הגוף לא בגד בך.

הוא מחלים, משתקם, הוא חוזר לעצמו לאט לאט ולא דווקא בקצב שאנחנו היינו רוצות..

אך זהו תהליך הכרחי.

לכן רציתי להוסיף משהו לרק שתדעו-

כדאי לבוא מוכנים נפשית לתקופה ארוכה (לא תמיד זה עוזר לקושי של הריחוק אבל יש בזה משהו שמקל)

אני תמיד מכינה את עצמי מראש לתקופה של 3 חודשים. בד"כ יצא פחות.

אבל תמיד עדיף להיות מופתעים לטובה מאשר להתאכזב..

אחרי הלידה הגוף חלש וקשה לו! הוא באמת צריך את הזמן

 ואולי זה דווקא טוב שאסורים אפילו הרבה זמן

עם כל הבאסה, כי זה יכול להיות כואב! ולפצוע עוד והגוף עדיין לא מוכן.

כותבת לך משהי שביום השביעי לפני המקווה דיממה ברמות.

וזה לא סותר את הבאסה והדיכאון שהיו לי!!

אחרי הלידה הגוף חלש וקשה לו! הוא באמת צריך את הזמן

 ואולי זה דווקא טוב שאסורים אפילו הרבה זמן

עם כל הבאסה, כי זה יכול להיות כואב! ולפצוע עוד והגוף עדיין לא מוכן.

כותבת לך משהי שביום השביעי לפני המקווה דיממה ברמות.

וזה לא סותר את הבאסה והדיכאון שהיו לי!!

אומנם עוד לא עברו החודש וחצי שבד"כ זה הממוצע לטבול אחרי לידות, אבל תכלס אני לא רחוקה משם... ובאמת האמנתי שזה יצליח...

ואנחנו כמובן בקשר עם רב (הוא זה ששלח לבודקת).

ומה לעשות, זה באמת מעצים לי את התחושה שמשהו דפוק בי... גם ככה אני לא עם ביטחון עצמי לגבי הגוף שלי, אז זה מקשה עלי עוד יותר...

לפחות אני יכולה להתנחם בזה שגיליתי את זה ביום השביע *לפני* ההכנות למקווה- כי זה החלק שאני הכי שונאת בכל התהליך הזה של ההיטהרות...

ואם כבר אז עוד שאלה: מתי כדאי לנסות שוב הפסק? הבודקת אמרה שהיום לא כמובן (גם ככה עבר הזמן), והיא הייתה אומרת לי גם לא מחר... אבל אני כן רוצה... מה הייתן עושות?

קרה לי גם ביום השביעי דימום חזק כמה ימים אולי מחזור זה היה ...

הסיפורים והשיתופים שלכן עודדו אותי במקצת.

(האמת שגם לי היה סיפור כזה אחרי הלידה הראשונה, אבל זה היה כבר אחרי שהספקתי לטבול. היו לי כתמים רציניים כמה ימים שבסוף אסרו אותנו... אבל לפחות כבר כן היינו מותרים כמה ימים...)

ועכשיו לא בא לי ללכת לישון, כשאני חושבת שהייתי אמורה עכשיו להיות אחרי הכל

(ובעלי מסכן, נרדם על הספה. הוא משחק אותה חזק בשבילי, אבל בטח גם לו קשה...)

בבדיקת רופא אצלי הוא גילה שיש שאריות ברחם..ב"ה זה לא היה שאריות שיליה, אבל היה לי דימום שבא והולך תקופה ארוכה (חודשיים וחצי). לפחות ידעתי מה זה.. 
ואם יש שאריות גדולות אפשר להוציא תא זה בהתערבות רפואית

כל הזמן במחשבות של "מה היה אילו". אילו הייתי עושה הפסק יום קודם (והייתי יכולה בעיקרון), אז לא הייתי רואה את הדם אתמול (כי שוב, ראיתי אותו רק בבדיקה). או שאולי אם בכ"ז הייתי עושה את הבדיקה בבוקר אז לא היה דימום או שבכ"ז היה אפשר לתלות את זה בפצע. או אילו הייתי מקפידה לאכול קינמון כל השבוע הזה לא היה יוצא דם (שנראה שהוא מ"פצע" בתוך הרחם...,).

וגם- סתם התחלתי לקחת את הגלולות כבר לפני שבוע!! הייתי יכולה בכיף להתחיל רק היום... (שונאת להכניס הורמונים לגוף שלי סתם ככה)

אבל די, מספיק! צריכה איכשהו להעסיק את עצמי בדברים אחרים.......

למרות שיש לי ניסיון איתן, ואז הן לא עשו לי הכתמות...

2 בנים ואז 3 בנות

הכל יכול להיות

אמאלה בנים זה החיים האהבות הכי של אמא!!! הבנות גם חמודות מתוקות הכי עוזרות אוהבת אותן אבל הבנים זה אהבההה😅

מכירה הרבה שיש להן בן ואז בת או הפוך בת ואז בן

בכלל לא מחייב שיהיה לך בהריון הבא מאותו מין..

למה מבחינתך הבנים הם האהבות הכי של אמא?😅

אני דווקא מרגישה שבנים הם פחות ריגשיים אז בשלב מסויים יש איתם פחות קשר ריגשי..

ומאד מביע רגשות

אבל בטבע בנים הם יותר שכליים..

ילד בן 3.5

הוא מבין מצוין, כל היום מספר מה מרגיש בלב

לפעמים מרגישה שיש יותר מידי שיח רגשי 

אבל כשיהיו לך גם בנות עם כל הרגש שלהן
את תגידי תודה על הבנים...

חחח כמובן בצחוק.
אבל יש בזה משהו טוב בחבורת בנים בבית, בשלב כלשהו את רוצה גם שקט ריגשי לעצמך, עם בנות זה לא קיים, ויכול להיות מתיש

יש לי גם בנים וגם בנות (בערך חצי-חצי), ויש לי בנים שמדברים מאוד רגשות ובנות שהפוך מזה... (ויש כמובן גם את ההפך)

כן מבינה את הרצון שיהיו גם בנים וגם בנות, ובהחלט מבינה את הרצון שיהיו דווקא בנות (איכשהו מרגיש שהן קרובות אליי יותר, כי אנחנו אותו המין), אבל לא הייתי דואגת מזה עכשיו...

בשעה טובה!

שני בנים ראשונים, זה לא אומר כלום.

יכולות להיות לך עוד הרבה בנות.

לא יודעת מה יכול להיות, אבל בפועל יש משפחות שיש בהן רק ממין אחד, או נטייה למין אחד.

זה יכול להיות תלוי בזמן של הביוץ, ברמת החומציות בנרתיק וכד'. אבל זה לא משהו מוחלט.

יש כל מיני שיטות להגברת הסיכויים למין מסויים, אבל גם זה לא וודאי.

יש יתרון גם לשניים רצופים מאותו מין.

יכול להיות ביניהם יותר קשר, תחומי עניין משותפים, אפשר להעביר בגדים מאחד לשני, השני הולך באותו מסלול של הראשון ולא כל דבר צריך ללמוד מחדש.

יש לי בבית בן בכור ובת.. 

ועכשיו בהיריון.. עם בת.. חח אני גיליתי באולטרסאונד בשבוע 16, אני חושבת שזה כבר וודאי, בעלי מחכה לסקירה המאוחרת- הוא לא מאמין חח 

וכל כך רציתי 2 בנים ראשונים שיהיו חברים, ילכו לבי"ס ביחד ויהיו שותפים בעתיד. 

רצה ה' משהו אחר. 

האמת, גם אני התאכזבתי,בכיתי.. 

אבל ב"ה. מקבלת באהבה.. העיקר שיהיו בריאים, וזה לא קלישאה.

תדעי לך שבנים זה לאמא- וזה גם לא קלישאה.. 

אוהבת גם את הבן וגם את הבת.. 

אבל עם הבן יש לי משהו מיוחד. 

מה שקובע את מין העובר

זה איזה זרע חודר את הביצית בהתעברות. יש זרעים נקביים ויש זרעים זכריים.

יש טוענים שאפשר להעלות סיכויים למין מסויים בכל מיני אופנים.

כי אם לומדים איך מתנהג הזרע אז באמצעות תכנונים והשפעה על הסביבה הנרתיקית ניתן להגדיל את הסיכויים.

בפועל- לא תמיד זה עוזר.

אחרי ווסת אחרונה

הבנתי שאם הביוץ מאוחר זה הרבה פעמים בת, ממש קוויתי בגלל זה

יחסים לפני הביוץ

אם מקיימים סמוך לביוץ אז יותר סיכוי לבן כנראה.

חוץ מזה ששבועיים אחרי וסת זה אומר סמול לטבילה

נניח עשית הפסק ביום ה6

טבלת אחרי שבוע זה אומר 13 ימים

יום למחרת ביוץ!

שתדעי שאולי זה קצת מעורר מחשבות של אמאלה מתי תהיה לי בת

אבל 2 ראשונים מאותו מין לא כל אחת זוכה !! 😅

זה חברים טובים זה תחומים משותפים

גם לך עהיה קל את תכירי הכל מהבכור מורות חברים מוסדות בגדים וכו

לי יש בת ואז בן

התבאסתי קצת שזה לא 2 בנות יחד כי עש לי אחות קרובה וזה הדבר הכי טוב בעולם

אבל מצד שני לפחות אני "אגועה" שיש לי מ2 המינים

אז תהיי רגועה תהני מזה כי זה שווה

ובע"ה יהיו לך גם בנות 👧 

אין כמו שניים רצופים מאותו המין
 

אני עכשיו עם בת בבית ובהריון עם בן

ומתחילת ההריון לא הצלחתי להחליט מה עדיף 😅 אז טוב שזה לא בשליטתי

2 בנות ברצף זה חברות

מצד שני כיף שיש מ2 המינים....

לי יש שיירה ורצף של אותו המין
ברכה
ברכה
ברכה
הם החברים הכי טובים, הכל משותף
חוסך לי הרבה דברים (אפרט אם תרצי)
מסדר אותם יופי בחדרים...
(יש לי גם מהמין השני.

אביו אימו והקב"ה.

לא חושבת שיש דרך "לנבא" מה יהיה. חוץ מברירת עוברים מראש.

אישית, יש לנו 2 ככה ואז 2 ככה.

ומה שאותי לימדו בתור ילדה- "לא משנה אם זה בן או בת. העיקר שיהיה בריא".

לי יש שני בנים בבית. ואני בהריון עם בן שלישי.

בהריון של השני ממש קיויתי שיש לי בת, וטיפה התאכזבתי שזה בן...

אבל עד הלידה כבר ממש ממש חיכיתי לו, הם מדהימים יחד ואני מתה עליהם ועל הקשר בינהם.

בהריון הזה רק קיוויתי שזה עוד בן - ושמחתי לגלות שהוא אכן יתווסף לשיירה.

אני כבר רגילה לבנים, יודעת איך זה, אוהבת את זה ממש ממש.

הגדול שלי עם אינטלגנציה רגשית ויכולות הבעה נדירות, ובעלי גם כן כזה.

בעיני אין כמו בנים!

רוצה בעז"ה שיירה יפה וארוכה
כמובן שאני רוצה גם בנות, אבל בלי לחץ בכלל... ולהיפך, זה יהיה לי טיפה מלחיץ בהתחלה שהכל כ"כ שונה...

בכל מקרה בשעה טובה ובשורות טובות!

אני לא מומחית לסטטיסטיקה, אבל זה 50-50 להריון+ 2 הריונות, אז נראה לי שהסיכוי לשניים רצופים מאותו מין די גבוהים.

זה באמת גבוה

בן ובן או בת ובת זה 2 מתוך 4 אופציות של קומבינציות אפשריות...

ולפותחת-

תעבירי בראש משפחות שאת מכירה

לחלק משמעותי מהן יהיו שניים רצופים בהתחלה

בלבד

לא קשור למה נולד קודם

אני מכירה משפחה עם 2 בנות בהתחלה ואחכ 10 בנים רצופים. אמיתי לגמרי. ועוד משפחה עם 10 בנים רצופים ואחכ בת. ומשפחה עם 7 בנות ואחריהן 4 בנים. את כל אלו מכירה אישית. ועוד מליון סיפורים כאלה.

וגם מלא משפחות בכל מיני גדלים עם מספר שווה של בנים ובנות.

קיצור, לא אומר כלום 

הגבר הוא הקובע את מין העובר

וככל הידוע לי אין מחקר על התפלגות הזרעונים אצל גברים

לכל האחים של בעלי (3) התחתנו בשנים האחרונות, יש להם בן או שני בנים

יכול להיות קשור?

