בת ארבע וחצי שעושה במכנסייםאמא מעל ומעבר
המתוקה כבר בת ארבע וחצי, עוד מעט חמש, ולמעשה מעולם לא בדיוק נגמלה לגמרי.
נגמלה פחות או יותר בגיל 3, עם המון פספוסים. עכשיו המצב הוא, שהיא עושה כמעט כל הזמן פיפי במכנסיים. היא כן הולכת לשירותים לפעמים, אבל זה כנראה מעט מאד. באופן קבוע המכנסיים והתחתונים שלה רטובים.
זה לא שהיא פתאום נעמדת ו״בורח לה״, אלא שהיא ״משחררת״ את זה בתחתונים ובאופן קבוע הם רטובים.
כשאני שואלת אותה היא אומרת בפירוש, שהיא עושה את הפיפי ״לאט לאט בתחתונים״.
רוב היום היא פשוט רטובה. מדי פעם, אם צריך לצאת או אם היא מאד רטובה, אני שולחת אותה להתקלח, והיא מתקלחת לבד ומתלבשת בעצמה מחדש... בבגדים שיהיו רטובים שוב אחרי שעה לכל היותר.
למישהו יש איזשהו רעיון יצירתי? אני מיואשת לגמרי. נמאס לי מהריח הקבוע שנודף ממנה, ומהבגדים הרטובים כל הזמן.
(סליחה על התיאורים הלא נעימים. הייתי חייבת להעביר את המסר כדי שתבינו אותי).
לדעתי כדאי לשלול קודם עניין רפואיחדשה ישנה
לבדוק שהיא באמת מסוגלת לשלוט בסוגרים.
אם זה רפואי, לא יעזור שום דבר מלבד טיפול.

אם זה התנהגותי זה כבר סיפור אחר .(להבטיח פרסים וכו')
שללנו דלקת ותולעיםאמא מעל ומעבר
הרופא לא חושב שיש עוד מה לבדוק.
אני נגד פרסים בחינוך באופן עקרוני, ובעיקר בעניין הזה, שאמור להיות פרטי שלה.
ברור שהיא בוחרת לעשות במכנסיים ולא ללכת לשירותים.
אשמח לרעיונות, אבל שלא כוללים פרסים ומבצעים.
לא בטוחה שזה ברור שהיא בוחרת לעשות במכנסיים.. תודהמחשבות....
יכול להיות שהיא מודעת אבל לא בטוחה שהיא בוחרת בזה..
מעבר לזה אין לי ניסיון ועצה בהצלחה!
צודקת. לא התנסחתי נכון.אמא מעל ומעבר
התכוונתי להגיד שהבעיה היא לא פיזיולוגית אלא התנהגותית.
לפעמים אני מוצאת אותה כורעת באיזו פינה, ואם אני תופסת את הרגע הנכון, אני שולחת אותה לשירותים לעשות שם. אם לא, זה יהיה במכנסיים... (לא תמיד זו הסיטואציה. יש הרבה פעמים שאני לא רואה סימן מקדים, והיא פשוט רטובה).
זה מאוד נורמלי בגיל הזהאסתר יוסף
גיל 4-5 לפספס זה נורמלי
גם אצלי בת 5 עדיין בורח לה בשינה שזה מתסכל כל יום להחליף מצעים אבל כולם ענו לי אותה תשובה שזה נורמלי
אני לא מדברת על הלילהאמא מעל ומעבר
היא ישנה עם טיטול.
אני מדברת על משך היום, שכל הזמן היא רטובה. זה נורמלי? היא לא הראשונה שלי, ולא זכור לי דבר כזה אצל אף אחד. בלילה כן, גם בגיל גדול יותר, אבל לא ביום. ביום נגמלו בגיל שלוש, פספסו קצת סביב הגמילה, ונגמר. יכול להיות שברח לעיתים רחוקות, אבל אצלה זה יום יום, כמה פעמים ביום.
מה היא עושה בגן?l666
אולי מישהו מציק או מרביץ לה? אולי יש לחץ בבית?
אם לא אז אולי כן לנסות פרסים? מקסימום, לא יעזור
בגן היא רוב הזמן רטובהאמא מעל ומעבר
היא חוזרת בדר״כ במצב שניתן לראות שהיא רטובה כבר זמן מה ולא ממשהו שקרה דקה לפני סוף היום.
פעם בשבוע בערך, כנראה הגננת שמה לב ושולחת אותה להחליף והיא באה הביתה עם בגדי ההחלפה שיש לה במגירה.
הגננת בחופשת לידה ואין כ״כ עם מי לדבר שם.

באופן כללי היא מספרת שמאד כייף לה בגן, מספרת עם מי שיחקה ומה הכינו, ושמחה ללכת בבוקר לגן, וגם ללכת לחברים ולהזמין חברים אחה״צ.
קשה לי לאבחן אם יש לחץ בבית. היא בין הקטנים, אהובה על כולם וחמודה. אוהבת לשחק עם כולם, וגם לעזור בבית כשהיא רוצה. אבל זו דעתי הלא אובייקטיבית...
האםטל ואור
יש זמנים או היו כאלה שבהם ראית שהיא אכן יכולה לשלוט בזה?

אם התשובה היא שכן הייתי מחפשת סיבות בכיוון הרגשי.
למשל ילד שעדיין זקוק להרגיש מטופל או קטן, או מבקש יחס בצורה כזו.
אם התשובה היא שלא כדאי לנסות לעבוד איתה אולי שוב על נושא הגמילה.
לדוגמא לקחת אותה לשירותים בכל חצי שעה. לתת לה צופר קטן כאשר מתפנה בשירותים בלבד.

איך את מתייחסת כשזה קורה? האם היא לא אומרת לך כלום בעניין?
איך הגננת התייחסה לזה לפני חופשת הלידה?
ומה היה בשנה שעברה???
יש זמנים שהיא שולטת בזהאמא מעל ומעבר
למשל אם אנחנו יוצאים והיא לבושה בבגדים יפים במיוחד. או למשל פעם כשהיינו אצל חברים היא ביקשה שאלווה אותה לשירותים והסבירה לי ש״הם לא מרשים לעשות כאן על הרצפה״.

בשנה שעברה היה יותר גרוע, כי היא היתה עושה גם ״גדולים״ במכנסיים. זה היה קורה בדר״כ רק בבית אבל לפעמים גם בגן. זה הפסיק אחרי שהרופא ילדים התעקש שזה על בסיס רגשי והציע שניתן לה מיץ שזיפים וניקח אותה לשירותים, ואחרי יומיים כאלה הסיפור הזה נגמר.

בעניין הפיפי, גם שנה שעברה בגן וגם השנה עם הגננת הרגילה, היא היתה רטובה רוב הזמן, ואיכשהו אף אחד לא שם לב רוב הזמן.

אני גם בוחרת להתעלם מזה רוב הזמן, כי אחרת היא תחליף בגדים כל שעה... אז רק כשהמצב חמור במיוחד אני שולחת אותה להתקלח/להחליף בגדים (מה שהיא מעדיפה), והיא עושה את זה לבד, לפעמים עם עזרה ממני (אם היא מבקשת).
היה פעם שכן התעקשת על להחליף בגדים כל פעם כשהיא נרטבת?בארץ אהבתי
אולי בגלל שהיא רואה שזה לא ממש מזיז לך אז זה גם לא מזיז לה?
אולי אם תודיעי לה שמעכשיו אין אפשרות להיות עם בגדים רטובים כי זה לא היגייני ולא נעים וגם עם ריח לא נעים, ולכן כל פעם כשהיא נרטבת צריך להחליף מיד בגדים, אז אחרי כמה ימים של החלפות בגדים יהיה לה יותר אינטרס לנסות לשמור על בגדים יבשים וכן ללכת לשירותים?
לי זה נשמע שכרגע פשוט נוח לה עם המצב הקיים אז אין לה שום סיבה לשנות. אבל אם כל פעם שהיא עושה בבגדים תהיה לזה משמעות והיא תצטרך ללכת להחליף בגדים מיד, אז אולי זה יכול לעזור.
(רק מסייגת שאין לי ניסיון עם מצב דומה, הילדים שלי נלחצים ורוצים להחליף אפילו מפספוס הכי קטן שברח להם בדרך לשירותים...)
היא לא אוהבת ללכת להחליף או להתקלחאמא מעל ומעבר
לכן אני מתעלמת מזה.
כי אם אעמוד על זה כל פעם (כלומר כל שעה בערך), היא לא תסכים וזה יהפוך להיות ויכוח, וכל היום יסתובב סביב הנושא הזה.

