, לא קרה כלום. אולי קצת יאריך את התהליך, אבל לא אסון.
ב. אם הילדה מתאפקת כל היום ולא עושה בתחתונים, זה סימן שהיא בדיוק בכיוון להיגמל, ולא שהיא לא בכיוון כמו שאת כותבת. זה מראה שהיא שולטת בזה לגמרי, ופשוט מפחדת לעשות בשירותים/בסיר.
ג. אם החלטת לגמול אותה, ונשמע שאכן כך, פשוט תשאירי אותה עם תחתונים כל היום, תזכירי לה כל שעה ללכת לשחרותים, תושיבי אותה, ואם היא עושה נותנים לה הפתעה (שוקולד-צ׳יפס או עדש וכד', מה שמתאים לך). בפעמים הראשונות היא תפספס באיזה שהוא שלב כי היא לא תצליח להתאפק כל היום, וככה היא תלמד לזהות את ההרגשה כשיוצא לה, ומתי היא צריכה לשירותים.
ד. את לא אמא גרועה, את עושה הכי טוב שאת יודעת, וגם מתייעצת, ולומדת מנסיון ומטעויות, כמו כולנו...
ה. בהצלחה רבה
לגבי א׳שירקי
זה רק בגמילה ביום כי בגמילת לילה זה אחרת... בלילה כן אפשרי לחזור לטיטול עד שהמערכת של הילד בשלה ככה לפחות ראיתי בכל ההמלצות שקראתי על גמילת לילה...
רק מוסיפה שגמילה זה מאוד מתסכל את ההוריםבתי 123
זה מאוד טבעי להרגיש ככה בטוח שאת אמא מצויינת
וגם אם בהתחלה הם מתאפקים או שנהיית להם עצירות לא להתרגש הכל עובר

אני אמא גרועהכבת שבעים

כי האמת שאין לי כוח לגמול אותה.

אין לי כוח לרדוף אחריה כל היום שלא תשב על הספה (לא מעור)

ושלא תעשה בדיוק כשאנחנו באוטו

ושא"א במשך כמה שבתות לצאת מהבית מחשש שהיא תעשה אצל אחרים...

 

זה למה אני אמא גרועה

 

היא מרגישה את החוסר ביטחון שלךלמה לא123

תעשי עבודה עם עצמך,וכשתהיי מוכנה לזה תתחילי אז

זה תמיד יותר מפחיד ממה שזה באמתאפונה
גם אני דחיתי ודחיתי את הגמילה של הגדול עד שהיה בן 3, ואז התחלנו ובמבט לאחור לא היה פשוט אבל גם לא קטסטרופה, זה חלק מהחיים וזה משתפר עם הזמן. ממש כמו שתינוק פולט, נכון זה מסריח ומלוכלך אבל לא עושים מזה עניין, מבינים שזה שלב בחיים.
שני הילדים שלי פספסו בבית ובחוץ ואצל חברים וקרובים משפחה ומי לא. בכל בית יש סמרטוט, לא קרה שום דבר.

את תראי איך שהבת שלך מתחילה לשלוט וזה מדהים, ממש מתנה - לעבור איתה את התהליך הזה ולהעניק לה עצמאות.
ממש לא!שירקי
את לא אמא גרועה..
שתדעי שאני פעמיים התחלתי לגמול וחזרתי אחורה כי פשוט נשברתי וכן זה מבלבל אותם אבל לא הייתה לי אפשרות היה לי ממש קשה!

אז תעשי כמה שעות ביום כמו שאמרו לך... לי היה יותר קל שהוא היה עם טיטולי גמילה נכון שזה הרגשה כמו טיטול ולפעמים זה מבלבל אבל זה הקל עלי את הלחץ שישתין לי על הרצפה ויחליק עליה( וזה מה שהיה קורה והקרמיקות שלי זה סכנת נפשות!)

תקראי על גמילת טיטולים ותבני לך דרך שמתאימה לבת שלך ותתמידי בה... יש כמה דרכים ותבחרי מה שהכי יתאים לך ולבת שלך יש כאלו שאומרים בהדרגה יש כאלו שאומרים בבת אחת... תבדקי מה מתאים

ובלי קשר אפשר לשים כיסויים על הספות, מגיני מזרון וכד׳
את לא אמא גרועה...שמחה
החששות שלך מובנים מאוד.
את צריכה לנסות להתמודד עם החששות שלך ולחשוב איך לפתור אותם כדי להמשיך בתהליך בצורה טובה.
לגבי יציאה מהבית (שבתות/אוטו)- המלצה שלי בשלב ראשון גמילה רק בתוך הבית. כשיוצאים אפשר להלביש טיטול. ככה אני תמיד עשיתי עם הילדים. זה מוריד מתחים לאמא ולילד.
לגבי ספה- פספוסים הם חלק בלתי נפרד מתהליך הגמילה. לכן צריך להבין שזה יקרה. אבל אפשר למזער נזקים. קודם כל פיפי לא כל כך מסובך לנקות. אני מתיזה על זה ספריי רסס כבס כשהכתם טרי, ומשפשפת עם סמרטוט רטוב או מברשת רטובה.
אם אפשר להיות בחצר או בגינה, שם פחות נורא לפספס, או להתרכז יותר במטבח או בחדר בימים האלה, ולא בסלון.
את אימא טובה אבל כדאי קצת לשחררl666
להוריד לחץ שהיא תפספס כמה ימים, תשתחרר...
אני פשוט שמה להם תחתונים ומראה סיר ושירותים וזהו. בלי חגיגה, בלי כלום. בהתחלה הם מפספסים כמה ימים אבל אחר כך נהיים מודעים לעצמם. את כן צריכה להיות מוכנה שהיא תעשה על הספה, רצפה, מיטה... בימים הראשונים
לפעמים גמילה לוקחת זמן. בחורף מפספסים יותר בגלל קור, במיוחד בלילה, אולי לשקול לחכות לאביב.
בסוף כולם נגמלים
ממליצה לך לחכות לפסח. באביב יותר קל מאשר בחורףאם ל2

יש ילדים שתוך יום אפשר לגמול. כשזה מגיע, אין ספקות. הם מצליחים מיד!

מאחלת לך בהצלחה רבה

ועוד דבר, את ממש אמא מקסימה שאת רוצה לעשות את זה הכי טוב ולא כל הזמן להלחיץ

את הילדונת. זה חלק חשוב.

בהצלחה רבה

נשמע שהיא יודעת להתאפק אבל לא לשחרראפונה
וזה הגיוני כי עד עכשיו היא לא התפנתה באופן יזום ולכן היא לא יודעת איך להרפות את הסוגרים.
עצה שלנו מאד עזרה זה בזמן הישיבה בשירותים כשהיה ברור שהוא צריך, לתת לו לנשוף. אפשר בועות סבון, אפשר כלי נשיפה של ילדים, אפשר לנפח בלונים (גם בכאילו). השרירים הטבעתיים בגוף קשורים זה לזה, וכמו שנשיפות עוזרות במהלך הלידה הן עוזרות גם להרפיה של הסוגרים ושחרור צואה. לנו זה מאד מאד עזר.
ואפשר גם לעודד אותה בפעמים הראשונות להתפנות אפילו באמבטיה, אם כך נעים לה. רק כדי לתרגל את העניין. לפעמים בתוך מים חמימים השרירים רפויים והילד נינוח יותר וזה עוזר.

אין לי ניסיון בגמילה אבל גם יודעת שלגבי השרירים זה נכוןושוב אתכם
המדריכת הכנה ללידה אמרה לי את זה וייעצה לפתוח את הפה ב"אההה" גדול עם כל הפה בלידה, בדיוק בגלל העניין הזה שהשרירים הטבעתיים קשורים זה לזה.
אולי תנסי לעשות איתה ביחד כמשחק כשהיא על הסיר/שירותים כזה "אהה" גדול עם הפה או כל מיני קולות מצחיקים וזה יעזור לה גם להיות משוחררת נפשית..שלא תהיה בלחץ בזמן הישיבה שם,.כי אז כנראה היא לא מצליחה לשחרר.

