ילדה בכיתה ב שלא תמיד מספרת הכלמטפחת צהובה
מדובר על דברים שקורים בבית הספר.
לדוגמה אם שואלים איך עבדה היום בשיעורים וכדומה יכולה לומר שהכל בסדר וסיימה את כל המטלות ואז בפועל מגלים שזה לא כך.
אני חושבת שזה נובע מכך שבתחילה היינו מבקרים/ כועסים אבל כעת אני אומרת לה שאני שמחה שהיא מספרת ומנסה להגיע איתה יחד לפתרונות.
מאז שהתחילה בית ספר צצו כל מיני קשיים סביב התארגנות, ניהול זמן ועבודה בכיתה.. גם קצת עיניינים בהקשבה למורות. התחלנו טיפול בריפוי בעיסוק וניסינו לבדוק גם קשב וריכוז אך הרופא שהיינו אצלו אמר שאין סף לאבחנה של קשב..
אני בעיקר מחפשת עצות יעילות איך לגרום לה לשתף וליצור בינינו אמון ושיח טוב..
הטריגר הוא- שכבר כמה ימים הילדה חוזרת ומודיעה שאין לה ש"ב וסיימה את כל המטלות בכיתה. ואז אחת המורות התקשרה ודיווחה שכבר כמה ימים הילדה בקושי עובדת בכיתה וגם הגיעה ללא ש"ב מוכנים.
יש תקופות יותר טובות ויש שפחות ואני כבר מתחילה להיות מותשת...
בשביל לשקם את האמון אני מציעה שתפסיקי לשאוליפית8

אלא תבדקו ביחד

אל תשאלי אותה אם היה ש"ב אלא כל יום תקחו ביחד את הילקוט ותבדקו ביומן/במחברות - יש ילדים שצריכים את הליווי הזה בשנים הראשונות  עד שהם נכנסים לעניין ויש ילדים שעצמאיים כבר מההתחלה.

היא כנראה עדיין צריכה אותך

 

לא לנהל בכלל שיחות סביב זה שהיא אמרה או לא אמרה, יש או אין, עשתה או לא עשתה. עזבי בצד את השיח הטוב. את האמון תבני במעשים - לא בדיבורים. פשוט תביני אותה שהיא זקוקה לתיווך יותר פעיל שלך ואל תעשי עסק מהנושא של "אמון".

 

להתייחס ענייני - לבדוק ביחד, לראות באיזה מקצועות יש ש"ב ושתשב להכין.

אם קשה לה לבד - אפילו אם היא יודעת את החומר אבל קשה לה "לאסוף את עצמה" - אז שתשב לידך או תשיגי בחורה שתשב איתה על ש"ב פעמיים שלוש בשבוע במקומך כדי להקל מעליך את העומס הזה.

זה בדיוק מה שעשינו בכיתה א'מטפחת צהובה
היינו בודקות יחד לפי המערכת כל מקצוע מה עשו ומה יש להשלים (בדרך כלל זה לא באמת ש"ב אלא דברים שלא סויימו בכיתה) ואז הרגשתי שזה מעיק כאילו שאני יושבת פיזית לבדוק איתה. אולי זה מראה שאני לא סומכת עליה וכו' ואז היא התחילה לבדוק לבד לפי המערכת והכל הלך טוב.
אבל בשבוע האחרון היא פשוט לא בדקה ורק אמרה כל יום שאין וסיימה הכל ואני באמת סמכתי עליה כי היא כבר ממש בוגרת וגם כי היו הרבה פעמים כאלו שבאמת היא אמרה נכון שסיימה הכל..
את המקצוע שבו לא עבדה בכלל בכיתה ולא השלימה בבית (שבגינו המורה התקשרה) היא פשוט השאירה בתא בכיתה כך שלא יכולנו בכלל לבדוק.
אז שאלתי אותה אתמול למה לא הבאת איתך את המקצוע הזה והשארת בתא? שכחת שנשאר לך עמודים לסיים? (מדובר על ימים שלא עבדה כלל, יום אחד 5 עמודים שלא התחילה אפילו)
אז היא ענתה שהיא לא הביאה בכוונה כי היא לא רצתה שאראה שהיא לא עבדה בכיתה.. וזה מה שהכי מציק לי- שהיא פשוט מעדיפה שאני לא אדע אולי כי היא לא רוצה לשמוע את הביקורת שלי.
אז הסברתי לה שאני לא כועסת ושחבל שלא הביאה כי בסוף המורה ראתה שהיא לא השלימה וכעסה עליה וממש היה לה לא נעים בכיתה.. אז בסוף ישבנו לעשות את הכל בערב (זה היה ממש הרבה עמודים) וכתבתי למורה פתק שהיא עבדה יפה בבית כדי שתהיה לה עין טובה עליה (לפי הבנתי המורה הזו ממש קשה כלפי התלמידות שמעתי כבר כמה פעמים מגורמים שונים).
אבל אני ממש רוצה שלבת שלי יהיה נוח לשתף אותי בדברים שקורים לה. מטוב ועד רע בלי לחשוש
למה היא לא עושה?חי(נ)וך
עבר עריכה על ידי חי(נ)וך בתאריך ח' באדר תשע"ט 11:53

