אוף! אוף אוף אוף!נחשון מהרחברון
למה בנות שזה עם כ''כ לא החלטי ולא מובן אחרי לידה זה רק מחמיר?

ואז מאשימים את הבעל שהוא לא מבין. לעזאזל! את הסברת משהו קודם, עשיתי מה שרצית. זה סיבה לכעוס עלי?

תפסיקו עם זה. זה כ''כ מתסכל ומעצבן.

מוציא את כל החשק להקשיב לכם בכלל לעשות מה שביקשתי. גם ככה תכניסו. אז אין למה להתאמץ.
פשוט תנסה להבין שאשתך אחרי לידהעלה למעלה
והיא במצב מאוד מאוד רגיש
ושזה מה שתמיד יעמוד לך בראש
וחבל לריב במצב כזה...
ותהיה שם בשבילה, אפילו שזה קשה בהצלחה!
לא עוזר ולא קשורנחשון מהרחברון
היא תמיד ככה. ועכשיו מאשימה אותי בזה.
אין בעיה. שתאשים. אבל אם היא בכל מקרה תאשים ותשנה את ההחלטות והרצונות שלה אני פשוט אתעלם מהן. התוצאה תהיה זהה בין אם אתאמץ מאד לבין אם לא אעשה כלום. אז למה להתאמץ. מאושרת היא לא תהיה. מסופקת היא לא תהיה. לכעוס היא בכל מקרה תכעס עלי. מה ההבדל? שאני חברתי עוד קצת כוח כי לא השתגעתי על כל ג'וק שנכנס לה לראש
אתה בטוח שזה לא קשור לזה שהיא אחרי לידה?עלה למעלה
זה ככה כל הזמןנחשון מהרחברון
משנה דעתה. לא חושבת.לא החלטית. עכשיו גם אני מואשם בזה...
נראה לי שזה כל ההורמוניםיטבתה
של ההריון ושל האחרי לידה
נכון זה בלתי נסבל אבל מה לעשות...
תאמין לי שלה קשה לא פחות.
בע"ה שיעבור בקלות ובשלום
אתה צודק..ישועת ה' כהרף

זה באמת בלתי נסבל..

אני כ"כ מבינה אותך..

כשאני מסתכלת על הקונפליקטים מהצד שלי.. אני גם לא מבינה איך בעלי סובל את זה..

אבל ברגעים האלו (הריון ואחרי לידה) המחשבה פשוט משתנה.. קשה להסביר את זה.. אולי אם השתמשת פעם בסמים/שתית אלכוהול תוכל להבין..

דברים שטותיים נראים משמעותיים מאוד.. כל מילה שולית מעצבנת ומצדיקה להגיע לרבנות.. נפגעת מכל מצמוץ של בעלי.. בלבול שכזה קשה לתאר..

אני כ"כ אסירת תודה לבעלי (ובטוחה שגם אשתך!!) שהוא סובל אותי ויודע להבליג.. ההתנהגות שלי ממש לא מכוונת לפגוע.. כל תקופה כזו מרימה אותנו ומפתחת את הזוגיות שלנו למקומות שלא הייתה בעבר..

ברור לי שאתה גם במצב פגיע עכשיו ובגלל זה הקושי שלך להתמודד צף כעת.. גם לך היה קשה לתפקד בפול גז בהריון.. והלחץ של הלידה ואחרי.. וכעת, העייפות מהתינוק (תמיד מפתיע אותי איך תינוק קטן מצליח "להפיל" שני מבוגרים).. וישנן הרחקות שלא עוזרות..

הקיצו, כל הנתונים כרגע מצביעים על כך שאשתך ואתה נמצאים במצב דחק.. 

באופן אישי עוזר לי במצבים כאלו קצת להתרחק אחד מהשני (לצאת עם חברים/חברות בנפרד..).. לשחרר לחץ בשיחות עם חברות/אחיות וכו'.. ולתת לבן זוגי לישון.. אחרי שינה טובה של לילה הכל נראה אחרת בבוקר..

בהצלחה לכם!!

תודה על התגובהנחשון מהרחברון
אבל אני לא מתאפק. איזה לצאת עם חברים. בקושי לצאת לבד מתאפשר.
^^^^^ אין מיליםאורי$


ממש סליחה, אבל נקרעתי מצחוקרק שאלה לי
אנחנו כזה עם מתוסבך מה נסגר איתנו?!
אצה כ"כ צודק וזה כ"כ מתסכל!
באתי לפתוח שירוש שגם מתחיל באוף! אוף! רק מכיוון השני...שקד ותמר
בהריון...ונמאס לי שלא מבינים את הקושי שלי!!
אין לי כח לפרט...רק רוצה לפרוק!!😫😫
ובעלי לא כאן...אז הכל רק בטלפון וזה עוד יותר קשה!
באלי לבכות!! 😢😢
אוףףףף..!!!!!
חיבוק נשמה!!!אורי$

בעזרת ה' גם התקופה הזו תעבור!!!!

לידה בזמנה ובקלות , ידיים מלאות , בריאות , נחת וגידול קל!!

רק מעירה/מאירהאמא ל6 מקסימים
שכנראה גם היא לא יודעת מה היא רוצה...
זה בדיוק הבעיהנחשון מהרחברון
ואז היא מאשימה אותי שאני לא יודע מה היא רוצה.וכועסת עלי כשאני עושה מה שביקשה לפני כן... כי פתאום היא לא רוצה.


מחדד.

לא באתי בטענות על זה שהיא מבולבלת/הורמונים/לא יודעת מה היא רוצה.
כן בא בטענות בזה שמאשימה אותי בגלל זה.
שכועסת.
אז לעזאזל. למה להתאמץ? בשביל מה?
מצדיעה לך על ההתמודדות!!!אורי$

לא קל בכלל!!! כל הכבוד לכם הגברים

כל הכבוד לנשים!!יעל כהןןן
בהחלט הכבוד מגיע לנשים! שסובלות 9 חודשים שיולדות .. שמניקות ומטפלות ודואגות למטלות השוטפות של הבית. ואז לגברים עוד יש טענות כי היא מבולבלת ולא החלטית. כן כי ההורמונים שלה לא מפסיקים להשתולל . וכאבים בכל הגוף. ולא ישנים לילות. וכל היום בבית מטפלים בכל החבורה. ולבעל קשה? כ"כ מרגיז לקרוא את זה!! מה עם מה שהאשה עוברת??? לא קרה כלום אם מאשימים אותך במשהו. זה כואב? זה מתיש? זה מעייף? קח נשימה עמוקה ותתמוך באשתך נקודה!
לא צריך לעשות השוואותלמה לא123

כל אחד וההתמודדות שלו,אף אחד לא אומר שלנשים לא קשה.אלא שכולם דווקא רואים את הקושי שלה,ואת הקושי של הגברים תמיד מבטלים.

גם הוא נהיה אבא וגם לו קשה לקבל את השוני,ברור שהקושי שלו לא מתקרב לקושי שלה,אבל הוא לא חייב לקבל צעקות וכעסים כל היום.

צודקת ב100%. למרות הכל מגיעה לנו הצדעה ובגדול!!!אמא הטובה
מסכימה איתך מאדמיואשת******
די מעצבן אותי השרשור הזה אז לא הגבתי עד כה
אבל לא יכולתי שלא לומר שאני מסכימה איתך לגמרי לגמרי לגמרי
שנינו רומים ילדים וכל אחד ההתמודדות שלו שונה להגיע לילד הנכסף. אפשר לחשוב שאני עושה את זה בשביל עצמי והוא איזה זר מהרחוב שעוזר לי...
אנחנו מתלוננות פה כל הזמןלמה לא123

אף אחד לא אומר שלא קשה לאישה,את זה אומרים פה כל הזמן.

אפשר לשמוע פעם ב... גם את הצד השני,ולתת תמיכה ולהרגיע שזה נורמלי וזה יעבור

זה לא סותר

אני לא מבינה למה זה מכעיס כ"כ

כמעט לא מתלוננים פה על גברים נכון?מיואשת******
אנחנו מתלוננות כמה קשה לנו כל ההריון הורידים הסכרת וכו וכו וכו
לא מתלוננות כמה קשה שהגבר מצפה מאיתנו לכל מיני דברים
זכותה של כל אחת פה לרחם על בעלה, באמת שכן. אותי זה מעצבן שרשור שלם שכולו כמה מסכנים הגברים שהם צריכים להתמודד איתנו

אם זה היה שרשור של כמה מסכנים הגברים כי קשה להיות אבא חדש, כי קשה לראות את אשתך סובלת ולא לדעת תמיד מה לעשות... מילא
כמה מסכנים הגברים כי אנחנו נוראיות (הערך זה האווירה שעולה מהשרשור) מעצבן אותי
את צודקת במידת מהלמה לא123

אבל יש נשים שחושבות שאם הן ילדו,מותר להן לשגע ולהתעלל ממש בבעל,כי הן ילדו.ולזה אני לא מסכימה,אפשר להבין אבל האישה צריכה להישאר אנושית. בזמן הכאבים וההתאוששות בימים הראשונים ממש,עוד אפשר להבין,אבל יש כאלה שנסחפות ממש

הבעל יכול להכיל אבל הוא גם בנ"א,כמה אפשר?

