הכי ממליצה לך ללכת לטיפול אישי, הילדים באופן לא מודע אלופים בלדרוך לנו על יבלות ומציפים לנו את כל שאנחנו מדמיינים שהדחקנו

אפשר להתאפק ולהתאפק עד שבסוף מתפוצצים - ואז כולם מפסידים מזה - גם הילדים שבסוף חוטפים יותר מדי וגם את - שאוכלת את הלב וזה בדרך כלל משפיע גם על הזוגיות

ממש כדאי ללכת לטיפול אישי, לפתוח שם את הקושי, לקבל עזרה אמיתית מקצועית, לרפא את הפצעים הישנים

ואז כבר תהיי מסוגלת להתייחס לילדים נכון ולא תצטרכי להתאפק ולהתאפק

האויב של יכולת ההשתפרות והעליה - זו המחשבה שאם לא הלך פעם (וגם עוד פעם..), אז אין סיכוי, אני לא ככה...

זה לא נכון.

את צריכה לשבת עם עצמך, בזמן שאת לא עם הילדים. להתבונן מה גורם ל"הידלקות", מה יכול למנוע אותה. מה יכול לעשות לילדים יותר נעים. איך אפשר להביא לתוצאות רצויות, בלי צעקות.

תחליטי על סגנון של בקשה מהילדים של דברים שצריך לעשות. תתכנני פעילויות לכתחילה, סיפורים וכד', באופן שאת תמלאי את זמן, לפני שחוסר המעש משתלט עליו והופך לבלאגן.

תתייעצי עם חברות רגועות, על דרך טובה לתקשורת עם הילדים.

ותשבי אחרי היום, ותסכמי לעצמך, במה הייתי בסדר - מה צריך עוד לשפר. כל יום. 

להבין שזו דרך של עליה. צריך להתמיד בה. וכשהדברים לא ממש מוגזמים, אז גם הילדים תופסים שלפעמים אמא קצת יצאה מהכלים. להשתדל שזה לא יהיה יותר מידי.

יש לך משימה חשובה. את אמא. כעת את עוד יכולה לתפוס את העניינים בידיים. בעתיד יהיה לך מזה הרבה נחת.

לא להתייאש. להשתדל בהתמדה.

גם לי קורה לא-פעם שאני לא מגיבה כמו שהייתי רוצה. שאני כועסת יותר ממה שהייתי רוצה, מעירה יותר ממה שהייתי רוצה, ולא מצמיחה את הילדים, כמו שהייתי רוצה.

מה שעוזר לי (חלק מזה כבר כתבו, אבל לא נורא):

לזכור שקורה שטועים, ולקבל את זה בהבנה. לזכור שגם יכול להיות אחרת (וזה קורה לא פעם, שהמציאות היא אחרת).

לחשוב על כל הדברים הטובים שיש בילדים, בכל הקסם שיש בהם, ולהאיר אותם בעיניי, עבור עצמי

לבחור מעשים קטנים שאני יכולה להשתפר בהם, צעדים קטנים שיכולים להגדיל את האהבה שלי כלפיהם, וליישם לאט ובהדרגה (ולקבל גם את הכשלונות שבזה)

לעשות ש-לי עצמי יהיה טוב יותר, כי זה עוזר לי להיטיב איתם גם

וגם, לשמוע שיעורים באינטרנט שעושים טוב בלב (אני אוהבת מאוד לשמוע את הרבנית ימימה, את הרב פנגר ואת הרב יגאל כהן. לאחרונה התחלתי לשמוע גם את הרב שרקי).

בהצלחה רבה!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות