בת ארבע וחצי שעושה במכנסייםאמא מעל ומעבר
המתוקה כבר בת ארבע וחצי, עוד מעט חמש, ולמעשה מעולם לא בדיוק נגמלה לגמרי.
נגמלה פחות או יותר בגיל 3, עם המון פספוסים. עכשיו המצב הוא, שהיא עושה כמעט כל הזמן פיפי במכנסיים. היא כן הולכת לשירותים לפעמים, אבל זה כנראה מעט מאד. באופן קבוע המכנסיים והתחתונים שלה רטובים.
זה לא שהיא פתאום נעמדת ו״בורח לה״, אלא שהיא ״משחררת״ את זה בתחתונים ובאופן קבוע הם רטובים.
כשאני שואלת אותה היא אומרת בפירוש, שהיא עושה את הפיפי ״לאט לאט בתחתונים״.
רוב היום היא פשוט רטובה. מדי פעם, אם צריך לצאת או אם היא מאד רטובה, אני שולחת אותה להתקלח, והיא מתקלחת לבד ומתלבשת בעצמה מחדש... בבגדים שיהיו רטובים שוב אחרי שעה לכל היותר.
למישהו יש איזשהו רעיון יצירתי? אני מיואשת לגמרי. נמאס לי מהריח הקבוע שנודף ממנה, ומהבגדים הרטובים כל הזמן.
(סליחה על התיאורים הלא נעימים. הייתי חייבת להעביר את המסר כדי שתבינו אותי).
לדעתי כדאי לשלול קודם עניין רפואיחדשה ישנה
לבדוק שהיא באמת מסוגלת לשלוט בסוגרים.
אם זה רפואי, לא יעזור שום דבר מלבד טיפול.

אם זה התנהגותי זה כבר סיפור אחר .(להבטיח פרסים וכו')
שללנו דלקת ותולעיםאמא מעל ומעבר
הרופא לא חושב שיש עוד מה לבדוק.
אני נגד פרסים בחינוך באופן עקרוני, ובעיקר בעניין הזה, שאמור להיות פרטי שלה.
ברור שהיא בוחרת לעשות במכנסיים ולא ללכת לשירותים.
אשמח לרעיונות, אבל שלא כוללים פרסים ומבצעים.
לא בטוחה שזה ברור שהיא בוחרת לעשות במכנסיים.. תודהמחשבות....
יכול להיות שהיא מודעת אבל לא בטוחה שהיא בוחרת בזה..
מעבר לזה אין לי ניסיון ועצה בהצלחה!
צודקת. לא התנסחתי נכון.אמא מעל ומעבר
התכוונתי להגיד שהבעיה היא לא פיזיולוגית אלא התנהגותית.
לפעמים אני מוצאת אותה כורעת באיזו פינה, ואם אני תופסת את הרגע הנכון, אני שולחת אותה לשירותים לעשות שם. אם לא, זה יהיה במכנסיים... (לא תמיד זו הסיטואציה. יש הרבה פעמים שאני לא רואה סימן מקדים, והיא פשוט רטובה).
זה מאוד נורמלי בגיל הזהאסתר יוסף
גיל 4-5 לפספס זה נורמלי
גם אצלי בת 5 עדיין בורח לה בשינה שזה מתסכל כל יום להחליף מצעים אבל כולם ענו לי אותה תשובה שזה נורמלי
אני לא מדברת על הלילהאמא מעל ומעבר
היא ישנה עם טיטול.
אני מדברת על משך היום, שכל הזמן היא רטובה. זה נורמלי? היא לא הראשונה שלי, ולא זכור לי דבר כזה אצל אף אחד. בלילה כן, גם בגיל גדול יותר, אבל לא ביום. ביום נגמלו בגיל שלוש, פספסו קצת סביב הגמילה, ונגמר. יכול להיות שברח לעיתים רחוקות, אבל אצלה זה יום יום, כמה פעמים ביום.
מה היא עושה בגן?l666
אולי מישהו מציק או מרביץ לה? אולי יש לחץ בבית?
אם לא אז אולי כן לנסות פרסים? מקסימום, לא יעזור
בגן היא רוב הזמן רטובהאמא מעל ומעבר
היא חוזרת בדר״כ במצב שניתן לראות שהיא רטובה כבר זמן מה ולא ממשהו שקרה דקה לפני סוף היום.
פעם בשבוע בערך, כנראה הגננת שמה לב ושולחת אותה להחליף והיא באה הביתה עם בגדי ההחלפה שיש לה במגירה.
הגננת בחופשת לידה ואין כ״כ עם מי לדבר שם.