אבל תביני מה עשינו. תקראי שוב את ההודעה הפותחתמיואשת******
בא בן אדם לפורום של נשים שהוא לא מכיר, ומטיח בכולן שכל הנשים מעצבנות ואחרי לידה עוד יותר. בכלל לא מפרט מה ומי, אולי הוא לא בסדר? מי אמר שדווקא אשתו.אין שום נתונים
ומה עושה פורום שלם של נשים? מחבק אותו ואומר אוי אוי אוי. מסכן חמוד, בטח קשה לך, לא יפה מה שאשתך עושה.
זה ממש הזוי! מילא היה פה סיפור אמיתי עם נתונים שאפשר להקשיב ולחשוב מה נכון (וגם אז זה רק צד אחד של המטבע) אבל אין פה בכלל שום סיפור סתם התבכיינות שאין לנו מושג מה עומד מאחוריה ומיד אנחנו ואחות את כל האשמה ומניחות אותה על כתפי אשתו
והוא יחזור הביתה ויגיד לאשתו- את רואה, אפילו פורום שלם של נשים בהריון חושב שהגזמת
למה כולן פה מניחות מיד שהיא היתה לא בסדר ושזה בגלל הורמונים ומה לא? יש לך טענה ואתה באמת רוצה זוגיות טובה תבוא תספר מה קרה וננסה לעזור לך
אולי אם הוא היה מספר את הסיפור היינו אומרות תקשיב יש לך בעיה אתה לא יודע איל להיות בעל נורמלי? לא בטוח אבל אולי.
בקיצור נטילת האשמה המיידית הזו היא תכונה נשית לא משהו, ופה כשזה משליך על איזו אשה שאחנו לא מכירות שאולי תבכה היום הרבה יותר בגלל שבעלה יסביר לה שהכל בגלל ההורמונים ואיך הוא מסכן ואפילו בפורום הריון הסכימו איתו, לדעתי זה לא בסדר.
לא נכוןלמה לא123

נשים רשמ לו שככה זה וזה יעבור

רשו לו שיבין את אשתו ושזו תקופה קשה,ושיכיל

אבל הוא טען שזה לא קשור ללידהמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ה' באדר ב תשע"ט 06:01
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ה' באדר ב תשע"ט 06:00
כששאלו אותו פה למעלה- ״ככה זה כל הזמן משנה את דעתה ולא החלטית״

לכבוד מה אנחנו מחליטות שזה קשור ללידה בכלל כשהוא טוען שלא ואיך זה הפך לפורום בעיות בזוגיות ששופט מקרה שלא כתוב ומפורט פה, סתם תלונה על זה שלא שווה לעשות כלום בשבילנו כי ״בסוף תכניסו אז למה להתאמץ ״
ממש מוזר השרשור הזה . מצטערת
נראה שכל אחת לקחה לכיוון שלה ושל ההסטוריה שלה עם בעלה בלי להתייחס בכלל למה שהבחור הזה אומר על החיים שלו.
ושימו לב בבקשה למסקנה שלו - ״טוב לדעת שכשזה עובר אתן מבינות שהיית בסדר״

מקסים . בא בן אדם התלונן שאשתו מאשימה אותו על דברים שעשה לבקשתה
זהו, זה כל מה שאנחנו יודעות . לא כמה זמן היא אחרי לידה, לא כמה ילדים יש בבית , לא יודעות אם הוא עוזר לה ברגיל או לא, לא יודעות כלום על מערכת הזוגיות שלהם, אבל העיקר שיצאה לו פה מסקנה (וגם לי, מקריאת השרשור וזה מה שמעצבן אותי בו)
ש״הוא בסדר״ ובסוף היא תדע את זה.
בעיני זה ממש מוזר
הוא אמרלמה לא123

שהיא אף פעם לא החלטית,אלא שעכשיו גם מאשימה אותו בזה,ואח"כ כשעושה מה שאמרה היא כועסת,ואח"כ אומרת שצדק ומתנצלת

אני באמת לא מבינה למה צריך להצדיק את האישה כל הזמן,לפעמים גם הגבר צודק,אולי באמת לא במקרה הזה, אבל נשים אחרי לידה זה לא עם סימפטי בד"כ,והגברים בני אדם .הוא בא לקבל תמיכה. הוא גם כתב שזה עודד אותו לדעת שאחרי שהכל עובר אנחנו מבינות שהיה בסדר.הוא מתוסכל מזה שהוא יוצא תמיד הלא בסדר,למרות שעושה כל מה שרצתה.

אני באמת לא יודעת מה הרקע שלו,אבל זה הרעיון בפורום.א"א כל פעם לכתוב מגילות. יש פה גם נשים שמתלוננות על הבעל,ולא נותנות את כל התמונה אף פעם,ואנחנו לרוב תומכות בהן

בקצרהמיואשת******
1. אני לא בקטע של תמיד להצדיק את האשה (אפשר לחפש פה הודעות שלי ולראות)
2. מבחינתי יש זוג אחרי לידה ולא קל להם והם עוברים את זה ביחד. לא אוהבת את הפירוק לאשה אחרי לידה לא נחמדה וגבר ש״סובל״ אותה
3. אני קראתי את ההודעות שלו אחרת ממך כנראה. פריקה זה סבבה בפורום שמכירים אותך. לא רואה אותך רו אותי נכנסות פורום של גברים וזורקות- כל הגברים מעצבנים אף פעם אני לא אעשה בשבילכם שופ דבר יותר - ומקבלות תמיכה. אבל שיהיה
4. האווירה בשרשור היתה שהאשה תמיד אשמה כי היא אחרי לידה והגבר המסכן ... כמו שאני לא חושבת שהאשה תמיד צודקת אני לא חושבת שהאשה צמיד אשמה אחרי לידה

נראה לי שבזה סיימתי את הדיון ❤️
אוקיי,סיימנולמה לא123


פה אני מסכימה איתך.יפית8


אני חושבת שזה גם תלוי ברמת הקושי של ההריוןיפית8

יש נשים שסובלות נוראות מכל מני תופעות לעומתן יש נשים שחוות הרבה פחות קשיים בהריון

 

אי אפשר להשוות בין הריונית עם בחילות בקטנה בשליש הראשון, כבדות בשליש השלישי וזהו לעומת הריונית עם סימפיו עם כאבים מהגהנום על כל תזוזה או הריונית עם היפראמזיס ושאר ירקות

 

אני זוכרת שאת סבלת נורא אז ברור שהשרשור הזה יעצבן אותך, בצדק

אבל הריוניות שלא כל כך סובלות - ויש כאלה! - הגיוני שירחמו גם על הבעל ולפעמים גם יש כאלה שבאמת מחוסר מחשבה משגעות את הבעל כי מרגישות שבגלל שהן בהריון "מותר" להן ושוכחות לחשוב שגם הוא עובר פה איזה תהליך לא קל ומגיע גם לו קצת הבנה (במסגרת היכולת ההריונית המצומצמת )

וואולמה לא123

חברה שלי,בעלה מתקשר אליה,אחרי זמן מה,מנתקת ואומרת לי:הוא משגע אותי שאבוא איתו לאנשהוא,אמרתי לו שיש לי בחילות ואני עומדת להקיא ואני לא מסוגלת לבוא.

היא שיקרה לו,אני לידה והיא מרגישה מעולה. זה ניצול מגעיל.בחיים אני לא אעשה את זה

דפוקה לגמרייפית8

זה כבר לא קשור דוקא להריון

אבל היא ניצלה את ההריוןלמה לא123

ומנצלת עד תום

היא לא עושה ספונגה בהריון,כי אסור

לא עושה כלים כי הבטן מפריעה וכו וכו

מסכנים - גם היא וגם בעלה.יפית8


בדיוק. זאת אשה דפוקהמיואשת******
היא יכולה לנצל כל דבר לא דווקא הריון. יכולה סתם לומר שיש לה וירוס
עצוב
אל תדאגי,היא מנצלת כל הזדמנותלמה לא123

אבל תדמייני לעצמך כמה הזדמנויות יש לה בהריון

מיואשת,איך את היום?עבר לך?

באמת מסכן בעלהמיואשת******
תודה
היה לי הרבה יותר טוב
עבר הווירוס ב״ה!!!
שמחה בשבילךלמה לא123


כל הכבוד לגברים שמתמודדים עם מכוניות 😁מיואשת******
שצריך לתדלק אותן כל הזמן, כי זה ממש קשה. למה הם לא פשוט ממשיכות לנסוע?
שצריךלעשות להן טסט פעם בשנה, מה הקטע? לזכור תאריך פעם בשנה ולצאת בו חצי יום? איזו הגזמה ! ועוד לשלם כסף...
שצריך לתקן בהן פנצרים, להחליף פנסים, וסתם תיקונים אחרים
שלפעמים בלי סיבה מושכות ימינה או שמאלה ולא מסבירות לך למה ומה קרה להן ואתה צריך לנחש לבד
שלא תמיד יש להם מקום להעמיס כל מה שרצית
שלפעמים סתם לא מתניעות

שצריך להוסיף להן שמן למנוע, אויר לגלגלים, מים לוישרים ואז זה נגמר! למה לא מספיק פעם אחת להוסיף! למה תמיד צריך עוד???
ואז יום אחד הן פשוט עוצרות לך בצד הדרך כי חם להן מדי והן לא מוכנות להמשיך בשום אופן !
מכוניות! יצורים גחמניים מלא הורמונים שדורשים תמיכה ותחזוק ותדלוק ... ומלא כסף לביטוח וטסט
ממש ממש קשה
כל הכבוד לכל גבר שמחזיק מעמד עם מכונית
זה באמת מאד קשה...

רק מוזר שהם לא מתלוננים על זה 😮
😁
קורעתיראת גאולהאחרונה
היא מאשימה אותך אותךשירוש16
או קובעת עובדה?

יש הבדל ביניהם.
הרבה פעם אישה יכולה להגיד דברים והגבר ייתפוס זאת כשאשמה מכוונת אליו.
מניסיון, מדובר בהבדלים נורמליים לחלוטין בין גבר לאישה.