לא ידוע לי על מחקרים בנושא

אישית מאמינה שזה קשור ושיש גברים שיש להם יותא זרעונים ממין מסויים

אין לך מה לעשות בקשר לזה בכל מקרה

ששמונה מתוכם בנים ול-6 מתוכם יש 2-3 בנות ראשונות ולה כבר שני בנים😅

אז לא יודעת אם זה קובע ובסוף עד כמה שאני יודעת לכולם יש גם בנים..

לק"י

בדור של בעלי (האחים והבני דודים) יש גם בנות.

לבעלי יש שני אחים, וכמות הנכדים והנכדות שווה.

מקווה שזה מעודד😅

קראתי פעם כתבה שלאנשי צבא יש בעיקר בנות, באחוזים מאוד גבוהים רק בנות

הם טוענים שהזרע הנקבי יותר עמיד מהזרע הזכרי, ולכן גברים שנמצאים בצבא הם תחת סטרס ולכן יש להם בעיקר בנות

הליכה של 20 דקות

להשאיר ניו בורן בבית

התארגנות מסובכת מידי

הייתי מעדיפה להמתין יום, כמובן בהסכמה משותפת 

הייתי מתייחסת לזה כתור אתגר חיובי וטובלת בזמן.

זו מצווה יקרה ומאתגרת.. ולפי גודל המאמץ גם השכר..

כן משתדלת להיערך לעניין ולהקל כמה שיותר. בהנחה שהבעל רתום, נגיד לתאם נקודה בדרך שנפגשים ומלווה אותך. (ולבדוק אופציה של הלוך ברכב והבעל ידליק נרות בבית,  הייתי שואלת את הרב)

להרוויח את שבת מותרים נשמע לי ממש כדאי. יום של נחת בלי מירוץ החיים ובלי פלאפונים, יום של פניות למשפחה ולזוגיות.

שואלת בעדינות- אולי משהו מלחיץ אותך מעבר למורכבות הטכנית?

נראה לי שתבקשי מבעלך להישאר ולהתפלל בבית בליל שבת

כדי שאת תוכלי ללכת לטבול בנחת, ברוגע, בשלווה, ולהנות מלהיות סוף כל סוף מותרים 

שישי יותר מהיר. אין שטיפה לפני. שבת יותר פניות..

בעלי נשאר להתפלל בבית עם הילדים.

וגם להיות עם התינוק בנחת

ואני בוודאות אחזור לבאלגן 

גם רחוק, גם להשאיר תינוק פיצי בלי יכולת לשמוע מה איתו.

(ודוקא אחרי לידה, שיש יותר סיכוי שלא תקבלי מחזור תקופה, אז לא נראה לי דחוף לטבול כשלא נוח).

רלוונטי להשאיר את הילדים לבד?

אם לא, אולי תקחו אותם לגן שעשועים באחד הרחובות הסמוכים למקווה, ואז את.תלכי לטבול (להם אפשר להגיד שאת הולכת להגיד שלום לאיזה חברה כלשהי שמתארחת ליד)

חבל לדחות טבילה, וכמו שאמרו לפני- להתייחס לזה כאתגר טוב

יש משהו מיוחד בטבילה של שבת

לא קצת חבל?

וגם יהיה חשוך, זה מתאים ללכת לגן שעשועים?

אם הילדים קטנים ורעבים לפני הסעודה,

תקחו אוכל בקופסאות לגן שעשועים ויאכלו שם כמו פיקניק.

אם יהיה קר מאוד או גשום, זה בהחלט לא מתאים

מדובר תכלס רק על הזמן שאת במקווה עצמו

נגיד עשרים דקות?

אפשר להביא איזה חטיף או נשנוש לדרך אם זה נראה לך עדיף..

בערב שבת אוכלים סעודת שבת כולם יחד

ומתקלחים בצהריים אחרי מסגרות.

הוא נשאר איתם בבית אחרי הדלקת נרות, את הולכת חוזרת ואוכלים יחד..

ואם לא טוב ככה אפשר לדחות

שטבילות שהם לא דחופות - כמו נניח בניסיונות כניסה להריון וכו

לדחות מלכתכילה מעש כמובן ברצון 2 בני הזוג

(שוב לא יודעת אם זה מקובל על כל הרבנים)

הייתי עושה מאמץ לא לדחות.. יש נחת בעיני אחר כך להיות מותרים בשבת שזה יום ששניכם בבית.

מה שכן, כדאי לוודא טוב מראש שאת יודעת את הדרך, אולי אפילו להדפיס מפה. מצטרפת להמלצות לפני לקלח בצהריים. והשבת נכנסת בערך בחמש, אם כל מה שנשאר זה רק ארוחת ערב אתם ממש יכולים להשכיב אותם לישון בשבע וחצי שמונה..

יצאו בשבת עם הליכה של מעל חצי שעה ובכל זאת ממליצה לך לא לוותר זה הכי כיף!

את הילדים תקלחו בצהריים המוקדמות

תתארגני בנחת אפילו תקנו אוכל מוכן לשבת או משהו..

הלוך תיסעי עם רכב 10 דק לפני שבת חזור ברגל ואוכלים ביחד סעודת שבת כרגיל..

ומתנים שלא מקבלים שבת בהדלקה

ושמגיעים מניחים את המפתח איפושהוא ואומרים פרק מזמור שיר ליום השבת ומכוונים לקבל שבת

מקלחות אנחנו מקלחים לפני שבת ובכל מקרה בטבילה בליל שבת אני חוזרת ורק אז יושבים כולם לסעודה ככה שבזמן כזה ברור לנו שיקח זמן עד השקט

ואני הולכת 40 דקות אז 20 דקות לא נשמע לי נורא 😆

או זמן אחר שיותר מורכב

אבל כנראה שבמצב שלך הייתי לוקחת אותו איתי כי זה זמן ארוך מידי. (40 דקותלכל צד פלוס הזמן טבילה)

אצלך שזה 20 דקות זה אומר שעה בערך בלעדייך, הייתי מניקה ויוצאת כשהוא נשאר עם בעלי לשעה

מבחינת המרחק-

אפשר להגיע ברכב לפני שבת, ורק לחזור ברגל.

אם את לא מכירה את הדרך, אפשר להדפיס לך מפה של האזור, ואפשר בימים שלפני ללכת לשם ולתרגל.

מבחינת הילדים-

מה הלו"ז שלכם בדרך כלל בליל שבת?

שימי לב שבשבת בדרך כלל המקווה פתוח בשעות יותר מוקדמות. כדאי לברר מראש מה בדיוק שעות הפתיחה.

יש כאלה שטובלות בין השמשות, ויש כאלה שבאמת הכוכבים.

זה יוצא בזמן של התפילה, ואז חוזרים הביתה לסעודה.

בדרך כלל הילדים אוכלים אתכם סעודת שבת, או שהם הולכים לישון מוקדם?

הם לא מתקלחים לפני שבת?

אפשר לקלח את הילדים בצהריים, ולהשאיר לך גם זמן להתארגנות.

אני חושבת (אבל תבדקי שאני לא טועה), שאת יכולה להדליק נרות קצת מוקדם, ולכוון לא לקבל שבת, ואז לנסוע למקווה ולקבל שם את השבת.

את יכולה לנסוע עם בעלך, והוא יחזיר את האוטו הביתה. או להשאיר את האוטו שם, ואחרי שבת ללכת לקחת אותו.

כשאת טובלת, בינתיים בעלך עם הילדים.

אם הם רגילים כבר לאכול, אז שהוא יתן להם ארוחת ערב, או שיחכו לך כשתחזרי לסעודה.

כשאת חוזרת, תאכלו סעודת שבת, או שקודם תשכיבו את הילדים.

והמשך הערב פנוי לכם.

אם בכל זאת זה יהיה לך מורכב מידי, אפשר גם לדחות את הטבילה, אם גם מבחינת בעלך זה בסדר.

כמובן שאעדיף מוצש לקחת אוטו ולנסוע

מכמה סיבות זה גם רחוק גם ערב שבת גם תינוק קטן אם את מניקה אז בכלל...

לא יודעת אם זה קשור, אבל נשמע הגיוני שבקע בטבור יכול לגרום למשהו כזה

או אולי היפרדות בטנית.

הפרדות ממה שאני יידעת זה נראה אחרת

זה כאילו שיש לי פס דמיוני שמחלק למעלה למטה כזה

לא מכירה את הקו הזה...

בשבןע 15 היתי מקל חחח

הבטן יצאה ב16 כזה ןהיתה כבר עגולה

פה אני מ10 עם בטן בחוץ ןהיא שונה מהראשון ממש

אצלי זה ככה בהתחלה

וזה הגיוני כי בפועל הרחם לא באמת מגיעה אפילו עד הטבור בשלב הזה והיא אמורה להיות 2.5 אצבעות מתחתיו.

תמיד ככה אני עד שבוע יותר מתקדם.

ככל שהרחם גדלה כלפי מעלה הבטן מתעגלת יותר. וזה הגיוני אם תחשבי על לשים תפוח מתחת לחולצה ואם תשימי מלון זה יותר עגול

לא יודעת אם הצלחתי להסביר , אבל אצלי בכל אופן זה ממש ככה , ולפי הגובה של הרחם. במיוחד אם את יחסית רזה

מאנונימי כי אני לא מעוניינת לשתף כרגע כל ההריון

כוורת לדעתי פחות עדיף, נותן תחושה קצת סוגרת

המסגרת של המיטה ממש נמוכה, לא משהו שיתפוס סלסילה.

בצד של הראש יש גובה. אולי אפשר לשים שם משהו, והיא תישן קצת יותר אחורה.

(עברו למזרן קטן יותר או הרימו את המזרן כלפי מעלה בצד אחד, כך שנוצר מעין ראש מיטה)

ואז יש מקום על הקרש של המיטה לאחסן דברים. אפשר בסלסילה גדולה או במגירון קטן. (זה בהנחה שמתחת למזרן יש קרש שלם ולא "רצועות" של קרשים. אם לא, אז אולי אפשר להניח שם קרש חזק ושלם על רצועות הקרשים)

ילד אחד ממש השקיע במיטה שלו, ואפילו יצר "ריצוף" על הקרש מטפטים... וכמובן תלה תמונות וכדומה.

אנחנו גם משתמשים בסליסלות נתלות ייעודיות כאלה, אבל באמת אין בהן הרבה מקום. (אפשר אולי לקנות אדנית נתלית גדולה ולהשתמש בה לצורך הזה)

אבל לחלק מהילדים יש מדף או ארונית מעל המיטה. תלינו בקצה של המיטה והם ישנים בצד השני, וכמובן חיזקנו אותם היטב בברגים איכותיים (כלומר בעלי, לי אין מושג בדברים האלה)

רציתי לתייג אותך בהודעה הפותחת, אבל שכחתי.

אצלינו הקרש של המיטה לא שלם, ופחות שייך להשתמש בו.

אין לי בעיה לשים משהו על המזרון, אבל שתישאר מסודר ולא יגלוש לא המיטה.

גם אני וגם בעלי לא יודעים לתלות מדף שיהיה מספיק בטיחותי. צריך בשביל זה להזמין בעל מקצוע, או אולי את אח שלי.

כנראה שצריך לשים סלסילה מספיק גדולה על המיטה עצמה, או לתלות בקצה, אם נמצא משהו מספיק גדול.

חוץ מזה, היא צריכה להתרגל לא להפוך את המיטה למחסן.ץ, ולא להחביא שם דברים.

היום מצאתי שם 5 זוגות גרביים, 2 חצאיות, כמה עטיפות של שוקולדים, מלא שטויות הצעצועים על המיטה ובתוך הציפה של הכרית, כמה ספרים ומלא עיתונים.

גם אצלנו, אף שמצאנו פתרונות טובים (כך נראה לי, לפחות) עדיין יש ילדים שאצלם אפשר למצוא שלל דברים על המיטה, בסגנון הדברים שכתבת...

אז תתחילו בסלסילה גדולה ויפה. ואולי גם בקישוטי מיטה שיעודדו אותה לשמור עליה מסודרת (דובי חמוד, כרית קישוט יפה, כיסוי מיטה יפה, מצעים יפים... מה שנראה לך). אצלנו יש ילדה שככה שומרת על המיטה שלה מסודרת (אבל היא מסודרת באופייה הבסיסי, אז אולי זו לא חוכמה).

אם הסלסילה לא עוזרת, אז באמת תבקשו ממישהו שיתקין לכם מדף חזק, שעליו היא תוכל לשים כמה סלסילות.

כזה

STICKAT כיס אחסון למיטה, שחור, ‎39x30 ס"מ‏ - IKEA

פעם היה להם גם בעוד צבעים.

יש בזה מקום לספר או כמה דקים ועוד קצת פיצ'פקס בכיסים הקטנים יותר.

שמנו לבן שלי כזה במיטה בפינה צמוד לקיר

זה לא מפריע לו לישון כי המיטה גדולה והוא מספיק קטן

אבל זה מקום מוגדר לשים ספרים שהוא באמצע לקרוא, והוא שומר שם גם סימניות ולדעתי עוד דברים אני מעלימה עין😅 זה מאוד עזר אצלנו.

זה גם מיקד לו את הכמויות שאפשר לשים במיטה ועכשיו יש הרבה פחות טירוף... זה יצא משליטה לפני זה

(יש לו מקומות אחרים לשים דברים שחשובים לו, לא במיטה).

של המיטה

לשים לילדים בגדים למחר.

די ברור לי שקיים דבר כזה..

לק"י

ניסית?

(אין לי ניסיון עם הפרדות גדולה. כן עם קטנה).

אבל כנראה לא תרגילים מתאימים לזה. עושה רושם שכל רצפת האגן שלי צריכה שיקום..

תודה

שממש מתמקדת בזה

תכנית מתחזקות אחרי לידה

התחלתי לפני חודש לעשות תרגילים בבית ואני כבר רואה שיפור!

אמנם שיפור קטן אבל משהו לפחות

מאמינה שככל שאתמיד זה ילך וישתפר עוד ועוד

והסבר בדיוק איך עושים

אני לא מוצאת ממש הדרכה וכן רוצה קצת לבדוק בבית איך אני עם זה.

משום מה הקורסים האלה באזור שלי נורא יקרים, 

גם בסטודיו של ההתעמלות שאני שם- על היפופרסיב היא לוקחת פי שלוש מאימון פילאטיס.

אז אני מצאתי ערוץ של מאמנת בשיטה הזאת

היא מסבירה בדיוק איך עושים את זה

אין סיכוי לא להבין

גם אני כמעט נרשמתי אצל מאמנת בעיר וזה היה נורא יקר

אחרי שמצאתי את זה ממש אין לי צורך

הנה קישור

Hypopressives with Alice

לאחרונה היא עשתה סדרה של 30 ימי אימון, כל סרטון 15 דקות 

אבל יש לה הרבה סרטונים.

תוכלי לפרט איזה מהם כדאי לעשות וכמה פעמים ביום?

אם ממש אין זמן למשהו מעבר

היום הראשון

וגם עושה לי חלישס לראות כזו מדריכה רזה (:

אבל ממש תודה. אנסה לראות אם מבינה מצפיה בלבד

תכתבי בAI שאת רוצה פירוט איך עושים תרגילי היפופרסיב תקבלי פירוט מעולה ואז בשילוב הסירטונים מאמינה שתצליחי להבין.

יש תרגילים מעולים לזה.

יש גם תרגילים בכללי של חיטוב בטן שגם יכולים לעזור

בכללי כל אזור בטן רצפת אגן זה אזור ממש חשוב להמון דברים...

לדעתי קצת קשה להתמיד לבד, שווה למצוא קבוצת תרגול ראיתי הרבה פרסומים על זה.  

אחרי שנים עם היפרדות וניסיון של כל מיני דברים.

יכולה לומר שיש שיפור שרואים מכל מיני תרגילים ייעודיים והעיקר זה ההתמדה! זה תרגול יומיומי.

אבל לפעמים השרירים כל כך חלשים שזה פשוט לא נותן את האפקט ואז את חייבת פיזיו לרצפת אגן, לא כולן מומחיות בזה, האפקט מתקבל מהדבקה של הבטן בקינזיוטייפ, אם לא הדביקו אותך אז בעצם לא קיבלת ערך מוסף מהפיזיו שלא היית מקבלת מתרגילים אחרים.

מודה שאת ההיךופרסיב עוד לא ניסיתי. כן שמעתי הרצאה אבל הייתי בדיוק באמצע תהליך אחר אז לא נרשמתי.

יודעת שזה קצת מירכב לבצע, אז שימי לב שאת עושה נכון.

לגביי, נפלתי אחרי שנים על פיזיו תותחית שהדביקה לי את הבטן ונתנה תרגילים פשוט מעולים ואפקטיביים.

וזה פשוט הצלה, כדאי לטפל, זה ממש לא רק אסתטיקה

בהצלחה

אבל הרופאה אמרה שיש שיפור גדול לעומת שנה שעברה- אני עושה פילאטיס ורק נזהרת מתרגילים בעייתיים