אנשים תלויים, אנשים מתאבדים, הכל בקטנההה
איפה היום דורסים מישהו והוא לא יורד מהחדשות שבועיים

איזה ילדה דרמטית

נשים... לך תבין...

זה היה מתי שחשבו שהוא בנוסף לכל גם התנפל על אסתר.
הוצאת דיבה! /שמאלן/

החבר'ה פה מתחלקים לשניים-
אלו עם הפוסט טראומה מקרוב משפחה שנפצע בתאונה, בעיקר נשים, שצורחים די תפסיקו! ואם הם לא היו שונאים את המשטרה היו מביאים אותה והולכים יד ביד להסגיר כל ילד שמנפצץ

והאלו שרגילים לבומים ויריות אז הכל טוב.

הבן שלי מהסוג השני, הוא חושב שזה תיפוף. הוא רוקד.

בכמה בתי כנסת

כל הילדים והתינוקות ממש צרחו מפחד

חוץ משלי, שממש נהנה ומחא כפיים

אני מגדלת מפלץ

מסיימים אצלנו אחרי חצי שעה בערך. וקוראים ממש סבבה ולא במהירות.

למה אצלכם זה כזהההה נמרחחחח?
ומה הקטע עם המערכת תופים ולמה אתם מרעישים בכל המן, זה לא קצת יותר מידי

אתם לא רעבים? מה נסגר?

הייתי בבית כנסת לא חבד וגם תהיתי למה הם עושים את זה לעצמם.. ;)

זה לא לוקח יותר זמן
אלא אם כן עוצרים בהמן הרבה זמן

בישיבה זה היה לוקח לנו גם שעה וחצי בערב שכולם מרעשים בהמן
בבוקר בישיבה זה היה לוקח רבע שעה כי כולם עם הנגאובר ורק רוצים שקט

שלקח שעתיים +
ולא מכים בכלל בכל המן

איך ילדים קטנים שורדים את זה?

לק"י

לא מבינה למה להביא אותם.

אבל ב''ה הבאתי מספיק אוכל והוא היה בשקט כל הזמן הזה...

לק"י

היא פשוט שובבה ברמות🤣
וב"ה שבעלי היה בבית ולא הייתי צריכה למצוא סידור לילדים.

(אני באמת תוהה לעצמי מה גורם לאנשים להביא ילדים קטנים לקריאת מגילה. גם בגיל 4 זה גדול עליהם).

לק"י

מניחה שיש מקרים יוצאים מהכלל. אבל לרוב נראה לי שיש מי שישמור על הילדים בבית.

הייתי עם הילד לבד. לא היה מי שישמור עליו.
והוא היה די רדום, הכנתי לו בקבוק דייסה והוא היה רגוע ממש (לזה התכוונתי בהרבה אוכל)
חוץ מההמן שאז הוא מלא כפיים.

לא?

ואיפה הבעל?

רוב הילדים\תינוקות שיביאו יפריעו בצורה כזאת או אחרת לקריאת המגילה.

ותינוקות הם עם לא צפוי..לכן א"א להסתמך על זה שיאכלו\יהיו בשקט

איזה כיף היה במגילה בתורת החיים.. שעתיים של תענוג!!! ורעש.. - צעירים מתחת לשלושים
@מבקש אמונה
כעיקרון לא מכניסים ילדים אבל זה רק כעיקרון

קריאה איטית איטית לוקחת שעה ורבע-וחצי

לק"י

גם ככה זה כמעט קרה לי בקריאת מגילה של פחות משעה....

לק"י

סבא שלי היה קורא לנו בבית, גם מהיר (ולא בקצב לא מובן) וגם שקט.
עוד לא הבנתי מי אלה שנהנים מהרעש הזה בכל המן (חוץ מהילדים).

אתמול בלילה כמעט נרדמתי בקריאה מהעייפות.

וזה דווקא היה נחמד ומשעשע.

מכים בשביל למחות את עמלק, גדולי עולם עשו זאת בעצמם, ממש לא עניין לילדים.

וממש לא הרעשנו בכל המן וזה אמור להיות קריאה מהירה.... בניתי על זה שיהיה מהיר.. אבל הוא קרא לאט...

אני הכי אוהבת ללכת לחב''ד, ככה מסיימים תוך גג חצי שעה

באמת סיוט בבית כנסת רגיל

"אני רוצה ללבוש בגד שהמלך לבש וסוס שהמלך רכב עליו וכובע של המלך ו..."

תגיד מה יש לך, אתה לא ילדה בת 15 שמעריצה את אחשוורוש

הייתי בשוק איך אחשוורוש לא אכפת לו את מי יהרגו.. את היהודים, ואז מהפך את בני העם ששוכנים במדינה שלו..
🤷‍♀️

ככל שמופיע המן במרווחים במגילה- מרעישים יותר חזק (בהמון השני באותו פסוק לא מרעישים)

ככל שהוא יותר נאכס, מרעישים חזק יותר (המן הרע הזה- התקרה כמעט קורסת)

אני יודעת לרחף, ממש ממש

הפרקים כמעט באורך שווה למעט פרק י'

הרבה יותר קל לדאוג לנשימה של הבעל קורא כשהשמות של בני המן בדף שלם ומרווח.

אם לא חייב לקרוא בטעמים, אפשר לוותר על זה, סורי

ככל שאתה גדל, אתה מרעיש פחות בהמן (נקישה קלה בעקב) ורוצה יותר להתחפש (מחייך את החיוך המבוגר למראה ילד מחופש)

ומחר, יש קריאה מאוחרת (לנשים)

אם יש רווח הספיקו לצבור עליו יותר עצבים...

הייתי בקריאה לנשים אז עשינו זאת בעדינות. לקח חצי שעה סה"כ חשבתי יותר..

לוותר על הטעמים במגילה? לאאא! ולמרות שלא הרגשתי כל-כך טוב בקריאה. לטעמי (הא הא) זה ממש חלק מהותי מהזכרון שנשמר.

ואיך קוראים אצלכם כזה מוקדם...

ומיסתדרת מצוין בלי העיצות שלך...תודה!

אל תתני עצות ותחשבי שלא יתנו לך.

תודה בכל מיקרה...

אני בדרך כלל בסדר עם זה, אבל אני לא מרשה לכם

לא חושבת שהיית יכולה לעשות משהו.
אבל אם נחמד לך לחשוב ככה...

אולי כן ואולי לא...

מעניין אם 'יופי' זה דומה במקצת לסטנדרט של היום.
מה הסיכוי?

תמיד תהיתי אם זה נראה לי מכוער כי זה שונה קצת ממה שיש היום סביבי
או שבאמת נהיינו יותר יפים

ראית ציורים של נשים יפות מהרנסנס?

כאילו, כולן שמנות אשכנזיות כאלו...
היום אנשים לא מסתכלים על בנות כאלה.

אל תקרא 'שמנות' אלא 'בריאות'

לו - שהוא תקע להם כאלה שמות?!

כי זה מצער שלא הרווחנו כלום מסיפור המגילה.

אבל בעצם אפשר ללמוד מזה שלפעמים שימור מצב זה חשוב גם.

ברדע שהקמת מנגנון ממשלתי, אין שום דרך לבטל אותו. אפילו אחשוורוש לא יכול.

אל תשכח שאז היה נפוץ ממש שווקי עבדים ושווקי נשים, זה לא כזה מופרך שיאספו לו כמה בננות...

היית מצפה שאם יש לטבעת המלך חשיבות גדולה כל כך הוא לא ההי נותן אותה לכל אחד. אבל מסתבר שכשמתחשק לו הוא נותן אותה להמן. ואחר כך, כשהוא משנה את דעתו, הוא נותן אותה למרדכי.

חבל שבג"ץ זה לא אחשוורוש, כמה אלפים משונאי ישראל יכולנו להרוג ביום אחד...

ולנו היה מותר להרוג רק את מי שמנסה להרוג אותנו באותו הזמן.

מול ה'פתיחות' והכוח דהתרא של 'כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש'

הסודות של מגילת אסתר | בית אבי חי

העבודה הקודמת של אחשוורוש, היחסים הסודיים של המן ומרדכי, כישרון הכתיבה החבוי של אסתר. דודו כהן מציג: עשרה דברים שלא ידעתם על המגילה
כולנו מכירים מילדות את עלילת מגילת אסתר: המלך אחשוורוש הרג את ושתי והתחתן עם אסתר, שהיתה בת דודו של מרדכי היהודי, שנוא נפשו של המן, שרצה להרוג, להשמיד ולאבד את כל היהודים, ולבסוף נתלה על עץ. אבל מאחורי הקלעים של המגילה יש עולם שלם: את הפרטים הנוספים, שאינם מפורטים בה, מסרו לנו חז"ל במדרשים שונים, בגמרא ועוד. היו גם דברים שלא נכתבו מלכתחילה, עקב מצב ישראל בגלות, אי אז בין חורבן בית ראשון לבניין בית שני. הצצה באותם מדרשים מגלה עלילה שונה למדי ממה שלמדנו בגן.

הג'וב של אחשוורוש כשומר סוסים
לפי המדרש, אף על פי שאחשוורוש נתפס כמלך כל יכול שהרג את אשתו בגלל ענייני כבוד, דווקא מעמדה של אשתו היה גבוה משלו. בעורקיה של ושתי זרם דם כחול, והיא זו שנתנה לו לגיטימציה למלוך, כיוון שאחשוורוש לא הגיע משושלת מלוכה כלשהי. למרות עושרו הגדול, המשרה הקודמת שלו היתה שומר הסוסים אצל אביה של ושתי בלשצאר, המלך שקדם לו. אחשוורוש שיחד את אנשי השלטון כדי לזכות בכתר, ובד בבד נישא לוושתי כדי לבסס את מעמדו. בשלב הראשון שלטונו לא היה יציב, והוא הזיע כדי לשמור על מקומו. לאחר שלוש שנים, כשהרגיש מבוסס מספיק בכיסאו, ערך את המשתה המפורסם.

הייחוס המפוקפק של ושתי
ושתי לא היתה רק בתו של בלשצאר, אלא גם נינתו של נבוכדנאצר. הייחוס המפוקפק הזה בא לידי ביטוי גם ביחסה אל בנות ישראל: מסופר שהיא ביזתה אותן והכריחה אותן לעבוד בשבת. ואם אין די בכך, היא זו שהסיתה את בעלה להפסיק את בניית בית המקדש, באומרה לו: "הסבא-רבא שלי החריב את בית המקדש, ואתה רוצה להתיר לבנות אותו מחדש? אתה הורס עמל של דורות!".

מרדכי: מהשרים החשובים של אחשוורוש
לקורא הממוצע במגילה נראה שמרדכי הוא איש פשוט למדי שנקלע שלא בטובתו לשורת עימותים עם המן. אבל חז"ל מספרים לנו שמרדכי היה דווקא אחד השרים החשובים בממשלת אחשוורוש, ולכן מספרים לא פעם שהוא הסתובב באזור שער המלך. יתרה מכך: לפני חורבן בית המקדש הראשון, היה מרדכי אחד מחשובי הסנהדרין, אך במהלך החורבן, הוגלה בידי נבוכדנאצר (לימים הסבא-רבא של ושתי), עבר בין כמה מקומות ולבסוף הגיע לשושן הבירה, שבה שימש מנהיג של עם ישראל. נוסף על כך, מרדכי מוזכר במגילה ט"ו בגמרא כאחד מ-48 הנביאים שהתנבאו בפני העם.

מי היה ממוכן, שיעץ לאחשוורוש להיפטר מוושתי?
בהמשך מופיע במגילה דניאל בשם התך - השליח שהעביר מידע בין אסתר למרדכי. ומדוע הוא נקרא התך? שחתכוהו מגדולתו והעמידוהו לשרת את אסתר, במקום תפקידו הקודם - יועץ בכיר למלך.

חז"ל מציגים שתי עמדות בנושא: אחת מהן גורסת כי ממוכן היה למעשה המן. הוא יעץ לאחשוורוש להיפטר מוושתי כדי להציע לו בהמשך את בתו; השנייה קובעת כי ממוכן היה דניאל (שבמקרה אחר ניצל מגוב האריות), שסלל בכך את הדרך להגעתה של אסתר לבית המלוכה.

למה באמת המן שנא כל כך את מרדכי?
הרי לא יכול להיות שרק בגלל איזו השתחוות טיפשית ישתוקק המן להשמיד, להרוג ולאבד עם שלם. לשנאה הפתולוגית של המן את מרדכי חייבות להיות סיבות נוספות. לפי המדרש, מרדכי והמן,שהיו בכירים בצבאו של אחשוורוש, נשלחו למשימה משותפת: לדכא מרד שפרץ באחת ממדינות המלך. כל אחד מהם יצא למשימה בראש גדוד. מרדכי הורה לחייליו לאגור כמה שיותר מזון, מאחר שאז לא היה חיל אספקה, ואילו החיילים של המן אכלו במהירות את כל המזון ודרשו ממפקדם עוד ועוד. כשהסביר להם שאין ביכולתו להשביע את רעבונם, הם ביקשו להרוג אותו. המן ניגש אל מרדכי וביקש ממנו בדחילו ורחימו לקבל מעט אוכל. בתמורה הבטיח להיות עבדו, ואף הגדיל לעשות וקעקע את ההתחייבות על ירכו. בתום המשימה חזרו שני השרים לשושן, והמן קיבל קידום. הוא שכח את התחייבותו ודרש שגם מרדכי ישתחווה לו. מרדכי, בתגובה, טפח על ירכו ברמזו לקעקוע ושאל: "איך יכול להיות שאדון ישתחווה אל עבדו?". מלבד זאת, המדרש גורס שהמן רקם על בגדו צלם של עבודה זרה, ולכן מרדכי התעקש כל כך לא לכרוע ולא להשתחוות.

המן עיצוב שיער, כפר קרצום
לאחר שאחשוורוש החליט שהמן יוביל את מרדכי היהודי רכוב על גבי סוס ויכריז "כך יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו!", חווה המן השפלות נוספות. אלה מתוארות במסכת מגילה, דף ט"ז, עמוד ב', וחושפות פן לא מוכר בעברו המקצועי. הנה תרגום הדברים מארמית: "אמר המן למרדכי: קום לבש את הלבוש הזה, ורכב על הסוס הזה, שהמלך צריך אותך. אמר לו: אינני יכול עד שאלך למספרה ואסתפר, כי זה לא דרך ארץ להשתמש בכלי המלך כך. שלחה אסתר ואסרה את כל הבלנים ואת כל הסַפָּרים. הלך המן לבית המרחץ, ורחצוֹ, והלך והביא מספריים מביתו, וסיפר בהם את שערו של מרדכי. בזמן שהיה מספר, נאנח. אמר לו: מה אתה מתאנח? אמר לו: איש שהיה חשוב למלך יותר מכל השרים, עכשיו הפך להיות בלן וסַפָּר? אמר לו: רשע! האם לא סַפָּר של כפר קרצום היית? תנא: המן סַפָּר של כפר קרצום היה עשרים ושתים שנה. אחרי שסיפר את שערו, הלביש את לבושו ואמר לו: עלה ורכב. אמר לו: אינני יכול, שנחלשתי מימי התעניות. רכן המן, ומרדכי עלה עליו. כאשר עלה, בעט בו. אמר לו: האם לא כתוב לכם 'בנפול אויבך אל תשמח?'. אמר לו: זה אמור בישראל, אבל לגביכם כתוב 'ואתה על במותימו תדרוך'".