אני כמעט בטוחה ב100% שאם שניכם תשבו על הספה יום אחד, אחרי לילה הגון של שינה, אוכל טוב ובלי תינוקת שצורחת ברקע - תגיעו ביחד לאותה הבנה.

לקח לי הרבה זמן להבין שבעלי נפגע ממני כשהוא חושש שאני מאשימה אותו בדברים מסוימים. ולקח לי עוד קצת זמן ללמוד איך להסביר לו מה קורה אצלי מבלי להעביר לו מסר שזה אשמתו.

לדעתי מדובר בעיניין של תקשורת
וגם קצת הורמונים...
בהצלחה!
...קפצ'ולה
תראה, אם כתבת פה אז אתה מבין מה הכיוון של התשובות שתקבל

אם באת רק לפרוק ולשחרר לחצים זה בסדר גמור

אם אתה מעונין יותר מזה, תשמע משהו-

קודם כל זה נכון, אחרי לידה (וגם בהרבה סיטואציות אחרות...) אנחנו קריזיונריות, לא החלטיות, מבולבלות ולפעמים כועסות. נכון.
עכשיו השאלה מה אתה רוצה.
להיות צודק או בעל לאישתו.
שתמשיך האוירה הקשה או לרכך.
להמשיך לחפש מי אשם או לנסות למצוא פתרון.

גם אם היא באמת מגזימה-
אתה לא רוצה לריב. נקודה.
אז אתה מחפש איך למנוע ולשנות
למשל היא כועסת שטאטאת 'רק' את המטבח ולא גם את הסלון- תענה לה במילים שנשים רוצות לשמוע: וואי איך את שמה לב לכל מה שצריך, איך בשיגרה את מתפעלת הכל! אני לא הייתי עומד בזה.
או אם היא רותחת שהפעלת תכנית לא נכונה בכביסה- תצחק ותאמר יאללה איך לא שמתי לב
להחליק, לחייך אליה, לשים שריון שלא תיפגע
ולזכור שבסה"כ זו השקעה ומאמץ כבירים
אבל שווים לך. לה. ליחד שלכם.

זו לא דרך קלה.

אבל בסופו של דבר זו דרך ארוכה שהיא קצרה....
האמת היא שהופתעתינחשון מהרחברון
שהיו כמה וכמה תגובות של נשים שהסכימו איתי... טוב לדעת שכשזה עובר מבינות שהיית בסדר...
האמת שגם אני מסכימה איתךשוקולדד ציפס

אני מאד מבינה אותי וחווה באמת כל מיני שינויים הורמונליים

אבל אני חושבת 

אפילו מדברים שעברתי בחיי (לא קשורים)

שלאשה לפעמים יותר קל

היא היולדת, כולם מכילים אותה, היא מניקה, היא בהריון, היא במחזור

היא היא המסכנה הגדולה

ואת הבעל שבצד, במקרה שלי ושל עוד הרבה נשים- שתומך כ,כ ומהווה חלק משמעותי מכל הסיפור-

מי סופר?

 

אז אני מבינה גם אותך וגם את אשתך, וכדאי לכם באמת למצוא קצת זמן לקירוב לבבות

אולי גם אתה תוכל לקבל ממנה קצת הבנה למצבך וזה יקל עליך,

לפחות תבין שזה לא נגדך, לא בדוקא, ולא מאשים,

אתה פשוט האיש שהיא אוהבת, שקרוב אליה, שקצת 'סופג' מכל מה שהיא חווה.

לא פירטת כלום. ממילא אין מה להסכים ולא להסכיםמיואשת******
למה שלא תספר לנו בדיוק מה קרה, עדיף בצורה ניטרלית, ואם אשתך באמת חשובה לך נוכל לנסות לתת לך נקודת מבט נשית על הענין ואיל לשפר את היחסים בינכם
כרגע זה ש״הסכימו״ איתך שנשים לא בסדר זה ממש שטויות. סתם כתבת הודעה כמה אתה מסכן ועד כמה שידוע לנו אולי בסיפור הזה אשתך בסדר ואתה לא? ואולי לא
בכל מקרה עד שלא תסביר מה היה אין שום משמעות למה שכתבו לך פה
קודם כל אשמח אם תנמיכי טוניםנחשון מהרחברון
דבר שני.
יש הבדל ענק בין לפרוק קושי (שזה מה שעשיתי)
לבין מה שכתבת "יש לך טענה ואתה באמת רוצה זוגיות טובה תבוא תספר מה קרה וננסה לעזור לך" למשל.

ובואי נבהיר רגע. בנאדם שמכיר את אשתו לא מהיום. רואה התנהגות שונה. שמוסברת בצורה הגיונית ע''י עייפות הורמונים חוסר שינה ולחץ מתינוק חדש. באמת צריך לספר לך סיפורים בפרטי פרטים כדי שתביני שאולי יש קשר בין כל אלו לבין מה שקרה? אולי פעם באה שמישהו תתלונן שהיא עייפה בהריון תשאלי אותה בפרוטרוט כמה שעות שינה היא ישנה, כמה היא התאמצה בטיפול בילדים וכמה בעלה לא עוזר רק כדי שתוכלי להגיד לה 'מותק, קחי כוחות, ככה זה בהריון, עייפים. זה יעבור..." למשל?

ברור שלא. כי יש דברים שככה עובדים.
וגם את מבינה את זה. רק קשה לך שהנשים כאן לוקחות עליהם אשמה לטענתך. אז מתברר שיש נשים שחושבות אחרת ממך. ומבינות שיש התנהלות שמאד קשה להסתדר איתה אחרי לידה, ומבינות את המקום של הקושי של הבעל.

והם לא באות ואומרים (כפי שטענת) שהאשה לא בסדר והבעל מושלם. הם רק אומרות. ככה זה, אין מה לעשות, זה לא אשמתה, זה יעבור. מבינות את הקושי שלך תהיה חזק.

מה מפריע לך בזה? איך זה הפך ל"כמה מסכנים הגברים כי אנחנו נוראיות (הערך זה האווירה שעולה מהשרשור)"?

כתבת "אולי אם הוא היה מספר את הסיפור היינו אומרות תקשיב יש לך בעיה אתה לא יודע איל להיות בעל נורמלי? לא בטוח אבל אולי.''
אני כן כתבתי מה קרה. לא פירטתי את המקרה אבל הנה למשל... כתבתי קודם "
ואז היא מאשימה אותי שאני לא יודע מה היא רוצה.וכועסת עלי כשאני עושה מה שביקשה לפני כן... כי פתאום היא לא רוצה'' לא מובן? היא מבקשת משהו (וזה באמת לא משנה מה זה) אני עושה אותו. היא כועסת שעשיתי את זה. אני מסביר לה עשיתי את זה כי את ביקשת. והיא פתאום 'נזכרת' נכון... לא משנה....

מה את צריכה לדעת כל פרט כדי להבין שזה לא נורמלי?

קיצור. תקראי את הכל לפני שפיתחת דיעה, אל תפתחי דיעה על המשפט הראשון ותתעלמי ממה שכתוב בהמשך

לא מכירה...שמחה
את כל הפרטים
אבל חשוב לדעת
שלאישה, במיוחד אחרי לידה, הורמונים עלולים ליצור מצבים של דכאון וחרדות.
ואז היא עצבנית מכל דבר הכי קטן, ומבולבלת ממש.
זה מצב נוראי
הרגשה מתסכלת.
היא לא מרגישה לא בסדר, וגם אתה מתוסכל.
אם זה המצב- היא צריכה המון הכלה, אבל זה לא אומר שאתה לא בסדר.
תפרגן לה, תפנק אותה, תאהב אותה.
תשתדל להבין אותה.
זה מה שהיא צריכה, אפילו שאתה לא מקבל על זה פידבק חיובי.
ואם המצב ממשיך להתדרדר- ייתכן שצריך עזרה מקצועית.
תהיה חזק!
ההודעה שלך היתה בטונים הכי לא נעימים שישמיואשת******
ואני אמרתי לך שתסביר מה קרה
כל מה שאתה כותב שהסברת זה עדיין סתם משהו כללי מאד. ואתה בעצמך כתבת בהודעה אחרת שזה לא קשור להורמונים לדעתך ושזה תמיד ככה.
בקיצור באת לפה והאשמת את אשתך, ואת כל עם הנשים ״למה אתן״ ... ״תמיד תכניסו״ (מי שמדבר על טונים)

ועדיין אין פה פרטים
וכן
אם אתה רוצה לקרוא דברים שעלו פה בעבר כשהיתה מישהי שהתלוננה על בעלה (ובקושי יש לה כאלו שרשורים) אז שאלו אותה בפרוטרוט מה קרה, מה הוא אמר ואיך היא הגיבה ו- וואלה ברגע שמספרים את הסיפור השלם מסתבר שלשני הצדדים יש מה לשפר בהתנהלות שלהם ולא הבעל המסכן היה אשם בהכל אלא גם היא (לדעת נשים פה)
אני לא אומרת שזה המקרה שלך, אני רק אומרת שבאת ואמרת בקוים מאד כללים שרבת עם אשתך.
אז?
מזה היה אפשר להסיק את מה שכתבו פה כולן שאשתך מוצפת הורמונים ולכן היא אשמה במריבה ושתכיל אותה ? לדעתי לא.
מריבות של זוג יושבות על מלא דברים לפעמים על בעול קודמות לפעמים על חוסר הבנה על חוסר תקשורת ומה לא...
אמרתי לך את האמת כפי שהיא, מזה שאתה רושם שהתעצבנת על אשתך אי אפשר להסיק שאתה שה שצודק. מה לעשות.

