הגזמתי?אמאשוני
היום לא הרגשתי טוב, אבל אין חופשת מחלה מטיפול בילדים...
הגענו הביתה, כמו תמיד התחלתי לבשל/ לחמם אוכל. הקטנה תינוקת בת שנה+ בוכה המון, רעבה ובררנית באוכל.
צריכה לנסות כמה סוגי מאכלים עד שמשהו מוצא חן בעיניה (בסוף היא אוכלת ב"ה)
במקביל אני צריכה לתפעל אוכל ושאר צרכים של הילדים.
לעצמי אין לי שניה מנוחה.

היום הכנתי לעצמי אוכל לפני שהגדולים הלכו לישון. (בני 7 ו5) כבר הייתי חסרת כוחות ממש וחשבתי שזה אולי יחזק אותי.
לא הספקתי בקושי שני ביסים וישר שני הגדולים באו אלי כל אחד בתורו וניג'סו לי שהם רוצים גם (אחרי שהם אכלו מוקדם יותר אוכל)
בהתחלה סירבתי אבל הם לא עזבו אותי
לא היה לי כח להכין עוד גם להם אז נתתי להם את שלי.
אח"כ כשהלכו לישון אמרתי להם שאני כועסת עליהם שביקשו ממני את האוכל שלי.

האם הגיוני בגילאים האלו ללמד את הילדים לא לבקש את האוכל של אמא או שהגזמתי ותמיד אני צריכה לקחת בחשבון שאם הם יראו את האוכל שלי הם יבקשו גם? (בד"כ אני מוותרת על ארוחת ערב בגלל זה כי עד שהם הולכים לישון כבר אין לי כח להכין לי אוכל)

אציין שלפי הקצב שהם אכלו הם בהחלט לא היו רעבים זה נטו רצון כי הם ראו אז נהיה להם חשק...
ברור שמותר להגיד לילד שזה שלך ולא בשבילו.חרותיק
אני עכשיו עם 2 בגיל שנתיים וחצי.
אוכלת מולם (אפילו עוגה אבל זה פחות קורה) ואומרת להם שזה רק לאמא.

אם זה היה תרופה היית יודעת להגיד להם שזה רק לך ולא להם, נכון?

אז מבחינתי אין הבדל.
את התונה שלך את צריכה לקבל.
הם קיבלו כבר ארוחת ערב? מצוין. אז אין סיבה שיאכלו את האוכל שלך.

אם זה יהיה לך ברור, זה יהפוך להיות ברור גם להם אחרי כמה פעמים.

לדעתי אפילו נכון וכדאי שהם ידעו שיש דברים שרק אמא עושה או אוכלת והם לא.
מסכימה עם חרותיקשירהלי
במקרים כאלה עולה לי מושג מלימודי ימימה-
זה מה שמדויק לי כרגע.
אני רעבה. הם אכלו כבר. קיבלו את מה שהם צריכים.
במחויבות שלי כלפי עצמי אני דואגת לצרכים שלי, וכרגע אוכלת. הם מבקשים גם. אם לא מתאים לי לתת, זה מה שמדויק לי ואני שלימה עם הסירוב.
ככה הם יקבלו אמא שלימה ורגועה יותר.
מסכימה ולא מסכימהיראת גאולה
לדעתי מותר לומר להם לא, הם מספיק גדולים כדי לשמוע שאמא עכשיו רעבה וזה האוכל שלה.
אבל יש לי 2 הסתייגויות -
א. אם מדובר במאכל מגרה, את בעצם מצפה מהם לדחיית סיפוקים כפולה, אפילו שהם שבעים. במקרה כזה הייתי נותנת לדוגמא רק קצת, שיטעמו, ויישאר לך הרוב.
ב. אני חושבת שלא הוגן לומר להם אח"כ שאת כועסת. כי בעצם את כועסת על כך שנשארת רעבה, ובזה הם בכלל לא אשמים. כן אפשר לומר - נשארתי רעבה וזה לא נעים לי, כשאמא אומרת לא, לא ממשיכים לנדנד. או כל ניסוח אחר שלא מאשים אותם, אלא מלמד מה לא לעשות בפעם הבאה.
לדעתי,ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ח בשבט תשע"ט 23:30

להגיד אח"כ, פחות כדאי יעיל.

 

אבל מראש, אם הם אכן אכלו טוב, את יכולה בשקט לומר להם, בחיוך גוער: זה אוכל של אמא.. אמא הכינה לכולם מספיק אוכל - גם לכם, אתם לא רעבים כבר.. כעת גם אמא צריכה לאכול, שיהיה לה כח לטפל בכם, להכין לכם, לעזור לכם... גם אמא בן אדם..

 

לא יקרה להם שום רע מזה.

 

למרת שכהורים, קשה לנו מאד לומר כך (וכנראה שאישית לא היית אומר... אבל תגידי..)

בטח שהגיוניבת 30
אפילו בגיל צעיר יותר.
אותי היה משגע שתמיד אוכלים לי מהצלחת, עם הגדולות, כשהיו קטנות בנות 2-4, תמיד אמרתי להן שבו הצלחת של אמא, וכל אחד אוכל מהצלחת שלו.
נכון שאם זה מגרה אותם אז אפשר לתת לטעום, אבל זכותך המלאה לרצות לאכול בנחת.
לא הגזמת אבל לפעם הבאה היה עדיףאורית_

שלא תתני להם את האוכל שלך ולא תיצרי להם אח"כ רגשות אשמה

 

בעצם בסיטואציה שקרתה את היית זו שצריכה להציב את הגבולות ולאמר את הלא וזה היה הנכון לדעתי - שתאמרי להם שהם כבר אכלו ועכשיו את אוכלת. נקודה.

את מתוסכלת שלא עשית את זה ואת התסכול הזה את משליכה עליהם ואומרת להם שאת כועסת - יש בזה משהו קצת לא הוגן.

 

לסיכום - את שואלת אם הגיוני ללמד אותם לא לבקש את האוכל שלך - כן! 

איך לעשות את זה? להציב גבולות. כשהם מבקשים לאמר להם לא בצורה נעימה אבל ברורה והחלטית. (כמובן כשאת בטוחה שהם אכלו מספיק ולא באמת רעבים) אם האוכל שלך ממש מגרה את יכולה לתת להם קצת לטעום... 

 

זה לא הרגל טוב לוותר על ארוחת ערב בגלל זה.

חוץ מכל הדברים הנכונים שכתבובהתהוות

 

(וחוץ מזה שגם היית חולה! אני מקווה שכבר הבראת. מחלה זה ממש ממש לא הזמן לשאוף לגדולות בחינוך. אם את שורדת והבית שורד, זה כבר יפה.)

 

- אז חוץ מכל אלה, לטווח ארוך יותר, הייתי מציעה לך לשקול ארוחת ערב משותפת עם הילדים. איך את עם הרעיון הזה? ניסית פעם?

ברור לי שיכולים להיות בזה הרבה קשיים, אבל אולי שווה להתאמץ, להשקיע, לשנות לו"ז, ולנסות בכ"ז, משתי סיבות עיקריות:

 

הסיבה העיקרית היא את-עצמך. זה נראה לי בלתי נסבל הרעיון שרוב הימים את לא אוכלת ארוחת ערב. את צריכה תדלוק, על מה תפעלי? ומגיע לך, מגיע לך לקבל לפחות את הצרכים הבסיסיים ביותר, שבחיים לא היית משלימה עם מצב שהילדים שלך לא יקבלו.

 

הסיבה הנוספת היא הילדים. כי בגדול עצם העניין של ההפעלה שלהם בדוגמה האישית, הדבר הזה שטבוע בהם שאם אמא אוכלת אז הדבר הנכון לעשות הוא לאכול - בגדול זה דבר חיובי, וזה מבסיסי החינוך. ילדים מתוכנתים לחקות את ההורים, וזה נכון להם ובונה אותם. ליתר ביטחון אני אבהיר שוב, שאני לא מדברת על המצב הנקודתי שנוצר. בטח שאת צודקת שיש לך זכויות, והילדים חייבים ללמוד לכבד את הצרכים שלך. אבל אם במצב אחר, כשיהיו בך יותר כוחות, תוכלי לנסות לכתחילה לאפשר את המצב הזה - שהם רואים אותך אוכלים באותו זמן שגם הם אמורים לאכול, ייתכן שתהיה בזה תועלת גדולה לך ולהם.

ענ"ד...

 

 

תגובה כללית לא לאותו יום שהיית חולה..או"ר
פחות מבינה את התגובות "אוכל של אמא" ועוד אוכל שונה...?!

אצלנו ארוחת ערב היא ביחד, כולם אותו סיר, מי שרוצה יכול לקבל עוד. אם אני צריכה משהו מתוק אחכ, אני מציעה גם לילדים. גם כילדה ארוחות ערב היו משפחתיות, היינו מחכים לאבא שיחזור מהעבודה, זה היה מפגש משפחתי. כיום אני אוכלת עם הילדים לרוב בעלי חוזר מאוחר מדי בשביל שנחכה לו. הילדים רואים איך אנחנו אוכלים, מה אוכלים, מדברים יחד. איזו התנהגות יפה ראית היום בגן? איזו שאלה שאלת היום את המורה? וגם אנו ההורים מספרים....
היה ולא אכלתי עם הילדים, והכנתי לבעלי משהו שהוא יותר אוהב בשבילו ויצא ילד מהמיטה ורוצה לאכול איתנו, בבקשה שיטעם כמה כפיות (יקבל חיבוק וישלח חזרה למיטה. חחח) פעם אפילו הזמנו לשובב התורן מנת המבורגר שיאכל איתנו...
לא בכל גיל אפשר לאכול עם הילדיםחרותיק
אנחנו למשל עסוקים מדי עם הילדים מכדי לאכול בעצמנו.
או שלא רוצים כי הם אוכלים ממש מוקדם.
זה לא שייך למציאות שעליה דיברה.ד.

הנתון היה, שהיא לא מספיקה לאכול עם הילדים.  אם אפשר, בוודאי טוב.

 

מי אמר שזה אוכל שונה.. ואם אמא אוכלת מאוחר יותר - אז אכן זה אוכל של אמא. היא לא בן אדם?.. זה דבר טבעי, שאם ילדים רואים מישהו אוכל, תופסים טרמפ...  גם בחינה חינוכית, אם בטוחים שילד שבע, אין כל סיבה שיתחיל מחדש.

 

אני מניח שהיא יודעת לא פחות טוב, שנחמד מאד אם אפשר לאכול סעודה משפחתית. אז הפירוט הזה כאן, החביב לכשלעצמו, אינו שייך לענין. תארי לך שמישהי היתה כותבת, ש"אצלנו אוכלים עם האבא".. בעלך חוזר מאוחר יותר, אז אי אפשר. ואצלה, אי אפשר לאכול עם הילדים, כי עסוקה בגילאים השונים. מצב נתון ולא נדיר.

 

ושם זה לא היה "כמה כפיות", ולא כמו שאת מתארת שקורה לפעמים שאת אוכלת עם בעלך (משהו יותר טעים..) ומישהו קם. הילדים קמו, לאמא לא היה לב לסרב, לא נשאר לה. על זה יש להתפלא מהפירוש "אוכל של אמא"?... כפשוטו לגמרי.

 

אני בטוח במאה אחוז, שגם האמא הזו, היתה מזמינה לאיזה שובב מהילדים מנה מיוחדת שהזמינה לה ולבעלה, אם זו היתה המציאת שעליה דיברה..

