סורי על הכותרת הבוטה.. אבל אני כותבת את אשר על ליבי בלי מסננים.. אני כבר נורא עצבנית ומתוסכלת ממנו.
ילד בן 5 בעיקרון ממש חכם, הוא בוחן מצבים וסיטואציות בצורה מאוד בוגרת.
עד כאן הכל טוב ויפה..
אממה, מרוב שהוא חושב על כל דבר הוא פשוט תקוע ברמה בלתי אפשרית.
כל סיטואציה טיפה פתאומית שמצריכה זרימה היא בלתי אפשרית מבחינתו.
כל מה שלא מוכר ובטוח לו באלף אחוז הוא לא יעשה.
(אבל מה לעשות, החיים הם לא סיפור יודע מראש)
אז הוא לא עוזב לי את היד באירועים המוניים, לא מסכים להישאר לשנייה לבד ברכב, לא יורד קומה אחת במדרגות בלעדיי..
עד כאן אני סבלנית ומנסה להכיל.
איפה אני מתפוצצת? שכל המשפחה נאנסת בגלל הפחדים שלו.
יצאנו למתחם הפעלות, הוא מפחד ממשו, זהו. הלך עלינו.
צרחות והיסטריה והוא לא עוזב אותנו.. משו מעיק.
הילד לא הסתפר כבר חצי שנה (דמיינו לבד איך זה נראה..) כי הוא מפחד. פעם הוא לא מכיר את הספר, פעם הוא לא רוצה שישימו לו גלימה שחורה.. בקיצור, כל פעם קישקוש אחר.
פשוט אין לי סבלנות לשטויות שלו. (עכשיו אני יודעת שזה לא שטויות.. הוא באמת מפחד.. אבל צריך לזוז בחיים והתקיעות שלו וחוסר האונים שלי מול זה יוצא בצעקות עליו וכו')
ואני באמת לא יודעת איך לעזור לו וגם איך לעזור למשפחה.
הבן זוג שלי אומר שפשוט צריך 'לדחוף אותו למים' ושיילמד את עצמו לשחות מה שנקרא..
לויודעת.. זה קצת מרגיש לי אכזרי ולא בטוחה שזה ממש יעיל.
אשמח מאוד גם לתמיכה (כן, יש לי ייסורי מצפון בקשר לנושא הזה) וגם לעצות..
תודה לכם
ילד בן 5 בעיקרון ממש חכם, הוא בוחן מצבים וסיטואציות בצורה מאוד בוגרת.
עד כאן הכל טוב ויפה..
אממה, מרוב שהוא חושב על כל דבר הוא פשוט תקוע ברמה בלתי אפשרית.
כל סיטואציה טיפה פתאומית שמצריכה זרימה היא בלתי אפשרית מבחינתו.
כל מה שלא מוכר ובטוח לו באלף אחוז הוא לא יעשה.
(אבל מה לעשות, החיים הם לא סיפור יודע מראש)
אז הוא לא עוזב לי את היד באירועים המוניים, לא מסכים להישאר לשנייה לבד ברכב, לא יורד קומה אחת במדרגות בלעדיי..
עד כאן אני סבלנית ומנסה להכיל.
איפה אני מתפוצצת? שכל המשפחה נאנסת בגלל הפחדים שלו.
יצאנו למתחם הפעלות, הוא מפחד ממשו, זהו. הלך עלינו.
צרחות והיסטריה והוא לא עוזב אותנו.. משו מעיק.
הילד לא הסתפר כבר חצי שנה (דמיינו לבד איך זה נראה..) כי הוא מפחד. פעם הוא לא מכיר את הספר, פעם הוא לא רוצה שישימו לו גלימה שחורה.. בקיצור, כל פעם קישקוש אחר.
פשוט אין לי סבלנות לשטויות שלו. (עכשיו אני יודעת שזה לא שטויות.. הוא באמת מפחד.. אבל צריך לזוז בחיים והתקיעות שלו וחוסר האונים שלי מול זה יוצא בצעקות עליו וכו')
ואני באמת לא יודעת איך לעזור לו וגם איך לעזור למשפחה.
הבן זוג שלי אומר שפשוט צריך 'לדחוף אותו למים' ושיילמד את עצמו לשחות מה שנקרא..
לויודעת.. זה קצת מרגיש לי אכזרי ולא בטוחה שזה ממש יעיל.
אשמח מאוד גם לתמיכה (כן, יש לי ייסורי מצפון בקשר לנושא הזה) וגם לעצות..
תודה לכם