חודשיים אחרי לידה, ויש לי בן בן 4 ובת כמעט בת שלוש. הם שובבים לא קטנים! הבת אומנם קצת יותר עדינה, אבל היא נגררת לפעמים אחרי השובב הגדול (והמתוק), ואני כמובן צריכה לטפל גם בתינוק.
אז קודם כל מזל טוב!
וזה באמת לא פשוט.
מה שלי עוזר זה לעשות כמה שיותר עבודות בית בבוקר כשהתינוק ישן, וכך אחר הצהריים אני בעיקר עם הילדים. (הגדול מסיים ב4 וחצי והקטנה ב2).
בנוסף אני גם משתדלת להעסיק אותם, וגם לתת להם לשחק לבד, ואז לשים גבולות ברורים: לא להרביץ, לא לקפוץ על ספות וכו'. אם זה לא עוזר, אז אני אומרת שהם יכולים לקבל דברים שהם אוהבים כמו מחשב אם הם מתנהגים טוב. בד"כ זה די עוזר.
מחשב ממש עוזר. כמו שאני לפעמים משתמשת בו לתועלת, אז גם לילדים יש שם תוכניות טובות: כמו של ערוץ מאיר לילדים, "שלוש ארבע לעבודה" וכו'. כמובן אני משתדלת שלא יראו יותר מכמה תוכניות בערב. התיעצתי עם מישהי שעובדת בהתפתחות הילד. היא אמרה שמחשב במינון הנכון לא מזיק לילדים.
אז יש לי קצת זמן לכוס קפה, ארוחות ערב וכו'.
גם אני לפעמים משתפת אותם בהכנות לארוחת ערב למשל: להביא לחם וכלים חד פעמיים, לזרוק דברים לפח וכו'.
אני גם יוצאת לגן משחקים בערך פעם בשבוע וזה קשה. בדרך כלל התינוק ישן בעגלה (דווקא המנשא מעמיס עליי יותר), ואני איתם בגן משחקים.
שמתי לב שלפעמים צריך לכוון אותם למשחקים שהם שכחו מהם, כמו "רוצים לשחק בלגו?" והם, אחרי שכמה ימים לא שיחקו בו, יכולים להתעניין.
בעיקר עוזרת לי האמונה שאני עושה מצווה חשובה - גידול בנים לעבודת השם. השם שותף איתנו בגידול (שלושה שותפים באדם הקב"ה, אביו ואמו). והמון תפילות לסיעתא דשמיא.
בהצלחה!
סליחה על האורך, ככה יצא.
את אחרי לידה... וגם אם לא... חיבוק ובהצלחה!