בהצלחה!! זה ממש נשמע לא פשוט!!
אם מתאפקת,שגרה ברוכה
היא שולטת מעולה בסוגרים ומפחדת לשחרר בשירותים/סיר. הגדולה שלי היהת ככה . מה שעשיתי קודם כל,ברגע שהחלטתי שעכשיו גמילה הורדתי לגמרי טיטול ולא החזרתי(כמה ימים רק בבית ובמעון הלכה עם טיטול ואחרי כמה ימים הלכה גם לשם עם תחתונים) לא החזרתי על אף פספוסים וכד. ודבר שני, הורדתי ישר גם בלילה. זה אמא שלי אמרה לי ,שברגע שמורידים ישר בלילה זה הכי טוב. כי הם נגמלים וזהו. ולא חוזרים לטיטול. מה שקורה ברגע שהם יודעים שבלילה אמא שמה טיטול אז אין בכלל מה "להתאמץ" וישימו טיטול וזהו. ואז לוקח זמן להגמל בלילה(יש לי אחיין בן שש שקשה לו עדיין בלילה!!!! בגלל ההורים שלו לא היה להם כח לפספוסים או לקחת לשירותים בלילה ויותר נח טיטול וכו'.
אז זה טיפ ממש מוצלח בקשר לגמילה בלילה. תוך שבועיים הילדה היתה גמולה ביום ובלילה. (כמובן מדובר פה על ילד מבין בשל ושולט בסוגרים שלו..
נשמע שהבת שלך שולטת יפה והגיע הזצן פשוט להגיד שלום לטיטול. ולהיות עקבית עם ההחלטה.. שיהיה הרבה בהצלחה!!
בלת"קציפיה 4
אני הייתי ילדה מאוד מפותחת מדבר מהר הולכת מהר אבל חיתול לא הסכמתי להוריד.

עד שהגענו אמרה לאמא שלי "היא יודעת מה היא רוצה מעצמה כשתרצה להוריד תוריד".
וכך היה. אמא שלי הפסיקה לנסות. לחודשיים אח"כ אמרתי לה שאני רוצה להוריד.

לכן אני רוצה לומר שילד יודע מה טוב ונכון לו. וצריך לפעמים לשים את הספרים בצד ולהיות קשוב לצורך שלו.
ילד יודע מה נכון וטוב לו?למה לא123

זה לדעתי משפט ממש לא מדויק,לפי מספר הילדים צורכי הממתקים שאני רואה

יש הבדל מהותי בין גמילה לאכילת ממתקים..מחשבות....
אני לא רואה הבדללמה לא123


אני ממש לא מדברת על תזונהציפיה 4
אני מדברת על משהו יותר פנימי...
ואם תקחי את תזונה למשהו יותר פנימי...אם תביאי לילד שלך לאכול כל היום רק חטיפים הוא ירצה גם אוכל בריא...כי משהו במנגנון הפנימי הבלתי מודע אומר לו את זה...

אבל שוב, לא דיברתי על תזונה דיברתי על התקדמות שילד צריך לעבור...
אני חושבת שילד גדל ורואה ילדים סביבו שהולכים לשרותיםלמה לא123אחרונה

אז גם הוא רוצה

שמעתי על ילדה שאמא שלה גמלה אותה בגיל 6

מה זה אומר?

ב"ה שהצליח לך עם הילדים שלך.לא כרגע
אבל יש הרבה מאוד ילדים שלא בשלים לגמילה בלילה גם בגיל 6.
הגמילה ביום היא בדרך כלל התנהגותית, והגמילה בלילה פיזית.
נכון אין קשר אני ניסיתי הוריד יחד גם בלילהבתי 123
וזה לא הלך
ויש ילדים שנגמלים בלילה לפני הגמילה של היום זה קשור להורמונים ולמצב פזיולוגי
אפשר לגמול התנהגותית לפניאפונה
שמופיעה בשלות פיזיולוגית.
גמילה פיזיולוגית הכוונה שהילד לא מייצר שתן בלילה (בעקבות הפרשת הורמון מעכב השתנה - ADH). ובאמת יש ילדים שזה קורה אצלם בגילאים מאוחרים יותר.
אבל אפשר לגמול ילד מהשתנה בזמן השינה, כלומר לגרום לו לקום לעשות את זה בשירותים, והזמן הטוב ביותר לגמילה כזו היא יחד עם הגמילה ביום, כי אז הם הרבה יותר ערניים ודרוכים.

לצערי אני לא עשיתי את זה. הגדול שלי בן קרוב ל5 עדיין מרטיב בלילה, גמול ביום מגיל 3. אצל הקטנה ראיתי בבירור התעוררויות בלילה סביב הגמילה ביום (בגיל שנה וחצי), אבל לא שיתפתי איתה פעולה ולאט לאט היא חזרה להשתין מתוך שינה.
אכן. זה מה שהתכוונתי,שגרה ברוכה
גם הבת שלי קמה בהחלט לעשות פיפי בלילה. לא התכווהתי שחייב שיהיה מסוגל לא להשתין 12 שעות. אבל היא קמה והולכת לשירותים. וזה מה שהתכוונתי שעדיף ללמד ולהרגיל יחד עם הגמילה ביום
תודה רבה לכולן! ממש עודדתן ועזרתן!כבת שבעים
סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

כל שנהoo

יש לי אורחים בליל הסדר (ולפעמים בעוד חגים) שכוללים גם ילדים

וכשהם עייפים הם עושים כל מני

וההורים לא תמיד מגיבים לטעמי

אז מה

אז היו פה אירועים יותר דרמטיים מעוגיות מעופפות

אז מה

כולנו נשארנו בחיים

בשפיות ובהתנהגות נורמטיבית כלפי ילדים ומבוגרים


אף אחד לא צריך לסבול מהתנהלות לא נורמטיבית

לא ילדים

ולא ההורים שלהם

לא חייבים להתארח אצל הורים/ חמות שלא עומדים בסטנדרטים של נורמטיביות

בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

לא בשביל יופיבארץ אהבתי

אבל בשביל שהיא תהיה בריאה יותר, ושיהיה לה קל יותר חברתית - הגיוני שכן יהיה פה רצון של האמא שהבת שלה לא תשמעו באופן משמעותי. כי אכפת לה ממנה.

כמובן צריך המון חכמה איך לעזור לבת שלה (או לבן, זה לא משנה פה המין) בצורה נכונה. שבאמת תעזור ולא תגרום לדימוי עצמי נמוך וכדו'. ולא בהכרח שהתערבות ישירה תהיה נכונה.

אבל כן, יש פה מקום לרצון של האמא כלפי הילדים שלה. כמו שאמא רוצה שהילד שלה לא יאכל אוכל שמזיק לגוף שלו (בלי קשר להשפעה על המשקל), וכמו שאמא רוצה שיהיו לילד שלה חברים בכיתה, כך היא גם רוצה שהוא לא יהיה במשקל יתר שיפגע בו גם בריאותית ואולי גם חברתית.

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

צריכה עצות.או שאולי זו פריקה וצריכה חיבוק.לא יודעתאנונימית בהו"ל

חצי שנה אחרי.

והזכרונות מפתיעים אותי כל פעם מחדש בזמנים שלא ציפיתי להם.

אם זה סתם רגע עם עצמי, או רגע עם בעלי

והמוח עובר למקום אחר

והמחשבות

והגוף מתנתק


וזה כואב כל פעם

ומעייף

אוף

❤️❤️❤️❤️❤️אפרסקה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ושתמצאי שלווה
חיבוק גדול גדול.קמה ש.

בס"ד


לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹


בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.


מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.


חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

תודה! (מוזכרת לידה שקטה)אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ו 21:21

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת


 

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.


 

 

אמן!!!

חיבוק גדולאחת כמוני

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור


שולחת מלא כוחות

זה נשמע טראומטי ממשאיזמרגד1אחרונה

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷

חיבוק!!מכחול
ילדים ומשחקי מחשבאנונימית בהו"ל

יש לנו בן מתוק בן שש.

המדיניות בבית שלנו כרגע היא שמותר עשרים דקות ביום לשחק במשחקי מחשב.

הבעיה היא שנראה שזה נהיה מוקד ההתעניינות שלו, ואם משהו שם לא מסתדר יהיו בכיות וצעקות שאנחנו לא נתקלים בהן בשום סיטואציה אחרת.

למשל, הבוקר, הערתי אותו עשר דקות מאוחר יותר ממה שהוא ביקש (מבעלי, הבקשה לא עברה אליי. אבל בכל מקרה זה היה עלול לקרות גם אם כן), וכל הבוקר היה מלווה בבכי וצעקות. כי הוא לא יכול להספיק לשחק לפני בית הספר. אני יודעת שהיום יום יוצא דופן, אבל דבר דומה היה יכול לקרות גם ביום רגיל באמצע השגרה.

יש לי כמה רעיונות ומחשבות אבל אשמח מאוד לשמוע את המחשבות שלכם בעניין, כי תמיד יש כאן תובנות חכמות ומועילות.

בלי ועם קשר אשמח גם לשמוע על רעיונות לעיסוקים מושכים אבל פחות ממכרים ויותר בונים לילד בגיל הזה, מאוד חכם וסקרן אבל עדיין לא קורא שוטף. דברים שלא דורשים ליווי צמוד של הורה לכל אורך הפעילות.

אני חושבת שכדאי לתת בזמן יותר רגועיעל מהדרום

לק"י


בבוקר- לא.


(ואצלינו הם כל יום כמעט במחשב, ויותר מעשרים דקות. ואני יודעת כמה קשה להגביל. אבל מזמן קבעתי כלל שבמוצ"ש אין מחשב, ואין. והם גם לא מבקשים.

אז מציעה לקבוע כללים ברורים וממש לעמוד עליהם).

יש כללים בביתבתאל1

ואישית אין מצב שהייתי נותנת מחשב או משחק כלשהו או התעסקות כלשהי - בבוקר.

מי שמוכן שישב לאכול משהו לפני שהוא יוצא...

אז ממליצה פשוט לומר את זה ככללבתאל1

לא בתור התנצלות או משהו...

מצטרפת, כדאי לקבוע בדיוק מתי מותר מחשבקופצת רגע
ולהגדיר שבבוקר אסור.

תגדירי מתי כן מותר לשחק במחשב, למשל אחרי שחוזרים מבית ספר, מניחים תיק במקום, אוכלים צהריים ואז אפשר מחשב. או מה שמתאים לך. בבוקר לא כדאי לדעתי. 

לגו,אצלי מעסיק אותו לבדמנגואית

ספרים עם ציורים

כמו של מדע


לגו בהתחלה בעלי שיחק איתו בשבתות , בנה איתו ביחד ועכשיו הוא כבר מדמיין בראש עולם ובונה לבד


משחקי הרכבה אחרים מעסיק אותו?


אפשר חוברת צביעה, מקו לקו וכדומה

אני שמה לב ,שאחרי מסךשמעונה
הם נהיים הרבה יותר עצבניים ,חסרי סבלנות ומתווכחים. גם בערך בגיל הזה. המסך ממש מושך אותם וגם כשהבהרנו מתי צריך לסגור והזכרנו, לא תמיד הם מקבלים את זה בקלות... עוד לא מצאתי ממש פתרון.. אנחנו מנסים כרגע לשקף להם שזה מה שעושה המסך ושלא יהיה מסך אם לא יקשיבו אחרי המסך....
תשקלותקומה

אם כל יום זה לא יותר מידי בגיל הזה, כי זה באמת מייצר איזושהי "תלות" או ציפייה לזה כל יום.

