מה שנכתב בישעיה הוא חזון אחרית הימים, אנחנו לצערנו עוד לא שם, אנחנו עדיין לא במצב של הגאולה השלימה שבה לא יהיה צורך בכלי נשק, וכלי הנשק יהפכו לכלי עבודה. אנחנו במידה מסויימת עדיין חייבים על חרבנו, עם כל הכאב שבדבר.

אין לנו ברירה אלא להמשיך ולשמור על עצמנו עד שיבוא משיח צידקנו.

החלחלה הזאת כנראה רומזת לכך שאתה כבר בשל ומוכן לגאולה השלימה, בעז''ה, שנזכה כולנו לבניין בית המקדש במהרה בימינו!!

הוא הסכים שצריך חיילים עם כלי נשק, ושיש לכבוד אותם על זה שהם שומרים עלינו.

הוא חלק על זה שכלים שמטרתם להרוג הם שלמות הבריאה, ועל זה שהם הופכים אנשים לחתיכים.

אבל כמו שהוא אמר, חיילים הם לא שלמות הבריאה, הם מצב לא אידיאלי.

ובלי נשק מה הופך חיילים לחיילים?

גם אז הם עדיין חיילים!

אבל אולי כדאי שיחשבו פעמיים לפני ששולחים אותם לחזור ככה
ואולי קצת פחות גלוריפיקציה למיליטאריזם

שלחו את החיילים ללבנון ונתקעו בה שמונה עשרה שנה
נהרגו אלף חיילים במהלך הזמן הזה אבל לא היה שום דיון על כך בקבינט

כמדומני שבמקרה של לבנון דווקא השמאל רצה לסגת משם, והימין רצה להישאר. 

אבל לא להתקע שם שנים, אלא להכריע את הארגוני טרור ולצאת.

אבל כמו שכתוב בישעיה, האידיאל הוא שלא ילמדו עוד מלחמה, ולכן חיילים הם לא שלמות הבריאה. את חולקת על ישעיה?

את לא יכולה לענות לי שמה שמגדיר אותם כחיילים זה עצם היותם חיילים, זאת הנחת המבוקש.

יש מלחמות, ולכן צריך אותם, אבל בגלל שמלחמות הם לא שלמות הבריאה, כל מה שנגרר מהם ומתייתר בלעדיהם הוא לא שלמות הבריאה.

זה כמו לענות לעולה חדש ששואל מה זה טלפון בתשובה שטלפון הוא טלפון.

זה שמגיע ל____ שיקראו לו -------, זה לא אומר שהוא ------. תדמייני בן אדם נחמד מאוד, שרוצה להיות צייר. הוא באמת בן אדם נחמד, אבל הוא ציייר גרוע מאוד. נכון שמגיע לו שיקראו לו צייר טוב? אבל בכל זאת, זה עדיין לא הופך אותו לצייר טוב.

ככה גם פה, מגיע לחייילים שיקראו להם שלימות הבריאה, אבל זה עדיין לא הופך אותם לשלמות הבריאה.

שלמות הבריאה זה אומר שזה מושלם, שזה אומר שאי אפשר לשפר אותו, כלומר שהוא טוב יותר מכל דבר שסותר אותו, ולכן כל דבר שסותר אותו טוב פחות, וכל כל דבר שסותר אותו הוא לא מושלם.

אבל אחרית הימים היא מושלמת, ולכן כל החלקים שבה מושלמים, ולכן גם החלק שנוגע לשלום הוא מושלם, והיות שמציאות של שלום אמיתי סותרת מציאות של חיילים, ולכן המציאות של חיילים היא לא מושלמת, ולכן חיילים הם לא שלמות הבריאה.

יפה, זה היה החלק המאתגר. עכשיו, ברגע שתסכימי לאמירות שהגאולה הסופית תהיה  מושלמת ושבגאולה הסופית לא יהיו חיילים הדרך פתוחה לסתרה לוגית. אלא אם כן, כמובן, תחלקי על כללי ההיסק.

ואת חושבת שהגאולה תהיה מושלמת?

יפה, ואת מסכימה שלא ייתכן שגם דבר אחד יהיה נכון, וגם דבר שני שסותר אותו יהיה נכון?

את מסכימה?

זה הקשר:

בנוסף ,את קרתגו יש להחריב. - צעירים מתחת לשלושים

משניות שבת - פרק ו' משנה ד'

"לא יצא האיש לא בסיף, ולא בקשת, ולא בתריס, ולא באלה, ולא ברומח.

ואם יצא, חייב חטאת.

רבי אליעזר אומר, תכשיטין הן לו.

וחכמים אומרים אינן אלא לגנאי, שנאמר "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה"

נכון, זה הגיוני שתהיה הערכה. אבל לפעמים זה נראה שהערכה כבר עוברת את הגבול. עד כדי כך, שמיכל כתבה פעם, שהיא תהיה קצת עצובה בימות המשיח, כי כבר לא יהיו חיילים. כלומר שהערכה עוקפת את הפחד ממוות, כי אם הפחד מהמוות גובר, זה היה אמור לשמח אותה, כי גם כשיש חיילים יש קצת סכנה, ובימות המשיח לא תהיה בכלל סכנה.

בס"ד

למרות שאני חייב להגיד שאני מתחבר יותר ל"חייל יהודי מתפלל ברובה" (אורי צבי גרינברג) .

כל אחד ושורש נשמתו ;)

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".
 

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו