אך טוב וחסד.

 

ומעל ומעבר

לא קראתי ספר שלם עד הסוף לאחרונה..

בס"ד

אריות אל ראסן

מה שלומך? (נראה שהחיים שלך במגמת שיפור וזה ממש משמח אם זה נכון)

שיפור ניכר. טכנית נראה שהכול אותו דבר אבל הכול נורא נורא שונה.

 

מה שלומך?

הנסיך הקטן
אה, גם עטופה

צריכה לקרוא אותו שוב ומתעצלת. יש לנו שני עותקים בבית ולי יש אפס ריכוז :/

בטח אם עברו כמה שנים (:

הייתי בכיתה א' או ב'. אני בקושי זוכרת משהו.

כמובן את המשפט האלמותי צייר לי כבשה אני זוכרת, ואת הפתיחה של הספר עם הנחש והכובע, וכמה מהכוכבים (ההוא שמדליק, המלך, השיכור). היו גם שועל ונחש. ועצי באובב. וורד כמובן ושיח של שושנים, אולי? אני זוכרת משהו כזה. אבל לא מעבר.

ניסתי לקרוא אותו שוב לפני שלוש שנים אבל הוא היה לי מלא בקלישאות מדי.

כולם אומרים שהוא לא כזה אז אני אנסה שוב.

 

(כל העניין הזה עם מבוגרים אוהבי ילדים הוא חארטה די ברורה. מבוגרים יכולים לאהוב ילדים ולהכריז על כך. אבל אולי פספסתי משמעות שלישית אז אני באמת אקרא אותו שוב מתישהו)

המסע אל קצה הארץ

לא מפסיקים אהבה באמצע

אנוכי מבקש

זה ספר חרדי, אבל לא על שידוכים חח הוא יפה ממש. 

פשוט אחרי שנתקלתי בצמד המילים "שלושה שנים" בעיתון חרדי כבר נואשתי. זה חזר על עצמו יותר מדי. כמובן לא מכלילה, אבל נוצרה איזו רתיעה כנראה.

באמת מזעזע הכמות של הטעויות הלשוניות בספרים החרדים, ויש גם מלא ספרים משעממים, אבל יש כמה סופרים\ות שכותבים טוב ויש להם ספרים יפים.

זה אחד מהם

יצור נורא...


זה מה שקורה למי שהיה דתל ונשרף...

חוץ מההתחלה שכזה משעממת..

זכור לי שהעלילה הייתה מבולגנת ורוב הדברים היו מיותרים, כלומר פחות מדי בשר. וגם הכתיבה לא מצאה חן בעיניי, שלא לדבר על הדמויות.

אבל זה פשוט תלוי איזה סגנון ספרים את יותר אוהבת..

אני לגמרי מעדיפה ספרים עלילתיים, והיה לי ממש מוזר לקרוא אותו, אבל בסוף ממש התחברתי..

דבר יפה מאוד, אבל בסופו של דבר חסר לו עניין.

כלומר זה מעולה לנתח אדם על הדפים ולתת לנו לצלול אל נבכי הנפש שלו, ולמען האמת העלילה לא צריכה להיות יותר מדי מורכבת או מפורטת (ראי ערך ספרי אמונה אלון). אבל הוא פשוט לא הצליח לעשות את זה טוב מספיק וזה היה ניכר מאוד.

אבל בעיני זה היה טוב ממש. ולמרות שלא היה הרבה עלילה עדיין היה שם עניין.. 

ואחרי שנכנסים לזה זה מתחיל לשאוב אותך..כי הדמויות מתוארות טוב אז זה מעניין..

אולי מה שהפריע לי היה הדמות של אשתו.

ממש כעסתי על איך שהוא תיאר אותה, לא זוכרת למה. אני חושבת שהרגשתי איזושהי הסרת אחריות לא מודעת, וזה אחד הדברים שהכי מרגיזים אותי.

אבל אני סתם מנתחת תחושות שאני לא זוכרת על מה הן מבוססות, אני בקושי זוכרת על מה הספר מדבר אפילו.

אולי אנסה לקרוא אותו שוב.

מקימי.

היא באמת כותבת נחמד. הייתי בשיחה שלה והיה ממש יפה 

כמעיין המתבגר, אבל לא סיימתי

אבל באמצע מתחיל סצנות מין, אז זה הורס את הספר:/
אישית הפסקתי לקרוא למרות שהוא אחלה!

זה קשה להפסיק ספרים באמצע.

 

איזה מבאס

אני באמת צריך לקרוא אי פעם את מרד הנפילים...

על מה הוא? 

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://he.m.wikipedia.org/wiki/%25D7%259B%25D7%259E%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259F_%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25AA%25D7%2592%25D7%2591%25D7%25A8&ved=2ahUKEwjh9Zjz48PgAhUoxKYKHfvlB1MQFjAAegQIAhAB&usg=AOvVaw15ihF7uEr59K4h_oKWEDsD&cshid=1550441316356

אם לא נפתח, אני אצטט

זה נשמע די מסקרן.

לא לבד

אבל זה לא דכאוני זה כאילו מעיניים של ילדה

אני עוד צריכה לעכל את מה ששמעתי בזמנים לא טובים. השם ישמור. ובדיוק לפני שבועיים ראיתי את העדות של סבתא רבתא שלי.

לא לא לא אני לא יכולה לחזור לפחד שוב מחושך.

איש ושמו אובה

חד משמעית

רק כי?

(זה רק אני או שאת כועסת, או לא כועסת אבל מרוחקת? סליחה אם עשיתי משהו. החודשים האחרונים היו מורכבים)

כי נמאס לי להגיב בשרשורים מהסוג הזה, לא אישי כלפי אף אחד בכלל

 

לא מתחשק לי להתאכזב, לכן גם לא אראה את הסרט.

 

ממ אוקי

הוא הורס אותו ממש

אבל בריט מארי אני ממש אהבתי

וגם הסרט היה ממש טוב אחרי שקראתי את הספר. אבל רק אחרי שקוראים את הספר

נו מילא. גם ככה אין לי מספיק ריכוז בשביל כל הספרים האלו

בזמן האחרון קראתי את 2 ספרי התסריטים של חיות הפלא. היו נחמדים.

לפני כן קראתי דרך המחשב את הארי פוטר והשיטה הרציונלית. היה מצוין.

אבל אם את פשוט מחפשת ספרים טובים, אז הספרים הטובים ביותר שקראתי בכלל הם:

המשחק של אנדר, כל ספרי מיכאל אנדה ובעיקר הסיפור שאינו נגמר, סדרת "הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות", המסע אל קצה העולם.

 

אמנם שני האחרונים הם עם שמת קצת מזעזעים, אבל אל תסיקי מזה משהו על איכות הספר.

הסיפור שאינו נגמר התחלתי כמה פעמים לקרוא והוא שעמם אותי
הסודות של ניקולס פלמל קראתי הכול כמובן, נהנתי ממש

אשכרה.