הדברים שאני כותבת כאן, הם כמובן לא ממקום של ביקורת כלפי ההתנהלות שלך. להיפך, נשמע שאת אמא מאד מסורה ואכפתית, ודווקא בגלל זה את פונה ושואלת פה.

אני רק מעלה נקודות וכיווני חשיבה שאולי יעזרו.. (ויכול להיות שאת כבר עושה את הדברים האלו..) בהצלחה.

 

1. אני עדיין לא אמא, אך נראה לי שבשביל לחזק את האימון ביניכן בתחום של שיעורי הבית, הבת שלך צריכה להרגיש שאכפת לך ממנה ולא משיעורי הבית. 

למשל, הייתי מנסה לפני הכל לברר: למה היא לא עובדת בכיתה? למה היא לא מכינה את שיעורי הבית? אולי היא לא מבינה את הנושא? אולי לא היה לה ציוד בקלמר? אולי היא חוזרת עייפה מבית הספר ואין לה כוח שוב ללימודים, והיא רוצה רק לשחק?

 

נראה לי שאם תשבי איתה בצורה נעימה ותבררי איתה את הנושא, ללא ביקורת, רק מתוך אהבה ורצון אמיתי לעזור לה, היא תרגיש את זה ותשתף פעולה. לאחר מכן, כדאי לחשוב יחד איך להקל עליה את הנושא הזה.

כמובן צריך להבין אותה אם היא לא תרצה לשתף מהר, מכיון שזה נושא די טעון לפי מה שכתבת. צריך הרבה סבלנות.. אולי תשחקי איתה/ שבי איתה על כוס שוקו או משהו כיפי אחר, שהיא תרגיש את האכפתיות האמיתית שלך.

 

2. לגבי הקשיים בהתארגנות- אם היא עדיין בריפוי בעיסוק- כדאי למבקש מהמטפלת להתייחס גם לנושא ההתארגנות. הם עושות את זה מצוין. בנוסף, ניתן לעשות עם הבת מבצע עם כרטיסיה שבה יש לה בצורה מסודרת שלב אחרי שלב מה עליה לעשות כשהיא חוזרת הביתה. כמובן כולל אוכל, משחק וכד', ולא רק שיעורי בית..

 

3. רק מעלה נקודה למחשבה- האם הקושי בנושא האמון הוא רק בשיעורי הבית ובבית הספר?

תודה רבהמטפחת צהובה
הריפוי בעיסוק הוא לצורך ההתארגנות וניהול זמן ולאסוף את עצמה לעבודה בכיתה. וגם לקושי תחושתי.
אנחנו מודעים לקושי שיש לה בהתארגנות פשוט בשיעורים אחרים המורות מדווחות על איזשהו שיפור אז התחלתי לחשוב שהנה עלינו על הגל ועכשיו המצב יילך וישתפר ואז זה הגיע..
אני אשתדל ליצור איתה שיח ולהפחית לחץ
מעולהחי(נ)וך

אז אתם באמת ממש עם האצבע על הדופק וזה מקסים! (בתור מורה אני יכולה להגיד שזה לא תמיד ברור מאליו..)

משמח מאד שהיא עולה על הגל. זה רק מחזק את מה שכתבו פה שצריך לבדוק מה הסיפור אצל אותה מורה ובאותו מקצוע (אולי קשור לקשיחות שלה וכל מה שכתבת).

בגדול נשמע שאת עובדת מצויןהש"ל

טוב עשית שעבדת איתה צמוד בכיתה א', ונשמע שיקול הגיוני שרופפת קצת בכיתה ב'.

ספציפית כרגע מתברר שבמקצוע אחד בעיקר יש בעיה - מורה קפדנית, הילדה אולי מפחדת ממנה, לא מעזה לשאול על מה שקשה וכו', מצוקה שגורמת לה לבחור בפתרון הפשוט של להדחיק ולהחביא... אפשר להבין אותה.

אז במקצוע הזה ספציפית היא כנראה עוד צריכה את הליווי הצמוד שלך ותמיכתך. וגם בזה התחלת מצוין, עבדת איתה וכתבת לה פתק. תעודדי אותה להביא את החוברת הזאת תמיד הביתה, ותבטיחי שתמיד תעזרי לה במקצוע הזה להשלים את מה שלא הסתדרה איתו. רק במקצוע הזה, לנהוג כמו בכיתה א' - לא לשאול אותה בכלל. לפתוח ולבדוק איתה מה המצב, ולעזור לה להשלים. היא תרגיש מוגנת ונתמכת, ולא תחשוש לשתף אותך בעוד קשיים, אם יצוצו.

 

מסכימה ומוסיפהיפית8

חוץ מהפתק - שטוב ששלחת

לדעתי כדאי גם להתקשר לאותה מורה, ליצור איתה תקשורת ישירה, לא בקטע של להאשים או לתקוף אלא להפך - לדבר איתה איך היא מציעה לך לעזור לילדה להצליח במקצוע הזה, ליצור איתה שיתוף פעולה. להגיד לה שמאד עוזר לילדה שלך שמחמיאים לה, לבקש ממנה שתחמיא לה וכו' - אני במקרים דומים ראיתי הרבה ברכה בצעד כזה.

 

היה לי ילד שהיה לו מורה מאד קפדן והבן שלי מאד התקשה לעמוד בקצב אצלו, אז דיברתי עם המורה ואמרתי לו שיש כנראה לילד קושי מוטורי וקבענו תור לאבחון אבל זה לוקח זמן אז בינתיים שיבין את הרקע ויוריד ממנו קצת לחץ והמורה ממש שיתף פעולה, הקל על הילד עם הדרישות ונהיה לילד ממש טוב עם המורה הזה, בסוף הוא כבר ממש אהב אותו. 

מאד הערכתי את המורה על הנכונות להתגמש.

באמת הלכנו לאבחון רק בשביל המורה הזה, זה היה די מיותר, הקושי היה די שולי. אבל היה שווה ללכת לאבחון בשביל להיות אמיתית עם הבקשה ובשביל השיתוף פעולה המבורך של המורה.

תודה רבה עזרתן לי מאודמטפחת צהובה
אני אשתדל ליישם ובע"ה מקווה לראות תוצאות
ברגע שלא כעסת והצעת לה עזרה השגת את המטרה שלךמיואשת******
היא למדה שזה לא משתלם להסתיר והנה אמא ממש לא כועסת בגלל זה וסתם הפסדתי
עשית מצוין
אני פשוט לא בטוחה שהיא קולטת שלא כעסתי 😏מטפחת צהובה
כי דיברתי איתה על זה והסברתי וכו והטון הוא כנראה סמכותי מידי וגורם לה להרגיש שאני כועסת.
למרות שתוך כדי אמרתי לה שאני אוהבת אותה ורוצה בטובתה..
וואיי חינוך זה כ"כ קשה 😶
צר לי אבל הטון קובע, לא התוכןיפית8

גם אם אמרת לה תוך כדי שאת אוהבת אותה ורוצה בטובתה זה כמעט חסר משמעות

אם הטון הוא סמכותי מדי והיא מרגישה נתונה תחת מתקפה או ביקורת זה הרושם שהיא קולטת וזה מה שנשאר לה והולך איתה

 

חינוך זה כל כך קשה כי זה דורש מאיתנו כל כך הרבה חינוך עצמי ועבודה על עצמינו חיבוק

 

תגובה קצת שונהחלושיאחרונה
חשוב מאוד שהחוויה שלה איתך תהיה נעימה ולא תהפכי להיות עוד מורה בסדר יום שלה. איפה היתה המורה כשהילדה לא הכינה כ"כ הרבה משימות איך זה נשאר לבית? אולי המורה צריכה לחשוב מחוץ לכיתה ולצמצם לילדה משימות וכו'?
כדאי לדבר עם המחנכת ולחשוב תוכנית עבודה, כך שרוב המטלות ישארו לבית הספר ורק המינימום ההכרחי ישאר לש"ב.
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך