כיתה ז.
קבענו כללים, שכללו סכומים (סעד איזה סכום כל פעם) וכמה פעמים צריך להביא.
בפועל לא הצלחתי לתחזק את זה כמו שצריך ויש בנות שהתבאסו/לא קיבלו. ובגלל שאני גם במשחק לא יכולתי לעשות את הרשימה בעצמי והכל הסתבך.

מצד אחד כשזה עובד טוב- זה כיף ומפרגן ועוד אוירה טובה, אבל הסיכון כשזה לא עובד טוב.. עלול להיות כאב לב, אכזבה ובושה לבנות שלא הכינו ואז זה יתגלה..

נמצאת בעיצומו של הדיון עם עצמי בעניין. לא הכרעתי..

אם כן, במה זה היה תלוי?

הבנות זרמו, כולן קיבלו, ובמשוב בסוף כולן אמרו שזה גיבש ועשה אווירה טובה.
זה תלוי כיתה,אווירה ובגרות.. השנה אני מתמודדת עם המון בעיות חברתיות שלא היו במחזור הקודם

הצלחת המשחק תלויה במצב החברתי של הכיתה?

היום סיימנו והייתה אווירה טובה וכולן קיבלו משלוח נחמד.
מתלבטת עדין אם זה ראוי וטוב.. לא יודעת.

אולי באמת צריך לקחת בחשבון את הרכב הכיתה, ולחשוב אם השנה מתאים לעשות או לא.

תמיד יהיה מי שמשקיע ומתבאס
ומי שמחפף ושמח שעקץ

כנ"ל גם בהגרלות של משלוחי מנות

מוותרים על זה לגמרי?

זה פשוט יוצר מריבות..

לצערי מהסיבה הבריאותית והכלכלית יותר מאשר מסיבה חינוכית... מתחרפנת שכל דקה הם באים לבקש עוד כמה שקלים בשביל עוד כמה ממתקים...
וכן, זה גם מוזיל בעיניהם את כל היחס לחברים ולחפצים. העיקר כמה ומה קיבלתי ואם זה היה שווה... הרבה פחות הערכה כנה לטרחה ולמחשבה של חבר.
אבל גמד וענק בלי ממתקים ודברים קנויים זה בעיני פתח ליצירתיות והשקעה!

שהברכה המצורפת היא החשובה יותר. אפשר גם להגביל שנותנים כל יומיים. צריך מרכז משחק שמוודא שכולם מקבלים.

אבל בפורום הסגור של הנשואות היה על זה דיון ובערך 20 נשים כתבו כמה הן נגד! (ואחת היתה בעד...)
התברר שזה נושא כאוב שיצר הרבה טראומות. גם מהעבר (כילדות) וגם מההווה (כאמהות)
אני אסביר למה אני נגד:
1)הוצאה גדולה ומיותרת. מורה יכול להגיד שהפתק הכי חשוב, נו באמת. הילדים רוצים לקנות, ולהשקיע, ואני מוצאת את עצמי קונה הפתעות יקרות ומיותרת.
2) מאמץ- מה לעשות, אבל ילדה בכתה ד לא תמיד יכולה להכין בבוקר פנקייק. מצד שני יש לחץ חברתי- אז צריך להכין! וככה מצאתי את עצמי בשבוע שעבר מטגנת פנקייקים ומקציפה שמנת.
3) לחץ חברתי, קינאה,עלבון, תחרות, אכזבה, כעס, מריבות,...- מה קיבלתי, מה היא הביאה, מה לא קיבלתי, איזה קמצנית, איזה לא משקיענית, כיף לך...
לא מבינה למה לסחוף כיתה שלמה למערבולת כזאת. תמיד יהיו בנות שישקיעו ויתאכזבו, תמיד יהיו בנות שלא ישקיעו וייתלו על עמוד הקלון, תמיד יהיו הורים שירגישו שנתנו להם עוד פרויקט מיותר.
אני נגד באופן מוחלט וגורף.
וחבל שהמורה של הבת שלי לא חשבה על זה מספיק.

זה כמעט תמיד מחמיץ את המטרה.
תמיד יש את אלה שמשקיעים המון ולא מקבלים כלום,
תמיד נופלת על ההורים השקעה מעצבנת ומיותרת,
תמיד נוצר לחץ חברתי.

בכל שנותי כמורה וכאמא, וזה לא מעט- חא זוכרת אף פעם שזה היה מוצלח וטוב ומילא את המטרה. תמיד היה מלווה בהמון עוגמת נפש.

ראיתי שבחלק כיתות זה זורם ובחלק צריך להגביל אותם למספר ממתקים מסויים ולהקפיד לעקוב מי לא מקבל/נותן. תלוי מאוד גם מה שכבת הגיל.

גם בתור ילד וגם בתור הורה  לא הצלחתי להתחבר למשחק הזה או למטרות שלו. כל הנסיונות להגביל את הסכום הם פתטיים ושקריים. זה מדרון חלקלק שמכניס את הילדים למתח שאולי מה שהם הביאו לא מספיק טוב וזה הופך למסחטה רגשית וכספית והמון לחץ מיותר על הילדים.

כל הסיבות שענו.
משחק מגעיל

- אז למה ממשיכים לעשות את המשחק הזה?

 

- למה שומעים גם על מבוגרים ביישובים / גרעינים תורניים / צוותים בעבודה שעושים את זה?

 

- לדעתכם זה מתאים למבוגרים ולילדים לא?

לדעתי זה בדכ מונחת מלמעלה, או ע"י ועדה כלשהי, ולא נעים לאנשים להתנגד אז הם נאנחים מתחת לשפם
אולי אני מדברת גם בתור אמא עם עומס שוטף גדול, שלא מבינה למה צריך להוסיף פרויקטים לחיים

אי אפשר להביא משלוחי מנות לכולם, ואם תשאירו את זה חופשי יכול להיות שילד שאין לו חברים לא יקבל כלום והמקובל יקבל מלא. גם במשלוחי מנות יש מושקעים יותר ופחות, ולפעמים מתאכזבים. הגמד והענק מותח את משלוחי המנות על יותר זמן ומעניק יותר הזדמנויות להשקיע בהגשה ולא רק בכסף.

השאלה היא- אם לא יצא שכרו בהפסדו..

רוצים לחסוך, ולגרום לכך שכולם יקבלו, אבל כל אחד מקבל משהו אחר וזה יוצר הרבה מתחים כמו שכתבו פה.

זה כיוון מעניין. שמעתי שבדרך כלל עושים רק בתוך הכיתות.

אין לי ניסיון בתור הורה, ובודאי לא בשל מורה, אבל בתור ילד לא הרגשתי את התחושות שאתם מתארים לעיל. אולי זה קשור להבדל בין שכבות גיל ורקע סוציו-אקונומי? (אולי יש הבדל בין יישוב קטן שכולם חברים של כולם לבין כיתות גדולות או ערים). אולי גם יש הבדל בין בנים לבנות? (כולם פה הן מגיבות...?).
אני גם לא חושב ששיגעתי את הורי, בסך הכל הבאתי דברים נורמליים והשקעתי בברכה. אצלנו עשו שבמסיבת פורים בבית הספר כל ענק מביא לגמד שלו משלוח מנות - ככה זה יגרום לשוויון הדדי (למרות שלא חשבתי על ההשלכה הפסיכולוגית של העניין).
בכל אופן, נשמע שהרבה מבוגרים ממני רואים אחרת את הסוגייה.
נ.ב. יש לציין שישנה בעיה גם בנושא של המשלוחי מנות. מי שגר ביישוב בודאי יודע במה מדובר. ואין כאן המקום להאריך (או שכן?)

בסוף מתגלות השוואות מי נתן יותר מי פחות

 

סתם מיותר

יש מי שלא בראש להשקיע (גם מי שאין לו בעיות של כסף ברוך ה') גם אם זה הורה וגם זה ילד, פשוט לא נולדו עם הכישרון לכתוב ברכה מחממת לב, לקשט פנקייק וכד'.

יש גם את אוירה מתוחה שנוצרת בכיתה, "להביא עכשיו, אחר כך", "עוד לא הביאו לי", "להעביר לחברה שתעביר לחברה", "למה את לא מגלה למי את עושה" "למה את כן מגלה למי את עושה" וכל מיני כאלה.

זה גורם לילדים להתעסק בחומריות, ולדאוג מכל מיני שטויות.

במקום נתינה שבאה מכוונה ורצון להטיב, זה רק משחק של עמידה בציפיות מוגזמות, שלא לדבר על הבריאות של התלמידים שאוכלים את כל הממתקים האלה ומיד אחרי שבוע, אוכלי המון משלוחי מנות (שסובלים בימינו מבעיות דומות, אבל זה נושא אחר)

זה נוח כי יש לך חשבוניות מרוכזות ואתה לא מאבד אותן.