עריכה ספרותית: אסתר
את מגילת אסתר כתבו לא אחרים ממרדכי ואסתר. בשלב הראשון היה מרדכי האחראי לכתיבתה, כמבואר בפרק ט', פסוק כ'. אך תשעה פסוקים לאחר מכן נאמר: "ותכתוב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף, לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית". כלומר, מרדכי כתב את האיגרת (כפי שהיא נקראה אז), אך אסתר היתה אחראית לעריכה הספרותית. בילקוט מעם לועז מוסבר שלאחר שאסתר גילתה שהיא שייכת לעם ישראל, היא יכלה לכתוב במגילה שהיא בת אביחיל. בד בבד ביקשה אסתר מחכמי הדור: "קבעוני לדורות", כלומר שהמגילה תיקרא על שמה ותיכתב על קלף, כמו ספר תורה. תחילה התנגדו החכמים מסיבות שונות, אך לבסוף התרצו, ומגילת אסתר נקבעה לדורות ונכנסה לתנ"ך.


מה קרה עם אסתר לאחר מאורעות המגילה?
היהודים היו מאושרים בעקבות הצלתם, אבל אסתר נאלצה להישאר בארמון עם אחשוורוש. היא לא נהנתה מכך, בלשון המעטה, אך מצאה נחמה בכך שהוא מת שנה לאחר מכן, בשנה ה-14 למלכותו. סיפור ההצלה כולו - מרגע כניסתה של אסתר לארמון עד הסוף הטוב - נמשך תשע שנים, כך שעשר שנים לאחר נישואיה, התאלמנה אסתר. המלך הבא היה דריוש השני, בנם של אסתר ואחשוורוש, שנחשב לפי ההלכה ליהודי. מאחר שהוא נקרא לכס המלוכה בגיל צעיר, אסתר היתה זו שמלכה בפועל.

מרדכי היה רצוי (רק) לרוב אחיו
בסיום המגילה נכתב על מרדכי שהוא "רצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו". רש"י מבאר: "ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו". חז"ל מוסיפים שמרדכי היה שלישי לסנהדרין, ולאחר מכן הורידו אותו בדרגה והוא נהיה רביעי לסנהדרין, וכל זאת מכיוון שעסק בצורכי ציבור. מכאן הסיקו שלימוד תורה עדיף על עיסוק בצורכי הציבור. מרדכי לא חיפש את השררה, אלא חש צורך לעסוק בצורכי ציבור כדי לעזור לעמו ולייצר יחסים טובים עם השלטון. חז"ל מפליגים בשבחים על אופיו, מעלותיו ומידותיו, וגם על היחס האוהד של בני עמו כלפיו.

זהותו המסתורית של חרבונה זכור לטוב
לפי הפשט, חרבונה היה אחד מסריסי המלך - איש לא טוב במיוחד, שהיה מתוחכם מספיק כדי להבין לאן הרוחות נושבות. בהתחלה היה נאמן להמן, אבל בהמשך העביר את תמיכתו למרדכי וסייע בכך לישועת ישראל. אם כך, מדוע מסיימים את קריאת המגילה במילים, "וגם חרבונה זכור לטוב"? התשובה פשוטה: הכרת הטוב. נכון שאפשר היה לפטור את חרבונה בלא כלום, מאחר שהצטרף למחנה המנצח ברגע הנכון, אבל אנחנו מקפידים לזכור לו את הטובה שבתמיכתו. ואם אין די בכך, יש בקרב חז"ל הטוענים כי אליהו הנביא בכבודו ובעצמו התחפש לחרבונה כדי להזכיר לאחשוורוש את העץ שעשה המן, ולכן הביטוי "חרבונה זכור לטוב" מבוסס על משקל "אליהו הנביא זכור לטוב".

חח

כי נשארת בדילמה

צודקת

שילמתי מחירים גבוהים מדי

תודה

מה העיקרון?

תודה!

שהכתיבה שלך תמיד תהיה טובה עבורך ועבור הקוראים

עוד מישהו רוצה?

😆

זה פשוט מישהו שאהב את הפורום ונהיה מריר כשהגיע לשם משווק תוכן להשתלט עליו. רואים שלאחרים הוא דווקא עונה יפה

הכיבוש משחית