לאיזה גיל את צריכה?

הפעולה הזו נבניתה עבור קבוצת ילדים בגילאים שונים מאוד אבל לכיתות ד'-ה' בערך היא תתאים..

המטרה: להסביר לחניכים שהסיבה שיום העצמאות נחגג יום לאחר יום הזיכרון היא שבזכות כל אותם גיבורים שיצאו לכל מלחמות ישראל, יש לנו את מדינת ישראל ולכן דוקא כשאנו חוגגים עוד שנה לעצמאותנו עלינו לזכור את כל אלו שבזכותם יש לנו את המדינה הזו אך הם לא זכו להגיע לרגע הזה והם לא נמצאים אתנו היום על מנת לחגוג את הנס הזה - עצמאות יהודית בארץ ישראל שכבר קימת 58 שנים.

1. מחלקים את השבט ל-2 קבוצות. מעמידים את שתי הקבוצות בטורים ואז הראשונים מכל קבוצה עושים תחרות - הם צריכים לרוץ הלוך וחזור. הראשון שמגיע הוא המנצח (כמובן....). כדי שהקבוצה המפסידה במירוץ תוכל להמשיך לשחק נציג הקבוצה (זה שהפסיד בריצה) צריך לענות על שאלה בנוגע לאחת ממלחמות ישראל. אם הנציג עונה נכון על השאלה הקבוצה עדיין ממשיכה לשחק אבל הבא בתור הופך להיות נציג הקבוצה. הנציג של הקבוצה המנצחת ממשיך לתור הבא גם כן וכך התחרות היא עכשיו בין הנציג המנצח מה"קרב" הראשון לבין הנציג החדש של הקבוצה השניה. בהתחלה שמים שאלות קלות כדי שהמשחק לא יגמר על ההתחלה ואח"כ זה נהיה יותר ויותר קשה...

2. מתחלקים לכמה קבוצות וכל קבוצה צריכה לשיר את "התקוה" בצורה חדשה ומקורית (לקחת מנגינה אחרת.... לשיר את זה כמו ראפ... וכו')
אפשרות אחרת: לעשות רשימה של הדברים הכי מקוריים או הדברים הכי ישראליים לעשות כדי לחגוג את יום העצמאות.

-מסקנה: כשהמשחק הראשון נגמר כל הקבוצה המנצחת "חגגה" את ניצחונה עם הנציג שייצג אותה כשהיא ניצחה. למרות שחלק מהקבוצה הם חניכים שהפסידו ב"קרבות" שהיו במהלך במשחק שמחים שהקבוצה ניצחה כי הם חלק ממנה והם בעצם היו שותפים בניצחון של הקבוצה כי אם הם לא היו עונים את השאלה בתורם הקבוצה היתה מפסידה אז. וכך גם כאשר אנו חוגגים את יום העצמאות עלינו לזכור את כל אלה שלא נמצאים איתנו עכשיו כדי לחגוג את עצמאותנו אבל בזכות ההקרבה שלהם ישלנו כיום מדינה.

*אפשר להוסיף את השיר "מגש הכסף" לילדים בוגרים יותר.

כי אם תעלי נושא נוכל לעזור לך קצת פה בפורום!
אני יודעת שהפעולה הזו מתאימה יותר לקטנים וזה בכונה! (לזרעים-נבטים)
אבל הנושא (כמעט כמו כל הנושאים) הוא נושא שיש מה לדון בו עם כל הגילאים אז כמו שאמרתי- "מגש הכסף" מתאים לפעולה בוגרת יותר....
דרך אגב אם הרוח בפורום דומה להלך הרוח בשבטיכם אני חושבת שפעולה על חשיבות היום עצמו היא פעולה שהרבה יותר מתבקשת....

זה לא מתאים לילדים יותר מכיתה ד' וגם זה בחנוק!!!!!!!!!! מנסיון!!!!!

יש איזשהו סיפור-משל על מדינת ישראל. לא יודע איפה בדיוק, אבל חבר שלי הראה לי את זה אז אני יודע שזה קיים.

בקווה שזה יעזור ושזה עדין לעניין.

1. שיחקנו תחרות בין שתי קבוצות, עם לוח בצורת שבלול שמורכב מעיגולים קטנים (אפשר גם לוח רגיל,אבל זה יותר מעניין) והחלטנו לפני כן שעיגול כתום הוא שני צעדים קדימה, הירוק- 5 צעדים קדימה, הכחול- 2 צעדים אחורה וכו'..
ואז כל קבוצה הלכה על הלוח לפי המספר שהראתה הקוביה ועשתה את מה שצריך בהתאם לצבע שיצא לה.
בסוף המשחק הודענו שהקבוצה שהיתה הכי קרובה להתחלה ניצחה. (בלי להביר)
2. סיפרנו להן סיפור (אני כותבת ממש בקצרה) אדם שנהיה חולה ונשארה לו רק חצי שנה לחיות, הוא שומע על בחור שצריך השתלת כליה דחוף ומחליט לתרום כליה שלו לאותו בחור, כי ממילא אין לו הרבה זמן לחיות וגם אפשר להסתדר עם כליה אחת. בסופו של דבר הבחור ניצל (זה שתרמו לו את הכליב) ואותו אדם שתרם ניצל ממחלתו בזכות שתרם תכליה.. היא היתה הבעיה ולא גילו את זה.
3. הראנו להן שתי תמונות:
אחת- שני הרים ועמק בינהם ואדם עומד בעמק ועל אחד ההרים יש שלט "גאולה".
והשניה- שני הרים ועמק, האדם עומד על הר אחד ועל ההר השני יש שלט "גאולה".
ושואלים את החניכות איזה אדם יותר בטוח שהגאולה קיימת, מוחשית ומציאותית?

והמסר: בעמ"י, לאורך כל התקופות היו דברים רעים, ואח"כ דברים טובים. ע"י הדברים הטובים הבנו למה הדברים הרעים הגיעו ומה היתה מטרתם. לדוג- שיעבוד מצרים ויצאת מצרים, השואה והקמת מדינת ישראל וכו'..
ולכן יום הזכרון נמצא יום לפני יום העצמאות כדי להזכיר לנו את זה ולזכור מצד שני שכל שמחה אצל עמ"י מהולה בעצב.
המשחק מראה שהדברים שחשבנו שהם רעים (הליכה אחורה) בעצם התגלו כטובים, כי החניכות לא ידעו את המטרה האמיתי של המשחק שהיא להישאר כמה שקורב לתחילת הלוח. הסיפור מובן, והציורים מראים לנו שכשאנו נמצאים בתוך המשבר אנו לא רואים את הגאולה והתקווה וכו'.. תפתחו את זה כי אין לי כוח לכתוב..
מקווה שיהיה בזה שימוש.. (היד שלי כבר כואבת מאוד..)

אמרתי לחניכים להתחלק לזוגות שאחד מהזוג יעלה על הגב של השני ויקח אותו מסביב לסניף

לאחר הסיבוב מבקשים מהם לרדת ושמי שהיה על הגב יעצום עיניים והשני יקח אותו מסביב לסניף

המוסר השכל: מי שהיה על הגב בסיבוב הראשון זה משל לשלטון שלא הולך בדרך התורה והנושא אותו זה עמ"י, שלטון שכזה הוא מכביד מעצבן וחסר תועלת
בסיבוב השני משל לשלטון שהולך בדרכה של תורה שאיפ' אם עמ"י לא ירצה ללכת בדרך ה' השלטון יקחהו בדרך ה'.
כיום השלטון הוא לצערינו מהסוג הראשון, וכמו כל דבר שמכביד עלינו שאם משהו מכביד עלי אני מנערו מעל גבי כך כאן שלטון שלא הולך בדרך התורה צריך לבטלו.

נחשב פרוגרסיבי מדי?