בהריון, רק תהיי קשובה לגוף שלך.

אני אישית הפסקתי כי הרגשתי חולשה. אבל הבת שלי היתה בת שנה וחצי...

בהצלחה רבה!!

אין לו מאגרים בלתי נידלים,במיוחד אם לא מקפידים על תזונה בריאה. הוא צריך לספק אוכל ל-3 אנשים

פחות מדאיג הילד היונק,כי אפשר לראות עליו.יותר מדאיג העובר,את לא יכולה לדעת מה חסר לו ואיך זה ישפיע עליו בעתיד.

אבל כשאישה מכירה את גופה (לא תמיד) ויותר מתי היא מגזימה,אז למרות כל התחושה הרעה,ריך להפסיק.זה לא יכול לבוא על חשבון העובר.מטרנה זה גם מספיק טוב

לעובר ואחר כך לחלב של התינוק היונק

אם יש לאמא חוסרים הם יפגעו קודם כל בה אח"כ ביונק ואח"כ בעובר

ואישה בהריון תקין ללא עבר של דימומים בשליש ראשון שמקפידה על תזונה בריאה + נטילת תוספים - אין בעיה להמשיך להניק כל עוד נח לה עם זה

ברור שהאמא צריכה לדאוג לתזונה טובה + פרנטל + השלמת חוסרים ספיציפיים בנוסף

זה לא נכון שהגוף לוקח לעובר ולחלב כל מה שצריך

לגוף יש היגיון,הוא לא ישאיר אמא עם ברזל 2,בשביל שלעובר לא יחסר. הוא מבין שזה יהרוג את האמא. הוא לוקח במידת ההגיון,ואם חסר לעובר אף אחד לא יכול לדעת. זה יכול לפגוע בו מאוד ,לא בטוח שיראו מיד יתכן וזה יצוץ אצלו בהמשך החיים. אי אפשר לדעת

זה מאד הגיוני

וגם למדתי את זה במכללה

אם נשמע מדבריי שהיא פוגעת בעובר,אני מצטערת.לא נראה לי שרשמתי את זה,התכוונתי באופן כללי. שבמצב כזה צריך להיות עם יד על הדופק מאד מאד. נשים כותבות לה אני עשיתי את זה וזה לא אומר כלום.

התכוונתי רק לחדד את העניין,שתזהר מאוד זה הכל.מכירה מישהי שהניקה תוך כדי הריון והיתה לה הפלה, לא היו לה דימומים קודם,אבל פתאום הפלה. יכול להיות שזה היה קורה גם בלי ההנקה. אבל לדעתה זה הגורם,מאז היא לא הניקה יותר.אבל את מה קרה לא תוכל לשנות.

אשה שמודעת לעצמה ולוקחת אחריות על העובדה שהיא גם בהריון וגם מניקה - לא תגיע למצבים כאלה

יש הרבה בינינו שיולדות שנה אחרי שנה,מניקות תוך כדי ולא מקפידות על תזונה נאותה

מכירה מישהי כזו שחיה על קפה ועוגה,מה היא חושבת לעצמה? מאיפה יש לעובר שלה ויטמינים ומינרלים, מהאוויר?

זה יכול לפגוע גם בה מאוד בעתיד

היונק היה קצת יותר גדול וכבר היו כמה ארוחות מוצקים פה ושם

הרגשתי מצוין, לא הרגשתי שהתמעט לי החלב

שאלתי מדריכת הנקה מוסמכת אם זה בסדר והיא אמרה שאם אין לי היסטוריה של דימומים בשליש ראשון ולא הסטוירה של הריונות בסיכון אין שום בעיה להמשיך להניק.

המשכתי להניק עד סביבות שבוע 16 שאז החלב התחיל להשתנות ולהתאים את עצמו לחלב של אחרי לידה, הטעם של החלב השתנה והיונק שלי כבר לא אהב את זה אז הפסקנו ועברנו למוצקים בלבד (כבר היה מספיק גדול בשביל זה)

קבלתי פה ושם הערות מכל מני נשמות טובות שחשבו שאני מזיקה לעובר או לעצמי - אבל הבנתי שזה נובע מבורות בלבד ופשוט סיננתי אותם!

תקפידי על פרנטל כבר מעכשיו, תשתדלי לאכול טוב ובריא

ותבקשי בדיקות דם מקיפות - כולל פריטין (מאגרי ברזל, לא מספיק לבדוק רק המוגלובין), B12, ויטמין D

לק"י

1. שנתיים ואחרי.

2. קודם לילה (אחרי גיל שנה).

3. בגלל ההריון הבא (הפסקתי באמצע ההריון או לקראת הלידה. והם גם היו מספיק גדולים, ואצל חלקם לפחות קצת מיציתי. אז לקראת הלידה הפסקתי).

בערך 8 עד 10 חודשים כול אחד.

בדרך כלל הפסקתי בהדרגה.

ילד ראשון כי חלמתי על צפופים.

שני ושלישי לא זוכרת.

ורביעי חלמתי להצליח יותר אבל היא לא עלתה במשקל והחלב נגמר לי בפתאומיות 

1. בין 11 חודש ל6 שנים.

2. תלוי בסיבה. חלק הפסקתי מיד הכל. וחלק קודם לילה.

3. הריון נוסף/גיל היונק.

וואו

1. כל ילד בזמן אחר

ראשון- שנה ו3 חודשים ( הייתי כבר בתחילת הריון)

שני- עברנו את גיל 3

שלישי ורביעי וחמישי- בערך שנה ושמונה חודשים (יש ביניהם הפרשים של שנתיים בערך)

שישי- גיל 3 ומשהו בערך אולי יותר

2. לא ממש הבנתי את השאלה. כשהפסקתי אז באמת הפסקתי.

אם המשכתי להניק בלילה זה לא נחשב הפסקה מבחינתי,

מן הסתם לא בכל גיל הנקתי באותה התדירות כמו בהתחלה.

3. כי מיציייתי את זה לחלוטין

או בגלל שכבר הייתי בסוף הריון או כי כבר באמת זה מוצה והילד גדל 

1. בגיל 11 חודשים.

2.3.נמאס לי לשאוב בעבודה אז הפסקתי ואז לאט לאט נגמר לי החלב.

בעיקרון חלמתי להניק עד שיאכלו רק מוצקים

הראשון הפסקתי בערך בגיל חצי שנה בגלל הריון נוסף

השני הנקתי עד שנה שאז כבר אכל ארוחות מלאות והנקה היתה רק נשנוש לפני השינה

השלישית העדיפה בקבוק וההנקה היתה קשה והשאיבה עוד יותר אז הפסקתי קצת אחרי חופשת לידה

הרביעית כבר הייתי עייפה משאיבות אז גם הפסקתי כשחזרתי לעבוד.

כל הפסקה היתה הדרגתית, הנקתי רק כשהיה לי גודש, ובשאר נתתי בקבוק ולאט לאט התמעט החלב עד שנגמר.

1. בגיל 3 חודשים כשנכנס למטפלת.

2. ביחד יום ולילה.

3. לא יכולתי עם התלות הזאת שהאוכל שלו רק אצלי.

ואם אני רוצה לצאת או שמישהו אחר יאכיל - צריך לשאוב לפני, ואחרי - את הגודש.

אני צריכה את העצמאות והחופש שלי.

אגב, בדיעבד הייתי צריכה להפסיק לפני.

זה לא היה נכון לי ולא היה שווה את ההרגשה שלי. 

2. הפסקתי לגמרי. בכולם ניסיתי להפסיק לילה לפני ולא הלך.

3. בעיקר כי לא הצלחתי להפסיק בלילה והתלות בלילה הייתה לי קשה (ינקו ברצף כמעט כל הלילה). ההפסקה בשנה ו9 הייתה הכי קלה בקטע הזה היא מייד התחילה לישון לילות. כשהפסקתי בגיל קטן יותר הם היו קמים לאכול אוכל אמיתי בכיסא אוכל באמצע הלילה עד שהתרגלו (העדפתי לא להרגיל לתחליף חלב שלא יהיה לי צורך לגמול מעוד משהו).

על זה שקמת באמצע הלילה והבאת אוכל אמיתי 

מטורף

את הקטנה אני עדיין מניקה, היא שבוע הבא בת שנתיים.

אבל, מסייגת ששניהם מאיזור גיל שנה ורבע-וחצי זה התכנס להנקה בערב לפני השינה והנקה בבוקר כשקמים וזהו.

ואם אני לא נמצאת בלילה/בבוקר הם בסדר ולא מכורים ברמה שלא מסוגלים להמשיך הלאה. אז זה לא מגביל אותנו ורק כיף לנו..

את הגדול הפסקתי להניק פשוט כי עברתי ניתוח שאחריו קיבלתי תרופות חזקות שאמורות בהנקה, ובחרתי בגיל כזה לא לחפש אלטרנטיבות שמותרות אלא פשוט לסיים את ההנקה.

את הקטנה אני אניק עד שהיא תפטר אותי או אני אותה, נראה מתי זה יקרה🤣

מאוד מאמינה בהנקה מצד אחד

ומהצד השני לא מאמינה ב"התאבדות למען ההנקה"

ב"ה ההנקה זורמת וטובה לנו

וגם כשאני מצמצמת הנקות הגוף מתאים את עצמו

אחרי שאצל הגדול השאיבות פגעו בי

אצל הקטנה החלטתי שלא משנה מה, שאיבות זה הקו האדום שלי. אז קנינו בגיל חודש בערך כבר חבילת מטרנה טו גו שיהיה לנו בבית למקרה הצורך, וזה נתן לי רוגע בנפש ואפשרות לזרום איתה.

כנל בשלב שהיא כבר הייתה גדולה מספיק ועדיין ינקה בלילות כמו ניובורן, עשינו שינוי וגמלנו מהלילות. מבחינתי הנקה אמורה להיות משהו שמלווה את החיים, חלק מהם פשוט, לא משהו שהוא חזות הכל.

לא מדברת בגיל ממש פיצי עד 3-4 חודשים נגיד, אלא אחרי זה..

אחד הפסקתי בגיל שבועיים

אחרי ששילבתי עם תמ"ל ונמאס לי מההנקה

השני הנקתי רק בבית חולים בשילוב עם תמ"ל

השלישי לא הנקתי בכלל

1. בסביבות גיל שנה פלוס

2. הפסקתי לגמרי

3. כי רציתי עוד הריון, וזה לא עובד אצלי עם הנקה

2. קודם לילה (הגדולה שלי ישנה לילה מגיל ממש קטן,  האמצעי מגיל כמעט שנה) בשלב הסופי כבא היה רק הנקה שתיים ביום שלא החליפו ארוחה..

3. מיציתי

והיה נראה לי שזה לא תורם יותר לאף אחד כבא, הם גם לא היו מכורים קשים ולא היה נראה שזה משנה להם

2 ילדים מתוקים מתוקים

את הראשון הפסקתי להניק לגמרי בגיל שנה וחמש.

כבר בגיל שנה ושלוש הפסקתי בלילה כי הוא שיגע אותי.

בגיל שנה וחמש מיציתי והפסקתי גם ביום

את השניה,

היה לנו משבר רציני בהנקה בגיל שבעה חודשים

היה לתינוקת פצעים בפה והיא הדביקה גם אותי.

הייתה הפסקה בהנקה למשך שבועיים שהשפיעה על כמויות החלב

ואח"כ חזרתי להנקה חלקית עם תמ"ל

בגיל שנה ושלוש בערך הפסקתי לגמרי.

בערך אז גם הפסקנו עם התמ"ל כי היא מידי התמכרה אליו.

1. בדרך כלל שנה פלוס

2. קודם יום כי הפסיק לעניין אותם...אחר כך לילה

3. כי הייתי צריכה שינה, חדר רק שלנו, ואוויר

בין עשרה חודשים לשנתיים ושמונה חודשים.

לרוב הפסקתי קודם בלילה ואחר כך ביום ההנקה דעכה.

אצל רובם הם הפסיקו לינוק. אצל חלק אני יזמתי את ההפסקה כי הייתי חלשה מהיריון חדש.

בעיקרון אני אוהבת להיניק. לצערי הגדול עם שתי הקטנות זה לא הלך לי בצורה חלקה, ועד עכשיו אני בוכה על זה (הן גם הפסיקו לינוק מוקדם משתכננתי)

עם הקטנות..

גם זו משמים לטובה 🙂🩷

1.שנה וארבע ושנה ושמונה.

2.אצל שתיהן גמלתי מהנקות לילה באזור גיל 7-8 חודשים כשראיתי שהן כבר פותחות פערים בעצמן בלילה, אוכלות ארוחת ערב טובה לפני. ככל שהם אכלו יותר מוצקים מן הסתם מספר ההנקות ירד ואצל שתיהן כשהפסקתי זה היה כבר ברמה של הנקה- שתיים ביום. לפני השינה, ובבוקר כשקמים.

3.הריון של הבא בתור.. בהריון השני ההנקה פשוט הציקה לי בגלל הרגישות בחזה ובהריון השלישי ראיתי שנגמר לי החלב באזור שבוע 16. היא הייתה מוצצת ולא היה יוצא כלום, אז הפסקתי

אבל חושבת שכן.. התחלתי טעימות בארבעה חודשים ואז מחמישה- שישה חודשים כבר נתתי ארוחת ערב של דייסת קוואקר נגיד והם עלו די מהר בכמות. וכמובן אחכ גפ הנקה לפני השינה.

אני לא זוכרת כבר גילאים בדיוק. אולי זה היה יותר לכיוון 9 חודשים.

עם הגדולה אני זוכרת שהיו איזה שני לילות שפתאום היא ישנה לנו 12 שעות רצוף ואז אמרתי לעצמי אוקיי אז היא לא צריכה לאכול בלילה ובלילות אחכ כשהיא קמה הרגעתי אותה בלי הנקה עד שזה הפך לקבוע שהיא ישנה בלילה 

1. משתנה בין ילד לילד

2. כשהפסקתי הפסקתי לגמרי

3. הריון/חוסר עליה במשקל של התינוק (ספציפית עם בעיה רפואית)

1. גיל שמונה חודשים

2. לגמרי. לא היה איזה קושי מצד הילדה כי זה כבר לא היה המזון העיקרי שלה

3. ירידה במשקל שלי שגרמה גם למיעוט חלב עם הזמן וצמתי גם ט באב וכיפור שבכלל גמרו לי על הכמויות ונואשתי להחזיר.

הגדולה:

ינקה עד גיל שנה ותשע, עד שנגמר החלב.

היא ישנה לילות שלמים מגיל מאוד קטן.

השני:

ינק עד גיל שנה וחצי, הפסיק מעצמו כשעבר חדר.

בלילה הוא הפסיק לינוק כמה חודשים לפני.

השלישית:

ינקה עד גיל שנתיים.

גמלתי מהנקות בלילה בגיל שנה וחמש.

הגמילה הסופית לא היתה ממש גמילה. שיניתי את הלוז וההרגלים, כדי שלא תינק בזמנים שהיא רגילה, וזה עבר חלק.

גמלתי כי היא כבר היתה מספיק גדולה, הייתי בהריון ולא רציתי להניק עד הלידה, ורציתי להשאיר את הילדים בלעדי.

הרביעי:

הוא בן שנתיים וחודשיים ועדיין יונק.

גמלתי מהנקות בלילה בגיל שנה ותשע.

כרגע יונק לרוב בבוקר, וכשחוזר מהמעון.

אני בדיוק מתלבטת מה לעשות.

את הגדול הפסקתי בגיל שנה ו9.

הייתי בחודש שביעי והבנתי שכבר לא כיף לי להניק

הוא כבר היה גמול לילה וינק רק לפני השינה

אז זה היה בטוב לשנינו

הגמילה של השניה הגיע ממש בהפתעה

הייתי בתחילת הריון והתגלתה לי המטומה

ההנחיה היתה להפסיק במידית

היא היתה גם בת שנה ו9

אבל ינקה במהלך היום (לפני המשפחתון, כשחזרה, ולפני השינה)

במזל ממש חודש לפני העברתי אותה חדר והתחלנו לתרגל הירדמות עצמאית שצמצמה ממש את ההנקות לילה

אם הייתי צריכה להיערך לזה- לא זאת היתה הדרך

אבל בדיעבד- הלך יחסית בקלות

ועכשיו היונק הנוכחי כבר בן שנה ו10

חושב שהוא nb

קם בלילה מלא לינוק

ומבקש גם במהלך היום (ואומר תודה כשהוא מסיים...)

מתחיל לדגדג לי שדי

אבל עוד אין לי אסטרטגיה איך לעשות את זה

אנחנו בלינה משותפת

ואני לא יודעת לקשור בין שניהם

ומצד שני לא יודעת איך גומלים וממשיכים לישון ביחד

1. שנה וחודש

2. לגמרי

3. עברתי ניתוח, המשכתי לשאוב אבל אחרי שחרור מהבית חולים הילד לא היה בעניין. מתגעגעת לזה. מבואסת שזה קרה. 

רק ליום, ולא להירדמות. בד"כ לפעמיים - שלוש ביום. ורק בבית.

ככה כבר לא הרגשתי שזה מעיק, אלא בכיף שלנו.

לא הנקתי עם הריון אף פעם זה היה עושה לי חולשה.

הפסקתי לגמרי ממש (אבל בשלבים ותוך שבוע הגמילה התבצעה בצורה הכי טובה)

כך שהפסקתי להניק גם בגיל 5 חודשים, וגם בגיל שנתיים...

ובין לבין...

כשהפסקתי זה לגמרי (בהדרגה במהלך שבוע-שבועיים)

הפסקתי לפעמים כי חזרתי לעבוד ולפעמים כי פשוט לא היה כבר מספיק חלב וההנקה הייתה כבר מטלה מבחינתי ולא באה בכיף וטוב

1. משתנה. הכי ארוך עד גיל 7 חודשים.

2+3 לצערי הוא הפסיק לבד גם יום גם לילה.

הפסקתי בגיל 11 חודשים

הפסקתי בהתחלה בלילה ולאט לאט גם ביום

כי היה לי קשה מידי בלילות היא הייתה צמודה אליי וקמה כל חצי שעה לינוק

והותשתי מזה....

במיוחד שכבר חזר לי המחזור ובמיטות מופרדות היה סיוט להצטופף איתה

בגיל קטן עד נגיד גיל חצי שנה לפחות, יש הרבה ציוד, והם לא צפויים. צרכים שעברו לבגדים. מזגן קר או רוח שמצריך שמיכה או בגד חם וכו. סינר הנקה, מוצצים, וכו.

אז יש לי תיק עגלה בעיקר לנסיעות אבל לא רק.

קניתי באליאקספרס. יש מצוינים ויפים. במחירים טובים.

לגיל גדול יותר בד"כ משהו קטן יותר לבקבוק, טיטול, מגבונים.

בסל בד"כ פחות נוח או בסל בתיק כמו של גן.  

מחירו פחות מ150 ש"ח והוא מצוין ממש מרוצה. מכיל המון משתמשת בו תמיד ביציאות.. לא חושבת שיש עניין לרכוש בסכום כזה חוץ מזה שזה מותג ..

לא אוהבת לשים מתחת לעגלה זה תמיד מתפזר..

אשמח להמלצה לתיק מעלי

בילד הקודם קניתי מסין והתיק נקרע מהר

אז אם יש המלצה למשהו מנוסה זה יהיה טוב

תיק חיתולים סובובה מוצק, אופנתי, עמיד למים, תיק חיתולים מרובה תפקודים לשינוי חיתולים לתינוק, תיק גדול ומסוגנן - AliExpress 1501

לק"י

אבל אני בדרך כלל שמה דברים בסל או בתיק גב שלי.

הוא לא עלה 500 ולא קרוב לזה.

והוא לא נוח- יש לו תא אחד גדול ו-2 תאים של בקבוקים.

יותר נוח לי כי זה לא ענק כמו תיק ולא מוסיף הרבה משקל לעגלה.

היה לי תיק והוא הכביד.

החיסרון הוא שאי אפשר לשים על הגב אם צריך

ארגונית לעגלה אולימולי רוזי שחור – Olimoli Rosy - Olimoli - מוצרים משלימים לעגלה ולטיולון

ב-30 שח

בודאי לא שווה להשקיע מאות שקלים על תיק

אבל תיק לעגלה זה מוצר נצרך וחשוב

תיקי ארגון לעגלת תינוק עם נפח גדול, תיק תלוי לנסיעות, מחזיק בקבוקים, תיקי חיתולים לעגלת תינוק, אביזרים לעגלה - AliExpress 1501

בגילאים קטנים ממליצה על תיק שתאהבי, כי הוא נהפך לתיק שלך 😅

וגם ממליצה שיהיו ידיות שאפשר לשים על הגב, משדרג.

מעליאקספרס יש ליונה המלצות באתר שלה. אני סומכת עליה.

לפני כמה שנים קניתי באמזון פליימוביל, כשהיה משלוח חינם.

בפער של לפעמים 100 שקל!!!

ויש אתר פלייבמייל. גם יחסית זול

https://www.play-bamail.co.il/?srsltid=AfmBOopUmL62ng-mISKjcwyjbKcX8JLJZASmIMXxVfjRols1ECbUG5dQ

בזמנו עשיתי הזמנה די גדולה. רק אחרי שקבלתי את המשלוח והכל היה לשביעות רצוני הם בקשו שאשלם

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

נכון, זה גם קשור לגובה ומשקל

וגם קשור ליכולות מוטוריות (סרבול, מוטוריקה עדינה - שזה בשלות לכתיבה לביצוע משימות יותר מורכבות, יכולת תנועה תואמת גיל - קפיצה, ריצה, טיפוס) זה נשמע טריוויאלי, וכנראה שזה לא משהו שמסתכלים עליו בנפרד מעוד דברים. אבל תחשבי על ילד שמדדה אחרי כולם כי המוטוריקה הגסה שלו עוד לא מספיק מפותחת, או נופל הרבה, או לא מצליח עדיין להביא את עצמו למכונות לכתיבה. זה דברים שיכולים להיות משמעותיים בבית הספר. 

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...

והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

@מתיכון ועד מעון אשמח לפנות אלייך בפרטי, אכתוב לך..

בכללי הגננת חושבת שאין סיבה להשאיר אני יותר חוששת כי אני רואה את רמת המתח שיוצאת בבית לפני המסגרת ואחריה...שמלווה גם באתגר תחושתי..

ממה שכתבתן נראלי שהכיוון הוא כן לעלות אבל השאלה איך להכין כמה שיותר לעליית מדרגה בעומס על שלל גווניו...

רוב הג'לים הביתיים נגד נמלים (כמו "טופג'ל" ודומיו) מכילים חומר פעיל בריכוז נמוך מאוד, והם מתוכננים כך שגם אם חיית מחמד או ילד טועמים כמות מזערית, זה בדרך כלל לא גורם להרעלה מסוכנת.

עם זאת, בגלל שמדובר בתינוקת:

זיהוי החומר: חפשו את האריזה ובדקו מהו השם המסחרי והחומר הפעיל (למשל: Fipronil או Imidacloprid).

2. יצירת קשר עם מרכז ההרעלות: זהו הצעד הכי חשוב ומהיר. התקשרו למרכז הארצי למידע בהרעלות (ביה"ח רמב"ם) בטלפון: 04-777-1900. הם זמינים 24/7 ויתנו לכם תשובה מדויקת לפי סוג החומר ומשקל התינוק

בשורות טובות ושיעבור הכל בשלום ובבריאות מלאה!

לי בד"כ חזר אחרי 6 שבועות ללא כתמים לפני. פעמיים נקלטתי לפני

ואחרי שבועיים מהביוץ- שלושה מההפסקה קיבלתי מחזור.

לקח לי 7 חודשים להכנס להריון אבל עדיין הנקתי אז יכול להיות שזה קשור

לפי התיאור של ההפרשות + תוצאות הממדים של בדיקת הדם, הביוץ מתקרב. 

גם אם יהיה בעוד יומיים - שלושה, זה זמן מצויין לנסות

בהצלחה!!!!