באופן כללי היא מספרת שמאד כייף לה בגן, מספרת עם מי שיחקה ומה הכינו, ושמחה ללכת בבוקר לגן, וגם ללכת לחברים ולהזמין חברים אחה״צ.
קשה לי לאבחן אם יש לחץ בבית. היא בין הקטנים, אהובה על כולם וחמודה. אוהבת לשחק עם כולם, וגם לעזור בבית כשהיא רוצה. אבל זו דעתי הלא אובייקטיבית...
האםטל ואור
יש זמנים או היו כאלה שבהם ראית שהיא אכן יכולה לשלוט בזה?

אם התשובה היא שכן הייתי מחפשת סיבות בכיוון הרגשי.
למשל ילד שעדיין זקוק להרגיש מטופל או קטן, או מבקש יחס בצורה כזו.
אם התשובה היא שלא כדאי לנסות לעבוד איתה אולי שוב על נושא הגמילה.
לדוגמא לקחת אותה לשירותים בכל חצי שעה. לתת לה צופר קטן כאשר מתפנה בשירותים בלבד.

איך את מתייחסת כשזה קורה? האם היא לא אומרת לך כלום בעניין?
איך הגננת התייחסה לזה לפני חופשת הלידה?
ומה היה בשנה שעברה???
יש זמנים שהיא שולטת בזהאמא מעל ומעבר
למשל אם אנחנו יוצאים והיא לבושה בבגדים יפים במיוחד. או למשל פעם כשהיינו אצל חברים היא ביקשה שאלווה אותה לשירותים והסבירה לי ש״הם לא מרשים לעשות כאן על הרצפה״.

בשנה שעברה היה יותר גרוע, כי היא היתה עושה גם ״גדולים״ במכנסיים. זה היה קורה בדר״כ רק בבית אבל לפעמים גם בגן. זה הפסיק אחרי שהרופא ילדים התעקש שזה על בסיס רגשי והציע שניתן לה מיץ שזיפים וניקח אותה לשירותים, ואחרי יומיים כאלה הסיפור הזה נגמר.

בעניין הפיפי, גם שנה שעברה בגן וגם השנה עם הגננת הרגילה, היא היתה רטובה רוב הזמן, ואיכשהו אף אחד לא שם לב רוב הזמן.

אני גם בוחרת להתעלם מזה רוב הזמן, כי אחרת היא תחליף בגדים כל שעה... אז רק כשהמצב חמור במיוחד אני שולחת אותה להתקלח/להחליף בגדים (מה שהיא מעדיפה), והיא עושה את זה לבד, לפעמים עם עזרה ממני (אם היא מבקשת).
היה פעם שכן התעקשת על להחליף בגדים כל פעם כשהיא נרטבת?בארץ אהבתי
אולי בגלל שהיא רואה שזה לא ממש מזיז לך אז זה גם לא מזיז לה?
אולי אם תודיעי לה שמעכשיו אין אפשרות להיות עם בגדים רטובים כי זה לא היגייני ולא נעים וגם עם ריח לא נעים, ולכן כל פעם כשהיא נרטבת צריך להחליף מיד בגדים, אז אחרי כמה ימים של החלפות בגדים יהיה לה יותר אינטרס לנסות לשמור על בגדים יבשים וכן ללכת לשירותים?
לי זה נשמע שכרגע פשוט נוח לה עם המצב הקיים אז אין לה שום סיבה לשנות. אבל אם כל פעם שהיא עושה בבגדים תהיה לזה משמעות והיא תצטרך ללכת להחליף בגדים מיד, אז אולי זה יכול לעזור.
(רק מסייגת שאין לי ניסיון עם מצב דומה, הילדים שלי נלחצים ורוצים להחליף אפילו מפספוס הכי קטן שברח להם בדרך לשירותים...)
היא לא אוהבת ללכת להחליף או להתקלחאמא מעל ומעבר
לכן אני מתעלמת מזה.
כי אם אעמוד על זה כל פעם (כלומר כל שעה בערך), היא לא תסכים וזה יהפוך להיות ויכוח, וכל היום יסתובב סביב הנושא הזה.

זה מה שהיה בתקופה שהיתה עושה את הצואה במכנסיים, שאז כמובן מייד לקחנו אותה להתקלח, והיא לא רצתה, וזה פשוט היה סיוט שכל היום היה סביב היציאות שלה. לכן עם השתן החלטתי לוותר, ושתחליף רק אם המצב קשה או לפני שיוצאים מהבית.
ואם לא תתעקשי על מקלחת, אלא רק על החלפת בגדים?בארץ אהבתי
אם הייתי במקומך, נראה לי שכן הייתי מנסה בכיוון הזה. לעשות מראש איזו שיחת הקדמה להבהיר שמה שהיה עד עכשיו הולך להשתנות, ואז כל פעם שהיא רטובה מיד להגיד לה 'אוי, הבגדים רטובים וזה לא נעים, חייבים להחליף' ואם היא מתנגדת אז לדבר על כמה זה באמת לא נעים וקשה להחליף ככה בגדים, וכמה יהיה לה יותר נעים ללכת לשירותים ולהישאר עם אותם בגדים כל היום.

(אגב, כתבת שאת נגד פרסים, באופן אישי אני גם לא בעד פרסים בחינוך, אבל בגמילה אני כן נותנת איזה שוקולד צ'יפס או צימוק על כל הצלחה. בכל מקרה, נראה לי שאם אין פרסים וגם אין שום תוצאה פחות נעימה לפספוס אז באמת אין לה שום מוטיבציה לשנות את המצב. אז צריכה לעזור לה שיהיה משהו שיגרום לה לרצות ללכת לשירותים, בין אם זה פרס כשהיא כן מצליחה ובין אם זה תוצאה לא נעימה של החלפת בגדים כשהיא לא מצליחה. כך נראה לעניות דעתי...)
אם יש זמנים שהיא שולטת בזהטל ואוראחרונה
זה סימן מצויין. זה סימן שהיא מסוגלת והחוסר שליטה מגיע מתוך עצלות
או מתוך הרגל או צורך ביחס או גם וגם.

מציעה לך לשוחח איתה ולשאול אותה אם נעים לה להיות רטובה. לתת לה להריח בגדים רטובים שלה ולהגיד שהיא כבר גדולה. ויכולה להתפנות בשירותים כמו גדולה וכמו כל הילדים בגןושאנחנו רוצים לשמור עליה יפה ונקיה ולא עם ריח לא נעים ורטובה.
אולי כדאי להתחיל בסופשבוע מיד כשחוזרת מהגן בשישי, ככה יש טווח זמן יחסית ארוך. יתכן שכדאי אפילו לקחת יום חופש ביןם ראשון ולהשאיר אותה עוד יום בבית לחיזוק האפקט.

להכין שקית עדשים.
להגיד לה שעכשיו מתחילים מבצע וכל פעם שהיא שומרת את הפיפי לשירותים תקבל עדש.
בכל חצי שעה לקחת אותה לשירותים גם אם אין. שתשב דקה 2.
בכל פעם שעושה שם להתלהב ולצ'פר אותה. אם מפספסת ונרטבת אפילו טיפה להחליף לה בגדים.
אל תתני לה חשקוע בביצה החמימה...
שתתרגל להרגיש את הבגדים היבשים והנעימים עליה והרטיבות תהיה חריגה.
וגם זה שהיא לא מתלהבת מזה אם תתעקשו בסופו של דבר
גם יכול לעזור לה ולדרבן להתפנות בשירותים.

