חו"מ השאיפה הרחוקה זה ללמד במדרשה.

יחסית לפחות...

סתם, האמת שזה רחוק לי קצת (מידי אפילו), אז קשה לי לחשוב על משהו מאוד ספציפי.

בגדול בע"ה כנראה נמשיך בעשייה וחיבור עם עמ"י, בחיפוש איפה אפשר להיטיב.

זה להיות אמא ולקדם את עם ישראל?

רוצה בע"ה כנראה בהתחלה להתעסק בחינוך ואז השאיפה היותר גדולה זה ללמד במדרשה.

אבל בגדול כן

להתעסק בחינוך זה ביטוי לתרומה לעמ"י.

יש עוד דברים וודאי, חלומות קטנים בדרך.

אמרתי בגדול.

את לא רוצה לשמור מצוות? להתקדם רוחנית? קשר עם בעלך?  

שוב, אמרתי נורא נורא בגדול, ז"א עיסוק כללי בחיים,

לא ירדתי ממש לפרטים הקטנים של חיי המעשה

כמו לעבוד את ה' , לשלם מיסים, לקפל כביסות, להחליף טיטול, לבשל וכולי וכולי

אם כך הרשימה לא תיגמר

אישית אני רואה הבדל משמעותי בין קשר עם הבעל לדוגמה לעומת בישול...

ברור שיש הבדלים(לא שאני מכירה ובקיאה בהם כרגע)

אבל זה בהחלט חלק משגרת החיים.

 

כל הפעולות שהבאתי הן היו רק דוגמאות להמחיש את מה שרציתי לאמר

ז"א שנשאלתי מה אני רוצה לעשות בחיי ,עניתי כיוון כללי של אימהות וחינוך

לא פירטתי ממש מה יכלול בתוך כל השגרת חיים.(שמירת מצוות, תפילות, גידול ילדים, נקיונות, בישולים ושלל פעולות יום-יומיות שגרתיות)

זה כמו שתשאל חבר מה תוכניותיו להיום

הוא נניח יענה: אני לומד תורה כמה שעות, אח"כ יש לי עבודה קצרה ובערב מפגש משפחתי

הוא לא יתחיל לפרט את כל הפעולות שהוא יעשה במדויק

אין מצב שתשמע אותו: אני אקום בבוקר, אצחצח שיניים, אתניע את המכונית, אסע להתפלל

וכולי וכולי.

הוא רק יתן כיוון כללי של מה התוכניות שלו להיום.

מקווה שהובן.

שיש בחיים, לא אומר שלא אקיים אותם או שלא התכוונתי אליהם.

פשוט כולם נכנסו תחת הגדרה כוללת.

ואני מנסה להבין האם זה מראה על סדר עדיפויות...

מה גם במידה שבהקשר השיחה עם החבר, במידת הרלוונטיות הוא יציין שהוא יתארגן לאחר קימתו. כמו כן לפי עניות הבנתי, תקני אותי אם אני טועה, נראה שלך יש רצון גם להיות עקרת בית.

מעולם לא עלה במוחי להיות עקרת בית,

זה שאני בעזרתו יתברך אבשל לילדיי ואספק להם צרכים חומריים בסיסיים כמו: כביסות, אוכל, מקלחות וכולי

לא אומר שהרצון שלי להיות עקרת בית

אני לא יחידת סגולה שיש לה רצון לעשות את זה, אלו בסה"כ פעולות בסיסיות

שכל אמא נורמטיבית עושה,  

ולאן שהדיון פותח כנראה לא ירדת לסוף דעתי בכלל, כי לא כיוונתי לשם האמת.

בסה"כ אמרתי מה הכיוון הכללי שלי בלי ירידה לפרטים.

את עושה אותם מתוך הכרח? דהיינו במידה ותוכלי להימנע מהם כי יש תחליפים, בכל זאת תעשי אותם?

למה לא ירדתי לסוף דעתך?

אני רוצה לעשות את הפעולות האלה מתוך רצון ואהבה גדולה! זה חלק מהתפקיד,

חו"מ שאלו דברים שאני בכל אופן רגילה ואוהבת לעשות.

(אוי נראה לי שלא הבנת אותי כי הסימני פיסוק אי שם אולי לא נכתבו בצורה ברורה, נו שויין בכל אופן)

 

לא ירדת לסוף דעתי כי הבנת בצורה שונה מאוד את מה שכתבתי.

בסך הכל אמרתי מה אני רוצה לעשות בחיי בערך בלי ירידה דייקנית לפרטים

כשאמרתי שאני רוצה להיות אמא ומחנכת זה לא אומר

שלא ארצה להתקדם רוחנית, לבנות קשר, לעבוד את ה'. וכולי וכולי

כל הדוגמאות שנתתי הן רק המחשה לזה שיש המון פעולות שלא ציינתי וזה לא אומר שהן לא יהיו בשגרת חיי.

אולי מחוסר דיוק שלי, זה הובן לא נכון והדיון התפתח למקומות שלא התכוונתי אליהם.

לפי דברייך נראה שאת רוצה לעשות את זה ואת חושבת שזה התפקיד שלך, את אוהבת לעשות את זה ואת רגילה לכך...

 

כן, אני רק תוהה למה אמרת דברים מסוימים ודברים אחרים לא...

 

(חו"מ שאני מרוקאית ככה שזה טבוע בתכונותי)

הפעולות שציינתי הן פעולות אקראיות שעלו לי בראש, אין להן בהכרח סדר עדיפויות על פני משהו אחר,

או חשיבות על פני דברים אחרים

באותה מידה הייתי יכולה לכתוב: ללמוד תורה עם המיועד, לעזור בש"ב, להקשיב,

ללכת לטיול עם המשפחה וכולי..

להיות כל היום בבית בלי לעבוד בכלל- זה לא נראה לי,

חשוב לי לעבוד מכל מיני סיבות

 

זה שאישה מבשלת או מנקה לא הופך אותה לעקרת בית,

זה פשוט פעולות בסיסיות שכל משפחה עושה...

 

אחת מבשלת, אחת מנקה וכן לשאר התפקידים, האם היית עושה את הפעולות האלה?

לבית שלו,

אין תחליף לאוכל שאמא מבשלת, או לחיתול שאמא מחליפה, ואת התשומת לב שהיא עצמה נותנת,

 

שוב, אלו דברים שאני ב"ה מאוד מאוד אוהבת לעשות ואין מצב שארצה לוותר עליהם, אולי 

שיהיה קצת עזרה פה ושם אבל לא כתחליף לגמרי.

 

(חו"מ אצל מרוקאית אין דבר כזה להביא עוזרת, היא תנקה אחריה בכל מקרה)

את מביאה irobot שמנקה מעולה ושוטף, מדיח כלים, מגהץ מתקדם שמגהץ לבד וכו'. היית עושה את זה בכל מקרה?

 

לפי התשובות שלך את כן רוצה לעשות את זה...

(אם את רואה עניין לכבול את האישיות שלך לסטיגמות ומנהגים קדומים זה עניין שלך, אבל תהיי מודעת שזה נעשה מרצון.)

כי זה חשוב לי

זה לא הופך אותי לעקרת בית

זה שיש לי רצון לעשות את זה, זה לא אומר שזה יהיה העיסוק המרכזי בחיים שלי.

 

 

"(אם את רואה עניין לכבול את האישיות שלך לסטיגמות ומנהגים קדומים זה עניין שלך, אבל תהיי מודעת שזה נעשה מרצון.)"- לא הבנתי למה התכוונת כאן. תוכל להסביר?

שאת רוצה גם לעשות את הפעולות האלה בתור עצמם ולא מתוך הכרח.

 

חזרת על עניין תכונות המרוקאיות מספר פעמים, לעניות דעתי אדם יכול לשנות את טבע התנהגותו במידה שירצה, ואם הוא לא משנה אז זה כי הוא רוצה את המצב הנוכחי. אי לכך לעניות דעתי לא כדאי לתלות פעולות שלך בהרגלים שיש לך...

ברור שאדם יכול לשנות את התנהגותו במידה שירצה, לא חלקתי על זה

(אגב שאני אומרת תכונות מרוקאיות אני מתכוונת לתכונות אימהיות)

במקרים כללים יכול להיות שלא כדאי לתלות פעולות בהרגלים,

במקרה הזה זה חיובי בעיני, אני רגילה להתעסק במשק בית במצב הנוכחי שלי

ובע"ה כך גם בביתי העתידי.

את רוצה להיות רעייה ואמא,

לטפל בצרכי הבית בעצמך,

להיות מחנכת במדרשה,

להתקדם בתחום הרוחני?

(שכחתי משהו?)

ולמה כל אחד מהם?

להיות אמא(שזה כולל בתוכו את כל צרכי הבית הרוחניים והחומריים)

כי זה התפקיד הכי משמעותי שיש, הכי יהודי שיש, זו שאיפה עצומה בכללי, זה מרכז החיים, ילדים בכללי זה דבר מדהים.

חינוך בכללי ובפרט במדרשה- אני מרגישה שזו השליחות שלי, ברור שיש עוד מלא בירורים לעשות ומי יודע אולי דעתי תשתנה וארצה משהו אחר.

פשוט זה תחום שאני חושבת שהקב"ה נתן לי בו כוחות וכלים.

התורה בכלל היא מחמד ליבי וארצה להעמיק בה בע"ה וללמד אותה כי הם חיינו ואורך ימינו וכו.

(בוודאי שבסיעתא דשמייא גדולה יעשה מתוך מקום שמתאים לנפש האישה ובהדרכת התורה)

 

לדוגמה התפקיד נראה לך "הכי משמעותי שיש, הכי יהודי שיש, זו שאיפה עצומה בכללי, זה מרכז החיים, ילדים בכללי זה דבר מדהים." 

"אני מרגישה שזו השליחות שלי"

"אני חושבת שהקב"ה נתן לי בו כוחות וכלים."

"התורה בכלל היא מחמד ליבי וארצה" 

 

כשזה יתממש בע"ה אני חושבת שאוטומטית זה יהיה הרבה יותר פנימי,

ויתקשר בקשר יותר חזק ועמוק. 

לדוגמה העיסוק שלך ביומיום

תורה, עבודת ה'.

כמובן שלא מספיק, כמובן שיש כמויות אדירות של עבודה..

וכמובן שזה יתפתח בעתיד, עם כל תקופת חיים הגישה והמבט על כל תחום משתנה.

ואחי זה פורום "הפח" של ערוץ7 הכל שטויות פה

לא נראה לי זה הפורום המתאים

זה הפורום עם הרמה הכי גבוהה באיזור...

ואנחנו נעשה מה שהוא מבקש,

טובה תחת טובה

ואל תתייחס למה שכתבתי במוצש ההוא

סתם הייתי עצבנית

מצחיק אותי פתאום שיש פה משו רציני..

אני באמצע כל השטויות של נסיופ,

ואז פתאום אתה עם הווחאד שאלה שלך

את חושבת שאת עושה לו טובה?

אני לא יודעת מה הסיבה.

אבל הוא מבקשה; עושים!

בלי שאלות מיותרות!

זה תענוג המצוות!

זה גם בשבילי!

אז הוא מביא לנו מצוות!

 

לעניות דעתי

אז אנשים מסכימים איתי??

גם כי זה נורא חשוב
וגם כי אין הרבה אנשים שדברים כאלו לא מרתיעים אותם ואני חושבת שמי שזה לא מרתיע אותו-שיעוף על זה.

לעבוד את ה' באמת
להקים בית קדוש וטהור לכבוד ה'
ללמוד דברים שבאמת מעניינים אותי

ולהציל נוער נושר...

אני צריך אישה שתיצב אותי ותעזור לי,וגם כי הבדידות זה דבר לא נעים.

 

נוער בסיכון-כדי להציל חיים.

אם אני מתחשב במצוות-אז הייתי מתחתן.

אם לא-לא הייתי מתחתן.

אתה לא רוצה להתחתן מרצון? או לפחות לנסות להגיע למצב הזה?

להיות יציב ולא בודד.

אפשר לרצות לקיים מצווה

ציווי ה'

למה אדם רוצה? ככה (ככה על הראוי לעבוד את ה', ולרצות לעשות נכון).
מאותו סיבה שאתה מאמין שאדם רואה עם עיניים ולא מצלם עם עיניים.

ככה נבראנו, לרצות לקיים את דברי ה', זו דעתי.

(ולמעשה אדם מצלם עם העיניים כ 60 תמונות בשנייה מה שיוצר תחושת ראייה רציפה... לכן לא הבנתי את ההוכחה)

ולכן אני עושה.
למה אני רוצה לעשות את הראוי? כובע.
אי אפשר להוכיח.
כמו כל דבר מהסוג הזה, למה אדם אוכל גלידה? כי הוא רוצה להנות. אבל למה הוא רוצה להנות? ככה.

אדם לא מצלם, אדם רואה. וזו אמונה שאנחנו רואים

(ואני לא מתכוון להתווכח לגבי העובדה הזו, ראייה זה רצף של תמונות בשנייה.)

נכון, אבל התמקדת בנקודה הלא נכונה.
אדם מצלם זה ביטוי מושאל.
אדם רואה, לעומת מצלמה שלא רואה גם אם היא תצלם 1000 תמונות בשניה.

מי אמר שאדם רואה? אמונה

מכיוון שאני יצור חי אז פעולת הצילום שהעין שלי עושה היא בעלת משמעות עצבית שאני מכנה ראייה.

 אז מי אמר שאני רואה? אני.

ולכן מי אמר שראוי לקיים את ציווי ה', אני.

זה אותו ניתוח, רק נושאים שונים.

אחד מתעסק בהאם קיים "אני" שרואה.
והשני עוסק בשאלה האתית, האם ראוי (ולכן צריך) לקיים את דבר ה'.

והתשובות הן אמונה

זה לא הגיוני, אבל זה לא סותר את מה שאתי.

בהתחלה אמרת שאתה רוצה כי זה נראה לך נכון, אחר כך אמרת שאתה צריך כי ה' אמר.

למה צריך? כי ה' אמר. ונראה לי שמה שהוא אומר, זה מה שצריך לעשות.
ולכן משתדל לעשות.
למה רוצה? כי ככה. אני רוצה לעשות מה שצריך. ככה.

נ.ב. אגב, רצון בהחלט אינו סיבה אידיאלית לעשייה, אבל שוין. זו תשובה מספקת לשאלה הפותחת.

ואני לא היחיד, כל תורת המוסר לא מוסבר לוגית.
עולם הרוח לא מוסבר לוגית.
זה שהאדם ישנו לא מוסבר לוגית.
תורת ההכרה
ועוד

ולא יודע כמה זה נכון בדוגמאות שהבאת...

ניתן לשאול למה, כי נולדנו איתם.
אתה יכול לשאול מה.
או להביא תירוצים די דחוקים ללמה.

מוזמן להתווכח על הדוגמאות.

ומה עמדתך בנוגע לכל אחד מהם?

אין לי יכולת לחשוב אחרת

אני חושב שראוי לעבוד את ה', ולכן אני בוחר לעשות ( בפרקטיקה זה להשתדל) את זה כי זה מה שצריך, ובנוסף גם רוצה.

אדם יודע שלעשן זה רע ובכל זאת הרצון שלו מכניע את השכל...

ולכן מה?


ולמה אתה עובר דיון?
ומה זה *גבוה* יותר?

במקרה שלך הרצון שלך לפי התגובות האחרות הוא לעשות מה שראוי.

לעניין הדיון
השאלה מה נראה לך לעשות. את הרצון (במובן התאוותי) או הנכון (במובן השכלי.

חבל שהדיון לא עוסק בשאלת הפתיחה.

אני רוצה להבין את הרצון של אדם, רצון זה חלק גבוה באדם ואיננו תאוותני אלא להיפך... התאווה זה חלק נמוך מהשכל לדוגמה רעב...

ברעיון שכל ורצון אלו 2 ישרים שמתלכדים או חותכים.

נניח, אתה מנתח רעיון, או פשוט חושב משהו בלי יכול להאמין אחרת, ואז מגלה את תחושת הרצון. היא לא מעל, לא מתחת ולא בצד.
או שפספסתי את המשמעות.

לדעתי מה שצריך לעשות קודם למה שאני רוצה לעשות במידה וזה מתנגש עם הרצון של ה'"צריך" ואפילו אם אין שם רצון.

להבין את רצון האדם, יש גבול. יש מקום שהתשובה היא ככה. מגיעים לאין סוף, לאלוהים.
והסיבה להיותנו בצורה מסויימת כי ככה הוא רצה. למה? ככה. ואפשר לרצות לדעת אבל לא ניתן לדעת, ולדעתי גם אסור לשאול.


לא ברור לאן הדיון המשיך ביחס לשאלת הפתיח.

אשכרה.

קפוץ לי