במספר פינויים של מאחזים בזמן האחרון, וכן בבית השלום, נוכחנו לראות את הנוער שלנו זורק את כעסו על רכושם של הפלסטינים - פינצ’ור רכבים, שריפות, זריקת אבנים וכו’.
1. האם דבר זה אינו חילול ה’ אדיר (במיוחד כאשר כלי התקשורת מלאים בהשמצתנו)?
2. האם מותר בכלל לפגוע ברכוש של גוי בגלל שהוא גוי?
3. אם באמת יש בעיה, מדוע איננו שומעים את מנהיגי הדור מוחים על העניין?
תשובה:
בגמ` במסכת ב”ק קי”ג נפסק שגזל הגוי אסור, וכן נפסק ברמב”ם בהלכות גזילה ואבדה פ”א ה”ב: ”ואסור לגזול כל שהוא דין תורה, אפילו גוי עובד עבודה זרה אסור לגזלו או לעשקו, ואם גזלו או עשקו יחזיר.”
וכן נפסק בשו”ע חו”מ סי` שמ”ח סעיף ב: ”כל הגונב...עובר על לאו דלא תגנובו ...אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של גויים...”
עפי”ז, פשוטים הדברים שכל אלה שפוגעים בממון של ערבים כדי לכלות את זעמם על פינוי מאחז זה או אחר, עוברים על איסור תורה.
ואולם, נכונים הדברים שהאיסור כאן חמור פי כמה וכמה, שבעצם כך שיהודים הנחשבים ליראי שמים, משחיתים ממון גויים, יש בכך משום חילול ה`, ופגיעה בכבודו של הקב”ה בעצמו, ולכן יש להוקיע מעשים אלו בכל תוקף.
לגבי התביעה כלפי הרבנים אכן יש למחות על עניין זה.
בדיונים שנעשים בבתי המדרש, אכן נשמע קול מחאה מגדולי הרבנים.
הרב דני אלינר