זה מה שהיה בתקופה שהיתה עושה את הצואה במכנסיים, שאז כמובן מייד לקחנו אותה להתקלח, והיא לא רצתה, וזה פשוט היה סיוט שכל היום היה סביב היציאות שלה. לכן עם השתן החלטתי לוותר, ושתחליף רק אם המצב קשה או לפני שיוצאים מהבית.
ואם לא תתעקשי על מקלחת, אלא רק על החלפת בגדים?בארץ אהבתי
אם הייתי במקומך, נראה לי שכן הייתי מנסה בכיוון הזה. לעשות מראש איזו שיחת הקדמה להבהיר שמה שהיה עד עכשיו הולך להשתנות, ואז כל פעם שהיא רטובה מיד להגיד לה 'אוי, הבגדים רטובים וזה לא נעים, חייבים להחליף' ואם היא מתנגדת אז לדבר על כמה זה באמת לא נעים וקשה להחליף ככה בגדים, וכמה יהיה לה יותר נעים ללכת לשירותים ולהישאר עם אותם בגדים כל היום.

(אגב, כתבת שאת נגד פרסים, באופן אישי אני גם לא בעד פרסים בחינוך, אבל בגמילה אני כן נותנת איזה שוקולד צ'יפס או צימוק על כל הצלחה. בכל מקרה, נראה לי שאם אין פרסים וגם אין שום תוצאה פחות נעימה לפספוס אז באמת אין לה שום מוטיבציה לשנות את המצב. אז צריכה לעזור לה שיהיה משהו שיגרום לה לרצות ללכת לשירותים, בין אם זה פרס כשהיא כן מצליחה ובין אם זה תוצאה לא נעימה של החלפת בגדים כשהיא לא מצליחה. כך נראה לעניות דעתי...)
אם יש זמנים שהיא שולטת בזהטל ואוראחרונה
זה סימן מצויין. זה סימן שהיא מסוגלת והחוסר שליטה מגיע מתוך עצלות
או מתוך הרגל או צורך ביחס או גם וגם.

מציעה לך לשוחח איתה ולשאול אותה אם נעים לה להיות רטובה. לתת לה להריח בגדים רטובים שלה ולהגיד שהיא כבר גדולה. ויכולה להתפנות בשירותים כמו גדולה וכמו כל הילדים בגןושאנחנו רוצים לשמור עליה יפה ונקיה ולא עם ריח לא נעים ורטובה.
אולי כדאי להתחיל בסופשבוע מיד כשחוזרת מהגן בשישי, ככה יש טווח זמן יחסית ארוך. יתכן שכדאי אפילו לקחת יום חופש ביןם ראשון ולהשאיר אותה עוד יום בבית לחיזוק האפקט.

להכין שקית עדשים.
להגיד לה שעכשיו מתחילים מבצע וכל פעם שהיא שומרת את הפיפי לשירותים תקבל עדש.
בכל חצי שעה לקחת אותה לשירותים גם אם אין. שתשב דקה 2.
בכל פעם שעושה שם להתלהב ולצ'פר אותה. אם מפספסת ונרטבת אפילו טיפה להחליף לה בגדים.
אל תתני לה חשקוע בביצה החמימה...
שתתרגל להרגיש את הבגדים היבשים והנעימים עליה והרטיבות תהיה חריגה.
וגם זה שהיא לא מתלהבת מזה אם תתעקשו בסופו של דבר
גם יכול לעזור לה ולדרבן להתפנות בשירותים.

ככל שרואים שהיא מתפנה בשירותים ויבשה בין לבין
אפשר להרחיק בין הזמנים שלוקחים אותה לשירותים ל45 דקות וכו.

לשבח אותה ולהדגיש שהיא גדולה ונקיה וכו.
מכירה מקרוב את הבעיהאני חושבת

היה לי ילד שהיה בדיוק ככה ולמעשה התחיל להיות יבש לגמרי ביום רק בכיתה ג. כבר חשבתי שזה לעולם לא יגיע. אנחנו היינו אצל אורולוג ילדים ועשינו בדיקות מקיפות. דברים שבדקו:

 

* עצירות. לפעמים זו עצירות לא מורגשת, כלומר הילדה לא מתלוננת. אבל, יש יציאות רק פעם בכמה ימים. זה יוצר לחץ על שלפוחית השתן וגורם לפספוסים. בקשו מאיתנו "יומן צואה" שבו עקבנו ורשמנו במשך חודש אם הילד עשה צואה באותו יום. 

 

* יומן שתן, שבו במשך 24 שעות רושמים כמה הם שותים ובדיוק כמה שתן יוצא ובאיזה שעה (סיוט!! עוד יותר סיוט עם בת!!). ככה אפשר לראות אם כל הזמן עושים קצת טפטופים כאלו ואף פעם לא מרוקנים עד הסוף

 

* אולטרה סאונד של הכליות לראות שהם תקינים. אצלנו (אם אני זוכרת נכון) הנפח שהם הכילו (או אולי של השלפוחית?) היה קטן מהרגיל, מה שכנראה גם הפריע להחזקת השתן.

 

טיפלנו תרופתית במשך תקופה (כי הוא היה כבר בבית הספר). היתרון של הטיפול היה שזה עזר לו להחזיק את השתן יותר זמן וככה הנפח של שלפוחית גדל. גם טיפלנו בעצירות. היינו במרפאה בשערי צדק. שמה מלמדים את הילדים תרגילים לחיזוק רצפת האגן ולהחזקת השתן. 

 

כל זה עזר אבל האמת שזה היה עניין של זמן, בגרות, מודעות לגוף עד שעבר באמת. אגב, הוא ילד רגיל, חכם, וחברותי. מבצעים ופרסים ניסינו הרבה פעמים אבל אצלנו לא עזר. 

 

בזמנו חשבנו שאנחנו היחידים בעולם עם הבעיה. אז אם זה מנחם, אתם לא היחידים וזה עובר סוף. מקווה בשבילכם שיותר מהר מאשר לנו. 

גם אני בתחושה שאנחנו היחידים עם הבעיה הזואמא מעל ומעבר
אז קצת מעודד לשמוע שאנחנו לא (למרות שזה לא באמת עוזר).

לא כ״כ הבנתי איך מנהלים יומן שתן, אם רובו יוצא במכנסיים...
לגבי הצואה, היא עושה כל יום לפחות פעם אחת.

אז בשורה תחתונה, את ממליצה ללכת לאורולוג ילדים ולהתחיל בדיקות וטיפולים, או לחכות עוד שנה? שנתיים? היא בגן טרום חובה.
הרופא ילדים, כמו שאמרתי, אומר שזה על בסיס רגשי וממש לא ממליץ ללכת לאורולוג.
לדעתיאני חושבת

את יכולה לחכות לשנה הבאה. בינתיים אני מציעה לך לנסות להגביר את המודעות העצמית שלה. מידי פעם תשאלי אותה אם היא יבשה או רטובה וכשתצליחי "לתפוס" אותה יבשה תני מחמאה כמו "ניצחת את הקטנים - כל הכבוד". אני מקווה בשבילך שהגברת המודעות יעזור. 

 

בגן חובה אני מציעה לנסות אורולוג אם לא יעבור עדיין.

 

בהצלחה. זה זכור כסיוט מתמשך (!!) אבל ב"ה שאני יכולה להגיד כבר "זכור" ולא כבר לא התמודדות יום יומית. מאחלת בקרוב אצלכם.

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך