מה עושים????????????????????
ה` אין לי כוח כבר יותר..אפרת 2
מה עושים????????????????????
שולחת חיבוקמסילת ישרים
היום יום המסוגל לישועות. ז' באדר יום הולדת ופטירת משה רבינוהיכונו
יש עיניין לקרוא היום תהילים מפרק צ' עד קא' הקשורים למדה רבינהיכונו
למשה רבינוהיכונו
חיבוק יקרה!!! אם את רוצה את מוזמנת לשתף מה קרה.. ונוכל לעזוראורי$
עוצרים אותםאמאשוני
מוצאים פתרונות להכל ויוצאים
לא נותנים לשום דבר לעצור
אפשר להסתדר עם מזג אוויר ואפשר להסתדר עם כל תקציב.
אפשר לצאת עם הבעל, עם חברה, עם אמא או אחות או סבתא אם כל האחרים עובדים...
אפשר לצאת ליומיים, אפשר לצאת ללילה ואפשר לצאת לשבת או דווקא ליום.
אם יש לך ילדים גדולים אולי אפשר לשלוח אותם לסבא וסבתא לסופש ולצאת להחליף אווירה.
בהצלחה!
ואם אין אף אחד מהרשימה הנ“ל??אפרת 2
ואם שום מקום לא מעניין, ולא משחרר????
ואין בכלל כוח לצאת????
יקרה,מתואמת
את יכולה אצל רופא משפחה, את יכולה אצל פסיכולוג ואת יכולה גם לפנות לארגון ניצ"ה (שתי האפשרויות האחרונות עדיפות).
ואם קשה לך בעצמך, אז בקשי מבעלך שיפנה לאנשים המתאימים.
בבקשה, אל תזניחי את עצמך! את יכולה לעזור לעצמך ולצאת מזה!
וזה לא דווקא אחרי לידה, אולי עכשיו זה החמיר...אפרת 2
אז עוד יותר סיבה לטפל בזה... אפילו תרופתית...
מתואמת
אז יוצאים בלי חשק ובלי ענייןאמאשוני
אפשר יום שישי לצאת מוקדם, לשכור רכב אם צריך
לצאת לבית קפה על שפת הים ולהמשיך לטיילת ולשלב אטרקציה נחמדה.
או להשאיל פקל קפה, לקנות בדרך מצרכים (לחמניות ריחניות טריות, פירות, ירקות ממרחים)
לצאת לטבע או לגן עירוני שלא הייתם הרבה זמן.. לא חסר מקומות וסגנונות בארץ.
אפילו בדרך להורים עם כל הציוד של שבת...
אני מבינה ממש את חוסר החשק. אבל זה הכרחי כדי להתחיל לראות את האור.
אחרי אוורור כזה תתחילו להקפיד על יציאות משותפות אפילו חצי שעה הליכה בערב אחרי שהקטן נרדם להביא בייביסיטר או למצוא מישהי שגם מחפשת להתאוורר והבעלים יישארו עם הילדים.
כרגע אין לך חשק לכלום וזה נורמלי במצבך, תכריחי את עצמך לעשות משהו.
אם גם אחרי שאתם מקפידים להתאוורר עד עדיין לא מרגישה שינוי אולי כדאי לשקול ייעוץ מקצועי.
כמה קטן הקטן? הוא איתך בבית או במעון? האם יש קשר כלשהו עם אנשים באיזור מגוריכם?
כלום, כלום, שום קשראפרת 2
המשפחה לא באזור בכלל ואין קשר זורם
ובאמת שמנסה להכריח את עצמי לצאת, אבל זה לא משפיע עלי...
ומה יעזור ייעוץ או פסיכולוג אם אחר כך נחזור שוב ללבד הזה??????
פסיכולוג ייתן לך כלים להתמודד עם הלבד הזה...מתואמת
לגשת לרופא משפחה ולבקש טיפול תרופתי+mp8
נכון מאוד!! כשמזניחים זה רק מחמיר. עד שאין ברירהכלה נאה
יקרה.. תדאגי לעצמך. לכי להתיעץ עם רופא משפחהכלה נאה
מאחת שעברה את זה אחרי לידה.. בלי טיפול לא עזר לי כלום. לא לצאת לא לדבר ולא כלום.
ההרגשה הרעה הגיעה איתי לכל מקום.
את צריכה להרגיש טוב בכל מקום שתיהי.
ואחרי שתרגישי טוב כבר לבד יהיה לך חשק לדברים.
