ויש מצב שאף אחת לא תקרא
וגם ממש לא חייבים להגיב. לא אכפת לי
זה בשבילי
רק עכשיו, אחרי שזה נגמר
אחרי שהרגש נעלם
אני יכולה להבין מה הוא עשה לי. ומה קרה שם
ואני לא מצליחה לישון
הכל מבולבל כזה
הוא לא עשה את זה בכוונה רעה. אני יודעת שלא
הוא אהב אותי מאוד. גם את זה אני יודעת
אבל אבל
אז, לפני מיליון וחצי שנות אור. הוא .. הוא לא עשה את זה מתוך מחשבה עליי בכלל. לא היה לו אכפת ממני.
אבל זה חוזר אליי כמו פינג פונג השאלה אם לי היה אכפת ממנו?
אז נגיד שנוותר על הסיטואציה ההיא ונגיד שהיא בסדר
מה עם מה שהיה אז?
הוא החזיק אותי בכוח. והייתי צריכה להתנגד לו. וזה היצר ההזוי הזה שגורם לך לפגוע באנשים שאתה אוהב ומתי זה עובר את הגבול?
הוא החזיק אותי בכוח! שוב. ולא עזר שהתנגדתי.
ומה עם אז? שבכיתי ורק אז הוא הפסיק?
זה לא שלא רציתי. זה הדרך שבה זה נעשה.
ואת זה הוא לא מבין.
ומה עם זה... שתכלס עדיין בועט ועדיין קיים
דוקר לי את הרגליים כל פעם שאני נזכרת
צמרמורות בגב
ותכלס זה לא כזה נורא
אבל חוויתי את זה כטראומה
ומפה לשם התגלגלו הדברים ומה הוא סיפר לי
הוא הטריד את שכנה שלו
אז נכון הוא היה אז קטן
וגם היא
ונכון שאפשר לדון לכף זכות
אבל לא הצלחתי לראות אותו באותה דרך שראיתי אותו לפני
וכל פעם שעולה לי לראש סיטואציה כזאת
אני שונאת את עצמי ושונאת אותו
וקצת מתגעגעת
אוף מסובך

מרכיבה על סוסים באופן קבוע
)