נכנסים הביתה, פותחים את הדלת. שלום שלום מי כאן. מה למה אני ערה, הרגע חזרתי הביתה. טוב נו נלך לחדר. למה כל הדברים האלו על המיטה שלי?
היא תקום מחר מוקדם. זה אומר שאי אפשר לישון על הרצפה. צריך לקום ולסדר ולמי יש כח.
אני אמורה להיות באורות היום. גם פורים וגם זה. אבל לא. אני יושבת כאן ורועדת ובוכה בגעגוע ותסכול.
נכספה וגם כלתה נפשי ואי אפשר.