יש נשים שמשנות את דעתן בלי קשר להורמונים ויש גברים שעושים מה שאמרו להם לפי יומיים גם אפ ביומיים האלו התנאים השתנו והם לא יכלו לחשוב להבין לבד שהמצב השתנה... ויש עוד המון מקרים וסיפורים ובאמת אי אפשר להסיק כלום ממה שכתבת כי זה סתם תלונה כוללנית על עם הנשים.
איפה כתבתי שרבנו?נחשון מהרחברון
לא רבנו. אותי ההתנהלות הזו תיסכלה.

ואכן. זו תכונה כללית לעם הנשים שיש להם שינויים בהחלטות ובמצב הרוח. מה לעשות? יש גם גברים כאלו. אבל גבר כזה הוא חריג ורשה כזו היא נורמלית.
לא רבנו. לא התעצבנו. זה פשוט קשה
דבר נוסףנחשון מהרחברון
נראה לי שאת פשוט לא מבינה את משמעות המילה 'פריקה'. ולכן את מתעצבנת סתם...

ולגבי מה שכתבת בסוף. אני לא מדבר על שינוי החלטה אחרי יומיים אלא אחרי 3 דקות...

עובדה. הרבה נשים כאן מודעות לזה שההתנהלות בשלב של אחרי לידה היא מורכבת ובעייתית ומאד קשה לבעל (כל בעל) לעמוד בה בלי להתעצבן.
אז אולי את מלאך ואצלך זה לא ככה.
אבל תביני. יש כאלו (והן הרוב כנראה) שאצלם זה כן ככה
אתה צודקאמאשוני
אני חושבת שאין ספק שאתה צודק וההתמודדות המשפחתית עם לידה הוא בין האתגרים המורכבים שקורה למשפחה.
אין פה צודק וטועה.
יש בו מורכבות עצומה.
בתוך המורכבות הזאת יש דברים שאפשר לשנות, אפשר להשתדל בהם.

אבל אם יש בעיה שהיא ידועה ועד עכשיו לא פתרתם אותה לעומק, סביר להניח שאחרי לידה היא תחריף. אבל זה לא הזמן לטפל בה.
זה הזמן להוריד את הראש מתחת לגל המאיים ולתת לו לעבור. אח"כ כשאגוע יותר, לטפל ולהגיע למקום מבטחים.

נשמע שאתה מעריך ויודע לתמוך באשתך שזה נפלא לא רק בשבילה אלא גם בשבילך. תמיכה זה הריפוי הכי מדהים ומהיר להחלמה מתהליך הלידה. גבר תומך בונה אשה חזקה.
אשה חזקה יכולה להתמודד עם בעיות וקשיים ולא להתמוטט מכל שטות. מה שמחזיק לך הקלה בעומס החיים.

וטיפ קטן לרגעים מעצבנים במיוחד: להשתמש בהומור. אחרי 3 דקות היא שינתה את דעתה והוציאה את זה בעצבים עליך? תנסה לומר לה את זה בעדינות ובחיוך, לא להיכנס לוויכוח.

טיפ קטן גדול: אשה שישנה לפחות 4 שעות רצוף ביממה תהיה חזקה עשרות מונים מאשה שלא.
תחשבו אם אתם מגיעים לזה, ואם לא אז מה אפשר לעשות כדי כן להגיע לזה. (מנקה, מבשלת, מטפלת, בייביסיטר, מה שצריך...)

בהצלחה!

(אגב לא מסכימה עם האמירה "בסוף הכל עובר" לפעמים יש משקעים שצריך לטפל בהם והם לא יעברו לבד, לא נשמע שאתם שם אבל סתם להעלות למודעות)
מיואשת צודקת בזה שאתה מכליללמה לא123

אף פעם אל תכליל,בשום נושא.

וגם לגבי חוסר החלטיותלמה לא123

אם תשאל את בעלי אולי הוא יזדהה איתך,אבל הפזיזות שלו עלתה לנו בהרבה עוגמות נפש וכסף

הכל תלוי בנקודת מבט

חשוב לי להדגישלמה לא123

שבעיני אני ממש לא,לא החלטית.אני יודעת שאני טיפוס זורם מאוד

 

גברים ממאדים נשים מנוגהערשק בהעלותך

זלדה מחכה כל היום שזלמן יבוא ויהיה לה למי לבכות כמה שקשה לה. הוא נכנס והיא צועקת לו שיָרד גשם על הכביסה ושהכרובית נשארה מחוץ למקרר והתקלקלה ושרגע אחרי שהיא שטפה את הרצפה נשפך מיץ דביק, ושהיא כבר לא יכולה יותר ככה.

היא כן יכולה ככה, והיא גם לא מתכוונת שהוא אשם בכל זה, היא פשוט נורא זקוקה למישהו לצעוק לו ושיקשיב לה ויבין אותה. לא צריך שירוץ לפתור לה את הבעיות, רק שיסכים איתה שהיא נורא מסכנה. ושיגיד לה שהיא כזאת אשת חיל ואמא למופת. ואז מצב הרוח שלה ישתפר פלאים. זה כל מה שהיא צריכה מזלמן כרגע, וזה הכול בשבילה.

זלמן מחכה כל היום לחזור הביתה ושזלדה תחייך אליו. הוא נעצר המום מזה שהוא רק פתח את הדלת וכבר היא מתנפלת עליו בטרוניות. מבחינתו כל סעיף ברשימה הנ"ל היה האשמה, או משימה שהיא מעמיסה עליו, או כנראה שניהם ביחד - גם תעשה את זה ואת זה ואת זה וגם תרגיש שאתה לא בסדר. הוא סובל את זה יום, הוא סובל יומיים, ואז כבר לא יכול יותר. כמה האשמות בן אדם אחד יכול לספוג?

ועד שגמרתי לכתוב את כל זה אני רואה שגם שירוש כתבה על אותו עיקרון...

דייי אדיר!!! זה בדיוק זה!עלה למעלה
ובאמת כדאי לקרוא את הספר הזה
באמת מתסכל מאד מאדניקיתוש
אתה האדם היחיד בעולם שהיא באמת נשענת עליך.
ולכן היא "מרשה" לעצמה להתפרק לידך
חשוב לדעת, נשים לא מחפשות פתרונות לרוב אלא הכלה.
כלומר היא אומרת שהיא עייפה,
עשית הכל שהיא תישן. בסוף אחרי שנקרעת היא מספרת שלא ישנה בכלל.
לא יודעת אם הדוגמה כ"כ טובה אבל הרעיון של ההזדהות:
נכון, את באמת עייפ, מסכנה, כ"כ הרבה את עוברת בזמן האחרון.
אפשר לחפש פתרונות, אבל קודם כל להכיל!!
זה הרבה יותר פשוט מלחפש פתרונות
וואי כמה שאני מבינה את התסכול הזהפשיטא
אני עכשיו במקום של אישה אחרי לידה, מרחמת על בעלי שנאלץ לתמוה על המצבי רוח המשתנים שלי.
בהחלט אני עושה לו את המוות,
וואלה, לא שולטת בזה. אם הייתי בעלי הייתי גם לא סובלת אותי.
גברים שמצליחים להתמודד בנחת עם אישה אחרי לידה צריכים להנהיג.
אשריכם!
אני גם לא סבלתי את עצמי אחרי הלידה השניהאמאשוני
לכן לקראת השלישית התכוננו הרבה זמן פיזית נפשית הכל.
היה כל כך שונה לטובה.
לפעמים יש דברים קטנים שיכולים לעשות שינוי גדול.

לא אומרת לך עכשיו שאת אחרי לידה כי במצב שנלחמים לשרוד את היום אי אפשר לחשוב על השבוע הבא,
רק אומרת בכללי, טוב לאישה טוב בבית.
זה מקרין על כולם. וזה כל כך שווה את זה!!!

אז אל תתקמצנו על עצמכן, לא כלכלית ובטח לא נפשית.

תעשו מה שיעשה לכן את היום מעט יותר טוב. כולם רק ירוויחו מזה.
ממש קשה לי עם האמירות האלו של לא סבלתי את עצמימיואשת******
אם הייתי חס ושלום שוברת את הרגל. והיה כואב לי והייתי מתה מכאבים והיה גם תינוק קטן בשטח, גם אז הייתי אומרת שאני לא סובלת את עצמי? שכל הכבוד לבעלי שהוא מתמודד איתי? למה? אני אשמה במשהו?
לא.
תינוק הוא החלטה של שנינו
את מצבי הרוח לא בחרתי
לא את ההורמונים
לא את ההקאות
לא את הדימום הפצעים התפרים ופטמות הבדיקות
משהו מזה בחרתי? משהו מזה אננ עושה בשביל הכיף שלי או משהו?

שנינו בחרנו בתינוק
אני קיבלתי את הקושי הפיזי
והוא קיבל את הקושי של להיות בן זוג של מישהי שסובלת מכאבים קשים הורמונים וחוסר שינה
אף אחד מאיתנו לא סובל ״בגלל השני״
אך אחד מאיתנו לא ״אשם״
ולאף אחד מאיתנו לא מגיע כתר ראשות הממשלה בגלל שברב טובו הוא מתמודד עם מצב שבחר אותו!!
אנחנו זוג, מתמודדים עם הקושי כזוג, ולא מאשימים אחד את השני בקשיים אלא מבינים שזו הדרך שה׳ נתן לנו בדרך לברכה הגדולה לקבל ילדים
אני לא סובלת את הכאבים הנוראיים אחרי לידה
ואתן יודעות משהו, בעלי עוד יותר לא סובל את זה, כואב לו שכואב לי וכואב לו שלא תמיד יש לו איך לעזור לי וכשאני בוכה מרב בחילות הוא כמעט בוכה איתי.
ואני צועקת על עצמי אם צעקתי עליו סתם, מה עשיתי ... כן ברור שזה גם קורה. אבל אני לא שונאת את עצמי.. אני מבינה שזה המצב גורם לדברים האלו ואנחנו נתגבר על זה יחד.
וזהו, זה מה שהופך אותנו כזוג יחד ולא זוג שמאשים אחד את השני- זה בגלל ההורמונים שלך, זה בגלל שלא נתת לי לישון וכאלו.
אוקי זאת התחושה שלךאמאשוני
לא באה להגיד שהתחושות שלך לא נורמליות,
אני שיקפתי את ההרגשות שלי.
ואני אחרי הלידה השניה הרגשתי לא נורמלית ולא ידעתי איך להתמודד עם זה או איך לעצור את זה או איך לשלוט בזה, ולכן עשה לי רע להיות עם עצמי.
בלי קשר לבעלי בכלל.
אני רק זוכרת שאמרתי לו פעם אחת שהוא סובל אותי שעתיים ביום, אני סובלת את עצמי 24 שעות...
קשה לי עם עצמי שאני הורמונלית ולכן כשיש לי בחירה אני אבחר בכל התמודדות אחרת רק לא הורמונים.

מה שכתבתי זה שלדעתי ומניסיוני יש דרך להקל על הסימפטומים ההורמונליים ועל ההתקפים של מצבי הרוח.
למשל לישון טוב.
למשל לצאת למלונית אחרי הלידה.
למשל לא לספוג ביקורים שמעמיסים עלי נפשית.
למשל לישון טוב.
למשל לאכול טוב.
למשל לא להיות המבוגר היחיד עם כל החבורה בחודש הראשון אחרי הלידה.
למשל לא לוותר על יציאות מהבית גם כשין לי חשק.
למשל להקפיד לשוחח עם בעלי לפחות פעם ביום במהלך היום.

זה דברים שלי אישית עזרו מאוד לעבור את משכב הלידה בהצלחה.

אני לא יודעת מה יעזור לכל אחת אבל אני כן בטוחה שאם מסתכלים אחורה לפחות שנה אחרי, על התקופה ההיא,
אפשר לזהות נקודות שהביאו לשבירה וההתפרצויות ולחשוב איך יכולנו להתנהל אחרת.

אני לא חושבת שצריך לכתור כתר על ראשו של מישהו,
אני כן חושבת שבעבודה נכונה ניתן למזער נזקים.

וחוץ מזה, בנימה אישית, אל תשכחי שהמציאות שהייתה לך אחרי הלידה האחרונה היא לא מציאות רגילה.
אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה במקומך.
כנראה משתגעת ונשארת עם טראומה.

בעצם לא כנראה, זה מה שקרה... (צוק איתן אחרי לידה ובעל מגוייס)
ברוווור. לא ביטלתי לרגע את הדרכים המעולות שאת מביאה להתמודדמיואשת******
להיפך
את ממש צודקת בכל מה שכתבת
אני מדברת יותר על ההסתכלות והשימוש במינוח לא סבלתי את עצמי
ברור שקשה
מאד
וכל מה שכתבת נכון וטוב וצריך ללמוד ממך (בכלל מעריצה אותך)
אני רק לא אוהבת שכאילו משליכים את זה ״עלי״
אני לא סובלת שקשה לי
אני לא סובלת שהורמונים משתלטים עלי
ולא - אני לא סובלת את עצמי
שאלה של ניסוח שאני מרגישה שמשפיעה הרבה על איך שאני אישית תופסת את עצמי
כשאני מבינה שזה לא אני , לא אשמתי, לא בחרתי בזה, אז אני לא שונאת את עצמי, אני מתמודדת עם המצב והוא לא באשמתי
מקווה שהבהרתי את עצמי
ותודה על המילים הטובות ❤️
לידה במרכז הריון ולידה

מי יכולה לשפוך לי קצת אור ולעזור לי להחליט איפה ללדת?


עד עכשיו ילדתי בירושלים והפעם זה לא רלוונטי. למרוצ שהנטיה היא לעשות שיהיה רלוונטי ולחזור למוכר, אבל זה לא שהיה לי מדהים שם, זה פשוט מוכר...


לא אספיק להגיע לסיור בשום מקום 😵‍💫


בלינסון, שיבא, אסף הרופא?


איך הצוות? איך חדרי הלידה? הגישה טבעית בגדול? איך האשפוז אחרי הלידה? הצוות? החדרים?

שבת וכשרות - יש אפשרות למהדרין בלי להרגיש מסכנה שאוכלת מחמגשית? יש קצת אווירת שבת בשבת? דלתות ומעברים על מצב שבת או שכלואים בחדר?


תודה רבה רבה 🧡

לדעתי נשמע שיתאים לך מעייני הישועה עם אווירה שלPandi99
שבת וכשרות
אני מחפשת גם פינוק אחרי הלידה🤭הריון ולידה
אולי בעיקר פינוק אחרי הלידה 😅

העומס של מעייני הישועה לא מדבר אליי בכלל.

אם את רוצה ביות מלא אז מעייני הישועה ממש מפנק!רחללי
ילדתי במעייני הישועה וממש ממש התפנקתי.ממתקית

ולא ילדתי בביות מלא
הייתי במחלקת האשפוז החדשה, נהניתי מכל רגע. ביקשתי להישאר עוד לילה...

השאלה גם מה זה בשבילך פינוק?
אצלי זה האוכל בשפע שמוגש נקי וטעים 

חדר נקי ומפנק
אחלה תינוקיה, אחיות זורמות ממש.
מה עוד הייתי צריכה?
 

תודה! כמה נשים בחדר?הריון ולידה
באפס הפרדה 2..בחדר ענק ומהמםפה משתמש/ת
ורוב המזן היתי תבד לגמרי
מממ, שווה לחשוב על זההריון ולידה
האמת שמשום מה מעייני הישועה לא הייתה באופציות שלי.

נראה לי בגלל החוויות של אמא שלי משם לפני 30 שנה 😅


ואולי גם כי יש שמועה שאומרת שהם פחוצ מקצועיים אם חס וחלילה משהו מסתבך

מצטערת להגידעם ישראל חי🇮🇱

הייתה לי חוויה שחורה שם ...

חוסר מקצועיות החל מהקבלה שהרופאה אמרה לי למה העלית כל כך הרבה במשקל ,יכולת לגרום סכרת לתינוק...(ביום שבאתי ללדת..כאילו מה המשפט הזה שייך?)

להמשיך בכך שנתנו לי זירוז ללא אפשרות לאפידורל ,סבלתי 16 וחצי שעות עם צירים לידה ,ירדתי על ארבע בבכי התחננתי ואמרו לי אין מקום בחדר בכזו נונשלנטיות מחרידה...בלי להסביר מה הזירוז עושה ולמה לצפות והאם יש אפשרות אחרת ...סך הכל הגעתי עם ירידת מים, היו צריכים להכניס למחלקה בסיכון ולהמתין יומיים שתתפתח לידה וגם לא הציעו את זה...

אחר כך המיילדת חתכה אותי בצורה לא מקצועית וגרמה לי לדימום יתר וכתוצאה מכך ההמוגלובין ירד ל6 וקיבלתי מנת דם..

אחר כך באשפוז כשחמותי באה לישון איתי, הייתה שם מאבטחת שנכנסה לחדר והכריזה שהמלווים ילכו הביתה ושהיא עושה סיבוב ושהיא חוזרת שהיא לא תהיה כאן. חוצפנית ברמות התחלתי לצעוק עליה ולהגיד לה שזה לא חוקי בכלל ושתצא מהחדר שלי. אחר כך אמא שלי פגשה בה בשחרור והטיחה בה והיא עשתה את עצמה לא מבינה על מה מדובר. הייתה שם גם רופאה שהתחילה לצחוק עליי שאני מסטולה מהאפידורל כי אני אומרת שילדתי בשלישי והיא טוענת ברביעי..

בקיצור....

לא ממליצה....

ואת כל הפרטים האלה אני זוכרת היטב למרות שעברו 11 שנים לצערי.

וואו חיבוקתהילנה
אני מצטמררת מכל משפט. נשמע פשוט נוראי, סבל בל יתואר
ואו קשוח ממש, נוראימולהבולה
אז כדאי ללכת לבית החלמה אחרי האשפוזמולהבולה
בשביל הפינוק
בלינסון בפערעם ישראל חי🇮🇱

ילדתי שם 4 פעמים

לידה אחרונה תאומים

מאוד מקצועיים . הסבירו הכל בנחת ונתנו אפשרויות בחירה להחלטתי.

צוות מדהים, מקצועי ומסור. בדגש על מקצועי.

יש לך שם גם פגיה לכל מקרה.

מה גם שהמחלקות שם חדשות, יש אפשרות לבקש בחדרים הפרטיים ,מקסים שם. מרגיש בבית. כל הזמן עוקבים אחרייך ואחרי התינוק . קיבלנו שי ממועדון היולדות שם גם. בגדול הם ממד זורמים עם מה שאת רוצה. לגבי כשרות יש אפשרות כמובן לכשרות מהודרת, לנו הספיקה כשרות רגילה, לא ניסינו את המהדרין.

יש שם גם את העמותה הזו שכחתי את שמה שעוברת ומציעה קפה תה עוגה... הבנתי שיש גם עמותה שמביאה אוכל לשומרי כשרות למלווים . כל פעם שביקשתי אוכל גם עבור בעלי הביאו לנו. יש בחדר הפרטי ספה נפתחת למיטה למלווה מקלחת ושירותים בחדר פרטי ללא יולדות נוספות. לגבי הדלתות אני לא זוכרת כי אני לא יצאתי לטייל ונשארתי בחדר.

התחלתי זירוז ביום שלישי ,התאשפזתי במחלקה בסיכון ואחרי פחות מיממה ירדתי לחדר לידה . אחרי הלידה העבירו למחלקה ב' החדשה שם היינו עד יום ראשון . אני יודעת שנותנים 2 לילות אבל יכול להיות בגלל התאומים רצו לראות שהכל בסדר ושאני בסדר כי היה לי חום אחרי הלידה ,לא יודעת למה אבל משמיים יצא ככה ,אז לא יודעת אם זה לכולם כי בשאר הלידות הייתי לפעמים יומיים ולפעמים 3-4 ימים . בכל מקרה אחרי השחרור הלכנו למלונית שיבא בייבי בתל השומר ממליצה חוויה נהדרת ונותן המון כח לפני החזרה הביתה במיוחד כשיש עוד ילדים .... המון מזל טוב ובהצלחה !

נשמע חלומי..שונה ממה שהיה אצלידיבור פשוט

ילדתי שם פעמיים.

הם בהחלט מקצועיים.

לגבי החוויה האישית..


 

לידה ראשונה חוויה מזעזעת. אפס יחס.

השאירו אותי בחדר עם כאבים, יושבת על המיטה בלי לזוז כי ככה ביקשו, צועקת ואף אחד לא בא.

כשסוף סוף הגיעה המרשימה לא בדקו פתיחה - כשהסתובבתי המיילדת הייתה בהלם. התינוק היה בספינות פלוס 2.


 

בלידה האחרת שהייתי שם, בגלל המלחמה, לא כי רציתי.

בחסד ה' הובלתי את הלידה כמו שרציתי.

היה נראה שהמיילדת לא ככ שולטת בליילד לידה פעילה אבל לומר לזכותה היא ממש השתדלה וזרמה איתי!

הייתה חוויה מתקנת 💖

לכן צריכים לבוא בטוחים בעצמנו ולכוון את המיילדת.


 

לגבי האוכל- בשתי הפעמים קיבלתי חמגשית (כי ביקשתי מהדרין) והמלווה לא יכול היה לקבל. רק אם נשאר משהו ולרוב אמרו שאין גם בשביל המלווה. הייתי צריכה לחלוק את המנה שלי עם המלווה (כי רציתי כמובן).


לגבי שבת- אין שם אווירת שבת בכלל..

 

ילדתי גם בשיבא וב"ה היה מדהים. המיילדת, יש שם חדר אוכל, מלא שומרות תו"מ, מהדרין, יותר אווירת שבת.

 

תמיד תשמעי סיפורים לכאן ולכאן.


 

המון הצלחה ובידיים מלאות!! 💓

מניסיון צריך להתפלל על זה המון המון המוןעם ישראל חי🇮🇱
אני דייקתי את הרצונות שלי ,התפללתי על זה להשם כל יום וכל היום וביקשתי ממש לפרטי פרטים מה אני רוצה ואיך ומה יהיה אחרי והכל בעצם . ברור שהחוויה משתנה מאישה לאישה אבל תמיד צריך להתפלל לקוות להכי טוב לא משנה איפה יולדים. 
מסכימה אתך לחלוטין! תפילה תפילה ושוב תפילה 💖דיבור פשוט
חחח הצלחתן לבלבל אותיהריון ולידה
@דיבור פשוט @עם ישראל חי🇮🇱

יודעצ שבסוף זו חוויה אישית.

רק שימי לבממשיכה לחלוםאחרונה
שהחוויה שעם ישראל חיי מתארת ממעייני הישועה קרתה לפני 11 שנים.הרבה מאוד יכול להשתנות מאז
רק לגבי ארוחות שבת בלינסון:קנמון

יש שם עמותה בשם ''חסדי יואל'' שמפעילה שם בשבתות מערך אוכל מהדרין מטורף. בחינם. יש אפשרות לאכול בחדר האוכל שלהם ויש אפשרות לקחת מחדר האוכל ויש אפשרות לקבל לחדר. אוכל טעים ובשפע..

הייתי פעמיים אחרי לידה בשבת בלינסון וקבלנו מהם אוכל גם לבעלי. טעים ובכמויות.

יש להם גם אפשרות לינה למלווים (לא היה בזמני חדרים פרטיים עם מלווה).

האוכל מהדרין של ביה''ח עצמו הוא אכן בחמגשיות (אבל טעים).

בשבת חסדי יואל לגמרי ממלאים את הפונקציה.

(לגבי שאר הדברים ששאלת- מבחינת החוויות שלי שם הם מקצועיים מאוד ולא דחפו להתערבויות לא נצרכות והיו קשובים אלי מאוד. ויש לי לידות ארוכותתתתת.. עברתי כמה וכמה מיילדות בלידה.. ועדיין היו סבלניים וקשובים אלי מאוד. גם באשפוז הרגשתי שיש מענה לבקשות שלי. עזרו בכל מיני פרוצדורות רפואיות שלא בהכרח היו צריכים לדאוג להם. למשל פתיחה של לשון קשורה.. ממליצה מאוד)


מעתיקה לך מהאתר את המידע על חסדי יואל:

לינה למלווי חולים בשבתות וחגים

יש לתאם עם האחראי מטעם ''חסדי יואל'', לינה בקרוואן בשטח בית החולים. כ"כ אפשר לפנות לרב בית החולים או למפקח השבת לדירות אירוח של בית החולים הנמצאות בסמיכות מקום.

לינה למלווי חולים גם בכל ימות השבוע

יש לתאם עם האחראי מטעם ארגון החסד "עזרה לתקווה", קבלת חדר בהכנסת אורחים ברח' קפלן, בטלפון: 03-9691717.


ארגון חסד למתן ארוחות

בבית החולים פועל ארגון ''חסדי יואל''. האוכל כשר למהדרין, בהכשר הבד"ץ, חדר האוכל ממוקם בקומה 1- , בנוסף ניתן לקבל ארוחות שבת בהזמנה מערב שבת בטלפון 1800-30-30-44.

מעיינו אפס הפרדה מומלץ בחוםם שקט ממש צוות מקסיםפה משתמש/ת
ואוכל טעיםם
לי יש חוויה פחות טובה משיבאהשקט הזה
אבל אם את מחפשת פינוק אז תבררי על וולפסון. הבנתי שיש שם רק חדרים פרטיים והם ברמה טובה
גם לי... לידה ראשונה חוויה ממש לא טובה שם..אמא לאוצר❤
ממש אשמח לשמוע על שיבא.אמנם אני לא בהריוןמולהבולה

אבל קשה לי לשנות מבלינסון

ושמעתי שיש שם מנתח פצצה

תודה! זה כבר רחוק לנו מידי. אבל מעריכה ממשהריון ולידה
ילדתי במעייני בשיבא ובאיכילןבהרמה

איכילוב לוקח בפער את כולם

לגבי הכשרות לא יודעת לענות לך

שבת שלמה הייתי עם בעלי היה תענוג

לא מנסיון אבל שמעתי המון טוב על בלינסון

עונה לגבי בילינסוןמולהבולה

 7 לידות ב"ה


מרוצה מאוד לפני ואחרי הלידה.גם במחלקה הריון בסיכון מדהימות.


בלידה האחרונה שהייתה בקיסרי היה לי סיבוך וזו הייתה מחלקה חדשה מאוד


עם כמה נשות צוות חדשות


הרגשתי דווקא מהמבוגרות זלזול


הייתי לבד הרבה שעות בגלל סיבה מסוימת וממש ישבתי ובכיתי מכאבים


והיו רגעים שלא התייחסו וזלזלו ממש ואני אישה עם סופר כוח סבל וזה ממש התיש אותי כל הסיפור הזה.


אם תרצי אכתוב לך בפרטי את המחלקה ותבקשי לא ללכת לשם


הלידות קודמות החוויה הייתה טובה בפער!!!! עם מלא אמפתיה והכלה למגוון מצבים.


מוסיפה- שהחדרים לבד זה חלום!!!! אני יולדת רק בקיסרי שמבחינתי זו הייתה מתנה להיות לבד בחדר למרות שגם עם עוד אחת בחדרים החדשים זה לא נורא בכלל.


לכתחילה את יכולה לבקש חדר לבד ייתנו לך ברצון.. אלא אם יש עומס מטורף


אז חיכיתי בחדר כמה שעות עם עוד מישהי ואז העבירו אותי



האוכל נחמד.


שבת יש דתיים אבל זה לא בית חולים דתי וגם לא ילדתי בדתי אף פעם


אז לא יודעת איך האווירה


אני באה לשם בגלל המקצועיות ואני גם בהריונות בסיכון גבוה


כך שאין לי ברירה והסיכון גבוה שם מדהימים!!!! אין דברים כאלה

מחזקתעם ישראל חי🇮🇱
המחלקה של הריון בסיכון מהממות ברמות הכי גבוהות ....!! 
אף אחד עוד לא יודע על ההריון, אבל איך אפשר להסתיר?אנונימית בהו"ל

שבוע 9 ב"ה!

הריון מורכב בסיכון, נצטרך יותר בדיקות מהרגיל ויותר חשש לעובר.

יש לי נפיחות ממערכת העיכול+ בטן הורמונלית מהממת, באמת בטן מהממת! אבל עדיין לא סיפרנו אפילו להורים, תכננו לחכות לפחות לשקיפות.

לא נעים לי להסתובב ככה. כי אני אוהבת מאוד ללבוש בגדים שמחמיאים לי ובגדים רחבים פחות יפים עליי (יש לי כמה בודדים כאלה)

מצד אחד בא לי להסתובב בגאווה עם הבטן שכל כך משמחת אותי, מצד שני עדיין מפחיד אותי לקבל מזל טובים...

איך מסתירים בלי שזה ירגיש מתאמץ?


