האישיות שלי מתחלקת לשניים - האישיות שבבית ומחוץ לבית.
אבל בקיצוניות.
בבית אני מדברת המון, עושה צחוקים ושטויות, מלאת רעיונות, צועקת, צוחקת ומשוחררת.
ברגע שאני נפגשת עם אנשים - האישיות הראשונה נמחקת ובמקומה מגיעה אישיות שונה לגמרי. אי אפשר להאמין שזה אותו בן אדם.
רוב הזמן שותקת, ואם מדברת - יוצא לי קול חלוש ושקט שקשה לשמוע, ארשת פנים מפוחדת, וחוסר בטחון עצמי מוחלט.
למישהו יש מושג למה זה קורה? ואיך משתחררים מיזה?? אני כבר לא יכולה. מרגישה בכלא של עצמי כבר שנים.
אבל בקיצוניות.
בבית אני מדברת המון, עושה צחוקים ושטויות, מלאת רעיונות, צועקת, צוחקת ומשוחררת.
ברגע שאני נפגשת עם אנשים - האישיות הראשונה נמחקת ובמקומה מגיעה אישיות שונה לגמרי. אי אפשר להאמין שזה אותו בן אדם.
רוב הזמן שותקת, ואם מדברת - יוצא לי קול חלוש ושקט שקשה לשמוע, ארשת פנים מפוחדת, וחוסר בטחון עצמי מוחלט.
למישהו יש מושג למה זה קורה? ואיך משתחררים מיזה?? אני כבר לא יכולה. מרגישה בכלא של עצמי כבר שנים.
)
