יש כאן כמה שורות שצריכות תיקון דחוף

מעל הפארק בנו עכשיו בניין.

הוא מתנשא לגובה, רב קומות.

שתי שכנות עזבו, איבדו עניין,

ברחוב הזה קשה לחיות.

שני כלבים משוטטים,

דירת חדר עזובה,

מעידים וכמו אומרים-

בניין חדש אינו תשובה.

מחלוני דכדוך נשפך,

הוא מתדרדר במדרגות.

גם התריסים כבר לא עוצרים

את הקינה, הצעקות.

ואם חשבת שאולי

התמדתי לרוץ-

לא המשכתי פה לצעוד.

הקור עכשיו תירוץ.

פעם הייתי שרה חורף, שרה סתיו.

פעם, ומהו לעומת שעת עכשיו.

טעם מר לדם שבליבי פועם.

רעם רק בוכה, הוא לא רועם.

ברחוב תלו תמונה עם כתובת.

את דמי הם מתירים לחשוף עכשיו.

"מחזה על מין אישה זוהרת",

כך אומרים- "הייתה אישה זהב".

דכדוך שוצף בכביש, במדרכות.

אין כאן חיוכים, רק ילדות בוכות.

בפאב קטן בקצה שכונה

אישה זהב, אישה קטנה.

ואם חשבת שאולי

לא אוותר לחיות-

אין ספק כבר שעכשיו

אני עוד חיה, רק פחות.

פעם הייתי שרה חורף, שרה סתיו.

פעם, ומהו לעומת שעת עכשיו.

טעם מר לדם שבליבי פועם.

רעם רק בוכה, הוא לא רועם.

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.