 

 

אני תוהה על זהמתיכון ועד מעון

אם ההסתרה גובה כ"כ הרבה השקעה, אולי אפשר לוותר על זה?

למה להסתיר?הבוקר יעלה

לפחות לסביבה הקרובה תספרי ותרגישי בנוח

המון מזל טוב

יש הבדל בין לא לספר לבין להסתירנעומית

אפשר לא לספר

אבל לא להתאמץ להסתיר.


הפותחת-אנונימית בהו"ל
רוצים להסתיר בינתיים כי יש יותר סיכון להריון הזה מהריון רגיל.

ואם יקרה חלילה משהו?מתיכון ועד מעון
לא תרצי שלפחות הסביבה הקרובה תדע ותתמוך?
אז אני אבחר בפינצטה את מי לשתף, רק מי שיוכל לעזוראנונימית בהו"ל
אני חיה בסביבה עם המון מבטים ושאלות, ואם חלילה יקרה משהו, לא בא לי את המבטים והרמזים..
השלב הזה קשוח להסתרה כי הבטן יוצאת בדווקא כזה!אוהבת את השבת

בצורה בולטת מאודדד

מוכר ככ!!

האמת כן השתדלתי ללבוש רחב עד שבוע 14 כזה..

שיהיה קצת סודי לבינתיים..


 

אולי סריגים?

או סרפנים?

 

 

בע"ה שיהיה לך בבריאות ובקלות!! וילד בריא בע"ה 

תודה, חם ליאנונימית בהו"ל
יש לי מעט בגדים רחבים, משתדלת ללבוש בעיקר אותם, משלימה עם זה שאני נראית כמו אוהל😄
אם זה מספיק חשוב לךמדברה כעדן.
הייתי עושה סיבוב קניות...

(ואולי עוד מעט יהיה שוב מלחמה ולא תתראי עם הרבה אנשים🫣) 

הלואי, אין לי כוחות לסיבוב קניותאנונימית בהו"ל

גרה רחוק ממרכזי קניות, ואני מותשת וחלשה עם נפילות לחץ דם,

הלואי שיחזרו משלוחים סדירים משיין!

בשעה טובהרקאניאחרונה

רק תדעי שלפעמים יוצאת כזאת בטן

קטנה וחמודה

ונראית הריונית

כשזה לא הריון....

אז אפשר להכחיש ולהגיד וואי השמנתי וכזה

לא הזוי

ריח של בעליהריון ולידה

הי, אני ההיפראמזיס.

מעדכנת שכרגע קיבלתי שמירה ואישור הפסקת עבודה עד להודעה חדשה.

ההריון כבר מוגדר כהריון בסיכון בזכות ההיפראמזיס. טררם רציני.

נלחמת לשתות ולאכול ומידי פעם מקבלת עירוי נוזלים לוריד.

אבל חיה ונושמת.

לא ברור מאליו.


תופעת הריחות הקשוחים בהריון מוכרת לכולן כאן אני מניחה.

היה שאני פשוט לא מסוגלת לשאת את הריח של בעלי.

גם אם הוא מקולח ומצוחצח והולך לישון אני לא נרדמת מהריח.

נשארת ערה עם בחילות שיא עד שעוברת חדר.

אם לא בדיוק התקלח אז בכלל... נגיד בצהריים נכנס לחדר אני לא נושמת שלא להקיא.


יש למישהי פתרון לזה?

משהו שעשיתן ועזר? 

ניסיתי ולא עזר.. תודה!הריון ולידה
הדסה בייבילב זהב

מישהי היתה לאחרונה בהדסה בייבי?

איך היה שם?

הייתי לפני כמעט שנה אם עוזרשלומית.
ואיך היה שם?לב זהב

שמעתי שיש אחות בתינוקיה ערביה

תפרטי יותר מה השאלות שלך...שלומית.

אני ממש נהנתי.

אין לי מושג לגבי אחות ערביה, אבל בכל התינוקיות של בתי החולים בארץ יש אחיות ערביות.

אולי במקרה יש איזו מחלקה או שתיים בלי, אבל בכל בתי החולים יש

אני בכל מקרה לא שמתי בתינוקיה בלי קשר לאיזה אחיות היו שם 

תןדה רבהלב זהב

ואיל האוכל שם?

ממש טובשלומית.
מודה שאני לא בקיאה בבתי מלון, אז אין לי למה להשוות אבל היה טעים ובשפע
שימי לב שכבר אין לילה חינם ליולדות מבית החולים..אוהבת את השבת
למה ביטלו את זה?מחכה עד מאוד
כי זה עולה להם מלא כקשלומית.
רק מלידה שביעית או שמינית...ואילו פינו
אני הייתי לפני כמעט שנתיים אם עוזררוצה לשאול שאלה

צוות תינוקיה מושלם, יכול להיות שהייתה ערבייה לא זוכרת אבל הייתי שנה אחרי בבית החלמה אחר ובלי השוואה בכלל. הדסה בייבי מקצועיות ונחמדות, אוהבות את התינוקות ממש!

מבחינת אוכל יש שפע ו2 ארוחות בשריות ביום שבשבילי זה היה פלוס. לא יודעת אם ברמת מסעדה אבל טועם סבבה ומגוון.

גם שירות חדרים טוב היה לנו איזה תקלה מיד באו לתקן והציעו לנו להחליף חדר.

אני הייתי לפני שנה וחציאמהלהאחרונה

בתינוקיה יש מטפלות רוסיות ואחת ערביה. (רובן בכלל לא אחיות רק מטפלות. ואחיות ערביות יש בכל בי"ח ומחלקת תינוקות בארץ....)

רוב הזמן התינוק היה איתי כי בשניה שהתחיל  לבכות קראו לי, גאם אם זה היה 2 דקות אחרי שהבאתי אותו וסה"כ רציתי ללכת לאכול....

אז החלטתי להשאיר אותו אצלי גם בלילה והבאתי אותו רק כשהלכתי לאכול, תמיד היה לי טלפון מהם להגיע....

יש 2 ארוחות בשריות ביום. אותי זה אכזב כי אוהבת יותר חלבי והיה לי כבד מדי בשרי גם בערב.

אני פחות נהניתי מהאוכל

גם היה לי לא נעים הרישום שעושים לכל יולדת שהגיעה ומסתכלים לה בצלחת כמה שניצלים לקחה......

אבל יש שם שקט מושלם, חדר נקי ונעים.

הייתי אח"כ בביכורים ונהניתי כפליים

 

 

איך מוצאים פסיכולוגית??נעומית
דרך קופת חולים? פרטי? המלצות? 
אפשר גם וגםכורסא ירוקה

דרך קופח נראה לי שיש הרבה המתנה (אבל שווה לנסות לבדוק). זה אמור להיות זול משמעותית, אבל לא יודעת אם את יכולה לבחור את המטפלת. זה נקודה שכדאי לבדוק.

בפרטי בעיקר דרך המלצות.. תנסי לכתוב אזור וסגנון/מה חשוב לך ואולי יהיו כאן המלצות בשבילך 

אני מאוד ספציפיתנעומית

די מתייאשת מלמצוא.

אולי אאזור אומץ מתישהו


תודה

הרבה ניסוי וטעיהשאלות חדשות.

לקופת חולים יש רשימה של מטפלים שעובדים איתם בהסדר וזה זול משמעותית.

גם ככה וגם בפרטי צריך להתקשר, לנסות להבין אם מתאים, ולפעמים אפילו מגיעים לטיפול ומבינים שזה לא זה..

אבל כשמוצאים את המטפלת המתאימה זה פיס!! מתנה ככ משתלמת לעצמך

אפשר להתחיל דרך קופח כי זה מסובסד ותוך כדי לחפשאוהבת את השבת
בפרטי.. כי בטח ככה אפשר למצוא מישי יוצר מדויקת וגם אפשרות לתהליך ארוך... בהצלחה גדולה❤️❤️❤️
הי, אני פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון

מקושרת לכל מיני קבוצות ממקומות שונים

אם את רוצה יכולה לשלוח לי בפרטי מה את מחפשת ואנסה לעזור בתיאום

תלוינעמי28

פעם אחת לקחתי המלצה ממישהי,

פעם אחרת לקחתי דרך הקופה ובחרתי לפי תמונה בחיפוש בגוגל, היא היתה נראית לי אמפתית.

אם את ברשתות - מישהי שאהבת את התכנים שלה.

וכל אחת כותבת בקצרה את התחום שהיא מתמחה בו, תראי מה מדבר אליך.

תודה לכןנעומיתאחרונה
יש קסם לשיער יפה מתחת למטפחת?שירה_11

הוא פשוט לא נראה טוב! לא פזור ולא אסוף

אני מסתובבת עם כסרש בבית לא רק בגלל צניעות ונוחות אםא כי אני לא אוהבת את מה שאני רואה מתחת.


וגם כשאני הולכת לאימון כושר יש איתי נשים שמורידות את הכיסוי ונראות רווקות נחשקות אין שום סממן על השיער שהוא מכוסה

ושלי אבוי אם אני יוריד הוא לא נראה טוב וגם הוא מעוך לי על הראש כאילו שמתי קסדה על הראש


מה עושים עם זה? לא באלי החלקה 

תנסיעם ישראל חי🇮🇱

לקחת ויטמינים ,b12,ויטמין c,d,

לפעמים החוסר שלהם גורם לנשירה וכאלה

אפשר גם למרוח מסיכה פעמיים בשבוע, להשתמש בשמפו ומרכך איכותיים שמשקמים ...

יש גם אמפולות מיוחדות שעושים אצל ספרית שמחייה את השיער..תבדקי

אין לי נשירהשירה_11

ואני לא מבינה כלום במסכות וכאלה

יש משו שאת ממליצה? 

רשמת שלא בא לך החלקהSeven

אבל זה הפיתרון המרכזי בעיני

החלקה

גם אני עושכ כושר ומורידה כיסוי אבל יש לי החלקה...

וחוץ מזה להשקיע במסכה טובה גם עוזר

כי השיער שלישירה_11

כלי ועפה בעברו לפחות

וגם נוח לי לפעמים שאני יכולה לעשות קוקס עם קצת נפח מתחת למטפחת ועם שיער חלק ממש בטח אי אפשר

אפשר המלצה למסיכה?תוהה לעצמי
עוד לא הגעתי למסיכהSeven

שבעיני נתנה תמורה טובה למחיר

אם יש חכמות ממני עם המלצה טובה גם אני אשמח

אני אוהבת להיות עם שיערשלומית.

יחסית קצר.

יותר קל לתחזק, ולא צריך למעוך ולעצב אותו עם מלא קליפסים. וכשמורידים את הכיסוי הוא נראה יותר קליל וכיפי

גם שלי יחסית קצר גזרתישירה_11
אבל עדיין נראה כזה יבש
אם הוא יבש אז כנראה שבאמת מסכה תעזור לךאונמר

שגרת טיפוח טובה לשיער.

שלי חלק אז אין לי מושג במה טוב ואיזה חברות או חומרים,

אבל הבנתי שזה ממש משפיע מהבחינה הזו. שיהיה מלא לחות ונעים ואז גם עם ברק..

ברור שבשנייה שמורידים את המטפחת הוא לא נראה טובחושבת בקופסא

כשאני מורידה בבית אני מיד עושה קוקו נמוך. לא אוהבת את השיעור אסוף גבוה, זה חושף את כל המפרצים. 

אני גם מנסה לשים קרם שיער ששמתי לפני החתונה, אבל ברור שלא באותה תדירות.

גם אחרי החתונה כדי לטפח את השיער. כשאני יודעת שאני לא מתכננת לצאת מהבית באותו היום, יכול להיות שאני אפילו אשקיע לסדר אותו עם קרם וקליפס, מיד נותן תחושה טובה.

וגם תרמתי את השיער גם אחרי החתונה, הרבה יותר נוח כשהוא קצר יחסית.

חינה , טבעי ויפה ומחזיק נהדר לאורך זמןנפש חיה.
מה סתומרתשירה_11
חינה האבקה שעושים במסיבות לכלה וכד'?נפש חיה.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד


החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

חינה האבקה שעושים במסיבות לכלה וכד'?נפש חיה.

אפשר להכין עיסה כזו (יש כל מיני פטנטים והסברים בגוגל),

אני מידי פעם קוראת ובגדול מכינה לבד


[צריך בשביל זה בגדים שאפשר ללכלך/ מגבת גדולה, כובע רחצה, מטפחת משומשת או כובע ים ישן] לתהליך עצמו צריך פניוּת ויום חופשי כי התהליך לוקח זמן]

החינה מחזקת את השיער, מבריאה אותו ומאפשרת להינות מצבע שיער יפה וטבעי לחלוטין, ללא כימיקלים, לאורך זמן יחסי.

(החינה משפיעה טוב בכלל, מייחסים לה כל מיני סגולות)

רק לקחת בחשבון שזה מסריח ממש...יעל מהדרום
לק"י

אלא אם כן, יש לך דרך לעשות בלי ריח.

כדי לעמעם את הריח, אני מוסיפה כ 10 טיפות שמן אתרינפש חיה.

רוזמרין - לוונדר נוכח מאד

רוזמרין אישית יותר נעים. 

מעניין אבדוקשירה_11
ניסית לעשות צמה וממנה קוקס?המקורית

זה ישמור לך על הצורה של השיער יפה

את יכולה לשים עליו גם קרם לחות לפני וזה ישדרג

כשנמצאים הרבה שעות עם כיסוי ומתחת גולגול שמערבב את השיער, זה באמת נראה פחות טוב פזור כי השיער תופס את הצורה

אני אנסה באמת למרוח מסכה או קרםשירה_11אחרונה
נראה לי שנשברה לבן שלי הרגליהלומה..

הוא שיחק היום בצהריים ונפל. ממש בכה מאז לא יכול לדרוך, להזיז.. אפילו לגעת באיזור ממש כואב. וגם נפוח לו בפיקה הזאת של כף הרגל

בעלי עובד לילה ואין לי עם מי להשאיר את הילדים.. בנתיים הוא הלך לישון

אולי למישהי יש ניסיון? כמה זה דחוף לקחת אותו לבדיקה ואם זה יכול לחכות למחר בבוקר? 

כן ממליצה לקחת לטרםחולמת להצליח

אצלנו כשהיה אותו דבר נשברה לו עצם בכף רגל.

ממש כאב לו והוא לא הצליח לדרוך.

לדעתי לא כדאי לדחות.

שירגיש טוב!וחיבוק

אויייששש.. מה שלומכם? לעניות דעתי אם הוא נרדםאוהבת את השבת

אז דווקא מעולה שתישנו ותצברו כוח ותטפלו בבוקר...


זה שהוא נרדם זה סימן שזה לא כזה כואב לו..

ולהיות במיון בלילה זה גם רופאים פחות מומחים וגם טרטור וסיוט שאפשר להיות חולים רק מזה..


בהצלחה גדולה!!!

הּירדמות לא סימן שלא כואב.אור10

רק מניחה את זה כאן.

לפעמים ככ כואב והילד ככ בכה שנהיית אפתיות מסוימת.

ראיתי במו עיני ילד ישן עם שבר מסובך... העצם שזזה היתה ממוקמת כך שלחצה מסביב על רקמות אחרות בצורה מסוכנת שהכניסו לניתוח דחוף.


מה שלומכם הבוקר?



לא בשביל להלחיץ, למען הקוראות שידעו שקייםאור10
מה שלומכם הבוקר?מצפה להריון.אחרונה
כדאי לקחת לצילום 
דימום חזק בגלל התקןפותח את ידך

הי אולי למישהי תהיה עצה טובה. אני קצת מעל גיל 40. עם התקן לא הורמונלי. אחרי הרבה בדיקות וניסיונות זה הדבר היחיד שטוב לי. החסרון- דימום ארוך ומסיבי מאוד בווסת. לוקח לי לפחות שבוע עד שאני מצליחה לעשות הפסק. וגם כמה ימים לפני שמתחיל הווסת כבר יש כתמים קטנים. אבל עיקר הקושי זה שפשוט יש יומיים שלושה עם כמות דימום ממש גדולה! זה פשוט סיוט! מחליפה תחבושות בקצב ועדיין יכולה לשבת ולגלות שהדם עבר לכסא

לא יודעת אם יש מה לעשות או שאני רק רוצה לפרוק פה. 

היה לי אותו דבראמאל7עה

הוצאתי רק מפני שרצינו הריון.

אין לי מילות עידוד חוץ מזה שאולי זה היה לי הכי נוח מהבחינה שהורמונים לא שיגעו לי את הגוף. אז העדפתי מחזור ארוך .. ואפילו כתמים לפני מחזור מאשר להתמודד עם ההשפעות השליליות של ההורמונים מהאמצעי המניעה האחרים

אני שולחת לך חיבוק!אשת בעלי

זה מאתגר, גם אני ככה

כל מחזור זרמים של דימום כמו אחרי לידה

הלוואי שהיה פתרון טוב יותר וללא הורמונים

אני איתך באותה הסירה.ממתקית

יכולה אולי לנחם שעם הזמן, אחרי תקופה ארוכה עם ההתקן המחזור המסיבי ירד ליום אחד.

נשמע קשוחרקאני

🫂

למה תחבושות ולא טמפון?

בדימום כבד טמפון הרבה יותר נוח

היה לי ככה בעבראורי8
אחר כך הוצאתי בשביל הריון  וכששמתי שוב כבר היה הרבה יותר טוב.  וגם עכשיו כבר כמה שנים עם התקן) כמה שנים אחרי ה 40). אין את הדימום המאסיבי, יש לפעמים כתמים יומים לפני מחזור. בדרך כלל מצליחה לא להאסר מהם. לא יודעת אם זה השתפר בגלל שאני הרבה זמן עם ההתקן או בגלל הגיל. 
כשהייתי עם ההתקןעוד מעט פסח

הייתי מסתובבת עם טמפון + תחבושת, שניהם מהסוג הכי סופג שיש.

הייתי מחליפה טמפון כל שעה-שעתיים, אבל גם אם פספסתי קצת זה לא היה כל כך נורא כי היתה גם התחבושת להגנה.


וממליצה בלי קשר, לבדוק המוגלובין. כי לי הדימום החריג הזה פגע עם הזמן במאגרי הברזל.

אולי תנסי גביעונית? או תחתוני מחזור?אוהבת את השבת
תחתוני קוטקס כאלה של אחרי לידהאור עולה בבוקר
זה דבר שעוזר עם הדימום המוגבר והזליגה החוצה ... עם הזמן זה מתאזן 
עונהנויה12345אחרונה

כמה זמן את איתו?

יכולה לשתף שזה ככה בהתחלה(הייתי עם התקן כמעט 3 שנים) אחרי 4 חודשים בערך המצב השתפר והגוף שלי חזר לעצמו. אם את בטווח הזה אז תדעי שעוד מעט הגוף שלך יתרגל להתקן ויהיה בסדר.

אני סבלתי מדימום וסתי מוגבר מאוד כמו שתיארת אבל ב''ה זה השתפר, ואחרי שהגוף מתרגל זה לפי דעתי אמצע מניעה מעולה!!

אולי יעניין אותך