אצלנו מותר בימי שישי אחרי התארגנות לשבת

ומיד פעם במקרים חריגים במהלך השבוע, לזמן מוגבל

בבוקר אף פעם אי אפשר, זה לא הזמן לזה.

אם אני מרשה, זה רק אחרי הצהריים.

יכול להיות שהוא לא בשל לכלל הזהאמאשוני

אפשר להחליט על זמן מרוכז יותר ביום שישי או להפסיק לגמרי עד שיהיה בשל.

רעיון לחלופה, להשמיע לו סיפורים ברמקול שמחובר לבלוטוס של הטלפון שלך, דרך ספוטיפיי.

אין מסך, הטלפון אצלך.

הפרקים עוברים ברצף.

אפשר ללמד אותו לצבוע מנדלות הזמן הזה או לשחק בבצק וכד.

או פשוט לשבת ולהקשיב.


תעסוקה אקטיבית, אפשר ערכות לגו. זה ממש מתאים לגיל.

תקני את הערכות לגיל 5+

בהתחלה צריך ללמד אותם איך לעבוד לפי החוברת, בערכות הבאות הוא ידע לבד.

אפשר גם פאזלים.

חשבתי גם לקנות מיקרוסקופ מאליאקספרס, עוד לא רכשתי אז לא יודעת להמליץ אבל נשמע מתאים לסגנון.

עוד משהותקומה

מעבר לכמה זמן, יש עניין גם לתוכן של המשחק.

יש משחקים יותר ממכרים, יש כאלו שמשפיעים פחות לטובה.

אצלנו משחקים בעיקר במשחקים לימודיים (חשבון, אנגלית, מיומנויות כלשהן) ולא סתם משחקים כמו אנגרי ברדס או משחקי מלחמה.

לפעמים עדיף גם לשלם קצת כדי לקבל תוכן איכותי

אצלנו בנוסף לתיחום הזמן, יש גם טווח שעות רלוונטיטארקו

מותר זמן מחשב(משחק/צפיה, בתכנים בפיקוחנו)

שננעל ברגע שהזמן עובר(ללא תלות בנו אלא אוטומטי בבקרת הורים, לתחושתי מנטרל הרבה מהמתח סביב זה כי פשוט נסגר וזהו)

ורק בין השעות 15:30-18, אם מתאים באותו יום ואחרי ארוחת צהריים ומטלות נצרכות(ש"ב, עזרה מסוימת בבית..)


כשלא היה את הזמנים האלה זה באמת היה יוצא מפרופורציות ועכשיו שיש ממש הגדרות ברורות ההתנהלות סביב זמן מחשב נעימה לנו יותר


הוא בן 7.5

איך עושים את הבקרת הורים הזאתמקקה
אשמח להסבר
מציעה לך להתייעץ עם הצאט..טארקואחרונה

גם כי אני לא מבינה בזה ובעלי עשה

וגם כי הוא יוכל להדריך אותך הכי טוב.


בכל אופן יש אצלנו בקרה כפולה-

1. משתמש במייקרוסופט עם הגבלת זמן

2. משתמש כרום עם פמילי לינק ורק אתרים שאנחנו מאפשרים פתוחים.

אצלנו גם בתקופה האחרונה משחקי המחשב הגיעו לרמהמתואמת

מוגזמת... עד עכשיו הם עשו רק דברים מועילים - עלונים, ציורים, עיצובים... ואז הם גילו אתרים עם משחקים והתמכרו

הודענו להם שמאחרי פסח אין יותר משחקים במחשב, אבל הם כן יכולים לעשות את אותם דברים מועילים.

בקשר לבן שלך יש שתי אפשרויות, לדעתי:

1. למצוא משהו אחר שהוא יכול לעשות במחשב, מקסימום משחקים לימודיים - משהו פחות ממכר.

2. להוציא לגמרי מהתחום את השימוש במחשב. בהתחלה יהיה לו קשה, אחר כך כנראה שהוא יתרגל.


רעיונות לתעסוקות אחרות:

משחקי דמיון (פליימוביל וכו')

ערכות מדע ויצירה

יצירה חופשית ממגוון חומרים פשוטים

פרויקט בנייה (אם יש לכם חצר או מרפסת)

אולי גידול בעל חיים


ואומרת בעדינות - שאם אתם רואים את ההתפרצויות חסרות השליטה האלו בעוד תחומים, אולי כדאי ללכת לאבחון...

לגבי עיסוקים נוספים:טארקו

-ספרי תמונות ברמה גבוהה יותר(למשל יש את סדרת מבט מקרוב על.. שהבן החכם והסקרן שלי מאוד אוהב)

-משחקי הרכבה ברמות שונות לפי היכולת- לגו גדול או קטן עם או בלי הוראות, קליקס, מגנטים.. אצלנו סביב הגיל הזה התחילה ממש התעניינות ביצירת דגמים מהחוברות. אפשר לחפש גם דגמים נוספים באינטרנט ולהדפיס ושמעתי שיש אתר שאפשר לצלם לו חלקי לגו והוא מוציא דגמים מתאימים...

-יצירות מהשקל וכאלה שאפשר לעשות לבד. שוב תלוי רמה אבל דברים כמו הדבקה של מדבקות לפי מספרים, הדפים השחורים שצריך לגרד ועוד כל מיני כאלה אהובים פה מאוד.

-חוברות פעילות/עבודה, אצלנו הכי תופס או כאלה של משימות קלות, או כאלה שהן יותר חוברת צביעה אבל סביב תחום עניין.

-רולר בליידס/אופניים/קורקינט אם רלוונטי אצלכם

-לוח איזון, טרמפולינה ביתית וכו

אצלנוoo

אין הגבלת זמן על מסך

גם לבן ה6

אני לא מתייחסת למסך באופן שונה מכל דבר אחר

ואני לא רואה שהילד מתייחס/ מתנהל אחרת לגבי המסך


בתקופה הזו הוא אכן היה במסך יותר מדי

בעיניי זה מאד הגיוני

חופש ארוך נטול מטרה

עכשיו חוזרים ללימודים והמסך יחזור להיות משהו יחסית שולי


אצלנו התעסוקות שלו הן:

ציור/ יצירה/ דופלו/ לגו/ פליימוביל/ חברים

יודעות לכוון אותי איפה יש חולצות מכופתרות לילדים?שיח סוד

בכל מיני צבעים,

שרוול ארוך ו100% נגיד 95% כותנה לילד האטופי שלי

ובארץ…

ילד לא נער

לידר, קיוויעם ישראל חי🇮🇱
צ'ילדרנס פלייסחנוקה

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

אני גם ראיתי, אפשר לקנות אונליין בטרמינל Xשומשומ
תמנוןהמקורית
את מכירה את התלבושת האחידה שיש בתלמודי תורה?שושנושי

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

את מתכוונת לחולצות שיש בהן כפתורים לכל האורך?מתואמת

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

למה לא? בטח שישהמקורית

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

 

יכול להיות באמת שיש... זה פשוט נשמע לי לא מתאיםמתואמת
ל"קונספט"...
מה הקונספט מבחינתך? לא הבנתי האמתהמקוריתאחרונה
הנקהניגון של הלב
טיפים להנקה של קטנטן שכל הזמן מפסיק באמצע? לפעמים מתנתק, לפעמים נשאר מחובר אבל מפסיק לינוק ולפעמים ממש מתנתק ולא מוכן לחזור ואחרי כמה דקות מראה שוב סימני רעב. מה אפשר לעשות כדי להרגיל אותו לינוק ברצף?

ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות

בן כמה הוא? בדקתם לשון קשורה?מתואמת
כמה ימיםניגון של הלב
לא בדקנו רשמית, אבל גם האחיות במחלקה וגם יועצת הנקה שהלכתי אליה הסתכלו וראו שאין.

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

אם המשקל שלו נמוך - אז הגיוני שקשה לו לינוקמתואמת

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

אצלישירה_11

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

אולי יש לו גרפס?יעל מהדרום
לפעמיםניגון של הלב
לרוב אבל לא, ואני כן עוצרת באמצע ומחכה שיעשה, והוא עדיין יכול לעצור גם דקה אחר כך
תינוקות קטנים באמת עלולים להתעייף מהר יותריעל מהדרום

לק"י


את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

בסוף הוא כן יונק מספיקניגון של הלב
רק שלוקח לו המון זמן

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

עדיין זה יכול להיות קשור לזה שהוא קטן ומתעייף מהריעל מהדרום

לק"י


ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.


ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

מזל טוב!כתבתנו
מזל טוב יקרה, הנקת קטנטנים לוקחת יותר זמן, הםאמהלה

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

הנקתי בעבר קטנטנהמתיכון ועד מעון
נולדה 2460, זה היה קשוח ולקחת המון המון זמן כל הנקה, העליה הייתה איטית מאוד, הייתי צריכה להעיר אותה כי היא לא קמה בעצמה 
לצערי בדיוק באותו סרטסטודנטית אלופה
ילדת??עכבר בלוטוס

מזל טוב!!

תבדקו שפה קשורהגפן36

לא לשון, שפה.


אצלי עד שגילינו כבר היה מאוחר להציל את ההנקה.

מה זה?ניגון של הלב
ואיך מזהים? באמת יש לו בעיה לפתוח את הפה כמו שצריך
נראה לי שיש מישהו באיכילוב שמתעסק בזהגפן36
זה היה לפני 5 שנים, בטח יש שינויים ודברים חדשים. 
אצלנו זה היה בשפה העליונהגפן36אחרונה

בעקרון יש חתיכת עוד שמחברת במרכז בין השפה העליונה ללסת.

אצלנו החיבור היה ממש רציני והפריע לה ליצור ואקום, מה שגרם להמון ניתוקים, התעייפות מהירה, אי עליה במשקל..


זה נדיר ולכן לקח לנו הרבה זמן לעלות על זה, וכבר לא טיפלנו. כן עבדנו איתה בגיל גדול יותר על יצירת ואקום. 

תודה רבה לכל העונותניגון של הלב
התייעצנו עם אשת מקצוע, שאמרה שהוא עייף ולכן לא מצליח לינוק ברצף

ננסה כמה דברים שהיא הציעה לנו בתקווה שיעבוד

בעקבות ניסיון לא מוצלח עם בונג'סטהתותית11

אשמח לכל רעיון יצירתי אחר איך להתמודד עם הבחילות

שפשוט לא פוסקות אף רגע ביום 😔

אשמח לכל כיוון 

מה הנסיון הלא מוצלח?גפן36
לוקח לבונג'סטה כשבועיים להגיע להשפעה מלאה לפי מה שאני זוכרת
גרם לי לעייפות קשהתותית11
הרגשתי סמרטוט רצפה לאורך כל היום 🤦‍♀️
תנסי רק b6 (ויטמין)המקורית

עם פראמין/ לבקש זופרן


תודה !תותית11
יש משהו שמכיל בי 6 וג'ינג'ר שנקרא נוזיקסיעל מהדרום
עם מרשם?תותית11
סליחה שמבאסתהבוקר יעלה
אבל אצלי זה עשה אפילו יותר בחילות. 
אוי תודה על המידעתותית11
אנסה 🙈🙏
האמת שפעם ניסיתי כדורי גינגר אחריםיעל מהדרום
לק"י

והם בהחלט היו דוחים בעצמם. אבל נראה לי שכן עזרו.

זה הסתגלותשירה_11אחרונה

תמשיכי

אני הייתי כמעט מתעלפת מעייפות בכל פינה אפשרית בבית

בסוף זה מתאפס

ממש תודה לכולן!תותית11

אולי יעניין אותך