עבר עריכה על ידי רק שאלה לי בתאריך כ"ב באדר תשע"ט 15:55
אם מתפתחת בו תלות, כמו שכתבתי. אם יש תלות אז כשרוצים להפסיק את המבצע הילד חוזר לסורו- "אם לא אקבל פרס לא אתנהג יפה", ובעצם לא עשינו בכך כלום, ואף גרמנו לילד התניה של התנהגות טובה=פרס. התנהגות טובה צריכה להגיע לבד, בלי התניות. בגלל שכרגע זה מסובך לילד אז עושים איתו את המבצע הזה. אח"כ הוא צריך להתנהג יפה כי זו ההתנהגות הראויה, וכי זה עושה לו טוב כי אחרת לא ירצו להיות לידו (כולל אבא ואמא).
אפשר גם לעשות את התוכנית לבד, בלי איש מקצוע, אבל להיות חכמים מאוד. לאט לאט ובהדרגה להתנתק מהתוכנית. אפשר לעבור למתן פרסים סתמיים- הילד מקבל מדי פעם מתנה קטנה (ממש קטנה, ברמת הטושים) בלי קשר להתנהגותו, כי את אמא שלו ואת אוהבת אותו ואת רוצה לשמח אותו. זה יבנה את הקשר בצורה מדהימה. זה גם יגרום לילד בתת מודע לרצות לשמח אותך. ולא לתלות את הפרסים האלה באף התנהגות, כלומר אם חשבת לתת לו היום הפתעה והוא הרביץ אז לא להגיד לו "רציתי לתת לך היום מתנה אבל לא התנהגת יפה אז לא תקבל" כי אז הוא פשוט יגיד "לא רוצה את ההפתעות שלך", אלא פשוט לא להגיד לו כלום על ההפתעה, לחכות לרגיעה ואז לתת לו אותה.
ונקודה אחרת ולא בהכרח קשורה אבל חשובה מאוד - אין עונשים, יש תוצאות. אם הילדה פיזרה את השקדים על הרצפה אז היא לא יכולה להמשיך לשחק עד שהיא אוספת הכל חזרה, גם אם זה ילווה בבכי וצרחות ויקח שעתיים. אם הילד הרביץ אז את שמה אותו בחדר/הולכת בעצמך לחדר אחר (אני יותר בעד האופציה הראשונה, אבל זה אינדיבידואלי) כי פשוט כ
אי אפשר להיות לידו עכשיו. ולא בגלל שהרבצת אז לא תקבל את הממתק שאני מחלקת לכולם.
וכמו שכתבו קודמי-לעשות את זה בלי כעס (כמה קל להגיד... קשה מאוד ליישם...), לשמור על פנים רגועות.