איזו זכות ואיזה כיף לראות אישה שככה דואגת לשמח את בעלה,
לא בציניות, בהערכה רבה!!!!
תוכלי לפרט בבקשה מה הכוונה "תקופה פחות טובה שלנו"?
האם את מתכוונת ברמה הזוגית - מרביות, קשיים, מתח וכו'?
ברמה כללית בבית - קשיים בתחום הפרנסה, ריאות, עבודה?
ברמה האישית של בעלך - תסכולים אישיים וקשיים שרק שלו?
זה מאוד מאוד משנה וחשוב להצביע על הקושי העיקרי שזקוק לטיפול.
לבקש עצות כלליות שישמחו את בעלך ויוציאו ממנו חיוך,
מבלי להכיר אותו (ואותך) יכול להיות מאוד לא יעיל 
מעבר לכך, האמת האמת, שאת התשובה לכך את יודעת!
רק את יודעת מה יכול להוציא אתכם מהמשבר הנוכחי בו אתם נמצאים.
ואסביר את דברי (אולי טיפה ארוך, אבל משמעותי...)
זה שאתם נמצאים בתקופה פחות טובה שלכם, זה נהדר, כן כן. זה נהדר!
החיים שלנו נמצאים כל עצמם, מעצם מהותם בתקופות של "קטנות" ו"גדלות".
לרוב, כשאנחנו נמצאים בשיא הקטנות, זה נורא, זה מבאס, ואנחנו מנסים "להלחם" בכך כדי להשתחרר מהמצב הזה.
אבל רק בעצם ההבנה שעצם החיים והחיות, ממחויבות המציאות זה שיהיה קטנות וגדלות, ההסתכלות משתנת על הכל.
קחי את זה כדוגמה ולמשל לנשימה, בלי שהריאות קטנות בנשיפת האוויר, אין מקום לאוויר חדש שיכנס בשאיפה הבאה.
אנחנו נמצאים לפני פורים, האדמו"ר מקומארנה זצ"ל כותב ש"תענוג ללא הפסק איננו תענוג".
את אוהבת גלידה? המבוגר? פיצה? במבה? מה הדבר שאת הכי אוהבת?
אם יתנו לך אותו בוקר, ערב וצהריים ללא שום הפסק - זה יתחיל לשעמם, להגעיל ואפילו לתסכל אותך.
דווקא מתוך העדר הכי גדול - התענוג שמגיע אחריו יהיה הכי גדול.
לפי האדמו"ר זו הסיבה של פורים, עם ישראל היה בשיא שיא שיא הקטנות שיכול להיות, ודווקא משיא החושך הגיעה ההארה הכי נפלאה "הארת מרדכי", שאין כלים להכיל אותה ולכן צריך להשתכר עד דלא ידע...
הגר"א זצ"ל אומר שהעולם הזה עומד בסוד האלב"מ.
ידוע שיש מספר חלוקות לאותיות, אחת מהם זה לחלק לשני קבוצות א-כ ול-מ, זו כנגד זו. אזי א' היא כנגד ל', ב' כנגד מ' וכו'.
הגר"א מסביר שהאדם מתחיל בא', מטפס מטפס תוך כדי עבודה ומאמץ עד ה-ל', משם כביכול אין לו לאן לשאוף ולעלות, מעליו הכרח המציאות "להפיל אותו" לב' ושיתחיל לעבוד מחדש, עד שיגיע למ' וכן הלאה.
כל נפילה מאוד מאוד כואבת, זה לא נעים, זה משבר, זה עצבות, זה תסכולים וכאבים.
אבל אם נסתכל אחורה, נראה שבפועל ה-ב' שנפלנו אליה, גבוהה יותר מה-א' שהיינו שם בעבר, אם כך זה מבטיח שגם המ' שאליה נגיע, נקודת השיא של "הסבב הנוכחי" תהיה יותר גבוהה מה-ל' של הפעם הקודמת.
הדברים לא צריכים להרפות את ידייך לנסות לשמח את בעלך,
בלי הנסיון לגדלות מחדש ולצאת מה"קטנות" - ניתן חלילה להיתקע שם, ואז המצב מאוד מסוכן.
אבל הדרך לצאת היא כלשונו של הבעש"ט הקדוש "להזהיר גדולים על הקטנים", לבחון גם בשיא המשבר, בשיא הקטנות - מה היה בימי הגדלות ששימחו אותנו, שעזרו לנו לצאת משיא התסכול והמשברים, ולהזהיר אותם. לתת להם זוהר מיוחד, לתת להם להאיר את החשכה שאנחנו נמצאים בה.
למעשה כדי לצאת מהקטנות, צריך לעשות 3 שלבים קריטיים -
א. להבין שאני בהסתר פנים (ב"קטנות"),
כי הקושי הכי בעייתי זה ה"אסתר אסתיר פני ביום ההוא" -
שאדם לא מבין שהמצב הוא כזה שהוא עכשיו בהסתרה.
ב. לזהות באיזה תחום מדוייק נמצאת ההסתרה (ולקבל את הקטנות באהבה, זה חלק מתהליך הגדילה!)
לרוב כשאנחנו בהסתר פנים אנחנו צובעים הכל בצבעים קודרים ושחורים,
הכל דפוק, כל החיים נמצאים "בתקופה לא טובה" וזה לא נכון.
גם בשיא הקושי ה' לא עוזב אותנו ומאיר פנים בתחומים אחרים.
רק כשמדייקים בדיוק איפה אוחזת הקטנות, ניתן לצאת החוצה.
(אלו למעשה השאלות הראשונות ששאלתי אותך בהתחלה, להגדיר מהי התקופה הפחות טובה)
ג. "להזהיר גדולים על הקטנים" בתחום הספציפי והמדוייק
לנסות להיזכר ברגעים בהם היינו בגדלות, בשמחה, בהרגשת הרוממות.
ולנסות לחזור ולמשוך נקודות אור משם - אלינו. גם אם זה יהיה קצת מאולץ.
הרי זה מה שעזר לנו להגיע בפעם הקודמת לגדלות הקודמת.
כנראה שאמנם משהו שם לא היה הכי מדוייק ואמיתי, ולכן רוצים שעלה לקומה יותר גבוהה,
אבל הבסיס בודאי נכון, ולכן זו התחלה מצויינת לנסות להעזר בה ולהתחיל לגדול...
בהצלחה ענקית ענקית,
פורים הכי שמח שיש!!!
ואת כבר בגדלות, שמך מעיד עלייך,
@נשואה מאושרת. זה בכל תחום ;)
