אז שלום, הרבה מאוד זמן שלא היה שרשור ליל"ט,
קטע מתוך אחד הספרים האהובים עלי, קצת ארוך, אבל שווה קריאה.
תהנו.
מתוך הספר "אותה אבקש"- פרק 22- פורים בישיבה.
"לאחר הברכה ופינוי השולחנות פצחה התזמורת בניגוני שמחה,
רגשות החדווה שמילאו את הלבבות התפרצו אל רחבת הריקודים, בלגן יפה כזה טל עוד לא ראתה.
מעגלים מתפרקים ומתחברים באהבה, סלטות ועמידות ידיים,
בחורים חסונים זרוקים ברחבי חדר האוכל ובוכים על כתפי חבריהם
ראש הישיבה עומד במרכז ומניח את ידו על ראש אחד התלמידים. שניים נוספים ממתינים לתורם.
טבעת של עשרה בחורים מתהדקת סביבם בריקוד של דבקות.
טל זיהתה את עמיחי. מפעם לפעם הצטרף תלמיד נוסף והרחיב את הטבעת.
ילדים בחצאי תחפושת נדחקו אל המרחב הפנימי וקיפצו בתוכו. בחור אחד ניסה לאסוף אותם למעגל מסודר. חבל. מה אכפת לו.
אחד הילדים נפל ופרץ בבכי- יאירקוש, ללא ספק, הבן של אביעד ואורנית
עמיחי השתחרר בזריזות מן הטבעת, הניף אותו באוויר וחייך אל תוך עינו.
טל הניחה את יד על בטנה. ברוך השם, מרגישים תנועות.
מעגל הדבקות נמשך ועמיחי נבלע בתוכו, האם התבסם כבר?
התזמורת האטה את הקצב ופתחה בניגוני נשמה, בחורים מכל קצוות חדר האוכל, החלו נאספים אל המעגל המרכזי
כמו המוני נמלים קטנות הנמשכות אל טיפת ארטיק דביקה שנשרה על הרצפה.
בקולות צרודים ממאמץ ובזיעה שאינה מפריעה לאיש, התאחדו כולם למעגל גדול ורחב.
"וטהר לבנו לעבדך באמת. וטהר לבנו לעבדך באמת"
עמיחי פרש הצידה, דמעות חמות זולגות מעיניו.
טל עקבה אחריו בחרדה, אביעד ניגש אליו והניח יד על שכמו.
"איך הגיעה למידת הטהרה?" התייפח עמיחי.
אביעד הקשיב בתשומת לב. מחר יבקש מאורנית שתמסור הכל לטל.
"איך הגיעו כבר?" השפיל עמיחי את עיניו. "אני רק בנקיות."
אביעד השפיל אף ההוא את עיניו, "בוא" הציע אביעד, "ניגש אל ראש ישיבה".
עמיחי נגרר אחריו,תפוס בכאבו.
וטהר לבנו, הוסיפה השירה לפצוע את ליבו. לעבדך באמת.
ראש הישיבה לחץ בחמימות את ידו של עמיחי והביט באהבה אל עיניו הדומעות
"תנוח דעתך עמיחי. אם הגעת לנקיות- אשרייך
על מידה זו היה דוד שמח בעצמו ואומר "ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את מזבחך ה'"
אשרייך עמיחי. אשרייך וטוב לך."
עמיחי געה בבכי.
איך הגיעו לטהרה. איך.
- לקראת נישואין וזוגיות