ככל שרואים שהיא מתפנה בשירותים ויבשה בין לבין
אפשר להרחיק בין הזמנים שלוקחים אותה לשירותים ל45 דקות וכו.

לשבח אותה ולהדגיש שהיא גדולה ונקיה וכו.
מכירה מקרוב את הבעיהאני חושבת

היה לי ילד שהיה בדיוק ככה ולמעשה התחיל להיות יבש לגמרי ביום רק בכיתה ג. כבר חשבתי שזה לעולם לא יגיע. אנחנו היינו אצל אורולוג ילדים ועשינו בדיקות מקיפות. דברים שבדקו:

 

* עצירות. לפעמים זו עצירות לא מורגשת, כלומר הילדה לא מתלוננת. אבל, יש יציאות רק פעם בכמה ימים. זה יוצר לחץ על שלפוחית השתן וגורם לפספוסים. בקשו מאיתנו "יומן צואה" שבו עקבנו ורשמנו במשך חודש אם הילד עשה צואה באותו יום. 

 

* יומן שתן, שבו במשך 24 שעות רושמים כמה הם שותים ובדיוק כמה שתן יוצא ובאיזה שעה (סיוט!! עוד יותר סיוט עם בת!!). ככה אפשר לראות אם כל הזמן עושים קצת טפטופים כאלו ואף פעם לא מרוקנים עד הסוף

 

* אולטרה סאונד של הכליות לראות שהם תקינים. אצלנו (אם אני זוכרת נכון) הנפח שהם הכילו (או אולי של השלפוחית?) היה קטן מהרגיל, מה שכנראה גם הפריע להחזקת השתן.

 

טיפלנו תרופתית במשך תקופה (כי הוא היה כבר בבית הספר). היתרון של הטיפול היה שזה עזר לו להחזיק את השתן יותר זמן וככה הנפח של שלפוחית גדל. גם טיפלנו בעצירות. היינו במרפאה בשערי צדק. שמה מלמדים את הילדים תרגילים לחיזוק רצפת האגן ולהחזקת השתן. 

 

כל זה עזר אבל האמת שזה היה עניין של זמן, בגרות, מודעות לגוף עד שעבר באמת. אגב, הוא ילד רגיל, חכם, וחברותי. מבצעים ופרסים ניסינו הרבה פעמים אבל אצלנו לא עזר. 

 

בזמנו חשבנו שאנחנו היחידים בעולם עם הבעיה. אז אם זה מנחם, אתם לא היחידים וזה עובר סוף. מקווה בשבילכם שיותר מהר מאשר לנו. 

גם אני בתחושה שאנחנו היחידים עם הבעיה הזואמא מעל ומעבר
אז קצת מעודד לשמוע שאנחנו לא (למרות שזה לא באמת עוזר).

לא כ״כ הבנתי איך מנהלים יומן שתן, אם רובו יוצא במכנסיים...
לגבי הצואה, היא עושה כל יום לפחות פעם אחת.

אז בשורה תחתונה, את ממליצה ללכת לאורולוג ילדים ולהתחיל בדיקות וטיפולים, או לחכות עוד שנה? שנתיים? היא בגן טרום חובה.
הרופא ילדים, כמו שאמרתי, אומר שזה על בסיס רגשי וממש לא ממליץ ללכת לאורולוג.
לדעתיאני חושבת

את יכולה לחכות לשנה הבאה. בינתיים אני מציעה לך לנסות להגביר את המודעות העצמית שלה. מידי פעם תשאלי אותה אם היא יבשה או רטובה וכשתצליחי "לתפוס" אותה יבשה תני מחמאה כמו "ניצחת את הקטנים - כל הכבוד". אני מקווה בשבילך שהגברת המודעות יעזור. 

 

בגן חובה אני מציעה לנסות אורולוג אם לא יעבור עדיין.

 

בהצלחה. זה זכור כסיוט מתמשך (!!) אבל ב"ה שאני יכולה להגיד כבר "זכור" ולא כבר לא התמודדות יום יומית. מאחלת בקרוב אצלכם.

יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך