היום בבוקר ניגשתי למרכז בריאות האישה בשע''צ כי לא הרגשתי תנועות טובות מהיום הקודם בבוקר.
נכנסת לאולטרסאונד, הטכנאית בודקת חמש דקות. מנערת, מזיזה, דוחפת עם המתמר - אין תזוזות.
טוב, תלכי למוניטור ותחזרי.
הולכת למוניטור. 50 דק' מוניטור והם לא מרוצים..
אומרים לי ללכת שוב לאולטרסאונד ולחזור למוניטור.
שוב אולטרסאונד, אין תנועות. הטכנאית נלחצת מהטונוס העוברי, מטיסה אותי לרופא תורן שנותן לי הפניה דחופה למיון מיילדותי בגלל ''מוניטור חשוד וטונוס עוברי לא תקין''.
בדמעות אני עולה לקומה 9. מזעיקה את בעלי מהבסיס.
מכניסים אותי למוניטור של שעתיים.
במשך שעה וחצי יש בקושי תנועות, ובחצי שעה אחרונה יש חגיגה שלמה.
ואז אני מתחילה לראות את האור בקצה המנהרה.
אח''כ נכנסים לאולטרסאונד והכל תקין שבח לה'. כל כך הרבה תנועות.
ואיך הכל התהפך.
כבר חשבתי שהולכים ליילד אותי, בשבוע 29. בלי חיסון שעלת ובלי כלום.
ותודה להשם הגדול שהפך מספדי למחול.
הודו להשם כי טוב...





