אני העכשווית.
אני שאני רוצה להיות.
אני שהיתה.
הבטן שכואבת.
ההרגשות, המחשבות, הכל.
ואני.

כל האנחנו הזה הוא בסופו של דבר אני אחד (כלומר את), לא? זה לא שיש אותך ועוד אותך ליד האותך הראשון...

למרות שלפעמים אולי היה קל יותר אם היו כמה אני לידי.
או שיכלונו לברוח מאני ל - נו.

אבל מצד שני,
ככה זה.
אז זה טוב ככה.

וגם ככה אני אחד זה מצב מסובך, אז זה נורא מפחיד אניים.

ריעות!
מה שלומך?

איך את?

תרגישי טוב.

אני.. אהיה בסדר.

איך את מרגישה?
ראיתי שלא משו, השתפר?