יסודות הארגון- ישנו תהליך בארגון שנקרא-דפרטמנטליזציה-חלוקה למחלקות. ישנם מספר שיטות לחלוקה:
1.חלוקה לפי תפקודים-מתאימה בעיקר לארגונים קטנים. לדוג'-שיווק,פיתוח,ייצור וכספים.
יתרונות-מאפשר התמחות, צוותי עבודה מגובשים, הוזלת עלויות, תיאום פשוט יותר
חסרונות-התמקדות במחלקה ולא בארגון, לא צומחים 'כלליסטיים' להנהלה הבכירה, רק ההנהלה הבכירה אחראית לתוצאות העסקיות, מקשה על ביקורת ואבחון בעיות.
2.חלוקה לפי מוצרים-מתאפשרת במקרה של מוצרים מגוונים. לדוג-חטיפים, ממתקים, קפה, שוקולד. כל אחד צריך את השיווק והייצור המתאים לו.
יתרונות-מאפשר התמחות, מאפשר הערכת ביצועי מוצרים(מכירות ורווחים), קבלת החלטות פשוטה יותר.
חסרונות-גורם לכפילות משאבים(כאילו שיש 2 חברות בתוך חברה אחת), מקשה על תיאום בין מחלקתי, התמקדות במוצר ולא בארגון.
3.חלוקה לפי לקוחות- חלוקה לפי לקוחות מגוונים כמו: סטודנטים, מעמד הביניים, עשירים, אנשי עסקים, אברכים, צעירים וכו'.. לדוג-חברת אשראי שנותנת לכל לקוח מסגרת אשראי שונה לפי מעמדו.
יתרונות-התמקדות בצרכי הלקוח, מאפשר התאמת מוצרים לפי קהל יעד.
חסרונות-גורם לכפילות משאבים(בשניהם צריך אנשי מכירות, שיווק וכו'), מקשה על תיאום.
4.חלוקה לפי איזור גיאוגרפי- חלוקה לפי אזורים. צפון, דרום, מרכז, חו"ל.
יתרונות-מאפשר התאמת מוצרים.
חסרונות-כפילות משאבים, מקשה על תיאום בגלל הריחוק הגיאוגרפי, מקשה על גיבוש חזית אחידה.
5.חלוקה לפי מטריצה-חלוקה משולבת בין שני סוגים שונים של מחלקות.לדוג-תפקוד ומוצר. בשביל לעבוד לפי מבנה זה צריך צוות ייעודי שיפתח את אותם הדברים ומבט בכמה מישורים-היבט שיווקי, ייצור ותפקוד.
יתרונות-גורם לשיתוף וחיכוך בין מחלקות, מקל על תפקידים מורכבים כמו פיתוח ושיווק תרופות.
חסרונות-מצריך דיווח לשני מנהלים, מצריך תיאום בין המנהלים השונים, מצריך יותר פיקוח ובקרה.
סמכויות בארגון-יחסים חברתיים שבהם לממונה בארגון יש יכולת לקבוע את מעשי הכפופים לו. הסמכות שייכת למשרה ולא לאדם המאייש אותה.
•סמכות תפקודית-סמכות בתוך שרשרת הפיקוד.(מפקד בצבא)
•סמכות מטה-סמכות שאינה בתוך שרשרת הפיקוד.(רופא גדודי בצבא)
הארגון מחולק למחלקות תפקודיות ומחלקות מטה:
•מחלקה תפקודית-אחראית על הפעולות העיקריות של הפירמה. כמו:שיווק, ייצור, שירות לקוחות וכו'.
•מחלקה מטה-מעניקות תמיכה למחלקה התפקודית. לדוג-שירותי ראיית חשבון, יחצ, כח אדם.
תפקידי מועצת המנהלים:
1.בחירת מנכל. דואג להתפתחות החברה אבל החברה לא שייכת לו.
2.בחירת כיוון אסטרטגי והערכת הצלחת התאגיד. במה החברה צריכה להשקיע.
3.הבטחת התנהגות אתית, חוקית ואחראית.
"נתח שליטה"
מי שמחזיק ביותר מ50% מהחברה הוא בעצם זה ששולט בחברה.
דירקטוריון-אדם שיש לו מניות רבות בחברה. יכול לקבוע מה יהיה בתוך החברה.
הירארכיה-מטרת צמצום ההיררכיה היא חיסכון בעלויות. ככל שיש יותר מנהלים כך העלויות יותר גבוהות.
הירארכיה גבוהה-בעלת מספר רב של דרגות.
הירארכיה שטוחה-בעלת מעט דרגות.
"מוטות השליטה"
מוטת שליטה ארוכה-מספר רב של כפופים לאותו ממונה.
מוטת שליטה קצרה-מספר מועט של כפופים לאותו ממונה.
במבנה ארגוני אנו רוצים מספר אופטימלי של כפופים שאדם אחד יוכל לנהל.
7 גורמים שקובעים אם מוטת השליטה תהיה ארוכה או קצרה:
1.הכשרה של העובדים או המנהלים-ככל שהעובדים והמנהלים יהיו מוכשרים יותר, יהיה ניתן להאריך את מוטת השליטה.
2.פיזור גיאוגרפי-אם המנהלים והעובדים נמצאים באותו איזור גיאוגרפי, יהיה קל לפקח עליהם ומוטת השליטה תהיה ארוכה יותר.
3.היקף עבודת המנהל מלבד פיקוח-ככל שעומס התפקידים על המנהל יהיה יותר גדול, כך מוטת השליטה שלו תהיה קצרה יותר.
4.מידת הגיוון בקרב תפקידי העובדים ומדדים דומים להערכת ביצועים-כאשר העובדים מבצעים הרבה תפקידים יחד, מוטת השליטה תהיה קצרה יותר כי זה דורש יותר הכשרה ופיקוח בגלל עומס התפקידים.
5.מידת הסטנדרטיות והשגרה בעבודה-כאשר יש תפקיד מוגדר כל הזמן, זה מקל על המנהל להכשיר עובדים וכך ניתן להאריך את מוטת השליטה.
6.החוק מחייב יחס מינימלי בין עובדים ומנהלים-אם יהיו יחסים אדוקים בין מנהלים לעובדים אז מוטת השליטה תהיה קצרה יותר ואם יש יותר דיסטאנס זה יאריך את מוטת השליטה.
7.העדפות העובדים לעצמאות או לפיקוח צמוד-אם יש עצמאות לעובדים זה יאריך את מוטת השליטה, ובמקרה של פיקוח צמוד-יקצר את מוטת השליטה.
האצלת סמכויות-מתן סמכות לכפופים.
יתרונות-מפנה את הזמן להתעסק בתפקידים גבוהים שאותם העובדים לא יכולים לעשות.
האצלת סמכויות פועלת כך:הגדרת המטרה>בחירת אדם המתאים לתפקיד>ביקוש דעות העובד על הדרך המוצעת לביצוע התפקיד>הענקת זמן, סמכות ומשאבים לעובד לביצוע התפקיד>קביעת מועדים להערכת התקדמות>ביצוע הערכות תקופתיות.
ריכוז סמכויות-החלטות המתקבלות בדרג הבכיר של החברה.
פיזור סמכויות-החלטות המתקבלות בדרגים יותר נמוכים בחברה.
הגדרת תפקידים:הגדרה צרה וברורה של התפקיד מאפשרת התמחות והתמקצעות. מה אפשר לעשות כדי שהתפקיד יהיה מעניין?
1.הגוונת התפקיד-על מנת למנוע תחלופת עובדים שתגרם משיעמום לעובדים, מטרת החברה לגוון את התפקיד כי ככל שעובד יהיה יותר מוכשר כך הוא יפיק יותר וייתן יותר רווח לחברה.
2.הגדלת התפקיד-אותה סיבה כמו הגוונת התפקיד.
3.העשרת התפקיד-לתת לפועל יותר סמכות ויותר אחריות. לא לבדוק אותו כל הזמן ולא לעמוד לו על הראש.
תרבות ארגונית-דפוס של גישות, אמונות, הנחות וציפיות משותפות שיעצבו את הדרך שבה אנשים יפעלו וינהלו פעילות גומלין בארגון. נעשה על מנת לקדם את האינטרסים של הארגון.
מרכיבי התרבות הארגונית:
•נורמות-כללי התנהגות בלתי כתובים.
•ערכי החברה-ענייני אמונה במשהו ולא ערך מוחלט, טוב יותר וטוב פחות, ערכים עליונים וערכים משניים.
•אקלים הארגון-יחסי העובדים עם המנהלים בארגון ובינם לבין עצמם.
•סגנון הניהול-אחידות שכולם שווים או פחד, משמעת וקיבעון מחשבתי? כל ארגון יוצר אווירת ניהול אחרת.
•מבנה ומערכות-האם בארגון יש הרבה בירוקרטיה או יותר גמיש? משתנה בין ארגון לארגון.
כיצד משתמשים בתרבות כדי לקדם את האינטרסים של הארגון?
•השוואת תרבויות
•תרבות ניהולית מול תרבות יזמית(מייקרוסופט מול מקדונלדס)
כיצד משנים תרבות?קוד לבוש(אגד חויבו לשים עניבות), חוקים.