ובכלל גם הנצרות התחילה מהחמרות, וזה מגיע לזה שמבטלים מצוות, ואסור להחמיר בכללי, ואתם לא ישנים בסוכה, זה מה שעשה את יש''ו שר''י נאצי מתייוון
<צ>

זוועות

ביקורת יכולה גם לבוא מאהבה (וזה בלי להתייחס לגופם של דברים).

טוב לשמוע

הבאתי את הדברים האלו כדוגמא לביקורת על אנשים שמחמירים, לא כדוגמא לשנאה.
וזה היה בצחוק.

אבל אין לי כוח להיכנס לזה אז נגיד שכן.

את צודקת חוץ מהסוף
א) את קיצונית ומכלילה
ב) סובלנות למי שפחות ממך? פחח איך חרדים מתייחסים לדתיים? שמרנים קיצוניים לחרדים מודרניים? דוסים לליברליים? את אולי צודקת כשמדובר באחר שהוא פחות ממך (ע"ע חילונים לדוג') אבל לא כשמדובר במישהו ש"פחות" ממך באותו מגזר. זה מסוכן ועלול לבלבל ובלהבלה, בושה לציבור, חילול ה' ועוד ועוד

פחח איך חרדים מתייחסים לדתיים? שמרנים קיצוניים לחרדים מודרניים-
לקחת פה שתי דוגמאות קיצון, חרדים לא שונאים דתיים, הם מתרחקים מהם מחשש להיות מושפע, אבל ככה זה כשאתה דוגל בהתבדלות, אתה דוגל בלהתבדל משני הצדדים, גם יותר ממך וגם פחות ממך. (שכמובן זה חסרון להתבדל ממי שטוב יותר) אבל אין שנאה. כמו כזו שיש בין חילונים לדתיים ודתיים לחרדים (יש חוסר פרגון וכעס לעיתים לאחר פעולות קיצוניות בשם ה''חרדיות'')

כך שחרדים יוצאים מן הכלל. הם בכלל ביחס לקיצונים מהם. אבל ביחס לפתוחים מהם שומרים על ההתבדלות ויוצאים מכלל הסובלנים לפחות מהם

 

 

(@סתרי המדרגה הוספתי משפט. שלא תגידי פה ככה שם ככה)

סתםסתם. לא משתפנת, נמנעת מלדון. אבל שכוייח, בסוף לא התחמקת ^-^
ההבדל בין 'חוסר פירגון וכעס על פעולות שנתפסות כ'קיצוניות' לבין 'שנאה' הוא די תהומי..

כי אנחנו מושלמים, אנחנו לא שונאים

 

רציני, לא חושבת שיש שנאה כזו אדירה כמו שיש בין דתיים לחרדים (שזה חוצה גבולות, ועוד ממגזר שדוגל באהבת ישראל כולנו יחד נביא גאולה וכו.) חרדים לא שונאים דתלים, הם מתבדלים מהם.

גם חילונים שונאים דתיים.

 

כנראה בגלל שקיצונים הם חלק מהחרדים אחרי הכל אין שנאה יוקדת.

 

וחוצמיזה,

לכל כלל יש יוצא מן הכלל וכו  

מוזמנת להכיר אותי, לא שונאת לא חרדים ולא חילונים

לפני שהכרת חרדים באופן אישי

 

אם היו מביאים לך שתי בנות לדבר איתן, חרדית וחילונית 

מה היית מעדיפה 

 

(אגב מה שאמרתי, שחילונים פחות ממך- יותר תקבלי אותם.)

ועם כל הדעות הקדומות שאת יודעת שיש והיו עוד יותר סוגשל בגלל דודה שלי שאלו אותנו באיזה סמינריון, אם היה בחדר מעגל של בנות גילך חרדיות ומעגל של בנות גילך חילוניות, עם מי היית רוצה יותר לדבר/ חושבת שתמצאי יותר שיח משותף. אני עניתי שחרדיות. את צודקת שהייתי מהבודדות שענו ככה והרוב ענו חילוניות. הפאנצ' היה שם יותר בקטע של תרבות המערב וכמה טפו גוועאלד זה ואנחנו דתיים אז בואו נכבד את עצמנו ונסנן מה שאנחנו רואים/ שומעים/ צורכים בתרבות. נממ עזבי רגע את המסר הכה קסום סמינריוני אולפנה היוש, זה באמת תלוי אדם או אם נורא חשוב לך לקטלג אז 'תת מגזר' כי המגזר שלנו ממש רחב ומגוון.

היא הרבה פעמים התנשאות נוראית. אפילו בעולם התורה הדת"ל נוטים לזלזל (רק לרבנים חרדים/דתלים עם רגשי נחיתות יצמידו תארים כמו 'הרה"ג' לדוגמא. מי שלא מחמיר בכל ההחמרות הוא לייט. היצירה התורנית לא נכנסת לישיבות החרדיות ועוד).

 

זה סוטה מהנושא לחלוטין, דברתי על שיותר קל ויותר מצוי שנאה לדוסים מאשר אהבה.

 

אבל בלי קשר, מסכימה איתך. להתבדלות יש לא מעט פאנים שליליים

(יצמידו מצד הכבוד. @סתרי המדרגה @סביון נו באמת, חרדים השם האמצעי זה להחמיר במה שמסוגלים, אבל לא הופכים לליטים כזה מהר, זו אמירה מן השפה ולחוץ. היצירה התורנית זה באמת דבר שאפשר להשתפר בו, השאלה אם רוצים)

כאילו שציבור אחד כולו אוהב והשני סולד (או שונא)
לא יודע אם זו נטו התבדלות ולא התנשאות (יש גם התנשאות מהצד השני הרבה).

אמצעי לקרבת ד' הוא שיורו לציבור שלם להחמיר איפה שמסוגלים? הרעיון של 'בואו נמציא חומרות' (טוב, ברור שזה לא ממש ככה, אבל הנטייה הקיצונית יחסית) הוא די מהדורות האחרונים. ודאי שצריך לשמור על ההלכה ולשים סייגים וכו', אבל מכאן עד לפסול קהילות ורבנים שחומרות מסויימות לא נראות להם, בראיה הלכתית? ועוד זה בשם הפרומקייט?

שזה נורא מפחיד אותי התבטאויות כאלו.

ששוללות רצונות ואידיאלים ומשאירות יצרים על המגרש.

זה יותר עדין ממשחקי אגו.

(אני חושב שמשחקי אגו גם נועדו למען מטרה מסויימת. רק צריך לברר שהם עושים את עבודתם טוב. יש כל מיני דרכים למשל- לשלול את הישות האישית שלי בכל הויכוח, יש התבוננויות שבהם אפשר לראות מהו האגו האישי שלי ומהו ויכוח על טהרת האידיאלים. אידיאלים- הם לא משוללי אגו)

 

בסוף גם קוצק הולכים לכיוונים דומים של השתקה, להבדיל אלף אלפי הבדלות. אבל זה לא כי יש רק יצרים על המגרש אלא כי יש גם יצרים על המגרש. אצל קוצק זו עבודה מתקנת. טענה כמו שלך עלולה להשמע כעבודה מחרבת.

 

משאירה את השיח לשיח של עבודה של הכלה לעומת דיכוי האחר, זה שיח שמאוד עלול להתפתח לשולל כל דיון וכל בירור אמת.

 

רק אומר.

אנשים שונאים בדרך כלל אנשים זבלים. אין לי למה לשמור מישהו שלא מאמין באידאולוגיה שלי אם הוא לא עשה לי כלום
ואם אני כן אשנא אותו בגלל זה, זה ישים סימן שאלה מאוד גדול על מה שאני מאמין בו ואם אני בכלל מאמין בו

אשכרה.