להסביר לה איך כינים עובדות: אפילו לתת תמונה שמסבירה את אורך החיים שלהם, הטלה וכו, ולומר לה שכדאי להשתמש בחומר (הדרין 1, למשל, נחשב טוב) ואז לסרק כל יום למשך חודש!
כן לומר שזה קריטי ליחס שהם יקבלו ממטפלות וגננות אחרות, כי כן יש לאנשים רתיעה מכינים וכן שזה מציק לילדים.

סמיך שהעברת.

את יכולה לומר שרק מללטף לה את השיער ראית.

זה מצב שמצריך התערבות מיידית - כזאת כמות זה אומר שהכינים כבר מתחפרות בעור הקרקפת.

תסבירי לסבתא שזה מצב של מעבר לאסתטי.

רוב הסיכויים שבמצב הרגשי שנגרם לה, לילדה חסרים ויטמיני B. ונוספים.

מולטיויטמין לילדים כמה פעמים בשבוע יכול לפתור את הנטיה להידבק.

ואם אפשר, לקחת אותה לבדיקת דם.

עשית זאת מכוונות טובות,

לא בטוח שהיא תראה את זה כך...

כן הייתי אומרת שראית לה כינים, והרבה

הילדה סובלת ומתגרדת

צריך כמה ימים ממש לסרק לה את השיער כל מקלחת

ורק כך זה יפחת.

הסבתא יכולה בהחלט לעזור. אבל היא זקוקה להכוונה

יש למשפחה עזרה של בת שרות או נערה או איזה אירגון חסד?

שכנות טובות שיכולות לעזור למטרה הזו?

אולי יש אירגון חסד שמפעיל מספרה שיכולה לקחת על עצמה את הטיפול בנושא?

אולי צריך להבהיר לסבתא שניקיון הראש של כל הילדים במשפחה עומד בראש סדר העדיפויות.

ויש צד של לא לעשות טראומה גדולה עוד יותר לילדה שמתמודדת כרגע ולשמור על אורך השיער שלה.

אבל אם הוא לא מוכן לספר את הבנות, שימצא פתרון אחר.

את יכולה להגיד שאת מחוייבת גם לילדים ולהורים האחרים בגן.

אבל הכי טוב, פשוט למצוא מי יכול לקחת על עצמו את התפקיד.

רדיקלי מבחינת להשפיע על המבוגרים האחראים לפעול בעניין?

לא יודעת .

(בשום אופן לא הייתי מדווחת עליהם לשום גורם כדרך להשפיע).

הורים אחרים מודעים? מתלוננים? אולי לנגן על הנקודה הזאת.

אולי תספרי לסבתא על המקרה שתיארתי כאן - את יכולה להגיד שאם הילדה תגיע בהזדמנות לביקור במרפאה במצבה, רופא משפחה עלול להזדעזע ולדווח.

מבחינת לטפל בלי לספר את השיער, ובלי להתאמץ מדי - אפשר עם תכשירים שמיועדים לזה.

אמנם לא מומלץ, פועלים כמו סוג של הדברה.., אבל במקרה הזה, אין ברירה כנראה.

הורים אחרים מודעים? מתלוננים? אולי לנגן על הנקודה הזאת.

ולא כתבתי קודם - את נשמעת גננת חמה ומסורה במיוחד. אשרייך.

לגבי טיפול - לא מכירה טיפול שהוא לא סירוק מתמיד (ותמיכה של ויטמינים - לפחות מתזונה) מצד אחד,

או להשתמש בתכשירים שמדבירים אותן.

כבר כתבתי כאן למעלה - מצב של 50 כינים בהעברה אחת של מסרק סמיך אומר שהן עלולות להיות מחופרות בקרקפת.

מכירה מקרה דומה (של אמא שלא תפקדה וכינים) בסוף נאלצו לגלח את כל הראש ולטפל בפצעים.

כזה נורא

וכדאי שאחת המטפלות תקח על עצמה את מלאכת הניקוי. חסד עצום עם ילדה מסכנה

לחכות שהאבא יעשה את זה, זה פשוט עוול

במקרה חריג נוקטים צעדים חריגים

לא כל אחת מסוגלת להתעלות על עצמה במצב כזה, אם אני הייתי נאלצת לסרק ילדה אחרת מכינים - עם כל הרחמים אליה - הייתי מקיאה במקום 

מצד שני ברור שהילדה צריכה חום ואהבה במינון מוגבר

ולכן כן צריך לדבר על זה עם המשפחה ולחפש מישהו שם שכן יכול לעשות את זה

גם מטפלת היא בנאדם.

אני בנאדם מאד רחום אבל לא נראה לי שהייתי מסוגלת לחבק ילדה במצב כזה. 

לא צריךל פנות לאמא, צריך למצוא פתרון אחר במשפחה. זה מאד חשוב

אגב, זה לא רק המטפלות זה גם החברים של הילדים. עם כל מה שהילדים המסכנים עוברים בבית הם צריכים גם לסבול דחיה חברתית בגלל הכינים? אי אפשר לבטל את נושא הכינים ולהגיד שהמשפחה לא צריכה להתייחס לזה בכלל. זה לא נכון. מדובר בילדים קטנים שלא יכולים לדאוג לעצמם וזה חשוב לא פחות מלתת להם לחם לאכול ומיטה לישון.

זה נשמע לי שבאמת אין מישהו שיכול להיות עקבי עם זה.

אז יש לי עיצה שאולי יכולה לעזור - מרכך סרקל של ד"ר פישר.

גם ככה מקלחים את הילדה אני מאמינה, אז פשוט להציע לאבא או לסבתא לקנות את המרכך הזה.

לא צריך לחכות איתו בכלל, רק לעסות את הקרקפת והשיער והכינים פשוט מחליקות. יותר מזה - קשה להידבק כשמשתמשים בסרקל.

מנסיון, אצלינו במשפחה תמיד, אבל תמיד כשמתשמים באופן קבוע בסרקל - אין כינים, וכשמפסיקים - יש כינים.

הדגש הוא דוקא על המרכך, ולא השמפו.

באמת רחמים על הילדה, אולי זה יוכל לעזור לה כי זה לא מוסיף שום נטל, רק להחליף מרכך.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....