הכדורים שהייתי לוקחת (אתם יודעים שאני כבר חצי שנה בלי שום כדור פסיכיאטרי? אחרי מה שניבאו לי, זה מטורף. אני מילולית בן אדם חזק ממש) היו עושים לי תיאבון מטורף. אתם לא ראיתם דבר כזה, אוקי? הייתי אוכלת שש ארוחות מלאות ביום, שלוש מנות בכל ארוחה, ובין לבין עד מנשנשת חבילות שלימות של עוגיות. ועדיין הייתי רעבה כל הזמן. בפחות מחצי שנה עליתי בערך 15 קילו. (קחו בחשבון שהיתי בדיכאון אז גם לא זזתי. הייתי הולכת מהחדר למקרר, עניין של 20 צעדים מקסימום. וזהו)
כשזה התחיל להפריע לי (כי כבר כל הבגדים שלי היו קטנים עליי ויכולתי ללבוש רק פיג'מות), אמרתי לפסיכיאטרית והיא הפנתה אותי לדיאטנית. היא הייתה סבבה ונתנה לי כמה כלים שיעזרו לי,אבל לא היה לי כוח לנסוע עד אליה כל פעם כדי להישקל אז אחרי הפעם הראשונה לא חזרתי אליה.
אבל בגלל שהחלטתי שזו אחריות שלי ואני משגיחה על עצמי, פשוט תפסתי את עצמי בידיים ועשיתי מה שצריך לעשות.
עכשיו. אני עדיין אוכלת מלא ממתקים. אבל פחות מפעם.
וירדתי יותר מעשרה קילו בערך בארבעה חודשים. היום גיליתי שהגעתי כבר לאחת עשרה קילו פחות, וזה פשוט מטורף. אני אוכלת כמו שצריך- מסודר ובריא אבל גם שמח- אני עדיין אוכלת ממתקים ונהנית מהאוכל שאני מכניסה לפה. אני בקושי אוכלת ירקות. אבל אני יודעת מה בריא לי ומה לא ואני כבר מתחילה להתקרב למשקל התקין שלי. פתאום אני אוהבת את איך שאני נראית. ואני שוב יכולה ללבוש את הבגדים שלי!
אז נכון שהפסקתי עם הכדורים ותופעת הלוואי של התיאבון המוגבר נעלמה, אבל קודם כל לקח לתופעת לווי הזו זמן לעבור, ודבר שני- גם להוריד משקל זה חתיכת דבר. ואני זזה הרבה הרבה יותר מפעם וזה פשוט משמח.
זה עובד הרבה יותר טוב מכל כדור.
ואני פשוט שמחה.

- לקראת נישואין וזוגיות