אני יודעת שהרבה ירימו פה גבה 
אין לי מילה רעה אחת להגיד, צוות מקסים (בקבלה ובחדרי לידה, גם במחלקה), מקצועי, הייתי במחלקה ד' בחדר של שתיים- מאוד נעים ונקי, אוכל סביר פלוס.
הייתי בשבת, אווירה מעולה לדתיים.
עומס? היה, גם בקבלה, אבל באמת היה צוות כזה מקסים שזה לא זכור לי כטראומה (וחיכתי הרבה זמן יחסית לחדר לידה והייתי מאוד כאובה ועדיין. מרדים הגיע בשניות מאז שנכנסתי לחדר לידה).
אה, בחדרי לידה יש גם שירות של דיקור סיני, מאוד עזר לי!
ילדתי שם כמה לידות, מכל מני סיבות לא הייתי בביות המלא.
שאר המחלקות - התינוקיה פשוט זוועה! היחס של האחיות נוראי - אנטיפטיות, פטרוניות. מתיחסות אליך כאילו הן צריכות להגן על התינוק מפניך. פשוט נורא.
אם למשל ביקשתי שיקראו לי כשעושים בדיקה כלשהיא לתינוק - הרימו גבה, לא הבינו למה זה בכלל חשוב לי.
בחדרי לידה היחס היה דוקא די טוב, פה ושם נתקלתי במילדות מכשפות אבל הרוב המוחלט היו מקסימות ממש!
את היית בביות מלא??
מצטערת לשמוע שעברת כאלה חווויתמק"ר
אני לא יודעת. לא הייתי בג' או ד'
ב"ה אח"כ הלכתי ללדת בבית חולים אחר והיה פשוט נפלא! גם בחדר לידה ועיקר העיקרים - במחלקה.
אומרים לי שבמחלקה ד היחס מאד שונה ושכדאי לי לנסות אבל אני כבר לא מסוגלת, רק חושבת על זה ונהיה לי רע
מתכוונת לחזור לבי"ח האחרון שילדתי בו.
שלחתי תלונות חריפות על שע"צ - גם לבי"ח וגם למשרד הבריאות, מי יודע - אולי גם זה עזר לשינוי היחס בשנים האחרונות, תלונה לתלונה מצטברת ובסוף מתחולל שינוי..
מק"ר
מוצלח משע"צ - אחרי שניסיתי גם וגם - עין כרם לוקח בגדול!!
חוץ מהמרחק שקצת מבאס, המיקום של שע"צ יותר מוצלח אבל זה בערך היתרון היחיד שלו.
* לא מכירה את המחלקות הכלליות, רק בהקשר של לידה.
שמחה שיש פה הרבה שמסכימות אין לי מושג למה יצא עליו שם לא טוב.
נכון שיש לפעמים עומס.
הגעתי בזמן עמוס וביקשתי מאוד ללדת בחדר לידה (את הקודם ילדתי בקבלה) התאמצו מאוד לתת לי חדר למרות העומס ולמרות שנשים חיכו לאפידורל ואני ילדתי בלי ודאגו לי למקלחת בקבלה עד שיהיה חדר לידה וכל מיני דברים משמעותיים נוספים.
מיילדת כזאת חמודה שכל הזמן פרגנה לי, לבעלי לאימא שלי שאנחנו חמודים ונפלאים והיא בחיים לא ראתב כזאת תינוקת יפהיפיה וכזאת יולדת רגוע וכל מיני דברים
תינוקייה מסורה בצורה לא נורמלית שגעתי להם ת'שכל וזרמו איתי על הכול, העבירו אותי חדר באמצע וכל מיני דברים פשוט נפלאים!!
וכמובן חוזרת לשם למרות שלא נותנים לילה במלונית....
לק"י
עד מחר יש מבצעים.
ואני רוצה לקנות כוורת ועוד מקומות אחסון. לא מצאתי משהו מתאים באונליין, שזה היה לי הכי נוח.
ולכן אני בהתלבטות אם ללכת לאיקאה.
הבעיה שאף פעם לא הייתי שם, ובגלל שזה קצת רחוק ממני, וזו לא חנות רגילה, אין לי דחף ללכת לשם. אבל חבל לי לשלם יותר (אם אלך לשם בכל זאת בהמשך).
וגם לא יודעת איך אני אסתדר עם תינוק בעגלה/ מנשא.
