אין לי כח לכלום.

לא נעשה מתכונת וזהו.

בכל מקרה ניכשל.

מיטה עד רביעי בבוקר ואם לא ניגש למתכונת אז עד חמישי בבוקר.

ולא נאכל וזהו.

אני מפחדת לשבור לרופא את המשקל.

כוסעמק.

את תלמדי מטעויות. אבל אפשרי בלי פשוט?

ודי לקחת ללב כל-כך.)

יש אותו ואת גרעין דביר ,
מה שזה לא יהיה בכלל...

אולי את באמת כזו?

כבר שנים שלא עקצצה לי התחושה הזו בגוף.

והנה פתאום שוב, זה נוכח, וזה מבהיל.

לא יודעת אם אני רוצה,

אבל אני רוצה.)

לפעמים זה מעצבן להתחשב באנשים אחרים.

לפעמים מעצבן שככה זה מתנהל.