ובמיוחד אם את מזהה חרדה חברתית אז אל תחכי לכי לטפל. את תצאי נזה בע"ה!
ואם מרגיש שכבר הגעתי לקצה?.....אפרת 2
פשוט לפרוש??
אולי לשלוח את הקטן למסגרתמתנות גדולות
לפגוש אנשים ולצאת מהבדידות
חיבוק יקרה!!❤️❤️
ממנימתנות גדולות
אבל גם שמחה הרבה פעמים לפרוש וצאת לעבודה...ומרגישה עם זה בנוח
אז את צריכה למצוא עוד מקומות שיתנו לך סיפוק בחיים חוץ מבעל ותינוק..
הבעיה שניסיתי..אפרת 2
יש לי בעיה, לא נראה לי פתירה....
כל בעיה פתירה. השאלה מה הפתרוןמיואשת******
צריכה לגשת לרופא משפחה, לדבר איתו, לקבל בדיקות דם, אולי משהו לחרדות בתור התחלה
הפניה לפסיכולוג
את מודעת שיש בעיה וזה דבר נהדר אז קדימה, צאי ותצעקי לכל מי שישמע שאת צריכה עזרה. בסוך תמצאי את הנוסחה ואת הדרך שתעזור לך
ואם לא לעבוד (מה הייה עם עבודה?) אז אולי התנדבות, ממלא את הלב והנפש
ודאי שפתירה. הייתי במצב פי כמה גרוע ממך. והיום ב"ה.כלה נאה
טיפול תרופתי יוצאים מזה מהר יותר.
לא, תרופות רק ידחיקו...אפרת 2
כדור רק יהרוס לי את החלק המודע והמבין שלי, לכן התסבוכת....כי ניפגשתי בהמון רוע וטעויות של אחרים ושלי, וההבנה הזאת של כל מה שקרה וההשלכות שלהם על החיים שלי עכשיו, מביאים אותי למצב הזה של פשוט לשנוא את החיים...
ומאד רוצה לטפל, רק איבדתי לחלוטין אמון באנשים ובעצמי...
תרופות לא גורמות להדחקה.טארקו
והן גם לא תרופות קסם- הן דורשות עבודה.
מה עם טיפול רגשי? טראומות כל כך קשות צריכות טיפול! פסיכולוגית/תרפיסטית/וכו'!
אבל זה עולה אלפים!!!אפרת 2
אם אין לנו כסף אז גם אף אחד לא יעזור בחינם, אז חוכמה גדולה לאיים כשנגמר הכוח בלהזמין משטרה... במקום לעזור, כנראה שרק מי שיש לו כסף זכאי לחיים במדינה הזאת...
ניסיתי פעם ללכת למטפלת אחת, 50 דק על השעון של שיחה שלא מקדמת לכלום, ומיד שנגמר מפסיקה ורק שולפת תיד לקחת את ה300 שקל שלה...אפחד לא עובד בחינם...
נכון. זה יקר.טארקו
וחשוב להשקיע בזה-על חשבון דברים אחרים.
יש מטפלות דרך הקופה. אפשר לברר עליהן.
וממש לא כל המטפלות מתנהגות כמו שתיארת.
ואפשר לפנות גם לעמותת חיים של טובה. הם עוזרים במקרים כאלה.
בארגון ניצ"ה הם מסבסדים מאוד את הטיפולים.מתואמת
בהצלחה, יקרה!
קודם כל דרך הקופה זה עולה 120 בערךמיואשת******
וגם אחר כך יש מדרגות זה מגיע לשלוש מאות רק אחרי שלושים טיפולים נראה לי
בכל מקרה עשר ראשונים יכולים מאד מאד לעזור!
כמו שגם כתבו לך פה ארגון ניצה מסבסד
את נשמעת מאד ממורמרת וכועסת ואני יכולה ממש להבין אותך
אבל, מה שאת אומרת בבסיס נכון. אף אחד לא יציל אותך אם לא עצמך. כמו שאומרים אלוקים עוזר לאלו שעוזרים לעצמם
אין ניסים. אין קיצורי דרך ואין פתרונות קסם
אם את רוצה לצאת מהמצב הקשה שנכנסת אליו לא באשמתך את חייבת להשקיע. בעיקר זמן. גם כסף אבל לא סכומים כאלו נוראים. ויש ארגונים שעוזרים
אבלאם זו שצריכה להחליט שאת רוצה להשקיע בעצמך
את זו שצריכה להרים את הטלפונים ואת זו שצריכה ללכת לרופא משפחה ולבטוח בו
ואת זו שצריכה לבוא פתוחה לטיפול ולנסות באמת לקבל ממנו
מפגש אחד זה כלום. כלום.
מינימום של עשרה מפגשים לפני זה אין על מה לדבר לראות שינוי אמיתי ומהותי. זה תהליך! לא קסם. אבל אם תרצי ותבואי פתוחה ותנסי עם מטפל טוב את תגיעי לתוצאות מדהימות. מנסיון.
זה כן אפשרי וזה גם יעזור וזה כן ישנה לך את החיים מאד מאד לטובה
אבל את חייבת לעשות צעדים אקטיביים בשביל זה
הרבה הרבה הצלחה!!!
לא נכון! חוק בריאות הנפש שחוקק בשנים האחרונותזכיתיאחרונה
תנסי לברר באזור שלך מי המטפלים דרך הקופה
בהצלחה!
כדור לא הורס את המודעות ולא את ההבנה+mp8
נכון. מניסיון.היכונו
תרופות זה זמני. לפחות עזרה ראשונה. בדרך כללכלה נאה
נגיד לי לא עזרו שיחות. ולא מח אחד ולא הומופאטיה. להיפך בזמן הזה המצב רק החמיר. כי לפעמים זה מחוסר כימי במח.
תבדקי את כל האפשרויות שיכולות להתאים לך ותזדרזי. חבל על כל יום.
בהצלחה לך!
רק לפרוטוקול: איום בהתאבדות יגרור הזמנת משטרה למאיימ/תמשה
אחת התגובות הפחות אנושיותארזי
לא לא לא. מול התאבדויות אני לא נחמדמשה
בגלל תגובות/אנשים כאלואפרת 2
אבל מי דיבר על התאבדות?? סה“כ מקום לפרוק ולנסות לקבל עזרה על המצב המטורף הזה...
אבל אם אסור אז אסור, נסתדר לבד...שלום.
מותר (וכדאי) לבקש עזרהמשה
אבל דברים שמתפרשים אובדניים, לא.
אני מבינה את הצורך להגיב בתקיפותמתואמת
אבל בכ"ז - מדובר כאן באישה במצב רגשי קשה, ולכן צריך להתייחס ברגישות.
מה גם שהיא לא כתבה בפירוש: "נמאס לי מהחיים, אני הולכת מחר להתאבד" - שאז באמת היה צריך יותר להזדעק... היא רק כתבה משהו שעלול להתפרש כרצון אובדני כלשהו...
אבל למנהלי פורומים יש אחריותמיואשת******
נכון מאוד.מתואמת
או לבקש מאחת ממנהלות-העל לכתוב בצורה קצת יותר אישית.
וכל הכבוד ל-Admin ששם לב לשרשורים קשים כאלה!
כשמדובר בחשש לאבדנות מתייחסיםזכיתי
לא הבנתי, מה זה עוזר?הצללפוני
כלומר אם מישהי באמת עם נטייה אובדנית, אז זה שיגיבו אליה קשה בפורום יגרום לה לא להתאבד? זה עובד ככה?
הבעיה הקשה עם שרשורי ייאוש כאלהמשה
יחס 'אלים' קצת פשוט נחוץ.
אחרי שהסרנו את האקדח מהשולחן, הכי הרבה רגישות.
אתה צודק.טארקו
ובהחלט צריך את הצד הזה בהם
לדעתי, מול דיכאון אחרי לידה, הגישה הזו פחות יעילה, וגם אם כן זה צריך לבוא ממקום יותר תומך ופחות תוקף.
לדעתי היה מקום פה לפנות למוריה(שעושה עבודה מעולה בניהול הפורום פה!) שתכתוב הודעה שמשתמע ממנה הנ"ל, אבל בצורה פחות תוקפת.
דיכאון אחרי לידה, בפורום של נשים בוגרות, הוא סיטואציה שונה בתכלית מדיכאון של נוער. (דיכאון אחרי לידה הוא *לא* מדבק)
מלבד זאת, אין חובת דיווח על מבוגרים

למרבה הצערתחיה דולה
גם דיכאון אחרי לידה יכול להביא להתאבדות.
נכון דיכאון זה לא מדבק ויש הרבה חשיבות לשיח אמיתי וכן בין נשים.
ובכל זאת מה שאפשר להגיד בשיחות של אחת על אחת או בין כמה חברות ולהבין אם השיתוף הוא רק על קושי מאד גדול אבל יש התמודדות וטיפול או שיש כאן סימני מצוקה בפורום אינטרנטי מאד קשה להבחין.
ועוד משהו שלמדתי מניסיון מאד כואב- לפעמים אם מישהו זקוק לטיפול ולבינתיים מקבל פלסטרים בדמות חיוקים וירטואלים לפעמים במקום שזה יחזיק עד הטיפול האמיתי יש אשליה שזה יכול להחליף טיפול אמיתי ולכן כמנהלי הפורום עלינו להציב גבול במצבים האלה.
זה נכוןטארקו
אני לא חושבת שאין מקום למה שהתגובה של אדמין אמרה. אני חושבת שהצורה שזה נאמר זאת צורה חוסמת ומהנסיון האישי שלי(לא מעוניינת לחשוף יותר, ולכן גם לא הגבתי לפותחת..) במצב של דיכאון יש צורך בדחיפה לטיפול אבל בצורה מכילה ומחבקת.
הי כנסי יקירהאני זה א
שולחת לך חיבוק יקירה! אני גם עברתי תקופהאדיבות
קשה אחרי הלידה, ב"ה יצאתי מזה.. כדאי וטוב לפרוק אם את מרגישה צורך..
בעז"ה הכל יתהפך לטובה!
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
מבינה ממשאבןישראל
הייתי גם במקום כזה ובמקום הזה עד לא מזמן, עברנו משם ולא רק בגלל זה, אבל זה היה קשה ומעייף.
ילדים מגיל שנתיים פחות או יותר מסתובבים ויש כאלה רעבים ואופניים שנעלמים, בעיקר היה לי קשה כי רוב האמהות היו בגישה כזאת ואני ממש לא מתחברת אליה ולא חושבת שהיא נכונה..
סליחה שאין לי טיפים לגבי זה אבל על הדרך פרקתי גם .( אני הייתי שמה גבולות משתדלת שיהיה בטעם טוב, מול הילדים ולפעמים גם מול קטנטנים, לגבי כלי תחבורה היינו שמים ממש צמוד לבית/ בתוך הבית..)
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
תודה!גלויה
כן... חשבתי אולי השתנה.
נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
תודה. אוףגלויה
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
^^ מסכימהכבתחילה
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
תודה על ההסבררוני 1234
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
מישהי למדה בבר אילן?גלויה
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
מבחר לא מקבליםDevora
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
זה לא הפרמטרDoughnut
זה אמור להיות קשורDevora
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
תודה!גלויהאחרונה
מה היית קונה מתנה לעצמך?רוני 1234
מכונת קפהשירה_11
או תכשיט שווההשקט הזה
או גאדג'ט למטבח
או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)
דייסון (לא רטוב)מישהי מאיפשהו
ואם כבר יש, אז שואב שוטף
נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי!
מעניין אותי, מה נותן דייסון שלא נותן שואב שוטף?רקלתשוהנ
הדייסון הוא יותר לאבקמישהי מאיפשהו
השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.
כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.
וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו
מנסה לדייק-מישהי מאיפשהו
הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.
השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.
זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת...
תודה
יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבתרקלתשוהנ
על הדייסון...
לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.
תודה שהסברת 
מעולה!מישהי מאיפשהואחרונה
קורס שווהשאלת היריון
או ציוד של אומנות או תכשיטנות
דברים שקשורים בתחביביםמתואמת
משתמשת לדברים שממילא רציתי לקנותשמש בשמיים
ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה
מוסיפה- משהו שהייתי קונה בלאו הכי, אבל משובח יותריעל מהדרום
או יקר יותר.
חליל צד.מוריה
שואב שוטףמולהבולה
מתנות עצמיותoo
כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)
חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)
תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)
פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)
תכשיטיםדיאן ד.
מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה
שתי הריונות הייתי בלי
שתי הריונות עם
לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל
עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות
מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי
לא מבינה בזהיעל מהדרום
לק"י
אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).
אולי תגלי שזה עוזר לך.
תרגישי טוב!!
עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל
עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול
לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה
2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים
2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות
שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק
אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....
למי יש חשש?שירה_11
לך? או משו שקראת?
בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי
אני יודעת שחיי לא היו חיים
שהתבאסתי שהבוקר הגיע
וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב
ואני לא מגזימה
זה היה מהגיהנום
אצלי הפוך חחחDoughnut
הציל אותיDoughnut
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
מזכירה לישירה_11
שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים
ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!
שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂
וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפוראחרונה
תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי
יום העצמאות
כולם עם המשפחה
עם חברים מהיישוב
עושים על האש
נהנים
ואנחנו כרגיל בבית
משפחה גרעינית
תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!
כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה
פשוט לא זורם
זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין
הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי
וזה לא פשוט
לסחוב הכל
לארגן הכל
לשלם על הכל
להעסיק את הילדים
הכל לבד
מסיימים עם הלשון בחוץ
"רק בשביל הילדים"
וגם לי בא שמישהו יזמין אותי
לבוא ככה
כמו שאני
להכין משהו קטן
וזהו
להרגיש תחושה של ביחד
של חלק ממשפחה
מקהילה
ואין....
יאללהההה
הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים
ומהר מהר מנגבת את הדמעות
תודה שהייתן כאן🥰
נכון. ואני לא הייתי רוצה לגורניק חדש2
כיתה א' - איך מנהלות את זה??אנונימית בהו"ל
מיותר לציין שזו היתה שנה מטורפת
ועדיין לא הצלחתי להבין איך לנהל את זה שהבת שחי חוזרת מהצהרון ב16:30
וצריכה להספיק שיעורי בית
מקלחת
ארוחת ערב
ורוצה גם להספיק לשחק(???)
ואיפה זמן לעשות מערכת?
כל פעם זה מלחמה
איך עושים את זה בכיף?
לא לעשיתי שיעורי בית זו לא אופציה אז לא להציע בבקשה
השאלה שלי היא איך אתן עושות את זה מבחינת סדר, מה לפני מה ואיך לתווך את זה לילדה
חא מכינה מערכת , יש להם הכל בכיתה או בתיקשמעונה
זה באמת דפקט של כיתה אאמאשוני
ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?
תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.
למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.
השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?
האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?
למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.
אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'
מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.
היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.
זה משתפר אבל בהמשך.
אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.
זה באמת ממש עמוס. ממש לא אוהבת את זהיעל מהדרום
לק"י
פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.
ש.ב.- לא עושים בצהרון?
עונהיהלומה..
מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך
לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.
אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק
אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?
מקלחות, א. ערב (או הפוך) אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')
שיעורי בית אצלינו גג 10 דקות. והציוד נשאר בכיתהשיפור
לא צריך מערכת.
^^ גם אצלנורוני 1234
גם אצלינו ככה היהאראחרונה
IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1
שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?
שזה ההורמונים, לא אני.
שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.
ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?
ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?
כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה
נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3
את הולכת בשביל שלך.
חיבוק!
חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה
תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!
שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש
השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...
פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו
אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק
ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..
אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף
ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס
אז את מתמודדת עם הכל ביחד..
חיבוק גדול
האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
🧡שקדי מרקאחרונה
זה ממש נורמליSheela
זה שבועיים מורטי עצבים
ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..
ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם
זה יעבור❣️
מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון
אמן תשובה חיובית בקרוב!!
מותר לך לרצות לגמרי!
מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת
שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.
צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.
הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷
אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11
מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים
הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷
חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח
בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,
ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,
להזריק לעצמך זריקות
ואחר כך לעבור טיפולים..
את אלופה!👑
בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!
תוך כמה זמן מגיעה תוצאת בטא בכללית?אנונימית בהו"ל
אם עשית מוקדם בבוקר אז בטח תוך כמה שעותירושלמית במקור
לי פעם לא הגיעה התשובה גם אחרי הצהרייםחולמת להצליח
אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.
לפעמים קורה שיש תקלה באתר.
בהצלחה!
תיכנסי לתוך עמוד הבדיקות כדי לבדוקמתואמת
נכון גם לי קרה פעם עם בדיקה. בדקתי שםאנונימית בהו"ל
קיבלת תשובה? גם אני מחכהירושלמית במקור
תודה לכולכן. טרם הגיעאנונימית בהו"ל
הגיע אלי לפני עשרים דק (שלילי...) אז תבדקי שובירושלמית במקור
חיבוק.לי לא הגיע התוצאהאנונימית בהו"ל
תודה... ובהצלחה.אם לא יגיע בבוקר תתקשרי לאחותירושלמית במקור
תודה יקרה הגיוני שתגיע תוצאה בשישי?אנונימית בהו"ל
לא קרה לי אבל הבנתי שייתכן. בכל מקרה תתקשרי לאחותירושלמית במקור
כןניגון של הלב
אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...
הגיע לי אחרי יום וחצירק טוב!אחרונה
היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)
אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)
