בס"ד

ואהבתי מאוד את הדברים של הרב!

ממש אהבתי איך שהוא מעביר את הדברים וגם את המסר! תודה לך

שזה לא שאדם לא יראה כלל את הכלה לעתיד, העניין של התמונה שהוא יכול להחליט אם לצאת לפגישה בכלל על סמך מראה חיצוני בלבד וזה שטחי מאוד בלשון המעטה.

ואי אני תמיד מבקשת תמונה, אין מצב כמעט אצלי להפגש בלי תמונה.

בכל אופן אני חושבת שהמצב היום הוא שונה. אם חברות טובות שלי היו מציעות לי הייתי יודעת לסמוך עליהן שהן מכירות את הסגנון שלי.

אבל בפועל שדכנים שמעולם לא פגשו אותי מציעים על סמך נתונים יבשים, וחשוב לראות סגנון על פי תמונה.

גם באתרי היכרויות ראיתי הרבה שיודעים לכתוב כאילו הם תורניים ובפועל הם היו נראים מסורתיים בכלל.. 

לא תמיד לראות תמונה זה בגלל שאני מחפשת יופי. (יכול להיות שיש כאלה שכן, ואז זה באמת בעיה...)

ואני כן חושבת שתמונה באיכות טובה, קצת משקפת אופי, לא תמיד זה נכון אבל עדיין

ואני כן חושבת שעל סמך פגישה אחת של שלוש שעות או יותר אפשר להרגיש אם זה מתאים לי בשביל להמשיך לעוד פגישה או לא.

בקיצור אני מבינה על מה הרב מדבר, אבל עדיין לא כולם מבקשים תמונה מהסיבות האלו.. 

וזה שיש אנשים מקסימים עם אישיות קורנת ומרתקת לא אומר שאני אתחתן אתם... צריך מציאת חן בקיצר.

מצטער אבל אחרי כמה שניות הפסקתי לראות, השפה וצורת הדיבור צרמו לי.

ובכל זאת לגבי מה שכן ראיתי:

"מי שמבקש תמונה לא מעניין אותו הבנאדם" ומשפט אחר כך "תעלו את זה, לא 'כפת לי. אני לא סופר אף אחד", יש פה איזושהי סתירה (ואני לא מתייחס לגופו של אדם, אני לא מכיר אותו, אבל נראה לי שזה משליך על תוכן הדברים).

אבל רמב"ם ידוע הוא שבשביל ליישר מידה צריך לסטות לכיוון השני, ובפשט כך גם בשיח. לפעמים צריך לדבר בצורה בוטה כדי להכניס דברים בצורה הנכונה.

משתי סיבות:

א. זה לא הכיוון השני, זה כמו לחנך ילד נגד אלימות ע''י מכות...

ב. לא צריך לדבר בבוטות כדי להעביר מסר, להפך - ניכרים דברי אמת ודברי חכמים בנחת נשמעים. מסופר על משה סנה שפעם אחרי שהוא נאם מצאו פתק שנשאר על הדוכן עם נקודות שהוא רשם לעצמו וליד אחת הנקודות היה כתוב ''טיעון חלש - להגביר את הקול'', כשבנאדם מדבר בצורה בוטה זה דווקא עשוי להעיד שהוא לא ממש מאמין במה שהוא אומר.

וכל זה בלי קשר לגופו של עניין, אני אישית אף פעם לא ביקשתי תמונה ולדעתי זה לא אידאלי (אם כי אני חושב שכן עדיף למי שהמראה מאוד חשוב לו לבקש).

א. אמרתי ילד חלש? הדוגמה הייתה ילד אלים. אם אתה רוצה ילד חלש כדוגמה אז בבקשה: זה כמו להדריך ילד חלש שחוטף מכות לברוח כדי לא לחטוף (וגם חוג ג'ודו זה לא להכות אותו, בקיצור נתת דוגמה שונה לחלוטין משלי אבל שוין).

ב. אכן לא צפיתי כאמור.

לחנך נגד משהו ע''י טעות באותה הנקודה (האלימות זו רק דוגמה, ללא קשר ישיר).

לאמור:

הוא אומר שצריך להיות אכפת מהבנאדם (כלומר מהאינדיבידואל והעולם הפנימי שלו) ושנייה אחרי זה לתת הכללה גסה ובוטה כדי להעביר את המסר ועוד להסביר את זה ב"לא 'כפת לי. אני לא סופר אף אחד" זה להמשיך בדיוק את אותה הטעות שהוא קובל עליה, וככה לא מחנכים (כמו שלא מחנכים נגד אלימות בעזרת אלימות).

השגיאה שהוא מצביע עליה: התעלמות מהאינדיבידואל ומהמכלול והיתפסות להגדרה כללית ע''ב פרט אחד (יפה / לא יפה).

השגיאה שהוא עשה לענ''ד: התעלמות מהאינדיבידואל ומהמכלול והיתפסות להגדרה כללית ע''ב פרט אחד (כל מי שמבקש תמונה לא מעניין אותו הבנאדם).

ולמה הוא אומר "תעלו את זה, לא 'כפת לי. אני לא סופר אף אחד"? כי הוא יודע שיש הרבה שישמעו ואצלם זה כן מורכב יותר...

הוא מדבר בשפת בית מדרש שמתאים לתלמידים שלו..

בעיקר מבחינת התוכן - אין שום התייחסות למורכבות של הבעייה. אצלו זה נראה שחור לבן (לא התמונות;)). הוא העלה לרגע טיעון הגיוני בבקשת תמונה ולא התמודד איתו ברצינות. זה לא ליבון רציני של הבעיה (ויש בעיות בנושא הזה..) לענ"ד.

וגם מבחינת הסגנון - הוא בעצמו אמר שהוא מאבד שליטה כשמדובר בנושא הזה. לדעתי בעייתי מאוד, לא משנה על איזה נושא מדברים, בן אדם צריך להיות בשליטה, בודאי רב שמעביר שיעור... כמובן שאפשר ורצוי להתבדח וכו', אבל כאן הכל בא מתוך ג'ננה, מהבטן, אז זה כבר מאבד את הטעם...

אבל הבנתי מהתגובות שעמדתו היא שלילית ביחס לזה. כאילו זה מעיד על חיצוניות בלבד של המבקש.

זה דבר שאינו חד משמעי.

אכן, בקשת תמונה פשוט לראות "אם מספיק יפה".. זה די זול. חיצוני. חבל מאד. לא שם נמצא האדם שאותו רואים. ואולי מתוך שיחה, גם ייראה אחרת?.. (אם כי, אם בסופו של דבר, מישהו "לא יכול לסבול" מראה מסוים, אז מה נעשה.. הצד השני לא צריך לסבול בגלל זה, להיו נשוי למי שאינו סובל את מראהו...)

אבל לאידך, לפעמים אדם עם טביעת עין, יכול להבחין מתמונה כיוון כללי, סוג של טיפוס, ולראות אם בכלל שייך לברר. זה לגיטימי.

אלא שצריך לומר את האמת - שיכולות להיות גם בזה לא מעט טעויות - לשני הכיוונים; גם שיש על מה לדבר עם מי שחשבו שלא - וגם להיפך...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.