בעלי בלית ברירה הכניס אותו למיטה שלנו (ולא חושבת שהוא באמת נרדם עד הבוקר)
אח"כ שכחנו מהסיפור, היה בוקר אחד שהוא אכוכבים"עכשיו אין כוכבים" ואמרתי לו נכון וזהו.
אחרי בערך שבוע הילד לא מסכים ללכת לישון בגלל הכוכבים, ומאז הסיפור חוזר על עצמו כל לילה ולפעמים גם באמצע הלילה...
פעם ראשונה ישבתי לידו (נרדם אחרי דקה) ובפעם השניה בעלי ואח"כ אמרנו לו שאנחנו בבית קרובים ולא יכולים לשבת לידו.
אבל כל ערב אותו סיפור ונראה לי שבהתחלה הוא באמת פחד מהכוכבים אבל עכשיו זה פשוט דרך לקבל יחס ולא ללכת לישון ואין לי מושג איך להוציא אותו מזה...
הוא טען שיש כוכבים בתקרה ושהם עושים ככה - והוא מראה לי כמו מין שפשוף באצבעות כמו שמממששים בד - וזהמפחיד אותו.. (לא תמיד הוא מאה אחוז עיקבי בגרסה אבל זההרעיון)
ניסינו:
להראות לו את הכוכבים בשמיים
להגיד לו שאין בתקרה
לקבל אתזהשהוא רואה שיש אבל הם לא עושים כלום
להגיד לכוכבים לילה טוב
להגיד לו שאבא ואמא חברים שלהכוכבים ואולי גם הוא רוצה (לא..)
לספר לו על הכוכבים בשמיים שיש רחוקים וקרובים וגדולים וקטנים שהם עושים אור קטן וכו
לתת לו בובה/דובי שיהיו איתו
אני מרגישה שהוא רואה שהוא מקבל על זה הרבה יחס מצד שני לא רוצה להתעלם מפחד שהוא מספר..
אשמח לעצות!

