כיבוד הורים.איזו מצווה.
יצא לך באמת לחשוב כמה דמים,אנשים מסוגלים להוציא על המצווה הזו?
לי יצא לחשוב.גם לחוות.
הלוואי ואזכה כבר לראות את השכר על המצווה הזו.
אני עומדת להיות עשירה עם השכר הזה.
כמה וויתורים.כמה.כמה.רק ה' יודע.
בפורים,הולך להיות חתיכת ויתור בשבילו...אוי טאטע.הלוואי והאנשים פה ובעולם,היו באמת חושבים ומעריכים את ***** ******* שלהם.
טאטע.לא רוצה להתלונן.לא רוצה לבכות.אתה האבא שלי ויודע מה הכי טוב.אבל...אבל.
לוותר על יום שבאלי לנוח בו,ולהתחיל נסיעות.
לוותר על הנוחות שלי.
לוותר על הרצון לנתק לו בפרצוף.
לוותר על המבט ה...פשוט לוותר ולהתאפק.
לוותר על כל כך הרבה רגעי שתיקה,שהיו יכולים,אם הם היו אכן נעשים-להרעיש פה הרבה לבבות.
לוותר על הרצון הזה,לשקט,לחופש.
לוותר על הליכה נגד ההלכה,אפילו בסטייה קטנה,במקרה הזה.
לוותר.ולוותר.ולוותר.
ופשוט לשתוק ולהתפלל שה' שומע ומקשיב ורואה את ההתאפקות של הבת שלו ו..לצבור לה לערימת השכר שכבר עומדת לה ממילא.
אז אמרו לי שכן,ההלכה היא לא סתם 'פנאטית' ומי שנוהג בה ראש בקיר,וכל מה שהיא קובעת-מיישם,הוא רק מרוויח.
ממ..זה נכון.
חצי שנה...חצי שנה.
חצי שנה שהיית לי בראש.
חצי שנה שהיית לי בלב.
חצי שנה שכמעט חייגתי-0508....ואז פשוט.ניתקתי לפני שחייג.
חצי שנה שהיא הסבירה שככ כדאי ללכת עם ההלכה,גם כשקשה.
והלכתי.שיניתי כיוון.חייגתי את המספר.התקשרתי.שמעתי את הקול המאושר שלך.
כן.זה היה ביום הולדת החמש עשרה שלי.
שנתיים עברו....ועכשיו מרגיש לי שאנחנו חוזרים על אותו תסריט.
טאטע.שים לב להשתדלות שלי.שים לב לנוחות שמקריבה לך לטובת הקשבה להלכה.
טאטע.שים לב.