כל החיים חלמתי על בת. הריון ראשון לא רציתי לדעת מהפחד שאתאכזב, בסוף בעלי גילה לי בטעות ואכן היה בן..
עכשיו שבוע 18, הלכתי לאולטרסאונד וביקשתי לדעת את מין העובר ואמרו לי שככל הנראה בן.
בשבוע כזה זה וודאי, נכון?
קוראת פה שרשורים על נשים שיש להן 4,5, ואפילו 6 ממין מסוים ברצף ומתאכזבות מאד.
ומפחדת שגם לי תהיה שיירה של בנים..
אני כל כך חולמת על בתת
איך זה קורה שיש הרבה ממין אחד? זה גנטי? יש נשים שיכולות להביא רק ממין אחד? יש דרך להשפיע על זה?
ונשים שיש להן שני בנים ואז בת, תעודדו אותי..
בטוחה שאתאהב בו כמו בראשון אבל מחזיקה כן ציפיה גדולה שהריון הבא בעזרת ה' יהיה בת
המקווה רחוק מהבית שלנו (אין אחר קרוב יותר) מרחק של עשרים דקות ואני חוששת להתבלבל בדרך
באופן כללי נשמע לי ממש לא פשוט לארגן את הילדים לשינה מוקדם בערב שבת ככה שאחזור ויהיה רגוע ונעים
הייתן דוחות למוצאי שבת?
אף פעם לא דחיתי טבילה והאמת שלא ברור איך לא חשבתי על זה כשעשיתי הפסק אבל זה המצב
מה דעתכן?
פעם היה לי מקווה קרוב ליד הבית ולא היתה לי בעיה.
היום כשהמקווה רחוק מראש לא עושה הפסק בשישי.
אשמח לשמוע האם הבעל עובד במשרה מלאה, ואם כן מתי הוא חוזר מהעבודה כל יום.
לבעלי ולי יש תפיסות שונות של מה "נורמלי", ואשמח לאסוף קצת מידע מעוד אנשים.
ואני יודעת שלא באמת משנה מה נורמלי לכולם, אלא מה עובד לנו. אבל אנחנו לא מצליחים כל כך להסכים על זה, אז אולי זה דווקא יעזור לנו.
תודה!
באזור 18:15.
בד"כ פעם בשבוע אני עובדת עד מאוחר ואז הוא מגיע יותר מוקדם.
אם לא מסתדר לו אז מביאים בייביסיטר.
איפה הפער ביניכם?
משמרות 🙄
לא נוח
מה לא עובד אצליכם בעצם
אני יוצאת מוקדם וחוזרת סביבות 16:30
הוא מפזר בבוקר, אחרי זה יוצא לעבודה. חוזר לרוב לקראת 19:00.
יש לבעלי גמישות לעבוד מהבית כשיש צורך.
יש בבית מטפלת מהצהריים ועד שאני חוזרת הביתה.
וחוזר מתישהו בין 6 ל7 וחצי, תלוי בעומס בעבודה, בממוצע חוזר ברבע ל7.
אני עובדת 7 שעות, יוצאת לפניו לעבודה ומסיימת לעבוד ב3 וחצי
אני שכירה ובעלי עצמאי
מגיעה לעבודה בין 8 ל9, תלוי אם אני מפזרת,צריכה לעבוד 8 שעות
לבעלי אין שעות אבל הוא אוסף כל הזמן. יכול לעבוד גם עד 11 בלילה וגם יותר מאוחר
בסטנדרט חוזר באזור שש וחצי חוץ מיום שממשיך לקניות
תכלס היה במילואים יותר זמן מהסטנדרט..
יום בשבוע בד"כ הוא אוסף ואני עושה יום ארוך וחוזרת לקראת שבע
לק"י
נראה לי שזו היתה משרה מלאה.
היה יוצא עם מישהו מהעבודה דרך כלל ב-7:00-7:30. ומסיים סביב ארבע (לא היו שעות קבועות ממש. תלוי בעבודה שהיתה להם).
וחוזר כל יום בשעה אחרת, כי הוא עבד בכל מיני מקומות שונים. לפעמים בתוך העיר ולפעמים שעה נסיעה.
זה לא רלוונטי כי בעלי לא עובד ומאד נוכח בבית
אבל אני רואה מקולגות וגברים בתפקידים שונים בעבודה
חלקם תפקידים מאד בכירים
שרובם מקפידים חלק מהימים להיות נוכחים בבית
לצאת חלק מהימים ב15
לקחת את הילדים/ להיות איתם
לגבי שעות יותר מאוחרות
בתפקידים רגילים ישארו עד 16-17
בתפקידים בכירים גם יותר
אני חושבת שהיום יש מספיק מודעות במקומות עבודה לצורך של הגבר להיות מעורב בבית
רוב הגברים שכן נשארים שעות ארוכות בעבודה כל ערב
זה לא נובע מאופי העבודה אלא מהרצון שלהם לא לנכוח בבית (שיכול להיות לגיטימי
גם לי היו תקופות שסדרתי לי עבודה בשעות הערב כדי לנכוח פחות
אי אפשר להנכיח אדם בכוח בבית)
כי אנחנו לא ככ "נורמליים"
בעלי ר"מ בישיבת הסדר.
נמצא בסדרי בוקר קבוע שזה עד 13:00.
ואז יש ימים שנמצא גפ בסדר צהריים וחוזר הביתה ב18:00 בערך, ויש ימים שדווקא בצהריים נמצא בבית אבל בערב יוצא.
אני יוצאת מאוחר וחוזרת בשעות לא נורמליות 🙃
חלק מהשבוע עובדת מהבית אז מסתדר עם החיים.
כשיש ילדים קטנים, עוד פחות יש סטנדרט כי זה תלוי גם מה אופי העבודה, אבל גם תלוי מתי הוא מגיע מהעבודה ואיזה חלופות יש.
לרוב דורשת 8.30-9 שעות בעבודה.
מפה זה תלוי מרחק, משרה היברידית, דרישות, אופציה להשלמת שעות בערב..
אז אני לא מבינה איפה הפערים בינכם ;)
כשבעלי עבד במשרד הוא לרוב היה יוצא ממש מוקדם בבוקר וחוזר בסביבות 18. אבל חלק מהשבוע עבד מהבית.
כיום הוא במשרה גלובלית עם מרחב תמרון, יש בזה חסרונות שלפעמים גם בזמן בית "מובהק" הוא נדרש לפרוש לעבודה.
עד לא מזמן הוא עבד רחוק מהבית במשרה לא גמישה
היה יוצא איזור 6 בבוקר וחוזר בין 6 ל7 בערב אם לא היו עיכובים נוספים
לאחרונה הוא עבר תפקיד למשרה צמודה לבית ממש, מרחק של כדקה הליכה
הוא יוצא מהבית בשבע וחצי בבוקר וחוזר באיזור 17 ואבא פי מליון יותר נוכח ב"ה.
אבל אני לא חושבת שזה נורמלי והשני לא, בהכרח. זה קשוח אבל זה מציאותי גם כך...
אבל כשאבא שלי עבד במשרה מלאה הוא היה חוזר כל יום באיזור 18-19, כי הוא בחר להתחיל לעבוד ב10-11 בבוקר. חמי יוצא כל יום בשש בבוקר וחוזר ב22-23. בעיקרון משרה מלאה זה בדר"כ בין 8-9 שעות עבודה, ושעת החזרה נגזרת ממתי אתה מתחיל לעבוד וכמה זמן נסיעה יש הביתה
בעלי עובד במשרה מלאה
יוצא בשבע חוזר בחמש וחצי פלוס (9 שעות במשרד)
אבא מאוד מאוד נוכח.
בדר"כ פעם בשבוע עובד מהבית ואז מפזר ואוסף את הילדים ואני מתעכבת עד מאוחר בעבודה.
הוא מתחיל בשבע או שמונה בבוקר.
אני מפזרת ואוספת
משרה מלאה שלהם זה פחות מהמשק.
יש לו יום חופשי אחד.
ובשאר הימים מגיע בין 14:00 ל15:00 בצהריים.
יש ימים מעט מאוחר יותר.
רוב השבוע יכול להוציא את הילדים מהגן מלבד יומיים שבהם הוא עובד בעבודה נוספת.
ראשון שני הוא ממשיך לעבודה נוספת ואז זה אומר שאחרי העבודה הוא יוצא שוב ב16:00 עד 18:00
שלישי רביעי חמישי הוא חוזר מוקדם ואז הוא מחזיר את הילדים ואני נשארת בעבודה אם באלי.
השעות אצלי יותר גמישות ואני משלימה מהבית אם צריך.
חמי וחמותי מאוד אוהבים לארח לשבתות ולא יודעים להגיד 'לא' למישהו שרוצה לבוא. אין להם הרבה מקום בבית, אז בד"כ אנחנו ועוד גיסה אחת לא מגיעים אם מגיעים עוד שני זוגות, כי זה ממש להצטופף ולא מתאים לנו.
תכף יש אירוע משפחתי וכלת הארוע (אחות של בעלי) ממש ביקשה שתהיה שבת משפחתית. בתאריך המתוכנן לשבת הזו אני אהיה קצת יותר מחודש אחרי לידה.
חמי מצא דירה שיכולים לישון בה חלק מהזוגות, ככה שהבעיה הזו די נפתרה (זה עדיין לא אידיאלי כי זה אומר שהילדים איתנו בחדר, אבל נתמודד), אבל הם מתעקשים שנאכל אצלם בבית. טכנית אפשר להכניס את כולם, אבל זה צפוף ממש ואומר שאין מקום לזוז, אין לי איפה להניק (אני אצטרך ללכת לחדר בקומה השנייה) וגם אין מקום לעגלה בסלון, ככה שהפיצית תצטרך להיות רוב הזמן בחדר אחר (חדר משחקים של כל הילדים או חדר שינה של גיסי וגיסתי).
עכשיו גם ככה יש המון אמוציות סביב השבת שיושבות על המון משקעי ילדות ואחיות שלא הכי מסתדרות ביניהן. בעלי החמוד החליט שהוא מנסה לגשר בין כולן (אמא שלו ושתי אחיות) והבהיר גם שלא בטוח שאנחנו נבוא, כי אני לא הרבה אחרי לידה. אבל אני לא מצליחה לשחרר ולהגיד שלא נבוא.
אני יודעת שזה יבאס בטירוף את כלת האירוע (שקשורה לבעלי במיוחד) ואת ההורים שלו. אני יודעת שהם לא מצליחים להבין את הסיטואציה (מהתנהלות שלהם סביב לידות בכללי). ואני גם יודעת שזה ידרוש ממני כוחות שכרגע אין לי. אני אחת שקשה לה עם עומס ורעש (גירוי תחושתי מוגבר), אני צריכה לנוח ולהניק בשקט, קשה לי לשחרר את הילדים שלי לאחריות של אחרים (בעלי ייקח עליהם אחריות, אבל המשפחה שלו לא קלטה שהוא התחתן ולא מפסיקים לבקש ממנו לעשות דברים וזה בא על חשבוננו) ואני שונאת להיות אצלם כשאנחנו אסורים (שאיכשהו זה קורה כמעט כל פעם שאני לא בהריון), במיוחד כשצפוף ממש.
ניסינו לשכנע את חמי וחמותי שנאכל באולם, אבל בינתיים זה לא עבד. בעלי הציע שנגיד שאם אוכלים אצלם אנחנו לא באים, אבל אני מרגישה שזה לא מתאים להציב להם תנאים ואין לי מושג מה לעשות. (הצענו גם לחגוג לה ביום משפחתי במקום שבת וזה לא עבר)
הלוואי ותצליחו לעזור לי לסדר את המחשבות ולהגיע לפתרון או החלטה.
לא דומה שבת כלה לאחות לפני חתונה
שזה אירוע חד פעמי ומיוחד
ליומולדת/יום נישואין או משהו דומה
וכן. לפעמים יש אירועים כאלו שעושים בשבילם מאמץ גדול יותר
ויחד עם זאת- לא לכל דבר צריך להסכים
לי יצא בשבת די דומה (שבת בר מצוה) אחרי לידה להחליט בשבת בבוקר שאני לא מבוגלת ללכת עם 3 ילדים לבד ושאני נשארת בדירה ולא הולכת לבית כנסת ובעלי בא לעזור לי אחרי התפילה
מי שעיקם את האף- היה לו אף עקום
והוא יכול להאשים רק את עצמו
בעלי אמר שלא בטוח שנבוא, אבל הם לא מצליחים לקבל את זה...
הלוואי והם יצליחו גם להבין את המקום שלנו.
אני מסכימה ומבינה שאנחנו אלה שנפסיד (וכל השאר ירוויחו מקום נורמלי יותר).
לגבי האולם, אנחנו לא היחידים הסיטואציה ממש מפריעה להם, גם לעוד שני נשואים זה ממש קשה והם מקריבים בשביל זה, לכן עלה הרעיון של תנאי, אבל אני באמת לא מרגישה שזה נכון להציב תנאי להורים.
נשמע שזה צפוף אובייקטיבית ולא שאתם מפונקים. פשוט אני חושבת שגם אם כמה אחים נמצאים תחת הכותרת של "קשה" עבור כל אחד זה אומר משהו אחד, וזה תלוי בכוחות שלכם באותה התקופה, בשאלה אם יש תינוקות, בילדים השונים שלכם ושלהם ובעוד מלא פרמטרים. אז אפ להם נכון יותר להקריב ולהגיע - אחלה. ואם לכם זה לא נכון - זה בסדר גמור, ובעה שיהיו הרבה שמחות במשפחה שתזכו להצטרף אליהן בעתיד.
אבל בכל מצב עומדת מאחורי מה שאמרתי לגבי האולם, גם אם זה קשה לכל האחים.
אני חושבת שבאופן כללי חלק מהתפקיד שלנו ביחסים בינאישיים זה לדעת מה נכון לנו ומה טוב לנו. ההורים של בעלך עושים את זה בצורה מבאסת, אבל גם בצורה מצוינת - מה שנכון להם זה לארח בתוך הבית שלהם ולא באולם, ולכן זה מה שהם עושים. לכם כנראה נכון כרגע לא להתארח בצורה כזו - אז אל תלכו.
והאחרים גם כן צריכים לדעת מה נכון להם בסיטואציה..
יש אולי דרך לחלק את העומס של הסועדים? נגיד אם יש נכדים-אחיינים שהם כבר עצמאיים אז לעשות להם שולחן במטבח/חדר/מרפסת/כל חלק אחר של הבית ואז המבוגרים והילדים הקטנים ישארו לאכול בסלון ויהיה לכם יותר מקום?
את התינוקת לא הייתי משאירה לבד בחדר אחר, הייצי מנסה לחשוב אם יש דרך לשים אותה איתכם. אישית הייתי מעדיפה לאכול בתורות עם בעלי כשכל פעם אחד אוכל ואחד איתה במנשא או בידיים
סביב חתונה זה כן קצת יותר מחייב אבל לא בכל מחיר.
לא הייתי שמה תינוקת בת חודש בעגלה בחדר אחר כשהכל רועש. זה גם ככה די גיל של הנקה נונסטופ, אז בעיקר סינר הנקה ולתפוס פינה נוחה על הספה.
אצלינו במשפחה כבר כמה פעמים עשינו שבת משפחתית ביישוב של אחי
אחי וגיסתי היו אחראים על הכל
וההורים שלי הגיעו כמו אורחים
זה ממש הקל עליהם..
את התשלום על האולם אני כבר לא זוכרת אם התחלקנו או שההורים שלי שילמו.
בבישולים התחלקנו וכל משפחה שילמה גם על החדפ והפינוקים שקנו.
כמובן לא אצלך!!
כי את תהיי מייד אחרי לידה
וזכית שבע לך ככה קשוב לצרכים שלך ❤️
אולי לאכול חלק מהארוחות בדירה שאתם נשארים בה?
לבוא רק אם אני רוצה ולא כי צריך
בד"כ כשאני מאד במקום כזה פתאופ גם אני מוצאת את הרצון לבוא למרות הקושי ונהנית.
אבל ההרגשה שמוכרחים ושהפ יתבאסו עלי וכל זה מכניס אותי ללופ לא נעים.
ואם החלטתי בכל אופן לא לבוא, הכל טוב
תמשיכו לשמור על קשר עם המשפחה בעוד המון סיטואציות לא על זה ייפול דבר..
תחשבו על דרך לשמח את הכלה בצורה אחרת או משו כזה..
כשאת אומרת שחמיך וחמותך לא רוצים אולם זה משיקולים כספיים?
אתם מסכימים לשים על זה כסף?
מבחינת שאר האחים והאחיות איך הם רואים את זה? מפריע להם הצפיפות והעומס?
בעיניי אם אתם לא היחידים שמפריע להם מאוד העומס הייתי מנסה לארגן "קואליציה".
לדבר עם שני זוגות במשפחה שגם הם יהיו בעד אולם.
ואז לדבר בנחת וברוגע עם ההורים ולשכנע אותם.
ואם הבעיה של ההורים היא כסף אז כן שכל אחד יבטיח לשים על זה כסף כדי להשתתף בעלויות
ולהבטיח לעזור הרבה בארגון של האולם, בסדר ובניקיון.
במידה וכלום לא הולך,
אני לא הייתי מוותרת על שבת משפחתית.
בעיניי משפחה זה מעל הכל!! וזה ממש חשוב השבתות גיבוש האלו.
תנסו לראות מה יכול לעזור לך ספציפית להרגיש יותר בנח.
אולי תחפשו לבד דירה פרטית לעצמכם?
ואפילו שאת תהיי רק בחלק מהסעודות ותקצרי לעצמך את השהות.
אבל בעיניי האופציה לא להגיע היא לא אופציה (כמובן רק בעיניי, אבל באמת אני חושבת שזה מאוד מאוד מאוד חשוב)
זו שבת אחת לא נוחה וניכר שזה חשוב. הייתי מתאמצת על זה וזהו.
בהצלחה!
אמורה לטבול היום, אני עם התקן שעושה לי כתמים ולאורך כל השבעה נקיים היו כתמים שלא אסרו, אבל לא יכולתי לעשות בדיקות, והיום יש מלא כתמים מאז שקמתי.
אני ממש מפחדת שהבדיקה לא תצא נקייה.
ואם אני לא טובלת היום - זה אומר לחכות עוד שבוע.
שבוע!!!
גם ככה אני במצב נפשי לא פשוט לאחרונה.
לא מתאים לי בכלל עוד שבוע של נידה.
אני שונאת את זה!!!!!!!
אני שןנאת את כל העולם ואת כל החיים.
בא לי למות.
מי שמעוניינת תבוא עליה הברכה 🙂
1. מתי הפסקת להניק?
2. כשהפסקת זה היה לגמרי או רק יום/לילה?
3. למה הפסקת?
אני במחשבות על זה הרבה זמן כבר
את הראשון הפסקתי בגיל שנה ושלושה כי הייתי בהריון וכבר היה בלתי נסבל.... זו היתה הנקה לפינוק יותר אז כשהצלחתי לגמול אותו זה היה לגמרי. הנקה באמצע הלילה הפסקנו הרבה קודם.
את השני הפסקתי בשנה וחצי כי פשוט כבר לאט לאט לא היה בעניין בוא היה משתולל ופחות מחפש, ילדון שובב ומתוק שמקבל הרבה יחס גם בלי קשר. ההפסקה היתה די הדרגתית עם הזמן
בשעה טובה ילדתי, ואני חוששת שקר לו..
יש מזגן על חום, 2 שכבות של גופיה ומכנסיים, אוברול חורף ושמיכה.
כפות הידיים שלו קרות ובכללי הוא נינוח רק כשהוא מכורבל עלינו.
קר לו? להוסיף שכבה? רדיאטור?
יכול להיות שהוא רגוע רק עליכם, בלי קשר לקור.
זה תלוי גם איך המזג אוויר אצלכם, ועד כמה הבית קר.
פעם שמעתי שהמדד לקור הוא לא בכפות הידיים, אלא בחזה ובגב.
וצריך גם להיזהר לא לחמם יותר מידי.
אולי יעזור מדחום בחדר, שתדעו מה באמת הטמפרטורה?
הידיים והרגליים תמיד יהיו יותר קרים כי זה החלק החיצוני יותר של הגוף וגם הידיים יחסית חשופות אז זה לא מדד, צריך לבדוק מתחת לבגדים,בבטן או בעורף..
כדאי לדעת שגם חימום יתר לא כ"כ בריא, לי זה נראה שהוא לבוש טוב וכמו כן ניובורן רגוע יותר על הידיים 😉
כפות ידיים יכולות להיות קרות גם כשלא קר לו. אמרו שבודקים בחזה אם חם..
הייתי נזהרת לא לחמם יותר מידי. כדאי יד חום בחדר לבדוק שלא יותר מ21-22 מעלות אם אני זוכרת נכון
ומעל זה אוברול חם ושמיכה???
נשמע לי מטורף
תינוק צריך שכבה אחת מעליך.
ולא ערמת שכבות
אאכ את חיה באירופה במינוס מעלות עכשיו
גופיה ומכנסיים
אוברול חם
ושמיכה
ממש מספיק
חריץ קטן של חלון פתוח.חשוב שתהיה תחלופת אוויר
ואם את חוששת אז לקנות מד טמפרטורה לקיר
איך העורף שלו? נראה לי שזה מה שקובע, לא הידיים.
ןתיזהרי גם מחימום יתר...
בהצלחה ♥️