לכן כתבתי בכותרת "תגובה כללית"או"ר
והדגשתי שזה לא תגובה על אותו יום. פשוט העלתי העניין שאתה עצמך אמרת "אם אפשר וודאי טוב". פשוט לא ככ התייחסו לזה שארוחות משפחתיות הן "וודאי טוב"...
(אגב גם אצלי זה 4 גילאים שונים מאפס עד שבע. אבל זה לא משנה פשוט העלתי הנקודה לשאוף לאכול יחד איתם. ולי אישית השתמע שאוכל של אמא זה אוכל שונה, כמו שחרותיק חיזקה ואמרה "אפילו עוגה")
וכן יש דברים של אמא לא לגעת, אצלנו לדוגמא חדר ההורים לא מקום למשחקים (כן עושים ערמת ילדים בבוקר פעם ב... אבל כעיקרון לא נכנסים)
בסהכ הם לומדים מאיתנו גם באוכל...
כמדומני שהרבה אישי חינוך ימליצו על ארוחות משפחתיות.
לא הבנת אותי עד הסוף.חרותיק
האוכל שלי יכול להיות בדיוק אותו דבר כמו שלהם.
אבל הוא שלי. כי זו הצלחת שלי והזמן שלי לאכול.

יכול להיות גם מקרה של אוכל שונה- כמו עוגה.
רוב הזמן הם ירצו גם, אבל- אז מה?אנונימית לרגע1

מותר לך בהחלט לומר להם שזה אוכל של אמא.

הם מבינים זאת היטב

אם תרצי- יכולה לתת לטעום

אם לא- גם בסדר

 

 

להבא פשוט לא כדאי להכניס אותם לסיטואציה בה הם שואלים, נענים בחיוב, ואח"כ ננזפים..

תאמרי בתור עובדה מהצד שלך. ללא התייחסות לצד שלהםהעני ממעש
תודה רבה על התגובות!אמאשוני
קראתי את כל התגובות כמה פעמים וחשבתי על כך הרבה.
לוקחת לתשומת ליבי,
ממש מודה לכל אחד מכם.
היטל ואור
לדעתי בהחלט יש מקום ללמד אותם את זה. לא רק לגבייך אלא באופן כללי
לומר שיש סעודה שאינה מספקת את בעליה ולכן לא מבקשים ממנה.
כן אפשר להביע אמפתיה לזה שהם רוצים. אני אישית גם מכבדת מהסוף בקצת, אבל זה באמת לא נעים כשרוצים לאכול בשקט.

מהצד השני אני כן משתדלת ללמד את הילדים לא להוציא עיניים, ואם יש לילד ממתק שאינו מעוניין לכבד בו אני מדריכה לא לאכול אותו ליד כולם.

הצעה עבורך- להכין לעצמך צלחת אך לשבת לאכול אותה רק כששקט.
הגזמת שהסכמת להםמיואשת******
אמא שלי לימדה אותי לומר לילדים- עכשיו אני עושה לכם אמא
אם הילד לא באמתרעב ואת תריכה לאכול כדי לתפקד אז טובת הילד האמיתית (!!) זה שאת תאכלי. ואם את רוצה באמת באמת להיות אמא טובה זה מה שתעשי
אמא שלי היתה לפעמים סוגרת את דלת המטבח ואומרת עכשיו עשר דקות לא נכנסים , אמא הולכת לעשות לכם אמא טובה יותר.
זה עובד וזה חשוב מאד מאד!
הזכרת לי - פעם הסברתי לילדים שליהריון ולידה

שבנאדם צריך להטעין את עצמו באנרגיות כדי שיהיה לו כח לפעול ולעשות מה שצריך, כמו פלאפון שצריך להטעין לו את הבטריה

דברנו על שעות שינה מספקות ועל אכילה בריאה וכאלה

 

ומאז זה הפך לסוג של מושג - אני יכולה לאמר להם - חברה, הבטריה שלי בסוף אני הולכת עכשיו קצת להטעין את עצמי - לאכול/לנוח כמה דקות על הספה - עוד מעט אני אתאושש ואמשיך לשחק/לדבר/לעזור בש"ב וכו

👍🏻👍🏻מיואשת******
ממש יפהאדרת7אחרונה


ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך