מתלבטת קשות!!! נואשת..עצובהה

היי לכולם, כבר תקופה ארוכה שאני מתלבטת אם לכתוב כאן או לא, כי זה סיפור עם מלאא פרטים ובטוח לא אצליח להסביר פה הכל. 

תודה לכל מי שיקרא ויגיב, 

גם התלבטתי אם לכתוב פה או בלנ"ו, אבל אני פונה אליכם הנשואים כי אולי יש להם תובנות אחרות קצת על החיים, במבט אחור על הבחירה שלכם גם.. 

זה ממש ממש מסובך ואני חוסכת מכם המון פרטים ודרך ארוכה שעברנו בקשר הזה, 

אבל אני אנסה להתחיל.. 

אני בחורה ששואפת מאוד מאוד גבוה מבחינה רוחנית, אולי אפילו מידי גבוה, כי אולי אני עצמי לא שם עדיין אבל

 השאיפה הגבוהה מעוורת אותי מלראות איפה אני נמצאת עכשיו, וגורמת לי לסנן בחורים על סמך השאיפה. (מקווה שלא סיבכתי מידי), כמו הבחור הנוכחי-

אבל בפועל, אני ממש אבל ממש לא טלית שכולה תכלת. עשיתי עבירות גרועות בעברי, חזרתי על הרוב בתשובה. 

אבל עדיין יש עבירות נוראיות(!!!!) שקשה לי להפסיק. שקשורות בקדושה וצניעות (לא בלבוש). 

אני מגדירה את עצמי כאחת שיש לה יראת שמים חיצונית ומלא שאיפות רוחניות. אבל לא תמיד אני מצליחה ב- לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלוי. 

אולי אני דנה את עצמי לכף חובה מידי, אולי לא. לא יודעת כבר. 

הרגשתי שה' שלח לי את הבחור הזה כ'עונש' למעשים שלי. בגלל זה לא הצלחתי לשמוח בקשר הזה לאורך חודשיים. תמיד הייתי בספקות, בבלבולים, כל הזמן חששות. 

אני בנאדם לא החלטי בכלל, הססנית ברמה גבוהה,כל הזמן שואלת לדעתם של אנשים סביבי ומנסה להוריד מעצמי את האחריות של להחליט, אבל אני מבינה שהתשובה היא אצלי.

ראיתי כמה סוגי זוגיות - והם לא היו בריאות כ"כ. זה גורם לי לפחד ממערכת נישואין בכלל, ואיתו בפרט. 

בהתחלה לא רציתי את הבחור כי זה לא מה שדימיינתי לי מבחינה רוחנית, אבל אמרו לי תפסיקי לברור, תתפשרי, לפחות תנסי.. 

אז ניסיתי, ולא הורדתי, כי כן ראיתי בו דברים טובים, וגם הרב שלו אמר עליו ממש דברים טובים בהתחלה.. 

שאלתי את הרב שלי לאורך כל הדרך, כמעט על כל צעד שלי. 

זה שהוא לא חזק רוחנית כמו שחלמתי, אמרתי לעצמי שאוקיי, בדיוק כמו שאת לא צדיקה ממש אבל יש בך רצון חזק, הנה, זה מה שה' שלח לך. על מה את מתלוננת?! 

הוא בחור מאוד מודרני, מאוד דופק חשבון לכל העולם, ביקש ממני לקצר חצאיות, כלומר לשים חצאיות ברך כשאני משתדלת קצת יותר ארוך, לשנות משהו בשיער שלי, לשנות את צבע העור שלי בעזרת מייקאפ בהיר יותר..כל מיני דרישות.. כל מיני דברים הזויים היו בקשר הזה, הוא מנסה לרצות את אמא שלו כי לאמא שלו מאוד חשובה החיצוניות של הכלה, זה סוג כזה של משפחה, שהם נורא דופקים חשבון לאחרים. 

הרב שאני שואלת את דעתו כל הזמן, לא מכיר את העבירות שלי, הוא חושב שאני  בחורה צנועה וצדיקה ויר"ש וכשרה וטהורה. הוא חושב שאני לא מעריכה את עצמי מספיק בזה שאני רוצה את הבחור הזה. 

הרב לא אומר לי 'לא' חד משמעית כי הוא אומר ש 'רב אמיתי לא אומר לא לשידוך כזה, הוא לא עבריין, אבל להגיד לך שתרדי ברוחניות שלך- לא שייך, אז שהוא יעלה קצת, אבל הוא אוהב כסף, חיצוניות, אני לא מבין, אני לא מבין. מחר הוא יגיד לך קשה לי קשה לי, מה תעשי?!' שורה תחתונה, הרב לא אומר לי לא, אבל הוא נשמע שלילי. הרב של הבחור, שבהתחלה אמר לי שהוא ממש צדיק ויר"ש פתאום אומר לי אני מצטער, אבל אני חושב שאת צריכה לחתוך! אל תמשיכי! כי יש בו קצת שחקנות ברוחניות. והוא לא ממש מסביר את עצמו. 

אני נורא פוחדת לעשות צעד, כל צעד! לחיוב או לשלילה.

שאלתי עוד כמה אנשים, והרוב המוחלט אומר לעזוב. לחתוך. 

כרגע אנחנו בהפסקה עד ר"ח אדר ב'. הרב שלו אמר שאם הוא רוצה להמשיך את הקשר איתי הוא צריך להתקדם רוחנית. אז כרגע הוא כביכול מתקדם רוחנית ואני תקועה בסרט הזה, האם בכלל כל המאמץ הזה הוא שווה? אולי פשוט לרדת מזה? כי גם ההורים שלי לא כ"כ בעד, וכולם מסביבי לא. 

השאלה שלי היא בסופו של דבר, 

האם אני צריכה לספר לרב על העבירות שלי ואז הוא צריך להחליט? או לסמוך על ה' שהרי ה' הוא מוציא מגרונו של הרב את התשובה ודעת הרב זה בעצם דעת ה'.. 

אתם מבינים את השאלה שלי? 

אני כבר ממש משתגעת! 

 

תודה לכולם..

מוזמנת לדבר בפרטימר שוקו
משהו פה לא מריח טובאנננ

בחור שאומר לך איך להתלבש?

בחור שנכנס לדקויות של איך את צריכה להתאפר?

דרישות על תסרוקות? לחינם ציוו חכמים "שיער באשה ערוה, שוק באשה ערוה"?

זה לא נראה טוב בכלל בכלל.

 

לא הייתי קונה את העלה תאנה של "לאמא שלי זה חשוב".

וגם אם זה היה נכון (אשרי המאמין) - הרי שהבחור מוכן להכניס לקשר שלכם את אמא שלו. ועוד בדברים שכלל לא מהותיים.

גם לו הייתם זוג גויים: להכניס בצורה כה חזקה את המשפחה לקשר - הרי זו קטסטרופה זוגית, שאחריתה - מי ישורנו..

זה נראה רע.

 

ובאופן כללי, תפקיד הגבר להכניס לבית יראת שמים, קדושה וטהרה. תפקידו לבסס את הבית על אדני התורה.

אם הוא מוריד לך את היר"ש בדברים שאת מתאמצת מאוד להתחזק בהם - הוא כנראה לא ראוי לך (וגם לא למישהי אחרת...).

 

ומותר לך להגיד בפה מלא שאת רוצה בית של תורה וקדושה, בדיוק כמו שהבחור אומר בפה מלא שכל מה שהוא רוצה ממך זה נתח של בשר (רק במילים קצת מכובסות ומתיפיפות).

 

את צדיקה. נקודה.

האדם נמצא לפי הרצון שבו. והרצון שבך חזק.

אז נכון, את צדיקה עם נסיונות לא קלים (את מכירה צדיק שאין לו נסיונות?). לא קרה כלום.

מחר בבוקר את תתגברי על הנסיון הזה!

ואז, עם מה תשארי? עם בעל שלא אכפת לו מתורה וקדושה? עם בעל שמשפיל את היראת שמים שלו ושל אשתו? עם בעל שלועג לגופך ומתייחס אליו כאל אובייקט? את באמת באמת רוצה שהוא יהיה בעלך? שהוא יחנך את ילדיך?

 

לא כתבת בתיאורך איזה מעלות ערכיות את רואה בבחור, אלא גרעת ממעלותיך שלך.

קראתי את כל מה שכתבת וכלל לא נראה שהיראת שמים שלך נמוכה. נראה שכל מה שמעניין אותך זה קדושה!

יצר שמתגבר זה עניין אחד. אבל להגיד שאת לא ראויה אלא לבחורים כאלה?

 

את לא צריכה לספר על העבירות שלך.

אדרבא! זה שאת מתביישת בהן ומסתירה אותם זה מעיד על טהרה פנימית שלא נפגמה.

 

בהצלחה רבה!

 

 

אגב, מומלץ בחום לפנות למאמנת אישית לחתונה. נעימה, מקצועית ובעלת יר"ש.

יש את רחל שנלר 052-8990114

בקשר להמלצה בסוףגפן36
אני מכירה אותה לא כמדריכה, אבל היא אישה חכמה.
מצטרפת להמלצה.
כתבת מקסים.. מסכימה עם כל מילה.תיקוןהמידות


את מספרת את זהאיש יקר מאוד
על קצה המזלג, ואנשים פה יוליכו אותך שולל, ממליץ לך לפנות לגופים המיועדים לכך.. לכל הסיפור הזה יש 2 צדדים ומן הראוי שתתשתפי את זה עם המומחים בתחום.
כתוב שמזווגים לאדם לפי מעשיו.כלה נאה
את רוצה בחור רוחני יותר?
תתחזקי במה שאת צריכה.

זה לא הוגן מבחינתך שבחור רוחני שמקפיד על קדושה צריך לקבל בחורה שעושה עברות נוראיות כמו שאת אומרת.
אחרי החתונה ניראה לך שתצליחי להפסיק מהעברות?

אני גם לא אומרת לך ללכת על הבחור הזה שאת לא שלמה איתו.
וזה לא אומר שאת צריכה לרדת בצניעות כי את כבר עוברת על כמה.

אם את ממש שואפת להגיע למקום שאת רוצה.
תפני לעזרה. אולי רבנית או איזה מדריכה או יועצת שתוכל לעזור לך.
ובעזרת השם תקבלי את הבחור שאת שואפת אליו. או את הבחור הזה ותתחזקו ביחד.

נורה אדומה ענקית מהבהבת!!!הסטורי
עוד לפני השאלות הרוחניות, שהן חשובות מאוד ההתנהגות שלו מבהילה.
אם הוא היה מבקש משהו אחד מילא, הוא מבקש עוד ועוד דברים שנוגעים להופעה שלך בגלל שהוא לחוץ מאמא.
נראה שגם הוא בדפוס מאוד לא בריא, של אמא ששולטת עליו והוא את הצורך בשליטה מוציא עלייך. זה ממש דורש זהירות. מציע להתייעץ דחוף לא רק עם רב פוסק הלכות, אלא עם מישהו שמבין בזוגיות תקינה, אולי לפנות ליועצת נישואין ולברר איתה.
צודק בכל מילה!יפית8


אני מכירה בחורים כאלה שאמא שלהם וכל המשפחה מודרניםכלה נאה
והוא רוצה שהיא תתאים להם. זה הסטייל שהוא מכיר.
וזה לא מחייב שהוא לא בחור טוב.
למרות שבעיני זה מגעיל שבחור חושב שאישתו בתצוגת אופנה.
לא עסוק בשאלת הסטייל, אלא בשתלטנות של הבחורהסטורי
אני לא מכיר שום היתר, לחצאית שאינה מספיק ארוכה, כדי לכסות את הברך גם בעמידה, גם בישיבה, עליה במדרגות וכדו'.

אבל יש כאלה וזה לא הנקודה הזועקת כאן. הנקודה הזועקת היא, שבחור עוסק בכזו אובססיביות, באיך צריכה להראות הבחורה, שעדיין לא מחוייבת לו בכלום. הוא יכול להחליט שלא מתאים לו ולהיפרד. אם היה מבקש ממנה משהו אחד, עוד אכשהו. אבל העיסוק הכל כך ממושך בזה והעובדה שהוא ממחזר דפוס - אמא שלו מלחיצה אותו והוא מלחיץ את הבחורה - מדאיגה מאוד.

במיוחד שהבחורה מעידה שחוותה מערכות לא תקינות - החשש ממיחזור מערכת לא תקינה ולא פעם דווקא הנסיון ללכת למשהו אחר, ממציא מערכת לא תקינה.

לכן הפותחת חייבת יעוץ מקצועי.
נראה שהוא מתבייש בה. לשים מיקאפ בהיר יותר מהצבע עור שלה?כלה נאה
באמת מוגזם.
מתבייש - שיפרד! יותר נראה שהוא בודק עד כמההסטורי
היא נתונה לשליטתו. ומזה הזהרתי.
עזבי את הקטע הדתייוניס

יש פה בחור שתלטן. שאומר לך איך להתלבש .ואיך להראות .נשמע שהוא רואה את עצמו אדון שלך .

 

וגם קצת משמע מהדברים שאפילו את המראה שלך הוא לא אוהב...............עצוב

^^ מרגיש אדון עןד לפני החתונה. מה יהיה אח''כ?!חדשה ישנה
אחותי. זה נשמע רע. רע מידי.

עזבי את הקטע הדתי-רוחני-הלכתי שבעייתי בפני עצמו.

הוא אומר לך בדיוק איך להראות. עעעע.. הזוי.
את לא רוצה אותו, נכון? את כותבת שה' שלח אותו כעונש?!סודית
תפרידי בין החטאים שלך, שעליהם תעשי תשובה, ובין השאלה על הבחור.
התלבטות ארוכה כזאת,ארזי
עם רבנים ומייעצים ואמהות ודרגות רוחניות, ואף מילה אחת על רגש. את אוהבת אותו? אם לא זה פשוט- הוא מבקש ממך להשתנות עבורו בגברים שחשובים לך והם חלק ממך. למה זה טוב? איזו זוגיות נקודת מוצא כזאת יכולה להצמיח? אם את אוהבת אותו התשובה זהה אבל זה כמובן הרבה יותר מורכב.
ובקשר לעברות הנוראיות שלך. אם לא מדובר במשהו שפוגע באדם אחר אל תאכלי את הלב שלך על זה. תרצי להשתפר במה שחשוב לך ותעשי מה שצריך אבל בלי כל האשמה הזאת. אשמה זה רגש שמצמיח רע. אחריות זה רגש נכון וטוב.
בהצלחה!
מצטרפת לקודמי ומוסיפה(=רק שמחה=)
דבר ראשון נראה פה משהו לא תקין ללא קשר לרמה רוחנית..

דבר שני. משונה אני מרגישה שאת קשה עם עצמך מאד בעניין הרוחניות. (אני משערת לעצמי..לא יודעת את הפרטים). אבל מרגיש שאת מאד קשה עם עצמך וככה שיוצא שגם עם הבחורים שאת יוצאת את קשה..

אז דבר ראשון תקבלי את עצמך ואת הפגמים שלך..אנחנו בני אדם. כמובן שאסור לנו לקבל את העבירות של עצמנו ועלינו לעשות תשובה ולהתפלל על זה לה' שיעזור..אבל להיות קשים עם עצמינו לא יעזור לזוז סנטימטר.

שתהיי יותר קלה עם עצמך תוכלי לקבל את מי שעומד מולך.

ספציפי לגבי הבחור הזה אני גם הייתי חותכת. במקרה יצא לך שזה מתבטא אצלך כמשהו רוחני אבל לעניות דעתי זה משהו יותר שורשי.

מקווה שעזרתי..ולא המצאתי כי אני באמת לא יודעת את כל הפרטים.
תחתכי וזהו. זה לא קשור לדת ורוחניות. המידותוואוו
שלו מקולקלות. נקודה.
ועוד נקודה חשובההסטורי
את רוצה לבנות בניין עדי עד בעז"ה - אז אין דבר כזה שתתחתני עם מישהו כעונש. את צריכה להתחתן רק עם מי שתרגישי שאיתו תבני בניין של אהבה ואחוה ושלום ורעות!

תשאירי לקב"ה לבחור עונשים. עם מי להתחתן רק את בוחרת.
תודה לכל המגיבים.. לא ציפיתי לכאלה תגובות מושקעותעצובהה

אני מבינה שכולם פה אחד אומרים לי לחתוך. 

אבל זה נורא נורא קשה לי לעשות את הצעד הזה. 

כי אמנם לא כתבתי אבל אני כן רואה בו דברים חיוביים שתמיד רציתי בבעלי- שמחת חיים, טוב לב, סבלנות, הוא חרוץ זריז, יש בינינו מציאת חן ומשיכה ויש עוד.. כן קובע עתים ומתפלל 

 

נורא קשה לי לעשות את הצעד כי אני גם נורא פוחדת ממה שיגיע אחריו, לפניו לא היו לי הצעות טובות, לכן אני עוד כאן, 

ואני לא יודעת מה יהיה אחריו, 

המחשבה שבכל בחור אני אצטרך להתפשר ולעצום עיניים על משהו שיהיה משמעותי, כי הרי אין מושלם, גורמת לי לפחד מהעתיד והעדפה להישאר אתו...

 

 

בסופו של דבראיש יקר מאוד
את אדון לעצמך. אנשים פה יכולים לתת עצות מפה ועד הונולולו, את צריכה לגבש החלטה. לדעתי עם גורם חיצוני יהיה לך יותר קל להחליט.. כל מי שמגיב פה לרוב הוא לא איש מקצוע שמתמחה בתחום
חוזר על ההצעה להתייעץ על איש(ת) מקצועהסטורי
תגיעי לפגישה מסודרת, תציגי את כל הצדדים ואז תוכלי לקבל החלטות.

רק אגיד בזהירות, שאמנם צריך לא להתעקש סתם, אבל אסור להתחתן כשלא רוצים אותו. הפורום כאן היה בעבר מלא בשרשורים של כאלו שהתחתנו מברירת מחדל - טוב לא יוצא מזה.
שלחתי לך אתמול מסר בפרטי ומוסיפה עליו כאן עכשיולצמוח ולהצמיח
המושג פחד חוזר בדברייך וכן חוסר הביטחון.
אמנם יש חשש טבעי וזה מובן בהחלטה כה חשובה לחיים. אך נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול/יעוץ טוב שיעזור לך להפחית את הלחץ והפחד ולחזק את הביטחון העצמי שלך, באופן כללי ולא רק להחלטה הזו. זה יעזור לך לקבל החלטה טובה כעת ובהחלטות נוספות בעתיד בעז"ה.
אמנם למזלי אין לי ניסיון עם מקרה כזהשם שם
אבל התיאור נשמע כמו התיאורים הקלאסיים על גבר שתלטן שעלול לאחר החתונה להתדרדר למצב של גבר מכה. גבר שבקושי מכיר אותך אומר לך איך להתלבש זה לדעתי חריג. את אומרת שאת חושבת שבעתיד בכל מקרה תצטרכי להתפשר, אבל שתלטנות בשלב כזה זה לא משהו שמתפשרים על אלא משהו שכדאי להתרחק ממנו כמה שיותר מהר. שוב, כל זה נכתב בהנחה שהתיאור שכתבת תואם למציאות ואינו מוגזם או מוצא מהקשרו. מאחלת לך הצלחה בדרך למצוא בן זוג שהוא שותף, עם קבלה אחד של השני, וכבוד הדדי.
בדיוק. את חושבת שלא תמצאי טוב יותרים...
זה לא זה
אולי יהיה לך קשה לשמוע את זהים...
אבל לדעתי קודם כל תצאי מהקשר הזה, הוא לא טוב לך
וכרגע אל תיכנסי בכלל לקשרים ותעבדי על עצמך, הביטחון העצמי שלך והערך העצמי שלך בריצפה. במצב כזה כל קשר לא יהיה לך טוב.
תפסיקי לחשב את החשבונות של ה' ותפסיקי לשפוט את עצמך. ה' אוהב ומעריך אותך בדיוק כמו שאת, הוא הרי ברא אותך.
תצאי מהדימיונות ותבני נכון את החיים שלך
כל מילה! ^^לב אוהב


הי לךטל ואור
האמת שבלי להכנס לרמה הרוחנית או לא,
פעמון אזהרה מצלצל לי על זה שהוא מנסה לשנות אותך ולהתאים אותך לסטנדרטים כאלה או אחרים
(וזה לא משנה אם כרגע הם של החברה, של אמא שלו או שלו...).

בעיני קשר כזה הוא לא בריא.
הוא מתבסס על אי קבלה שלך כפי שאת ועל רצון להתאים אותך למשהו אחר שהוא לא את.
וכשבלאו הכי יש לך נטיה לריצוי- אני חושבת שעלייך להתרחק כמו מאש.
ללמוד לקבל את עצמך ולאהוב את עצמך.
על רצונותייך הטובים, על נפילותייך וחזרתך בתשובה.

ובוודאי שאל תכנסי למישהו שמכניס אותך עוד יותר ללופ של אי קבלה עצמית ושינוי שלך.

צר לי שלא התעסקתי במי רוחני יותר או פחות
(בנושא הזה אני חושבת שחשוב מאד שלבני הזוג יהיו שאיפות משותפות, עולם רוחני משותף, וכדאי שגם מצב רוחני דומה כרגע)
אני חושבת שמבחינה נפשית ואישיותית כדאי לך להמלט מהקשר הזה.

ולהשקיע בעצמך ובללמוד לאהוב ולקבל אותך, ובע"ה לזכות בבחור שיעשה זאת גם
בהצלחה רבה.
היי עצובה, דבר ראשון תשמחיחבובוש

התקדמת, והחיים לפניך והכל בר שינוי.

אבל כמו שאמרו לפני, תעזבי את הדת שלו וכמה הוא חזק או לא.

הבחור הזה לא מחפש אותך, אלא לשנות אותך ולהתאים אותך אליו ורק את היופי שבך, ומה יהיה אם תשמני/תלדי/תשתני?

אז הוא מסוגל להפסיק לאהוב אותך.

 

וחוץ מזה, לדעתי, החיים של בני הזוג, חייבים להיות בקשר של עלייה ברוחניות של התקדמות של השתפרות, אחרת, הם בירידה תלולה.

הבחור צריך להתקדם רוחנית? הבחור צריך תיקון המידות!!!!לב אוהב

מזה לדרוש מהבחורה לשנות מקייאפ? אורך חצאיות? בשם המודרניות והגחמות שלו??!!

יש קטע כזה שלפעמים מרוב שמחפשים רמה רוחנית גבוהה, מתפשרים על הדברים הכי פשוטים שיש...

אם היית אומרת לי שיש לו מידות טובות אבל הוא לא הכי שואף גבוה רוחנית, הייתי אומרת ניחא..

אבל הבחור נשמע לא בסדר מבחינת התנהלות בזוגיות, לא מבחינה דתית בכלל!!

ובטח שתיהיי מבולבלת, כי את סומכת על דעה של הרב שלך ושל הרב שלו, לא נשמע שאת מקשיבה לעצמך ויודעת מה את רוצה!!!

אני מטיפה לך אבל גם אני חוטאת בעניין.. ושלא יובן לא נכון, צריך להקשיב לרבנים.. אבל צריך לדעת קודם כל להבין מה אנחנו רוצים מעצמינו. הרב שלו ושלך לא יגורו עם הבחור, זאת את!!!

 

לדעתי הבלבול שלך הוא בגלל שבאמת השאיפות שלך לא תואמות את מי שאת בפועל... (כמובן לפי איך שאת מתארת, אולי את מגזימה בתיאור שלך..)

 

 

צריך הרבה חוכמה לדעת מי מתאים לי מבחינה רוחנית.. אבל לצערי ראיתי שרק מי שהיה תמים בעניין וסמך על הקב"ה- התחתן..

ומי שחיפש וחיפש וחיפש ודרש ודרש.. בד"כ התפשר כנראה בסוף (מדברת מתוך כאב, לא שופטת אותך.. כי אני ממש מזדהה איתך)

 

אני ממש הייתי שמחה לדבר איתך, נשמע שאת באמת מבולבלת!!...

אם תרצי בפרטי

בהצלחה!!

 

 

ברור, לחתוך.l666
אין לכם משיכה, אתם לא מסתדרים, אין לכם שאיפות משותפות. למה להמשיך בכלל?
אני חושבת שאת צריכה ייעוץ או אימון עם מישהי מקצועית לפני שאת יוצאת לפגישות. נשמע שאת לא מבינה את מי ובשביל מה את מחפשת
מגיע לך יותר טוב מזהנשואה וזה..


על פי איך שהצגת את הדברים פה נשמע לא טובצפורה
לענ"ד להעיר על צבע מייקאפ זה לא שייך ולא לקצר חצאית. לא צריך להשתנות ולפעול בניגוד לאמונה שלנו בשביל להתחתן.

בזוגיות חשוב שנרגיש שבן/בת הזוג לוקחים אותנו קדימה למקומות טובים יותר. הנוכחות של בן/בת הזוג גורמת לנו לרצות להיות טובים יותר בכל המובנים (תורנית, ערכית, מקצועית). זה שבן/בת הזוג גוררים אותנו למטה זה לא מצב טוב.
העניין הזה עוזר לבחון אם יש לבן הזוג מידות טובות ושאיפות טובות, אם לצידם אנו שואפים למעלה, זה מצויין.

ולגבי חשבונות שמיים, תבחני את הבחור בלי קשר לדברים שאת עושה ואת רוצה לחזור עליהם בתשובה. את לא צריכה להסכים להינשא לאדם רק כי את חושבת ש"מגיע לך עונש" חלילה.
טוב לך איתו, את מעריכה אותו, יש לו מידות טובות - מצויין. אם לא, לא...
בעז"ה תמצאי בחור טוב עם יראת שמיים ותתקדמו יחד מעלה מעלה.
לא הפערים בעבודת ה' הם הבעיהאיך אפשר לעזור?אחרונה
הבעיה העיקרית היא הדרישות שהוא הציב לך. מאיפה החוצפה של גבר למתוח ביקורת ולבקש לבוש מסוים?
אפילו אם הוא היה בעלך, זאת עמדה כוחנית ודורסנית.

אפשר לומר לאשתך מה נראה טוב לדעתך, מה מחמיא. בעדינות. לומר לך באופן כללי לקצר את החצאית?
איפה הוא חי?


על פערים בעבודת ה' אפשר לגשר. הם תמיד יהיו. על פערים בעבודת המידות צריך לעבוד במשך חיים שלמים...
עזרת הפורום שוב בעניין רכב 7 מקומותlizi

מישהו מכיר מניסיון ויודע להמליץ בין טיוטה היילנדר לבנם קיה סורנטו

שניהם חצי היברידיים, 7 מקומות

לשימוש עירוני


תודה 🙏 

אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

מבינה אבלמקלדתי פתח

מה שמתואר לא מבטא חוסר אחריות הורית. לא נשמע שמדובר במשהו מסכן את הילד או חוסר דרגה למשהו בסיסי. בגדים על הרצפה ומגבות מפוזרות? זה אומר שקילח אותם/דאג שיתקלחו?

זה מעצבן בטירוף, אני יודעת וגם אצלינו ככה. אבל לא מעיד על כלום.

לגבי גבולות, גם כאן זה נתון לדיון, אבל לא נשמע משהו אקוטי או חריג. 

אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט

ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.


 

יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים

 

עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

וואו אני ממש זוכרת את השרשור הזהנגמרו לי השמות
כמה צחקתי, זה באמת ענק! 😂
וואו זה לבכות 🤣🤣אונמר
איך עושים כזה? אם אני רוצה לעשות עליו מילים אחרות.מישהי נשואה
??
גם אני אשמח לדעת אחרי שאת מגלהלחוחאחרונה
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

כל הטעויות הלא פרקטיות התחילו ממטרה פרקטיתשוקו.
פרקטית מי שרוצה לשמור על עצמו על ביתו ועל הזוגיות יתרחק מאוד מאוד


גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום

לק"י


לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.


ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

אפשרתהילה 3>

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

החשש מובןנפשי תערוג

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

 

 

אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועה

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.


זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.


הדרך הכי טובה לדעת אם זה תקיןמישהי נשואה

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

חזק שלךזיויק
לא הייתי עושה את זהשלג דאשתקד

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

קודם כל זה מאד טבעי שככה תרגישיאליפאחרונה
למרות שסביר שכלום לא קרה וגם לא יקרה אני בהחלט מבין למה את חוששת. אני חושב שנכון שתבקשי שלכתחילה ימצא סטודנט זכר או לכל הפחות יצרף עוד סטודנט ללימוד משותף.
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טוב

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

ערכות של צביעהמקלדתי פתחאחרונה

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.


נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות

נר איש וביתו

דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,

מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים

דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.

שנר איש וביתו.

"ואישתו היא ביתו"

איש ואישתו.

בבית.

פנימה.

כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו

רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.

נתרכז בביתנו פנימה.

נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם, 

נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.

גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,

גם במחיר אחר.

כמה שנצטרך.

עד שנרגיש שאנו מלאים.

וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.

 

נר ה' נשמת אדם

ה', הקב"ה -

אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו

שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו

ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.

 

נשמת אדם -

נשמה שנתת בי טהורה היא.

ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.

ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.

טהורים הם.

כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.

כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
 

וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן

כוונותיהם טהורות.

וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.

נלמד גם אנחנו יחד.

נלבן. נברר. נתקרב.

נגדל מזה. נתעצם.

 

נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,

בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".

והרוב טוב.

ולא צריך לחפש את ה"כל".

נדבק ברוב. ברוב הטוב.

נגדיל אותו.

נמשיך ללמוד אחד את השנייה.

נמשיך ללמוד את עצמינו.

"מוסיף והולך"

נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד

עוד תובנה,

עוד קירבה,

עוד אהבה,

עוד כלים,

עוד תקשורת,

עוד גדילה זוגית ואישית.

 

8 נרות 

8 - מעל הטבע.

נס.

ימים של ניסים, הלל והודיה.

*מעל* הטבע.

וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו

וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.

נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו

מה היה שם?

היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?

ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?

מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?

מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?

 

"לא טוב היות האדם לבדו" -

לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב

"אעשה לו עזר כנגדו" -

כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.

מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

 

המבט על הזה,

מעל,

יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.

מעל הטבע האנושי שלנו.

להתגבר.

להתגדל.

להרחיב את כוחות הנפש שלנו.

לעלות מעלה מעלה.

להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.

ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו, 

לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.

ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)

לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?

 

ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -

מ-קץ

עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -

וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.

ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור. 

בלב שלנו.

בלב של החצי השני שלנו.

נראה גם את האור שבו/בה.

את כל הטוב שבו/בה.

נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,

מה הוביל לכך,

מה אני הכי הייתי צריך שם?

מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?

 

לכן נזכור -

כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.

כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.

גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.

כשאנחנו נמצאים במשבר - 
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.

קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.

 

כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.

אבל אפשר גם אחרת.

אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.

 

נר החיים

הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",

והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.

"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.

ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.

אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

הטומאה היא היעדר החיים.

וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"

איתה, ורק איתה אני אראה חיים.

איתו, ורק איתו אני אראה חיים.

ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר. 

כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.

נתחזק בחיים.

בשלמות.

בשלום.

בבלעדיות.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים

 

רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*

 

רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.

רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.

תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.

לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.

לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.

להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.

להסתכל *לה* בעיניים

לשמח *אותה*

להצחיק אותה

לפלרטט איתה

לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום

לשלוח לה אימוג'ים אוהבים

לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?

לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.

 

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

 

-----------

 

"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך

והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.

תהיי האישה שלו, ורק שלו.

שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.

ראי חיים ואהבה יחד איתו

כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.

השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.

להביט בו בעיניים

לשמח אותו

לצחוק איתו

להעריך ולתמוך בו

לאהוב אותו.

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

 

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

 

(GPT)

יש את הגרסה של די שרוטדי שרוט
נר איש וביתו - תדליקו אחד את השני.
במשמעות החיובית של המילה זו אחלה גירסה נגמרו לי השמות
תודהנפשי תערוג
לצערי אני לא מצליח לקרוא את הגרסה הארוכה
מנפלאות הAIנגמרו לי השמות
ממש במקום להעסיק קצרנית... 😅
ואני רק אגיד ששווה לקרוא את הגרסה הארוכה...בארץ אהבתי

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

תודה רבה יקרה ❤️ ממש משמח לשמוע ב"ה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו


 

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️

תודה על הגירסה המקוצרתהעני ממעש
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות
איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

ממש לא הדבר היחיד שמוזר בשרשור...לאחדשה
לא נשמע שזה רק חסדנעמי28

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.


הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

נשמע מוזר קיצונילביטה
נשמעתהילה 3>

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.


ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.


קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.


לבעלך יש לב רגיש זה טוב בשבילךאדם פרו+

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון


 

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

 

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.


 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

 

רפרוף קצר על כל ההודעות שלך כאן...השתדלות !

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

 

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

אשכרה לכל שרשור פה צריך "בפרקים הקודמים"נעמי28
כל החיים שלנו זהמתלבט34
מה היה בפרקים הקודמים... 
רק רוצה להאירעוד מעט פסחאחרונה

שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.

כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).

ויכוח סוער - אוכל קנוי - בבקשה בבקשה תעזרו לי!זקן ושבע ימים

אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..


בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.


אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..


חזרתי ואמרתי לה  - זה שלי! אני רעב!


ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??


בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה? 

הכל עניין של מיומנותדובדבני

נחמץ הלב מהרעב...

בעיני, הכל עניין של מיומנות. 

בישול זו מיומנות נרכשת. לא מתחברת לכך שבישול זה צ'יק צ'ק.

עקבו אחר ילדים שמתנסים בפעמים ראשונות לבשל...

אפילו אורז שזה עניין של 10 דקות הכנה באין הדרכה צמודה קשה לקלוט בדיוק באיזה שלב להוסיף את המים ומתי לכבות את הלהבה.

אבל מה? זה עניין של מיומנות.

אני בהמלצה ללכת על תקופת רכישת מיומנות בבישול. 

זה ייקח זמן וזה לא יהיה פשוט אבל אח''כ זה משתלם.

קח את זה כאתגר שווה כפי שאמרו קודמי בתגובות. 
בהצלחה 

אולי יעניין אותך