אני חובשת משרתת כבר שנה ביחידה מסוימת , במשך רוב השירות סבלתי ממפקד נוראי שעשה לי את המוות , לפני כארבעה חודשים החלטתי לעבור לפלוגת ההכשרות ולהיות חופלת של המסלול ביחידה בכדי לפתח את עצמי וגם לקבל מפקדים טובים יותר , במשך כל תקופת השירות שלי סבלתי מבעיות בשינה , לחצים והתקפי חרדה גם כי אופי השירות מקשה עליי וגם כי האנשים שמסביבי הקשו על כך. שעברתי להכשרות ללא ספק קיבלתי מפקדים מדהימים וחיילים אך האופי של השירות ניהיה קשה יותר ויותר כל שבוע ברצף להיות בשטח בלי מקלחת שירותים ותנאים בסיסים והתקפי החרדה ומפלס הלחץ רק עלה. הקבן הציע לי שני אפשרויות לחמישה חודשים האחרונים של השירות שלי.
אפשרות אחת - להישאר בבסיס לעבור להיות חופלת של הלוחמים עצמם ( תפקיד בעל אופי שטח נמוך יותר אך עדיין בעל שטח ) עם אפשר בשבוע .
אפשרות שנייה - לעבור לשרת בבסיס פתוח לרוב לחובשים זה משמונה עד חמש ללא ידיעה כמובן לאן אגיע עד שאראה קצינת מיון.
ממש קשה לי לקבל החלטה כי מצד אחד הנפש שלי סובלת ואני לא מצליחה לנהל תנאי חיים בסיסים לישון כמו בן אדם לאכול כמו בן אדם.
אך מצד שני , לעבור לבסיס חדש חמישה חודשים לפני השחרור שלי ולהתרגל למפקדים חדשים תנאים אחרים ולנסות לבנות את עצמי מחדש שגם זה קושי בפני עצמו.