-לא אחזתי.
-אחזתי ולא אחזתי הלכו...
הבדיחה הילדותית הזאת מכילה בתוכה מסר עמוק שמוסתר מעינינו באופן שיטתי. לכאורה נראה שמטרתה היא אך לאמלל את המאזין הנואש, ברקורסיביותה הלא נגמרת, כאשר משמעות התשובה הנכונה היא שהמאזין לא הבין כיאות ועל כן יש להסביר לו שוב. אולם מסתתר כאן מסר עמוק וחשוב ביותר.
כפי שיודע כל בייניש מתחיל, משמעותו של הביטוי 'אחיזה' מושאל לתחום הלימוד במשמעות של: 'נמצא ב' לא נדיר לשמוע דו שיח כגון -'היכן אתה אוחז?' -'אני אוחז בפסחים פו' וכו. וכבר יצאה על כך הבדיחה הידועה של -'איפה אתה בשבת?' -'אאחוז בכתובות קיז' וכן על הדרך הזאת. הביטוי מושאל גם לצורך הבנה וקשב. 'אחזת איתי?' הוא הביטוי הביינישי המקביל ל'שומע, אחי?' בקהלים אחרים. אבל אין אחיזה אלא בתורה
ואין מים אלא התורה. כאשר המימרא המובאת לעיל מדברת על ה'ים' אליו הלכו השניים, היא מתכוונת לימה של תורה. אחזתי ולא אחזתי, הבייניש ה<הכנס כאן ביטוי של דתלניקים ל'עילוי'> והבייניש השני, מנסים ללמוד יחדיו. אחזתי שוקע עד מהרה בלימוד ומותיר את לא אחזתי מאחור, נותן לו לטעום רסיסים ממי התורה. בסופו של דבר, דומני שהנוסח התקין הוא' -אחזתי ולא אחזתי הלכו לים. אחזתי טבע. מי נשאר?
-אחזתי.', כיוון שרק אחזתי נשאר בלימוד.
(דרך ארץ קדמה לתורה. וכבר העיר על כך הגרח)
- לקראת נישואין וזוגיות