עוד לא יצא לי להיות שם...

ברור שזה לא "נופש" במשמעות של סטלבט, אלא מעין נופש-עבודה תיירותי, כזה שמתחיל בברלין ועובר דרך המבורג והאנובר עד צפון הריין ואז לוקח דרום מזרחה ומסתיים נניח בתורינגיה, אבל בהחלט כך. בעבר (טרם מלחמות העולם) רוב המערביים היו נוסעים לגרמניה למסעות "התרעננות" (עיין ספרו של ג'רום ג'רום "שלושה בבומל").

זה רק עבור אנשים שיודעים על מה הם מדברים.
קרא קצת על גטינגן, על ויטנברג ועל הווארטבורג.

האם לדעתך העניין שיש בווארטבורג נוגע אך ורק ללותר?
האם זה העניין היחיד שמצאת בגטינגן?
האם בתודעה שלי - לדעתך ולהבנתך - גרמניה לא אדומה מדם של אבותינו?
האם מישהו אמר שבטיול בגרמניה לא תהיה הזדהות עם ההיסטוריה, שאתה עצמך מתכבד בשמה?
האם במקומות אחרים היית מוצא יותר נינוחות כיהודי?
האם אתה נטפל אליי ברוב נידנוד, רק כי קל יותר להשתלח במה שמעורר אסוציאציה מיידית, בלי להתייחס לעובדות ולמציאות, בפרט לאור העובדה שאתה עצמך בכלל לא שייך לדיון כי אינך יוצא ממילא מישראל, כך שמה רבותא ומאי שנא שאינך מתכוון לשהות בגרמניה מכך שאינך מתכוון לשהות גם בספרד (ממנה גורשו היהודים במעשי אימים), באוקראינה (על העבר של פורעי חמיילניצקי) או באיטליה (שבה העבר האימפריאלי ניבט מכל אבן, כולל קשת הניצחון על היהודים והחרבת בית המקדש בירושלים)?

יש כאלו שאצלם זה כמובן. כי קראתי את כל פאוסט, והקשבתי רוב קשב להנדל (שאגב, דווקא "התאנגלז", אבל ב"תעלומת אדומי השיער" קונאן דויל שם בפיו של הולמס את הטענה ש"מוסיקה גרמנית יורדת יותר לעומקם של הדברים"), וראיתי ברכט. ועוד יותר מכך, יש לי מורשת ייקית של מושב (עלייה רביעית וחמישית) ואלו אנשים שאכן, קוננו מאוד על מה שאירע בגרמניה ולגרמניה ובנוסף ובנפרד מכך, וללא פרופורציה כמובן לנזכר לעיל, גם על יהודי גרמניה ושאר הקורבנות היהודים. אבל חלק לא מועט ממה שאתה מתאר ביחס הישראלי לגרמניה של פוסט המלחמות לקה כבר אז בדמגוגיה בלתי-מבחינה, שכיום אנשים כמו דניאל גולדהגן לצערי מוסיפים ללקות בה. אם מחפשים היטב, אפשר למצוא הרבה דברים שניתן להצטער על שאבדו, במסגרת חורבן אירופה שממנו כבר לא היה שיקום ממשי מבחינה של מורשת המקום, הן ליהודים והן לנוכרים. כל זה לא מוריד אפס קצה מאשמת הגרמנים שהשתתפו במעשי הרוע, אבל לא אעניש את עצמי בהימנעות מטיול בביירויט (לא ביירות...) רק כי ואגנר שנא ריח של יהודים (למען האמת לשם לא אגיע, זה כמעט נשמע סיכון אפילו כיום). רק שלא הבנתי במה אני "צודק", כשישראלים מסתערים על משחקי כדורגל בספרד, יוצאים בלהיטות - כולל מוסדות החינוך הדתיים - למסעות בפולין, ובוודאי רצים לקברות צדיקים בדרכי אוקראינה, אבל עדיין "בגרמניה לא דורכים". אולי באמת דווקא לך אין את הצביעות בעניין כי החלטת לא להנפיק דרכון, אבל באמת, זה ממש לא מה שהללו עושים.

קנדה 🍁 ולאן אתה היית טס? - צעירים מעל עשרים

אמרתי קנדה! לא תבוא איתי?

לחלוטין... כמובן שאין לי שום כוונה לצאת מארצנו האהובה. יש עם זה גם בעיה הלכתית גדולה.. 

למה היא השקפתית?

בעלי איזו השקפת עולם אוסרים? ואילו מתירים?

אבל זו מחלוקת הלכתית עניינית.

טרף זו הגזמה, אבל חלב עכו"ם זו השוואה נכונה.

ואני רק תמהתי על זה שאמרת שזו מחלוקת השקפתית.

אני חושב שזו מחלוקת עניינית בלבד.

הרי גם רבנים בעלי השקפה ציונית התירו, ולהפך.

כתוב שעתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות. 

וגם כתוב שהחזיר עתיד להיות כשר... אז כן, אני יכול לכתוב איך בא לי את החזיר כשהוא יהיה כשר..בגריל או במרק

אין משהו רע בחו"ל בעצם..רק כי פה יש קדושה והשגחת ה' ובחוץ לארץ יש טומאה ושליטת השרים של האומות

אותה אדמה ואותם סלעים שיש פה יש גם שם.

כך גם במאכלות אסורות, זה משהו רע? לא.  רק שעכשיו יש עליהם טומאה שאי אפשר לתקן.

אז אני כרגע מפנטז על תאילנד בקדושת ארץ ישראל

באמת שלא.

לא יודע מה יקרה בעתיד, אם יהיה מותר או לא וכו'.

אבל כיום חזיר מסמל את שיא הטומאה שאפשר.

את שיא טמטום הנפש.

ואתם אומרים חזיר נראה טוב??

איך זה לא גורם לכם שאת נפש?

כנ"ל לצאת לחו"ל...

לא יודע מה יקרה בעתיד, אם יהיה מותר או לא וכו'.

אבל כרגע אנחנו נמצאים בארץ.

ארץ שאבותינו חלמו עליה יותר מאלפיים שנה.

ארץ שעיני אלוקיך בה מראשית שנה ועד אחרית.

למה בכלל לקחת את המחשבות לאם היה אפשר לאן ללכת...

וגם בהכי פרקטי(עזבו אותכם הלכה וכו') טיילתם את כל הארץ שאתם כבר רוצים לצאת החוצה?

לפעמים זה מרגיש לי כאילו יש לך אישה ושואלים אותך אם אתה רוצה (רק לשבוע...)אישה אחרת...

מישהו היה הולך על כזה דבר??

חבר'ה תתאפסו על עצמיכם...

(מחילה על ההתקפה ועל הנצלו"ש)

"לא יאמר אדם אי איפשי ללבוש שעטנז אי אפשי לאכול בשר חזיר אי איפשי לבוא על הערוה אבל איפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך."

@ענבל

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה