תורה יכולה להיות סם חיים, ויכולה להיות סם מוות.
כל תורה, כולל התורה הזאת. שבכל דבר נמצא השם יתברך.
למה סם המוות, כי אם אני רואה חבר בדכאון, והוא אומר לי, "הכל משמים..." ומחייך חיוך מדוכא, אז כנראה שהתורה הזאת הפכה לו לסם המוות. פקודי ה' ישרים, משמחים, על אמת. לא מזייפים חיוך מיוסר.
אז זה שיש השם יתברך, כפרה עליו, זה אומר, זה אומר שיש מישהו טוב שתיכנן את זה, זה אומר שזה יסתיים בטוב באיזשהוא שלב, שזה בסדר.
עד כאן הכל מעודד, אז למה הדכאון? ריקנות, קהות רגשית?
אני מאמין, הכל מה'.
הדכאון בא מכך שהוספת עוד משמעות שיש ה' יתברך בכל דבר, הסעיף שאומר "תמשיך הלאה" לא רלוונטי הכאב, הגעגוע, הרגש, יש ה'! לא צריך לחיות את החיים המתישים האלה!
סם המוות. עד כאן.
סם החיים- בכל דבר יש ה', בכל ריקנות, כאב, געגוע, חרטה בושה, זה אומר שזה שלנו!
זה אומר לעמוד מול זה, לחוות את זה, להסתכל, מה ה יתברך דרך הלב שלי?
איך אני מכבד אותו, מסב את צומת ליבי לקושי לאתגר, לא דורך עליו, מטאטא מתחת לשטיח וצועק עליו שתוק! הכל משמים!
כי הוא השמים. הוא ה' יתברך, מה שהלב אומר, אלו דברי ה'.
לא משנה כמה ג'יפה זה, זה מי שאני ומול הרגש המטלטל הזה אני עומד.
עכשיו אפשר להתחיל לעבוד, לחפש פתרון לבקש עזרה להתפלל.
כמו שפייגלין אומר, בלי אויב אי אפשר לנצח.
גם לא הבנתם תשמרו, תבינו מתישהוא, או שלא, לא יודע. בהצלחות לנו
@חולות
@מי תהום
@נחל
@לעבדך באמת!

- לקראת נישואין וזוגיות